מרואיין: יוסי סאסי סהרון, גיטריסט להקת Orphaned Land

לאחר ששוחחנו עם Orphaned Land בעקבות יציאתו של ORwarriOR, אלבום האולפן החדש והמדובר של הלהקה, בחרנו לדבר שוב עם אחת מהדמויות הבולטות בה – הגיטריסט, המלחין והמעבד יוסי סאסי סהרון. לאחרונה הודיע יוסי על שינוי פאזה ומעבר מעולם ההיי-טק, לחיים של מוזיקאי בלבד – אם זה ב-Orphaned Land, שם הוא גם חולק את ניהול ההרכב יחד עם הסולן קובי פרחי, וגם במכללת הסאונד והמוזיקה BPM, שם הוא על תקן מרצה לנושאי הלחנה, עיבוד והפקה. בנוסף לכל העניינים האישיים, Orphaned Land הולכת לחמם את Metallica בהופעתה הקרובה בישראל, וגם לצאת לסיבובי ההופעות באמריקה ובאירופה. לכבוד ההופעות הרבות, וכן בעקבות ההחלטה שיוסי לקח – לוותר על קריירת היי טק מכניסה ביותר, ולעבור לתפקיד של מורה ומדריך להרכבי מוזיקה בכלל ומטאל בפרט – הגיע הזמן לשבת עם הגיטריסט ולברר קצת יותר על השינוי האישי.

אהלן יוסי, בוא נתחיל מהחדשות העדכניות – Metallica? איך? למה? ומה אתה מרגיש לקראת ההופעה?

אה, אלה?! בגללם היינו צריכים לבטל הופעה בלונדון באותו ערב [צוחק]… ברצינות! ואנו לא נספיק אפילו לראות אותם מופיעים מאחר ואנו עולים על מטוס כמה שעות אח"כ להופעה שלנו בפסטיבל Rock Hard בגרמניה יום למחרת. צרות של רוק סטארים… האמת שזה כבוד גדול להיות מופע פותח של הרכב כמו Metallica. פנו אלינו מההפקה והודיעו לנו ש-"נבחרנו". השנה לבדה נופיע על אותה במה יחד עם Motley Crue ,Alice Cooper ,Slayer ,Sepultura ,Iron Maiden ורבות אחרות בקרוב ל-100 הופעות. כבר הפסקתי מזמן לספור את אלילי הרוק מנעורי שחלקתי איתם במות וצחוקים בבקסטייג'. למרות שמטאליקה היא מפלצת שונה משהייתה פעם, אני מתרגש לקראת המפגש איתם ומקווה לצאת לפחות עם תמונה למזכרת… אני האחרון שמצטלם עם האומנים שאני מופיע איתם, אבל הם עדיין פאקינג מטאליקה!

בוא נגיע לשינוי המקצועי, למה כבר לא היי טק? לאחרונה פרסמת שאתה נוטש את התחום לטובת התרכזות במוזיקה, אבל בוא לראשונה – תן את הסיפור המלא איך זה קרה.

מדובר בתהליך הדרגתי. התחלתי בהיי-טק לפני 16 שנה כי אהבתי מחשבים עוד מהבית, וגיליתי שאני ממש טוב בזה, סיסטם, פיתוח ומה לא. צריך להבין שאני אב לילדים עם משכנתא על הראש כמו כל איש משפחה ישראלי ממוצע, ומוזיקה היא עיסוק כפוי טובה בכיס בערך באותה מידה שהיא מרחיבה את הלב. מאז טיפחתי קריירה בתחום ההיי-טק ועבדתי בחברות מהמכובדות במשק, לרבות משרות ניהול במיקרוסופט במשך כעשור, אך ייאמר לזכות המוזיקה שהיא הייתה שם הרבה לפני כן… למרות שאני נהנה מאוד לייעץ בתחומי המחשוב, עדיין מוזיקה הייתה באופן מובהק מפעל חיי והמקום בו הלב שלי התחיל כל בוקר וסיים כל ערב. ראיתי חברים טובים שנכנסו לתחום המיחשוב בהתלהבות ומשהו בהם כבה עם השנים. גם השקעת הזמן והנפש שלי ב-Orphaned Land רק הלכה וגברה עם השנים, ה-Pre Production של האלבום האחרון נערך באולפן שלי בבית, ואני עסוק בהלחנה \ עיבודים \ קשרי חו"ל ובכלל כל ענייני ניהול הלהקה ברמה יומיומית.

לפני כמה חודשים הבת הגדולה שלי דניאל חזרה מבי"ס ואמרה שהשוויצה בהפסקה שאבא שלה רוק סטאר שמופיע בכל העולם, בזמן שלילדים האחרים לא היה מה לספר על אבא שלהם בכלל… חלק גם לא האמינו לה וחשבו שזה דמיוני שאבא עושה כאלה דברים אז היא שלחה אותם לגוגל [צוחק]… מצאתי את עצמי מביט במראה ורואה יוצר ומפיק עם ניסיון של 20 שנה בארץ ובחו"ל ועדיין מתלבש מכופתר כל בוקר, ופתאום זה פחות התאים לי. בדיוק הייתי בין עבודות ואז נפלה ההחלטה לתת יותר משקל למוזיקה בחיי, הרבה מעבר ל-Orphaned Land. הירידה בהכנסות מורגשת מאוד וההתנעה של השינוי היא לא פשוטה כלל, אך לחיוך שמאיר לי את הלב אין מחיר… אני רוחש כבוד גדול לתחום ההיי-טק ויש לי חברים טובים ורבים במרבית מחלקות ה- IT והפיתוח של החברות במשק הישראלי. בין הפרויקטים המוזיקליים אני גם מעביר הדרכות טכנולוגיות אצל חברות שונות. עדיין – פניי מופנות לשלב כמה שיותר עיסוק מקצועי במוזיקה בשגרה שלי. אני מאמין שזה אפשרי. למרות שלחיות ממוזיקה איכותית בישראל (לא חלטורות או פופ) נראה כיעד מאתגר ואף בלתי אפשרי, אני יודע שאמצא את הדרך לשם.

מה זה אומר מבחינתך להתרכז במוזיקה? מה אתה רוצה ללמד מוזיקאים לעשות?

התחלתי להרצות במכללה למוזיקה מתקדמת וסאונד BPM בת"א במסלולי הלחנה, כתיבת שירים והפקה מוזיקלית, כולל הפקת גיטרה והפקת שירה. אני בודק הצעות להפיק הרכבים מחו"ל ואף התחלתי לעבוד עם קבוצה מצומצמת של גיטריסטים מוכשרים בשיעורים פרטיים. אני מאמין שבכל גיטריסט טוב יש גיטריסט מדהים ויש לי את הכלים להביא את האנשים הנכונים לשם. אני מחפש לעבוד עם גיטריסטים שרוצים להיות מוזיקאים יוצרים ולא רק "להזיע על הכלי" – אני מעוניין לחלוק איתם תרגילים ושיטות שפיתחתי באופן אישי שמעשירים את האינטימיות שלך עם הגיטרה והופכים אתכם לאחד, הלחנה של ריפים וסולואים, גישה נכונה למוזיקה בכלל וכלי מיתר בפרט, עבודה על קצב ופיתוח חוש ריתמי נכון, שיפור יכולות האילתור שלהם ועוד. אני פתוח לשיתופי פעולה בתחום המוזיקה לראשונה בחיי בזכות הזמן שפיניתי לכך בשגרה שלי, וזה אומר המון מבחינתי.

מה בעצם מכל הנושאים האלה עשית במסגרת Orphaned Land? ידוע שאתם חתומים בחברת תקליטים, ומופצים ע"י הליקון, איפה נכנס נושא הניהול העצמי?

ב-Orphaned Land יוצא לי לעשות הכל ולממש את עצמי בכל הרמות. זה מפעל חיים שבמסגרתו יוצא לי לחקור כלי נגינה וסגנונות מוזיקליים שונים מכל רחבי העולם, והסקרנות הטבעית שלי בשילוב עם אהבתי למוזיקה תרמו רבות לכך. אני מלחין על כלי מיתר שונים, מעבד לכלי נגינה שונים כולל כינורות, פסנתר ומה לא, מעבד קטעי שירה עבור קובי, מפיק את האלבומים שלנו יחד עם חבריי להרכב וכיוצ"ב. ניהול עצמי הוא חשוב מאוד, ואני טוען שלא מספיק בכישרון בכדי להצליח – אתה חייב להיות ממוקד, אחראי, לנהל את הזמן שלך נכון, לנהל קשרים ולהתנהל מסחרית נכון. מבחינת הנגינה עצמה, אני מודה שאני אדם שמאוד מחובר לכלים האקוסטיים, רוב החומר ב-Orphaned Land נכתב על הכלים האקוסטיים שלי ורק אח"כ עובר עיבוד לגיטרות חשמליות. אני מנגן ומלחין על בוזוקי, סאז, עוד מצרי, צ'ומבוש ואפילו יוקלילי. יש לי כל מיני גיטרות שרכשתי ברחבי העולם שאני לא משוכנע איך קוראים להן, אך אני מסתדר עם כל דבר שמפיק צליל.

מה לגבי לימוד הלחנה, עד כמה זה משהו שבאמת ניתן ללמד?

זה נכון שהלחנה היא עיסוק אינטואטיבי ברובו, ואין ספק שלכישרון יש חלק גדול. עדיין אני מאמין שיש מקום לשלב כישרון עם ניסיון וידע של אחרים, תוך הישענות על תיאוריה רלוונטית. בניתי מערכי שיעור שמדגימים באופן פרקטי תיאוריה הלחנתית, תוך כדי שאני חולק את הניסיון שלי בהלחנה לכלי נגינה שונים לרבות הלחנת טקסט ושירה. השילוב של ידע תיאורטי עם כישרון הוא השילוב המנצח להלחנה עשירה, ויש הרבה טיפים לחלוק בתחום הזה.

כמובן שכל זה מתקשר לרקע שלך, אז למי שלא מכיר – ספר קצת על תחילת דרכך המוזיקלית.

גדלתי בבית שטיפח מאוד מוזיקה. אבי האזין לתקליטים מסגנונות שונים ותרבויות מגוונות ומשחר ילדותי נחשפתי למוזיקה מצרית, יוונית, ספרדית, אופרות ומה לא. אבי מגיע ממשפחה של מחונני מוזיקה בשילוב עם רוחניות גבוהה מאוד. ניגנתי על חלילית בקונסרבטוריון בתחילת בי"ס יסודי ואח"כ שרתי במקהלת בית הספר, אך הפריצה הגדולה של המוזיקה לתודעה שלי הייתה עם הגיטרה הקלאסית בגיל 13: גיליתי שיש לי שמיעה אבסולוטית ומינפתי אותה לנגינה על כלי מיתר רבים. אני מחובר לבלוז בנימי נפשי ובכלל אוהב מיזוג של סגנונות מוזיקליים. עד היום הפקתי במשותף 4 אלבומים של Orphaned Land שמכרו מעל רבע מליון עותקים, הוכרנו כאומן רשמי (Endorsed Artist) של PRS (גיטרות Paul Reed Smith), של Elixir Strings ועוד.

בוא נחזור ל-Orphaned Land, מה גרם לדעתך לפריצה שלכם לחו"ל?

אני חושב שבעיקר המיקוד שלנו והמוטיבציה העצומה שבאנו איתה. כישרון הוא רכיב חשוב, גם למצוא נישה ייחודית עוזר מאוד לפריצה, אך גורמים אלה לבדם ללא עבודה קשה ותושיה אינסופית לא היו מביאים אותנו להערכתי לסדרי הגודל של הפריצות שהצלחנו להגיע אליהן בחו"ל.

משהו שבטח למדת על בשרך טוב יותר מאחרים – באיזה אופן התעשייה הבינ"ל שונה מאשר התעשייה בארץ בכל הנוגע ליחס למטאל?

התעשייה הבינ"ל שונה מאוד מהתעשיה בארץ בנוגע למטאל. למרות שחלה התקדמות עצומה בישראל באיכות הסצינה והאנשים המצוינים שדוחפים אותה ומביאים להקות לארץ וכיוצ"ב, עדיין, ב-"State of Mind" של הציבור הישראלי הממוצע – מטאל היא מוזיקת שוליים ולא נמצאת על סדר היום, או לא נחשבת לז'אנר מוביל ולגיטימי כמו באירופה למשל, או בארה"ב, שם זו דרך חיים מקובלת ולגיטימית שמקבלת הרבה חשיפה ומקום במדיה.

ממי אתה שואב השראה? אילו להקות מטאל בארץ או בעולם נחשבות לטובות לדעתך?

אני מאזין להרבה מאוד מוזיקה ומגוון של אמנים: מ-Oldies כמו אלביס פרסלי דרך רוק רך, מוזיקה מתרבויות שונות בעולם ועד למטאל קיצוני ואקפרמנטאלי. ההשראות שלי באות בעיקר ממוזיקה משחר ילדותי, פיוטים שאבי שר באוזניי ושעות של ניסוי ואילתורים על הגיטרות שלי, קרוב ל-20 במספר. האינטואיציה שלי מנחה אותי בעיקר בשלב זה. אני מלחין ומעבד לכלים רבים ולוקח בחשבון מה ההלחנה הנכונה לכינור, לעומת הלחנה לשירה \ סולן, הלחנת טקסט וכו'. לגבי להקת המטאל הכי טובה – אני מעריך מאוד הרבה הרכבי מטאל אך ממשיך לחפש בשורות בתחום. יש הרכבים מקומיים מוכשרים מאוד כמו Seek Irony, Prey For Nothing, Amaseffer… אני חושב ש-Opeth מביאים בשורה ומשהו מיוחד. אנשים כותבים לי או אומרים לי אחרי הופעות בחו"ל שאנחנו "העתיד של המטאל" לדעתם או משהו בסגנון, זה מחמיא אבל לא עולה לי לראש. מילה טובה מהבת שלי מרגשת אותי ומנפחת את החזה שלי יותר מזה, הייתי ואשאר בחור פשוט מפ"ת שאוהב את הילדות שלו ורוצה להפיק מוזיקה שהוא אוהב.

מטאל יכול לעבוד בעברית? האם לדעתך התחום הזה נידון להישאר מאוד נישתי בישראל או שיש לו סיכוי לפרוץ לקהל רחב יותר?

אנו שרים בעברית על מצע של מטאל, וזה עובד בענק בחו"ל. בארץ המצב פחות זוהר, מטאל היה נישתי בארץ מאז פריצתו לתודעה המצומצמת של הישראלי, למרות שעשינו כמדינה כברת דרך בתחום. אני מאמין שכמו שאנשים "המירו" את הטעם המוזיקלי שלהם מ-Guns N' Roses ל-Metallica ומ-Metallica ל-Systen Of A Down וללהקות כבדות הרבה יותר, כך גם הסיכוי למטאל כבד יותר לפרוץ תמיד קיים. Orphaned Land היא דוגמא חיה לכך. אני אופטימי לגבי מצב המוזיקה האלטרנטיבית במדינה שלנו ופועל אקטיבית ע"מ שזה ישתפר דרך מפעל חיי – הרצאותיי ב-BPM, שיעורי המוזיקה שאני מעביר וכו'.

אם כבר מדברים על BPM, איך הגעת ללמד שם?

העברנו סדנת אומן מוצלחת לפני מספר שנים בעקבותיה התאהבתי בצוות המכללה ובאוירה שבה, ואף לקחתי קורס קיובייס בכדי לחדד את יכולות השליטה שלי בתוכנה. תחום ההתמחות שלי הוא הלחנה, עיבוד והפקה ואלו גם הנושאים בהם הקורסים שלי מתמקדים, הלחנה כולל הלחנה לשירה, הפקת גיטרה, הפקת שירה וכיוצ"ב במסגרת מסלול ה-BSP ליצירת והפקת מוזיקה.

מה הגישה שלך בכל הנוגע ללימוד מוזיקה?

אני מאמין שהתיאוריה היא חשובה מאוד ומוסיפה ליכולות שלנו להיות מוזיקאים טובים יותר, אך יש איזה ניצוץ ייחודי, כישרון, משהו אינטואטיבי שכל מוזיקאי שפגשתי מכיל בתוכו ורק הוא נשמע כך. לוקח זמן לפעמים להגיע למקום שבו ה"מטריקס" נפתח ואנו מודעים לכך, אך זה קיים שם, והתפקיד שלי הוא להוציא את זה מהסטודנטים דרך הניסיון המוזיקלי שלי, בשילוב עם הטיפים הרבים להתנהלות נכונה בתעשייה בישראל ובחו"ל. אני לומד כל יום משהו חדש מטיפים של אחרים, אך כשאני מסתכל אחורה העשייה שנצברה היא ייחודית והיא שלי, משקפת אותי. נסו להיות קשובים לעצות וניסיון של אחרים אך תמיד נסו למצוא את מה שמיוחד בכם, מה יש בכם שגורם לכם להישמע כמו אף אחד אחר ומה אתם מביאים ליקום הזה שיזוהה איתכם וישאיר חותם אחריכם.

יוסי סהרון ילמד בקורס כתיבה והלחנת שירים שיחל ב-29 לאפריל במכללת BPM, ובקורס הפקת גיטרה ושירה שיחל ביוני 2010. מכללת BPM, המכללה המובילה לסאונד ומוזיקה מתקדמת, ממוקמת ברחוב בן אביגדור 3 בתל אביב. טלפון 1-700-500-881.