מחזירים את המוות לתמונה

מרואיין: Marc Grewe, סולן להקת Morgoth

Morgoth הם מהלהקות הבולטות בז'אנר הדת' מטאל שהגיעו מגרמניה. בשעה שעמיתיהם השבדים וכמובן האמריקאים העמידו נציגות ענק לז'אנר בתחילת שנות התשעים – שנות השיא של הדת' מטאל בעולם, הגרמנים תמיד היו כמה צעדים מאחורה – כשהם בולטים יותר בתחום הט'ראש, הספיד וההבי מטאל. Morgoth, לצד ההרכבים הבולטים האחרים מגרמניה – Atrocity ו Fleshcrawl למשל, עשו את שלהם כדי להכניס את גרמניה למפת הדת' מטאל העולמי, כשהם מנפיקים אלבומי מופת בז'אנר כמו ה EP הקלאסי The Eternal Fall, או האלבום המלא – Cursed, אלבום שרבים מחשיבים כאחד מטובי אלבומי הדת' מטאל של שנות התשעים. לאחר אלבום נסיוני ולא מצליח בשם Odium, הוציאה הלהקה עוד כשלון מסחרי בשם Feel Sorry For The Fanatic ב 1996, ואז התפרקה ועברה לדפי ההיסטוריה כעוד הרכב דת' שנעלם. כל זה השתנה ב 2010 כשההרכב התאחד ואף יצא לסיבוב הופעות שחוגג את Cursed, אלבומם הקלאסי והאהוב ביותר. ישבנו לדבר עם הסולן הוותיק Marc Grewe, מי שמחזיק באחד הקולות החולניים ביותר בז'אנר הדת' מטאל – לשיחה על מאורעות נוכחיים, וגם על כאלו ישנים יותר:
שלום מארק, מה שלומך? מה מעשייך בימים אלה?

היי, אני די בסדר. בדיוק חזרתי מפסטיבל Way of Darkness. פגשתי כמה חברים ותיקים והיה ממש כיף שם.

אני לגמרי מודע שהשאלה הזו היא קצת קלישאה, אבל, תוכל לספר לנו קצת על ההתחלה של Morgoth? איך הלהקה הוקמה?

נפגשנו ב-1985 בבית הספר, כולנו חלקנו את אותה אהבה למוזיקת המטאל והחלטנו להקים להקה. הקלטנו את הדמו הראשון שלנו ב-1988. אחרי זה חתמנו ב-Century Media וההוצאה האמיתית הראשונה שלנו הייתה Resurrection Absurd ב-1989.

מאילו להקות שאבתם השראה בזמנו?

האמת, מכל דבר שהיה אז קיצוני.. החל מ-Judas Priest ו-Slayer, דרך Possessed וכמובן כל סצינת הת'ראש המעולה של גרמניה – Kreator, Destruction, Sodom וכו' גם היו נהדרות.

איך זה מרגיש להחיות מחדש פרוייקט עצום כמו Morgoth? 12 שנים לא הולכות ברגל…

אף פעם לא ממש איבדנו קשר, היינו חברים טובים תמיד, מאז שהלהקה החלה. אני מכיר את הארי (הראלד בוס, גיטרה) למעשה שלושים שנה וכולנו היינו בבית הספר ביחד. אבל כמובן שזה נהדר לחזור להופיע על במה אחרי הפסקה של 12 שנים *צוחק*

איך היו ההופעות האחרונות? אם ניתן להסיק משהו מ-Hellfest, אני מניח שדברים הלכו טוב?

האמת היא שלא ציפינו לשום דבר – וקיבלנו תגובות מדהימות! שזה כמובן מדהים בזכות עצמו ובנוסף נהדר לראות שאנשים עדיין זוכרים את Morgoth אחרי כל השנים האלו.

איך היה לצרף חברים חדשים ללהקה? איך עברתם את הקבלה שלהם?

זה היה מאוד מרגש וחדש בשבילנו. מארק ריין הוא מתופף ממש טוב עם המון ניסיון מהתקופה שהוא הקליט וניגן עם Destruction, וזה נתן לנו את האנרגיה החדשה לנגן את השירים הישנים שלנו אפילו יותר אגרסיביים. סוטי קלקידיס ניגן עם להקת הפרוגרסיב Sinew והוא נגן באס ממש מוכשר ובנאדם ממש טוב ומצחיק שתענוג להיות בחברתו. בסך הכל הם תוספת דלק במכונה שהיא Morgoth!

מה התכניות שלכם עם האיחוד הזה? האם האיחוד מכוון רק להופעות או שיהיה גם חומר חדש? ואם אתם מתכננים להחיות את Morgoth מה יהיה עם הפרוייקט השני שלך – Insidious Disease?

החלטנו להמשיך עם Morgoth כל עוד זה יהיה כיף כמו שזה עכשיו. דיברנו קצת על חומר חדש אבל ניתן לזה את כל הזמן שנצטרך. כנראה שנשחרר חלק מהחומר שצילמנו בהופעות, בעיקר בעונת הפסטיבלים באירופה. עם Insidious Disease אני בטוח שנקליט חומר חדש, אבל לכולנו יש את הלהקות המרכזיות שלנו וזה ייקח כמה חודשים לאגד את הכל ביחד, אבל אני די חיובי בנוגע להקלטה של חומר חדש ל-Insidious Disease ב-2012!

האם אתה מרגיש שסצינת המטאל מסביבך השתנתה מאז הימים שבהם התחלתם להופיע? האם גרמניה כיום, מבחינת מטאל, שונה בהרבה מאותם ימים? איך המטאל המחתרתי שם היום?

ובכן גרמניה תמיד הייתה מקום נהדר וחי בתחום המטאל. כמובן שחלק מהפרצופים השתנו במהלך השנים אבל הרבה קהל צעיר בא להופעות של Morgoth היום, לפעמים אפילו עם האבות שלהם שהיו מעריצים שלנו בשנות השמונים… זה די מגניב לדעתי. הסצינה המחתרתית משתנה בין הערים השונות.. בברלין (בה אני גר) אין סצינה כזו חזקה אבל באיזור של דורטמונד וערים נוספות יש סצינה ממש חיה ובועטת. אבל כשזה מגיע לפסטיבלים, אנחנו ממש שמחים להיות חלק מכמה מפסטיבלי המטאל הכי מאורגנים ומרשימים בעולם.

יש לי עוד שאלה קבועה של ראיונות, מה ההשראה שלך לכתיבה? איזה חלק מהליריקה שאתה כותב היא אישית וכמה מתוך זה אתה נשאב מתוך ממלכת הדמיון והפנטזיה?

הייתי אומר שזה חצי-חצי. חלק מההשראה מגיעה מדברים שקורים מסביב לי, וחלק זה פשוט מתוך הדמיון ההזוי שלי. אני אוהב לחיות בשני העולמות! *צוחק*

אני חייב לתהות, עד כמה שהשאלה הזאת עלולה להיות מציקה – אחרי שחרור של שתי קלאסיקות דת' מטאל (ושני EP נהדרים גם כן), מה גרם לשינוי הדרמטי במוזיקה שלכם? קשה שלא להבחין באבולוציה של Morgoth מאז ה-EP ששחררתם, ל-Cursed ואז ל-Odium, אבל הקפיצה בין Odium ל-Feel Sorry For The Fanatic הייתה כל כך גדולה, שאי אפשר לתהות האם יש משהו מאחורי זה?

היה סוג של מאבק בלהקה באותם שנים. כל אחד בלהקה היה בעל אישיות חזקה וטעמים מוזיקליים התפתחו לכיוונים שונים. אז, בשנת 1997 זו הייתה פשרה ענקית שהיינו צריכים לעשות בשביל בכלל להקליט את האלבום. אני חושב שעדיין יש בו שירים טובים, אבל היינו צריכים לקחת יותר זמן להפיק אותו…

תודה רבה על הריאיון! יש לך מילים אחרונות לקהל הדת' מטאל בעולם וכאן בישראל?

קודם כל אנחנו מתים לחזור לנגן שוב מחוץ לגרמניה. אנחנו מנגנים ב-Maryland Death Fest בשנה הבאה ואנחנו מאוד נרגשים לחזור לארה"ב אחרי 20 שנה. לצערי הרב עוד לא יצא לנו לנגן בישראל עדיין, אבל מי יודע, אולי בקרוב נוכל לעשות גם את זה. זה יהיה מדהים לדעתי! תודה לכל מי שעקב אחרינו, כתב עלינו ותמך ב-Morgoth במהלך השנים ונתן לנו את ההרגשה שאנחנו חייבים לחזור לנגן! אתם גרמתם לזה לקרות!