השבטים צועדים לישראל

מרואיין: Chris Boltendahl , סולן להקת Grave Digger

מזה 30 שנה Grave Digger הם שם נפרד למטאל גרמני חסר פשרות, דאבל בס רועם, גיטרות חורשות, וסולן עם קול ניחר יותר משל זקנה שמזה 40 שנה לא ירדה מ 3 קופסאות ביום. עם אלבומים שרובם המוחלט מבוסס על קונספט היסטורי או ספרותי כל שהוא, אין להתפלא שאלבומם החדש – The Clans Will Rise Again הוא שוב סוג של אלבום קונספט, הפעם מבוסס באופן כללי על אירועים היסטורים בחיי האומה הסקוטית והמלחמות הרבות בהן הייתה מעורבת. לקראת הגעת חבורת הגרמנים המנוסה הזו להופעה ראשונה בישראל, יוצאת דופן בתוך הנוף הקבוע של להקות מטאל קיצוני שמגיעות בהיותה דווקא להקת מטאל מלודית מסורתית, ישבתי לדבר שוב עם Chris, הסולן והמנהיג הבלתי מעורער, שהפעם האחרונה שבה שוחחתי איתו הייתה לפני כמעט 10 שנים ולפני הוצאת האלבום ה Self-Titled המעולה של הלהקה. הנסיון הראשון שלי ליצור קשר עם Chris נענה בקול במבטא גרמני שנשמע נדהם מכך שהתקשרתי קצת מוקדם וביקש שאתקשר עוד חצי שעה כי "יש לי פיצה בתנור", כל אדם וחצי שכל בראשו לא יעמוד בין גרמני בן 50 והפיצה שלו, והשיחה התחדשה לאחר כחצי שעה:
היי Chris, זהו – סיימת את הפיצה?

כן כן, היה טעים מאד, תודה!

בוא ניגש לעניין, הרבה פעילות אצלכם השנה.

נכון, באופן מוזר זאת מרגישה כמו אחת השנים הכי עמוסות שלנו אי פעם, נראה כאילו במקום להזדקן בכבוד אנחנו רק עושים יותר ויותר ובודקים את הגבולות שלנו. הוצאנו את האלבום החדש The Clans Will Rise Again, שמהווה סוג של המשך ל Tunes Of War, אחד האלבומים המצליחים ביותר שלנו אי פעם. זה לא ממש אלבום קונספט אבל הוא כן המשך לכל המוטיב הסקוטי והשבטים הלוחמים שלהם. האלבום גם מצליח יפה, וגם מקבל הרבה מאד מחמאות, וזה הולך יחד עם ה DVD החדש – The Clans Are Still Marching שמתעד את ההופעה החגיגית שלנו ב Wacken 2010, זו שבה חגגנו 30 שנה ללהקה.

אחד השירים המוכרים ביותר שלכם הוא Rebellion, שלביצוע שלו ב Wacken הבאת גם את ההרכב הווקאלי Van Canto וגם את Hansi מ Blind Guardian, יש לך מושג למה השיר הזה הפך לסוג של המנון של הלהקה?

קודם כל בגלל שהוא המנוני! (צוחק), השיר הזה פשוט קליט, קצבי, יש בו את כל המוטיבים להמנון מטאל טוב, ואני שמח שהוא באמת תפס במשך השנים ככה שכמעט ואין מישהו שמכיר את הלהקה ולא מכיר אותו, זה כיף גדול בהופעות לעשות אותו כשכל הקהל שר יחד איתנו.

בוא נעשה סיבוב אחורה בזמן, אתה ללא ספק אחד מוותיקי סצנת המטאל הגרמנית, 30 שנה עם ההרכב, ראית ושמעת הרבה דברים במהלך השנים, מה אתה זוכר מההתחלה שלך בז'אנר?

שנת 1974, לקחת אותי יותר אחורה בזמן ממה שאני רוצה לזכור שאני יכול..(צוחק), הייתי אז בן 12 ומאד אהבתי להקות כמו Deep Purple ו Led Zeppelin. זה הוביל אותי להתחיל להיות מוזיקאי והתחלתי לנגן וקצת לשיר, ב 1978 כבר הפכתי למוזיקאי יותר רציני וניגנתי בכל מיני דברים לא רציניים, הלהקה הרצינית היחידה שלי תמיד הייתה Grave Digger, 3 שנים לאחר מכן.

אתה זוכר מה השפיע עליך במיוחד בז'אנר ש Grave Digger לקחה על עצמה?

כן, הרבה Accept, גם Scorpions, ולא מעט Judas Priest, אלה היו הדברים היותר כבדים בתקופה ההיא והרצון היה לעשות משהו מלודי, שדומה להן, אבל לוקח את זה לכיוון אפילו יותר כבד.

אתה מזוהה מאד בשירה היחודית שלך, שנשמעת אגרסיבית וצרודה יותר משל רוב הסולנים המלודים, אתה זוכר איך פיתחת אותה לראשונה?

לא ממש פיתחתי אותה, זה הקול שלי! בהתחלה היה לנו סולן אחר, אבל כשהוא סבל מבעיה בגרון והיה ברור שהוא לא יוכל להמשיך נאלצתי אני לקחת את המושכות. זה לקח לי לא מעט זמן אבל בסופו של דבר השלמתי עם זה שאין לי קול מלודי אופייני, מצד שני זה סוג של הפך לסימן המזוהה עם הלהקה, להקת המטאל המלודית שיש להם סולן עם קול עצבני במיוחד! (צוחק).

יש לך שיטות מיוחדות לשמור על קול אגרסיבי שכזה? זה לא קל במיוחד להצטרד?

כן, אבל אני שומר ברמה די סבירה על הקול שלי. הפסקתי לשתות אלכוהול לפני עשר שנים..

לגמרי???

כן, לגמרי, אפילו לא בירה. זה הפריע לי בחיים והייתי שותה בכמויות כאלו שזה היה מסכן את החיים שלי, אז הדרך היחידה הייתה פשוט להפסיק לגמרי. מעבר לזה אני כבר לא מעשן, ובאופן כללי חיי חיים בריאים ככל האפשר כשאני בבית. זה אומר לצמצם בבשר, לשתות הרבה מיים, אמנם תפסת אותי כשאני אוכל פיצה אבל מה לעשות? אי אפשר להפסיק לחיות לגמרי..

כמי שעבר את סצנת המטאל הגרמנית כמעט מתחילתה הלא רשמית ועד היום, מה אתה זוכר מהתקופות השונות שעברו עליה? איך היית משווה את שנות השמונים במטאל הגרמני ואת היום?

זה שונה לגמרי, אין ספק שהאופי של הלהקות ושל המוזיקה היה שונה לגמרי אז והיום. אז היה שם כולל לכל הלהקות שעשו את הז'אנר, להקות הבי מטאל. היום יש איזה 30 ז'אנרים שקשה לעקוב מה זה מה ואיך כל להקה תשמע, הרבה יותר מורכב ממה שהיה פעם. אז היינו סוג של משפחה גדולה, כל להקה הכירה את השנייה, ניגנו באותם מקומות, היו ח'ברה שהכרנו בקהל, הכול היה יותר קטן ויותר משפחתי.

אתה זוכר חוויות מסוימות במיוחד מהתקופה ההיא?

אני זוכר בעיקר מההתחלה של התקופה, כשיצא לי להיות בכמה אירועים באמת היסטורים בכל הליך ההתפתחות של ז'אנר המטאל. סתם ככה לסבר את האוזן, ראיתי את Iron Maiden בסיבובי ההופעות האירופאים הראשונים שלהם, עם Paul Dianno, ואחרי זה גם את הראשון שלהם עם Dickinson אחרי שיצא Number Of The Beast, ראיתי את Black Sabbath בסיבוב ההופעות האחרון שלהם עם Ozzy, למרות ששם אני חייב לומר שהלהקה המחממת Trust העיפה אותם מהבימה עם ההופעה שלהם..ראיתי גם את Judas Priest בסיבובי הופעות מוקדמים שלהם. אני באמת יכול להגיד שהייתי בכמה הופעות שהיו מהחוויות הגדולות ביותר של החיים שלי, הופעות שבהן התרגשתי כמעט עד דמעות, ואני לא בטוח שיש יותר מידי דברים כאלו היום.

אתה מאלה שחושבים שאין יותר אלבומי מטאל מלודי קלאסים? שכל הגדולים נעשו כבר בשנות השמונים?

הייתי רוצה להאמין שלא, הייתי רוצה להאמין שהאלבום האחרון שלנו יחשב לקלאסי עוד 20 שנה! (צוחק), אבל אין ספק שפחות אלבומים גדולים באמת יוצאים, למרות שבאמת קשה לומר את זה כשאתה חיי את האלבומים האלה כאלבומים עכשוויים, יש לא מעט אלבומים גדולים של שנות השמונים שלא הרבה אנשים העריכו את החשיבות שלהם עד שעברו 20 שנה ופתאום הם נראו אחרת.

אחד הדברים שבולטים אצלכם הוא החשיבות הרבה לקונספט, כמעט כל אלבום הוא אלבום קונספט וכמעט כל אלבום נוגע באיזה נושא היסטורי או ספרותי, לא רחוק ממה ש Maiden נוהגים לעשות.

נכון, בשבילי המילים הן 50% מהשיר עצמו, זה לא יכול להיות רק מוזיקה. ב 2 האלבומים הראשונים פחות או יותר המילים שלנו היו קלילות ויותר חסרות משמעות, אבל אפשר לומר שהחל מ Heart Of Darkness כבר ממש נכנסתי לכל נושא המחקר של הטקסטים, ההשקעה של המחשבה במה שהאלבום אומר, בכוונה שמאחרי המילים. לדעתי טקסט טוב נותן המון כוח לשיר וגורם למאזין להזדהות ולהיות מושפע ממנו הרבה יותר מאיזה שיר מטופש עם טקסט חסר משמעות.

ב Heart Of Darkness זה התחיל בקריאת הספר הנודע של הסופר ג'וזף קונרד, שעל פיו גם נעשה הסרט "אפוקליפסה עכשיו", ואחרי זה הסתמכתי על נושאים היסטוריים, וכיום כמובן שגוגל מספק לי את רוב המידע שאני צריך..

האלבום החדש הוא השני שלך על סקוטלנד, אבל השלישי קשור לבריטניה, האלבום Excalibur כמובן דיבר על אגדת ארתור, שהיא אנגלית, יש לך דיבוק מיוחד שקשור לנושאים אנגלים היסטורים?

תזהר שסקוטי לא ישמע אותך אומר עליו אנגלי! (צוחק)

לא, חס וחלילה, נושאים בריטים, לא אנגלים – יש לך דיבוק עם נושאים בריטים?

לא משהו מיוחד, אני פשוט חושב שהרבה מההיסטוריה הבריטית, אם אנגלית ואם סקוטית, הוא כזו שיושבת בול על קונספט שמתאים לאלבום מטאל, הרבה היסטוריה עקובת דם, מלחמות, יש משהו שמאד מתאים למוזיקה הזו בכל ההיסטוריה שלהם, גם אם אתה מתייחס לסיפור של ארתור כסיפור דמיוני, זה עדיין סיפור דמיוני שהתאים לנו בדיוק לאלבום.

עוד קצת מבט אחורה – יש איזו הופעה במהלך כל שנות הקרירה שלך שאתה זוכר יותר מאחרות?

וואקן שנה שעברה. אני יודע שהיו לנו המון הופעות היסטוריות עם הרבה להקות וותיקות ואגדיות, אבל ההופעה בשנה שעברה הייתה פשוט חוויה דתית מבחינתי, ורואים את זה ב DVD, אני לא חושב שאי פעם נהנתי כל כך כמו שנהנתי שם, גם מהאורחים, גם מהקהל הענק, הכול פשוט היה מושלם ומבחינתי זו ההופעה הכי מרגשת שאי פעם היה לי חלק בה.

תגיד, יש מחשבות על פרישה? אני יודע שזה קצת מבאס לשאול את זה אחרי התשובה הקודמת שלך, אבל אני מניח שהיו מחשבות כאלו אחרי 30 שנה עם הלהקה, אני בטוח ששמעת שגם הרכב וותיק כמו Running Wild הודיע על פירוק לאחרונה, זה לא עורר בך מחשבות?

לא ממש, אני מרגיש שאנחנו בשיא, זה די מצחיק כשזה בא ממטאליסט בן 50 אבל אני מרגיש בשיא, אנחנו נהנים יותר מתמיד, מופיעים המון, אני לא בכיוון אפילו של לחשוב על פרישה. לגבי Running Wild, דווקא שמעתי על הודעת הפרישה של Rolf, שלחתי לו הודעה ונראה שלא יצא לו עדיין לחזור אלי. הצעתי שנעשה סיבוב הופעות משותף ב 2012 עם Rage, 3 הוותיקות של סצנת המטאל הגרמני – זה יהיה גדול! אני מחכה לתשובה ממנו, ואני מניח שזה עונה לך לגבי המחשבות שלי על פרישה..

מה אתה מתכנן כשתגיעו לארץ?

נעשה הופעת המיטב שלנו, הופעה ארוכה במיוחד שתסתמך גם על Tunes וגם על Clans מצד אחד, סוג של החצי הסקוטי של ההופעה – ויהיו גם כמה מוטיבים סקוטים מפתיעים ביותר שאני חושב שקהל המקומי יתלהב מהם, והחצי השני יהיה להיטים, כמה מהשירים הגדולים שלנו מכל הזמנים.

להסתובב יצא קצת?

אני יודע שישי שוורץ מתכנן לי טיול לירושלים, וגם לחיפה, אז אני בהחלט מתכוון לנצל את ההזדמנות הזו לראות כמה שאוכל מהמדינה היפה שלכם, לקח לי הרבה שנים להגיע אליכם אבל אני מתכוון למצות את הביקור הזה כמה שאוכל!