מרואיינים: Daniel Mÿhr קלידן להקת CIVIL WAR השבדית

כהקדמה למופע ה- MELODIC ALLIANCE השני שעומד להיערך במועדון הבאסקולה בתל-אביב ב-15.12.2016, בהפקת A&M Releases ובהשתתפות להקות מחו"ל ומישראל, ערכתי ראיון עם קלידן להקת CIVIL WAR השבדית Daniel Mÿhr.

CIVIL WAR שהוציאה בחודש האחרון את אלבומה השלישי "The Last Full Measure מוכרת לרבים בישראל ובעולם כאחת מהלהקות שיוצרות את המנוני ה- Power Metal הטובים שבנמצא. כלהקה צבעונית שמורכבת ברובה מיוצאי להקת SABATON השבדית (שאף היא הופיעה בישראל לאחרונה) סגנון המטאל המלודי והמקפיץ שלה מציב אותה כאייקון של עולם המטאל הבסיסי והמלודי שמייצר להיטים רבים שאוהבי הרוק הכבד, במיוחד אלו שעברו את גילאי ה-30' מתחברים אליו בכל העולם. מה שהביא אותה להיות "מסמר הערב" ב-MELODIC ALLIANCE.

כאמור, לקראת הופעתם הראשונה בישראל שמחתי לשאול את הקלידן הותיק של הלהקה מס' שאלות.

ראשית, Shalom לך Daniel, וברכות על צאת האלבום החדש והמצויין.

תודה רבה, כיף להתראיין למגזין Metallist בעבור הקהל הישראלי.

כל שלושת האלבומים שלכם קרויים על שם טרילוגיה, שמספרת את סיפור מלחמת האזרחים האמריקאית. מה מושך אותכם כל כך במלחמת האזרחים שגרם לכם לקרוא לשלוש אלבומים בשמות ספרים שעוסקים בה וכן גם ללהקה?

למעשה, זה היה די במקרה. כשהקמנו את הלהקה Patrik ציין שהוא רוצה לכתוב שירים על מלחמת האזרחים. כשהגענו לשלב של בחירת שם לאלבום הוא גילה את טרילוגיית הספרים בנושא. לעשות טרילוגיה נראה מושלם בעבורנו באותה נקודת זמן. אני יכול לומר בכנות שלא ממש קראנו את הספרים, למרות שזה בהחלט ברשימת הקריאה המתוכננת שלי. כעת אנחנו ללא שמות לאלבומים עתידיים אז נחכה ונראה מה יגיע בהמשך, כמובן שחלק מהחומרים שייכתבו גם בעתיד יהיו על מלחמת האזרחים באמריקה, אבל נוריד מעט את הדגש מזה ונכתוב על דברים נוספים – יש כל כך הרבה על מה לכתוב – זו לא תהיה בעיה…

הלהקה מוציאה אלבום חדש מדי שנה לערך. האם זה מתוכנן מראש או שיצא כך על דרך המקרה? ואם זה לא מקרי אז "מה הלחץ"? איך אתם שומרים על פרודוקטיביות מצד אחד ומקוריות מן הצד השני בפרק זמן כל כך קצר?

יש לנו 3 כותבים שונים, אני מניח שזו התשובה לכך. אנחנו מסוגלים להפיק אלבום/שיר די מהר אם יש צורך בכך. למעשה כמעט מחצית מהשירים של האלבום החדש היו כבר בתהליך עבודה בזמן שהקלטנו את Gods & Generals, והם עברו מיקס במשך 10 חודשים לפני ששוחררו. זו הסיבה שככל הנראה נדמה שהאלבומים יוצאים בהפרשים קצרים, זמן העבודה ארוך יותר מכפי שנראה.

איך אתם בוחרים את הכותרות/נושאים של השירים? האם יש לכם העדפה למאורעות היסטוריים מסויימים על-פני אחרים? מדוע אתם מתרכזים בנושא מלחמות וקרבות היסטוריים?

Patrik הוא זה שבוחר את שמות השירים כיוון שהוא כותב את מילות השירים. הוא צופה בהרבה סרטים דוקומנטריים ותמיד התעניין בהיסטוריה. המחשבה הראשונית שלנו הייתה שבהמשך נתרחק מעט מנושאים היסטוריים, אך בגלל שהוא כל כך אוהב זאת אנחנו מאפשרים לו להמשיך. Patrik רצה לעשות אלבום על הנושא של Carolus Rex (מלך שבדיה במאה ה-17. ח"ו) הרבה לפני ש- SABATON עשו זאת. בסופו של דבר הוא ויתר על הרעיון כיון שהנושא הזה רגיש כאן בשבדיה.

מה אתה עונה למבקרים שטוענים שהמוזיקה שלכם ונושאי השירים דומים מידי באופן כללי לאלו של SABATON? כמו-גם שהשירים באלבום הזה דומים מדיי לאלו שבשני האלבומים הקודמים שלכם?

מה שלא נעשה ישוו בינינו לבין SABATON. אנחנו רוצים להמשיך ולעשות את המוסיקה שאנחנו אוהבים ולכן מטבע הדברים אנחנו נשארים באותו ז'אנר. לא רצינו לעבור ל- Death Metal או כל דבר אחר רק כדי להמנע מההשוואה. ונכון שהאלבומים שלנו נשמעים דומים, למרות שעליי לציין שיש לנו השפעות ממקורות שונים. יש להקות אחרות עם הרבה פחות גיוון מאתנו ומשום מה לא באים אליהם בביקורת. היסטוריה כנושא היא לא דבר חדש בסצנה – זה נעשה בעבר ויעשה גם בעתיד.

האם יש משהו שמייחד ומבדיל את האלבום 'The Last Full Measure' משאר האלבומים?

אני סבור שבאלבום האחרון מצאנו את "הסאונד" שלנו. הייתי אומר שזה קצת לא מוגדר. אנחנו מושפעים מסגנונות שונים באלבום הזה. למשל ב- Tombstone יש השפעה של ska/reggae, ב- Savannah יש מלודיה בסגנון שמזכיר את ABBA ויש באלבום חלקים שהם קצת נוטים לכיוון ה- Thrash כמו ב- Gladiator. אנחנו רוצים ליצור מוזיקה שאנחנו חושבים שהיא כיפית ושאנחנו אוהבים ונהנים ממנה בעצמנו. אני חושב שניתן לומר שהגיוון הוא "הסאונד" שלנו. איך זה ימשיך בעתיד? זו שאלה מעניינת נוספת, ואני רק יכול לומר במלוא הכנות שאם היינו רוצים היינו יכולים לעשות את המוזיקה המוזרה ביותר האפשרית בכל ז'אנר שהיה מתחשק לנו.

שיר הבונוס Aftermath באלבום 'The Last Full Measure' נשמע מלודי ואיטי יותר משאר השירים של CIVIL WAR. יש בו גם צלילים נקיים ועדינים יותר מהרגיל. האם בשיר הזה אתם מכוונים לקהל רחב יותר ומייצרים בלדה שקטה כדי להיות מושמעים בערוצים פופולריים "רגילים" ברדיו?

חה חה! ממש לא! השיר לא נכתב לשום מטרה ספציפית כזו או אחרת. זה שיר שפשוט לא התברג לטופ 10 ולכן הוסף כרצועת בונוס. תהיינה הוצאות של האלבום שבהן הוא אפילו לא ייכלל בדיוק כמו Strike Hard Strike Sure . אני מניח שפטריק רצה ליצור בלדת רוק בסגנון של COVERDALE או משהו דומה. בכל מקרה הלחן נעים מאד, אני ממש לא אתנגד שישמיעו אותה ברדיו .

נדמה היום שסצנת המטאל, בייחוד באיזור סקנדינביה, נוטה לכיוון brutal, heavy, death, gore metal. האם אתה חושב שיש עדיין מקום לרוק כבד קלאסי עם צלילים נקיים ומוזיקה מלודית? או שזו נחלתם הבלעדית של מטאליסטים מזדקנים?

האמת שלא הקדשתי לכך מחשבה. אני מניח שזה תמיד היה קיים. דברים באים והולכים בגלים. בשנות ה-90' המטאל כמעט התפוגג ונעלם אבל הוא חזר חזק מתמיד. תמיד יהיה מקום לכל הסגנונות המוזיקליים, אפילו דברים כמו ג'סטין ביבר… לצערי…

רוב המבקרים מגדירים את המוזיקה שלכם כ POWER METAL, אך חלק מהריפים, המלודיות והצלילים מבית היוצר של CIVIL WAR מזכירים לנו יותר רוק כבד בסיסי של שנות ה-80'. כיצד אתם מגדירים את המוזיקה שלכם?

אני לא ממש בטוח, אבל זה בודאי נמצא אי-שם בתוך תיקיית ה- Heavy/Power. אני לא ממש טוב בקטלוג ושימת תויות לז'אנרים שונים אלא אם כן ההבדל ממש בולט.

ניתן לתאר חלק גדול מן השירים שלכם כהמנונים, שאפשר ממש לדמיין אותם נישאים מגרונם של המוני אדם באיצטדיונים גדולים. (שירים כדוגמת Savannah או Bay of Pigs מהאלבום הראשון). האם אתם מעדיפים לנגן במועדונים אינטימיים בהם ניתן לראות את הקהל פנים אל פנים, או להופיע באיצטדיונים מול רבבות אנשים?

אני אוהב את שניהם. כמובן שזה מגניב לנגן להופיע באיצטדיונים וכאלה אבל להופיע במועדונים זה כל כך כיף, כשאתה יכול לתקשר עם הקהל כמעט ברמת הפרט הבודד. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו, לא ניתן באמת להשוות בין השניים. זה כמו להשוות בין תפוחים לאגסים.

רבים מתייחסים אליכם כאל "להקה אירופאית", הגדרה שבעצם מנסה להבדיל ביניכם לבין להקות מהז'אנרים האמריקניים העכשויים במטאל. מה דעתכם לגבי ההגדרה הזו? האם אתם מרגישים שהקהל האמריקני מקבל אתכם כפי שהייתם רוצים?

ובכן, אנחנו כן להקה אירופאית, כך שזה בסדר גמור מבחינתנו, חה חה…! אני חושב שהקהל האמריקני רואה אותנו באותו אופן , ובקהל אותנו באופן מצויין. כלומר מדובר במטאל וזה לא שאנחנו מנסים להשתלט על הטריטוריה או הרכוש של מישהו אחר. אולי יש כאלו שלא אוהבים את זה, אבל זה באמת לא מעניין אותנו.

נראה ש CIVIL WAR שמים דגש רב על הצד הויזואלי של הדברים. בוידאו קליפים, על עטיפות האלבומים, בתפאורות והלבוש, וכיו"ב. האם אתם חושבים שהמטאל בעידן האינטרנט והטלפונים הסלולריים צריך להתרכז יותר בצד הויזואלי ולא רק על המוזיקה עצמה?

זה בהחלט צריך להיות המוזיקה. כל השאר הוא בגדר show בלבד. אני מתכוון לכך שאתם לא רואים את כל הלבוש ואת כל הפירוטכניקה וכד' כשאתם מאזינים לשיר ב-CD או ב-MP3. אם אתם לא אוהבים את המוזיקה עצמה זה לא משנה אם ללהקה יש את הלבוש או המופע הכי נפלא בעולם.

בחרנו את הלבוש המסויים שעמו אנו מופיעים רק בשביל שנרגיש יחידה אחת שלמה, בין אם מוסיקלית ובין אם כדימוי צבאי. זה כמו לדוגמא אצל SABATON או KISS. למרות ש- KISS התפרסמו בשל ההופעות הגדולות שלהם וכל זה, הם לא היו נמצאים היכן שהם היום אם הם היו כותבים חרא של מוסיקה.

Nils Patrik Johansson משתתף בחלק מהזמן בעוד להקות ופרוייקטים חוץ מ- CIVIL WAR (למשל ASTRAL DOORS, WUTHERING HIGHTS, LION'S SHARE). איך הוא (ואתם) מצליח לתמרן בין כל הפעילות הזו לכתיבה והקלטה של אלבומים מדי שנה כמעט, ליציאה לסיבובי הופעות וכל מה שקשור בזה? יש עדיין חיים לצד הכל???

האיש חיה רעה. הוא עובד קשה ומהר. WH ו- LS נמצאים פחות או יותר בהקפאה כרגע מסיבות שונות כך שהוא צריך ויכול להתרכז רק בנו וב-AD. זה מאפשר לו לא מעט זמן פנוי מעבר להכל.

מה אתם מרגישים בנוגע לסיבובי הופעות עולמיים? האם זה מסוג הדברים שאתם מחכים לו בקוצר רוח, או שאתם עושים את זה למען הקהל והמעריצים שלכם, אבל הייתם מעדיפים לשבת בבית בניחותא עם בירה קרה ולצפות בטלויזיה?

היות ואנו כבר לא יוצאים לסיבובי הופעות רבים היום כפי שהיינו בעבר, יש בנו בימים אלו רעב גדול יותר לצאת להופעות. בימי SABATON זה היה כאילו: אוקיי, שוב יוצאים לסיבוב הופעות. היום אנחנו מחכים לכל סיבוב הופעות בכליון עיניים ואנחנו מרגישים רעננים ונרגשים יותר לפני כל טור כזה. יש לנו מספיק זמן לשבת מול הטלוויזיה עם בירה קרה. לא שאני עושה את זה לעתים קרובות בכל מקרה, אלא אם מחשיבים משחקי מחשב, מה שאם להודות בכנות גם כן לא קורה לעתים תכופות מדיי…

מה אתם מעדיפים, להופיע במקום שבו כבר הופעתם בעבר ואתם יודעים שיש בו "וייב" ואווירה טובה, או במקום בו לא הייתם בעבר וזו הפתעה מוחלטת איך ומה יהיה?

אני ממש לא יכל לומר שאני מעדיף אחד על פני השני. כל ההופעות מהנות. כמובן שיש משהו מרגש להגיע למקום חדש, בדיוק כפי שכיף להגיע למקום שאתה כבר מכיר.

לאיזה סוג של מוסיקה/להקות אתם אוהבים להקשיב? אילו משפיעות עליכם יותר מאחרות?

האמת שזו שאלה מכשילה. אני מקשיב לסוגים רבים ומגוונים של מוסיקה. משום מה אני דווקא לא מקשיב הרבה למטאל בימים אלו. למען האמת ברגעים אלו אני מקשיב לאלבום Wind & Wuthering של GENESIS. אני מוצא עצמי לאחרונה מקשיב ליותר ויותר מוסיקה קלאסית בתחנות הרדיו הייעודית השבדיות ואני מוצא עצמי מקבל השראה ניכרת מכך. אני מאמין שכל מוסיקה מעניקה לך משהו באופן מסויים. לעתים יש גם מוסיקת מיינסטרים שנחשבת ל"מחורבנת" ושתופשת את תשומת לבי.

האם אתה חושב שלמוסיקה יש תפקיד בהפיכת העולם למקום טוב יותר, או שמוסיקאים צריכים להשאר בתחומי המוסיקה ולא להתערב בפוליטיקה?

לא בתמונה הכוללת. אבל במישור האישי אני בהחלט חושב שכן. למוסיקה יש יכולת לעשות דברים כה רבים לאדם ברמה המנטלית/רוחנית, וזה לאו דווקא חייב להיות קשור למשהו תוכני או מילולי בשיר או במוסיקה. שירים עצובים יכולים אפילו לגרום למאזינים להרגיש שמחים או מאושרים יותר, וההיפך, וזה לא ממש ברור למה או איך. הדבר היחיד שיכל להפוך את העולם לטוב יותר הוא אם כל העולם היה מאזין למטאל, היות ומטאלהדס הם האנשים הטובים ביותר שניתן להכיר בכל מקום בעולם. הוויכוח הסוער ביותר שאתה יכל לנהל עם מטאליסט הוא ככל הנראה האם אתה אוהב את SLAYER או לא…

קלינטון או טראמפ? 🙂

חד משמעית מלאניה! לא שאני אומר שביל מאד מכוער או משהו כזה, זה פשוט שאני לא כל כך בקטע של גברים. או שהתכוונת לשאול שאלה פוליטית?

אחד השירים היפים ביותר באלבום Gods and Generals הוא השיר Schindler's Ark. עבורנו הישראלים השיר הזה נוגע בנקודה מאד רגישה בלב מהבחינה ההיסטורית. האם אתם מתעניינים בשואה של לפני 70 שנה, או במה שקורה בימים אלו בנוגע לישראל והמזה"ת?

זה לא מדוייק לומר שאנחנו מתעניינים ספציפית בשואה. זה פשוט חלק איום ונורא ומאד עצוב בהיסטוריה שלנו, שכולנו חייבים לזכור על-מנת שנוכל לקוות שהאנושות לא תחזור על הטעויות שלה. ובהתייחס למצב הנוכחי, אני לא סבור שמה שחשוב זה אם הנושא מעניין או לא, כפי שאני לא חושב שעצם העניין או חוסר העניין מניע אותנו לעשות את מה שאנחנו עושים. התקשורת והפוליטיקה מזינים אותנו במידע הזה בין אם נרצה ובין אם לאו. הדבר היחיד שמעניין אותנו הוא שאנו רוצים שכל זה ייפסק. היינו רוצים שכולם בעולם יחיו זה עם זה בשלום ובהרמוניה וכל זה. אבל לצערנו זה ככל הנראה לעולם לא יקרה, למרות שזה צריך להיות הרצון והעניין של כולם.

אנחנו בישראל מקבלים תחושה לעתים שבשבדיה קיימת עויינות כלפינו, בגלל העימות הישראלי-פלשתיני. יש לכם דיעה בעניין? האם התעוררו בעיות בעבורכם כשהתפרסם שאתם עומדים להופיע בישראל?

אני לא בטוח שמה שאתה אומר נכון, ואני לא יכל לדבר בשם "הדיעה הרווחת" או כלל הדיעות פה בשבדיה. כשאני חושב על ישראל בימים אלו כל מה שאני חושב עליו הוא על המעריצים ועל כל החברים שאזכה לראות אחרי כל הזמן הרב שעבר, וכמה כיף יהיה. לא מתכוון אפילו לחשוב על שום דבר אחר, במיוחד לא קונפליקטים.

היות ו-'The Last Full Measure' הוא הספר האחרון בטרילוגיית ספרי 'Civil War', האם זה אומר משהו על עתידה של הלהקה?

זה אומר משהו על העתיד של CIVIL WAR בדיוק כפי ש-SABATON קראו לסיבוב ההופעות הנוכחי שלהם 'The Last Tour'. אני בטוח ב-101% שהם ימשיכו לעוד סיבובי הופעות, וכך גם אנו. אנו רק חייבים להתאמץ עוד יותר על מציאת שמות לאלבומים הבאים. חה חה!

האם בהופעה בישראל נשמע בעיקר שירים מהאלבום החדש, או שמא נזכה להאזין ולראות ביצועים לכל השירים שכולנו כל כך אוהבים מהאלבומים הקודמים שלכם? יש אילו הפתעות שאתם יכולים לספר עליהן שאתם מכינים למעריצים הישראלים?

ישראל היא המדינה הראשונה שבה המעריצים יזכו לשמוע יותר משיר אחד מהאלבום החדש. ניגנו בעבר את Savannah מספר פעמים בספרד, אבל אני יכל להבטיח לכם שהחבר'ה בישראל יזכו להנות מ"ביתוק" של כמה "דובדבנים בתוליים" אקסקלוסיביים למדיי מהאלבום החדש.

יצא לכם להכיר את הלהקות הנוספות שתופענה באותו הערב ב- Melodic Alliance, DESERT, SERENITY ו- STORMY ATMOSPHERE?

אני מכיר את החבר'ה מ- DESERT כבר כ-8 שנים פחות או יותר, כך שיהיה כיף לפגוש אותם שוב. את SERENITY יצא לי לראות בהופעה חיה פעם או פעמיים בפסטיבלים שונים בעבר. בהגדרה הכללית אני לא יכל לומר שהם לגמרי כוס התה שלי, אבל יש להם כמה שירים מצויינים שאני מכיר. אני לא יכל לומר, לצערי, שאני מכיר את STORMY ATMOSPHERE, אבל בטוח שאבדוק אותם לעומק לפני שאנחנו מגיעים לישראל…

למה אתם מצפים מהביקור בישראל? יש משהו מיוחד שהייתם רוצים לעשות, מקומות לבקר בהם?

אני רוצה לפגוש את החברים שלי שם וליהנות, זה הכל. כל מה שמעבר לזה הוא בבחינת בונוס. אין משהו מיוחד שעולה בדעתי ושהייתי רוצה לראות, היות ואני לא ממש "חובב טיולים" או "חובב אתרים". מעבר לכך, לא יהיה לנו הרבה זמן בישראל אז אני לא חושב שיישאר לנו הרבה זמן פנוי לטיולים או לסיורים. אנחנו כנראה נתרכז בלפגוש את האנשים שאנחנו כבר מכירים אצלכם, ובאלו שנזכה להכיר.

הייתם רוצים למסור משהו לקהל המעריצים הישראלי שלכם?

Hope to see you all very soon! Keep on Rocking until then…..and we'll Rock you even more!