השדים מירושלים מכים שוב – ראיון עם Butchered מלהקת Arallu

מרואיין : מוטי Butchered דניאל, סולן להקת Arallu
תמונות : גיא פירסט
להקת Arallu היא סמן קבוע בסצנת המטאל הישראלית, משלבת Thrash אולד-סקול עם בלאק מטאל באלמנטים אוריינטלים מקומיים. הלהקה, שכבר לא מעט שנים ממשיכה ופועלת – מופיע ומוציאה אלבומים, שיחררה השנה את אלבומה החדש והחמישי במספר – Geniwar, ללא ספק האלבום השאפתני ביותר שהוציאה מאז הקמתה, כזה הכולל סאונד משופר, מוזיקה קומוניקטיבית יותר וכמה נגנים אורחים מהמיטב של סצנת המטאל הישראלית. לקראת השקת האלבום – שתערך בשבוע הבא, ישבתי לדבר עם הסולן ומנהיג הלהקה – מוטי Butchered דניאל, שחשף מה קורה מאחרי הקלעים ב Arallu:
אהלן מוטי, האלבום Geniewar עוסק לא בשדים המסופוטמים שבדרך כלל משמשים כמוטיב אצלכם, אלא במחתרות היהודיות ערב קום המדינה, איך הגעתם לזה ולמה?

קודם כל שלום וערב טוב. אראלו מאז הדמו הראשון מ 1997 נגעו בפצעים המדממים של החברה הישראלית.

אני לא חושב ש Geniwar שונה בקונספט הכללי שלו אבל כן התרחבנו עם הנושאים וכן לקחנו עם האלבום הזה עוד צעד קדימה והתפתחנו. תמיד שרנו על המזרח התיכון/ האימפריה העותמנית / בבל/ מספוטמיה.רק שאם פעם דיברנו על תקופת מסופוטמיה ועד ההווה כמו הפיגועים ששטפו את ירושלים בthe war on the wailing wall ו satanic war in Jerusalem ,מלחמת לבנון השניה בdesert battles החטיפה של אחי בקולומביה ב the demon from the ancient world, אז הפעם האלבום עוסק החל מתקופת מסופוטמיה ועד הפעילות ה "טרוריסטית" של המחתרות בזמן קום המדינה.

זה האלבום החמישי שלכם, להקה שעובדת קשה אבל רחוק מאור הזרקורים בארץ, אתה יכול להסביר איך אחרי חמישה אלבומים שזה הישג יפה מאד אראלו עדיין לא תפסה פופולריות בקהל הישראלי?

אני חושב שאראלו היא לא להקה שגרתית, באופן כללי אני לא מנגן מוסיקה קיצונית כדי להיות פופולארי. אני חושב שבעולם של היום לא ממש נותנים לנו צאנס להביע ולהשמיע את דעתנו. אם היינו מנגנים ונשמעים כמו להקות מאירופה אני חושב שכן היינו באור הזרקורים.

המוסיקה והתכנים של אראלו הם מאוד קשים לעיכול . המוסיקה מאוד מעורבת, המקצבים והריפים מאוד לא סטנדרטים ובשמיעה ראשונית קשה מאוד להבין למה אנחנו מכוונים. בעולם של היום אין לאנשים זמן להשקיע, הם לוחצים על הלינק ואם בשניות הראשונות לא עשית להם כלום הם מדפדפים הלאה. באראלו זה כמעט לא קיים, לא תוכל למצוא בשניות הראשונות משהו שהוא מאוד נעים ותופס אותך אבל לאורך זמן עם שמיעות רבות תתמכר לצליל ולרעיון. להשמע כמו להקות אחרות זה מאוד קל, החוכמה היא להביא לעולם המטאל שגם ככה מאוד חוזר על עצמו משהו חדש ושונה ומיוחד ואת זה אנחנו עושים מצויין. אתה לא יכול להגיד שאנחנו דומים לשום להקה בעולם. יש השפעות יש רעיונות אבל את הכל אנחנו מעבדים בצורה שונה. וזה הרעיון של אראלו – לא להשמע דומה לכלום, להביא סאונד מיוחד שלנו.

קהילת הבלאק מטאל בארץ נמצאת בשנים האחרונות בסוג של עלייה אבל זה עדיין לא קרוב למה שהיה בשנות התשעים, גם לקהילה הזו אתם לא בדיוק שייכים, איך אתה רואה את הדברים?

אנחנו נופלים איפה שהוא בין הכיסאות. אנחנו לא להקת בלאק שגרתית ולא להקת טראש שגרתית וממש לא להקת הבי מטאל שגרתית. אבל יש באראלו אלמנטים מכל סגנונות המוסיקה שציינתי. הקהל שמכור לסגנונות האלו מחפש דברים מאוד ספציפים ומאוד צמוד לקו של הלהקות שעושות את הסגנון הזה וחבל, אני חושב שהוא מפסיד משהו רענן ושונה. יש לנו המון השפעות מהסגנונות האלו ויש לנו המון בלאק מטאל וטראש מטאל במוסיקה אבל אנחנו לא מחפשים להשמע ולהכנס לזרם מסוים – אנחנו אראלו. בשמיעות חוזרות מהאלבום הראשון ועד האחרון אפשר לגלות דברים שלא חשבת שתמצא לעולם בתוך עולם המטאל וזה היופי והיצירתיות שאנחנו מחפשים.

אראלו היא להקה פוליטית? המסר שלכם התרכך עם השנים לדעתך?

אראלו ממש לא להקה פוליטית. אותנו לא מעניין מי ראש הממשלה ומה הקואלציה שלו אותנו מעניין לשמור על ביתנו ולחיות חיים טובים ומשגשגים ושקט נפשי בדיוק כמו בשאר העולם. אנחנו לא מחפשים בכוח להקצין או להתמתן אנחנו מביעים את הכעס והזעם שיש לנו על מה שקורה כאן וברוך השד לא חסר בישראל בעיות…

יש יאמרו שהאלבום החדש מכיל אלמנטים פאשיסטים ולאומנים, מה תוכל לענות על זה?

אני לא חושב שלאהוב את איפה שאתה נמצא ואיפה שאתה חי הוא דבר שלילי. מוזר שלאומניות הפכה למילת גנאי, אני חושב שלהפך זה צריך להיות דבר חיובי. אם לתמוך בלחימה כנגד מי שמנסה להשמיד אותך זה פאשיזם אז אין לי בעיה שתקרא לי פאשיסט, אם לתמוך בצבא שהמדינה הקימה בכדי להגן על עצמה זה לאומניות אז כן אתה צודק. אנחנו כאלה.

בחרתם לעשות באלבום אחד שני קאברים, האחד ל powerslave של איירון מיידן והשני להמנון הלח"י "חיילים אלמונים", מה הוביל לזה?

שני דברים מאוד שונים. תראה האלבום מחולק לשני חלקים, ההתחלה שלו מאוד מדברת על עידן מסופוטמיה, שדים ולוחמים, ירושלים כמרכז העולם ושפיכת הדם שהחלה בירושלים והגיעה לכל המזרח התיכון, ארצות הברית ועכשיו גם לצרפת ואירופה.

כמובן שחלק מהקונספט המרכזי שלנו הוא מלחמת שלושת הדתות הגדולות שתמיד הייתה ועם הזמן אנחנו גם רואים שמקצינה בכל העולם, מה שנותן לנו השראה לשירים. חלקו השני של האלבום עוסק יותר בחתרות כמו הלחי והאצל שנלחמו כאן כדי שאני ואתה נוכל לקיים את השיחה הזו. פאוורסלייב הגיע מצידו של ישי מרייבן מיוזיק שאמר שלדעתו נוכל לעשות עם השיר הזה משהו מאוד מיוחד ומאוד לא שיגרתי.

הוא ראה את הפוטנציאל שיש בשיר הזה וידע שאראלו יכולים לעשות ממנו משהו מאוד מעניין ולדעתי זה בדיוק מה שעשינו. הטקסט הוא מאוד אראלו הסולם הערבי והמבנה של השיר מאוד מזרח תיכוני כך שזה מאוד התאים לנו ובגלל זה גם עשינו אותו מאוד אראלו. לנגן אותו כמו שהוא כולם יכולים וגם המון עשו את זה. אבל אם כבר עושים קאבר הרי שצריכה להיות סיבה למה להקה עושה קאבר מסויים. היא עושה את זה כי זה מדבר אליה, אז למה לא להיות יצירתי ולמשוך אותו לכיוון הלהקה המבצעת? אני יודע שמעריצי איירון מידן ישנאו את הקאבר הזה אבל מטאליסטים שמחפשים ריגוש ויצרתיות במטאל שלהם דווקא כן יאהבו.

הרי זו הסיבה שהתחלתי לשמוע מטאל .חיפשתי דברים שונים מהזרם של המיינסטרים. הביצוע לחיילים אלמונים התחיל כאינטרו להופעות שלנו בארופה. זה בכדי להדגיש מאיפה הגענו ומה המקורות שלנו ובאלבום משכנו אותו יותר לכיוון של אראלו שוב בדיוק כמו הקאבר שעשינו לסלייר ב 2002 ולפאוורסלייב ב 2015. הטקסט של השיר הזה הוא ממש אראלו, זה מצחיק שהוא נכתב לפני 50 שנה והוא רלוונטי גם להיום. הטקסט הזה הוא ממש כמו טקסט בשירים של אראלו.

אם מדברים על מלחמה ופוליטיקה, אתה למשל תמכת במדיניות הממשלה במבצע צוק איתן?

בוודאי. אני חושב שהמבצע הזה היה הכרחי ויותר מכך כמו שתמכתי במלחמת לבנון ב 2006 וחומת מגן ב 2002 אני תומך בכל מערכה שתביא שקט לאזור שלנו. אויבים כל הזמן בודקים דופק וגבולות. זה התחיל בחטיפה ומשם ל 4,5 טילים ביום ואז עבר לגשם של ברזל מעזה. לא תגיב זה ימשיך תגיב זה יפסק, זאת נוסחה פשוטה מאוד. אותו דבר גם קרה בלבנון ב 2006.

ההרכב של הלהקה השתנה הרבה פעמים לאורך השנים ורק אתה נשארת, עד כמה זו באמת להקה ולא פרויקט סולו סטייל Death אוW.A.S.P ?

הלהקה לא הוקמה כלהקה. הפרוייקט הזה אראלו קם ב 1997 והוצאתי לבד דמו ו 2 אלבומים מלאים עם ניר נקב שהיה אחראי על התופים. את כל החומר כתבתי אני ואת כל הכלים מלבד התופים הקלטתי אני. רק ב 2001 אראלו הפכה ללהקה ואני הרבה יותר אוהב את עניין הלהקה מאשר פרוייקט סולו.

באראלו יש גבולות ברורים בעניין כתיבת החומר כל עוד חברי הלהקה מביאים רעיונות שהם בתוך הקוביה התחומה שמוגדרת, אז יש חופש יצירתי מלא .להקה זה המון השקעה המון עבודה ולפעמים הפידבאק לא ממש שווה את זה, ואין ספק שמי ששם את זה על המאזניים יגיע למסקנה שזה לא רווחי. אבל מי שמנגן מטאל צריך להבין מראש שזה לא רווחי, יש תמורה בעד הנגינה אבל להקת מטאל בעולם זה לא דבר כלכלי.

אתם בשבוע הבא משיקים את האלבום ללא אף להקה נוספת אבל עם הרבה אורחים, מה עמד מאחורי ההחלטה הזו ומי האורחים?

אני תופס מאראלו להקה אמיצה. זה מתבטא בסגנון המוסיקה, כמובן שבטקסטים ועוד יותר בהופעות. הופעה של אראלו מעולם לא הייתה דומה להופעות אחרות בדיוק כמו שהמוסיקה אינה דומה. גם הפעם למרות המצב בארץ לקחנו צעד אמיץ והחלטנו שאנחנו מופיעים לבד וגם אם זה בשביל עשרה אנשים. אחרי שהחלטנו על הצעד הזה החלטנו על הופעה קיצונית וקונספט קיצוני ומי שעוקב אני חושב שמבין מה הולך להיות שיא הערב.

בנוסף לזה החלטנו שאנחנו רוצים שכל הסצנה הישראלית תהיה שותפה להתרגשות שלנו לקראת אלבום חדש וחמישי. זמרים אורחים המון להקות הביאו אבל אנחנו חיפשנו משהו יותר מזה, משהו יותר מעניין. הלכנו על זמרים אורחים ונגנים אורחים שיתחלפו איתנו בכל הכלי נגינה. מהמיקרופון דרך הדרבוקות גיטרה בס וגיטרות חשמליות. ההופעה הזו הולכת להיות משהו שבאמת לא נראה על הבמות בישראל .זאת הולכת להיות מסיבת השקה שבה כל פסגת סצנת המטאל הישראלית תהיה שותפה לה. אם זה דורי בר אור מאינטרנל גריי וסרגיי מדזרט שיתארחו איתנו על גיטרות חשמליות דרך אורי מאורפנד לנד שינגן על בס איילון ממכניגוד שיעלה איתנו על בגלמה וכמובן יוחאי דוידוף, מוטי מספון אוף איוול, זד מוינטרהורד, אביב ממגור, יחי מסינטאקס, יובל מלהבות ונטע מפיקסטארס שישרו את שירי אראלו מכל אלבומי הלהקה כולל מ GENIEWAR אני חושב שהולכת להיות הופעת השקה מאוד מאוד מעניינת.

איך אתה רואה את ההשוואות שאנשים מסוימים עושים ביניכם לבין Melechesh לאורך השנים?

אתה מחזיר אותי חזרה לעניין שלאראלו יש סאונד יחיד משלה והיא לא דומה לאף להקה.
כמו שתמצא באראלו דברים שמזכירים לך את סלייר וואנום או את מייהם אתה יכול למצוא גם דברים שיזכירו לך אורפנד לנד מלאכש או פנתאגרם הטורקים.

לסיום – אתה חושב שהאלבום החדש שלכם מקרב אליכם קהל שלא אהב את הלהקה בעבר? קהל שאוהב דברים כמו אורפנד לנד או פינטרול?

אני חושב שאם הקהל יתן תשומת לב לאלבום החדש שלנו ואחרי שיבין את הקונספט וסגנון המוסיקה אז כן הוא יאהב אותו ואם הוא ילך אחרי זה לחומרים הישנים שלנו הוא יאהב את אראלו לגמרי.