מטאל באזור מלחמה
מרואיין: Yahiya Gasem – מטאליסט סורי
כולנו פותחים עיתונים בחודשים האחרונים ומנסים להבין מה בדיוק קורה כיום בסוריה. ממדי ההרג ההמוני שמנהל משטר אסד בבני עמו הם כמעט בלתי נתפסים וככל הנראה מגיעים כבר לגבולות 10 אלף ההרוגים. מעבר לנתונים היבשים יש גם אנשים של ממש בסוריה, ולא כולם הם מוסלמים קיצונים אשר מטרתם היא השמדת מדינת ישראל – אחד מהם הוא Yahiya Gasem, מטאליסט סורי צעיר אשר עבר בעקבות המהומות לאלג'יר. Yahiya הסכים לשבת איתנו ולתת לנו קצת מעולמו הפנימי של המטאליסט הסורי – שילוב מילים מפתיע ויוצא דופן, שעד עכשיו שמענו עליו בעיקר בהקשר ל Orphaned Land ומעריציהם מהעולם הערבי. Yahiya נותן לראשונה מבט על המטאל במדינה כמו סוריה, תוך שמהשיחה איתו עולה משהו בבירור: המטאל מאחד אנשים מכל הסוגים, כל הדתות וכל הלאומים, ומהווה משהו שהוא חזק יותר מרק מוזיקה – בשעה שהדת מפרידה בינינו, המטאל מאחד אותנו:
אהלן Yahiya Gasem. ראשית, מה הביא אותך לשמוע מטאל מלכתחילה, ואיך נחשפת לז'אנר בסוריה?
Death Metal, באופן די מקרי. אני שונא מוסיקה ערבית וכל השירים המשעממים שלה. חיפשתי אחרי אלטרנטיבות עד שמצאתי להקה שנקרא 'Arch Enemy' והשיר הראשון שלהם ששמעתי היה 'Silent Wars' בשנת 2006. עד שנת 2008 לא כל כך הכרתי דברים מעבר ל-Arch Enemy, אבל באות השנה נחשפתי ללהקות חדשות כמו Bloodbath, Mercenary, Kreaotr ופגשתי כמה מעריצים של הז'אנר.
מה מצב החנויות שם בעצם ? האם מפיצים ומחזיקים מוסיקה מערבית ? האם בכלל מוכרים אלבומי מטאל ?
99.9% מהחנויות לא מוכרות דבר מלבד מוסיקה ערבית וקצת מוסיקת פופ מטומטמת, ורק ה-0.1% הנותרים מחזיקים ומוכרים בעצם מוסיקת מטאל. בעבר היו כמה חנויות בחאלב ובדמשק, אך המשטר סגר את החנויות ואיים על הבעלים! החנויות והאולפנים אשר בקיאים במוסיקת מטאל מאד נדירים פה.
מה היית אומר באופן כללי על היחס של המשטר והרשויות כלפי הז'אנר ?
מאזיני מטאל סבלו במשך שנים רבות מהרשויות רק בגלל שהם מקשיבים למוסיקת מטאל, ולמעשה – רבים מהם הושלכו לכלא, חנויות רבות נסגרו, ואירועים והופעות רבות בוטלו. מזיינים את המטאליסטים בכל דרך אפשרית ! רשות הביטחון החרימה חולצות רבות, הסירה קעקועים וגזרה את השיער של אנשים בעלי שיער ארוך לאחר חקירות ממושכות במשטרה. הם עשו כל מה שביכולתם על מנת לעצור את מוסיקת המטאל מלהתפשט, משום שהממשלה רואה במוסיקה הזו כסגידה לשטן ! אם אתה לובש בגדים שחורים, או אם יש לך שיער ארוך או זקן לא מוקפד וארוך מדי, משמעות הדבר שאתה סוגד לשטן… מבחינתם, עד עכשיו אנשים חושבים שאנחנו באמת סוגדים לשטן, אך כיום לאחר ההפיכה בסוריה, לא נראה שלרשויות אכפת כל כך מאיתנו, אולי להוציא מקרים מיוחדים.
האם האזנת ללהקות כמו Orphaned Land ? האם הן פופולאריות בסצינת המטאל המקומית שלכם ?
רק לעתים נדירות לא מכירים בסצינה את הלהקות אשר קרובות לסוריה, כמו Orphaned Land או Melechesh למשל. אני אישית חושב ש-Orphaned Land ו-Melechesh עושות מטאל חזק יותר והן מהלהקות האהובות עלי. הלהקות הטובות מגיעות בסופו של דבר לכל מקום, וישראל מספקת מוסיקת מטאל נהדרת.
האם יש לכם להקות מטאל פעילות בסצינה בסוריה ?
בסוריה, סצינת המטאל נוסדה בשנות ה 90. לאחר שהרוק עצמו הגיע לפני שנות ה-90, התחילו להקות המטאל לפעול כמה שידוע לי. כיום, הדור של הצעירים התחיל את מסעו המוסיקלי לעולם המטאל לאחר שאנחנו נרגענו כמעה בהפקה של מוסיקה וארגון של הופעות, תודות למהפכה הסורית.
האם יש הופעות של להקות מקומיות או להקות זרות בסוריה, או שמא אתם טסים מחוץ למדינה על מנת לראות הופעות ?
אני לא חושב, מכיוון שלהקות לא יכולות לטייל מעיר אחת לאחרת בגלל עלויות כספיות גדולות, אז איך נטוס למדינה אחרת?! הדבר דורש מישהו שיממן את העלויות הגבוהות, ולצערנו אין איש כזה בנמצא שאכפת לו, בעוד הממשלה לא מרשה בכלל לקיים הופעות. אנחנו כן מוכנים לנסוע באופן עצמאי על מנת לראות את הלהקות האהובות עלינו בהופעה חיה, ואנחנו נוסעים ללבנון או לטורקיה בשביל הופעות ופסטיבלים. ישנן כמה להקות מסוריה שמופיעות מחוץ לסוריה. אני יודע שהלהקה Hourglass הסורית מחאלב הופיע ב- Beirut Rock Festival בזמנו.
מה דעתך על המצב כיום במזרח התיכון ?
אני תומך באנשים אשר קוראים לחופש, במיוחד כיום כשהחופש הוא הגורם החשוב והעיקרי ביותר. אני תומך בשלום עם כל המדינות השכנות שלנו, וזה הכול, אני מקווה.
מדוע עזבת לאחרונה לאלג'יריה ?
עברתי לאלג'יריה מסיבות רבות. ראשית, לאחר שנה של לימודים נרשמתי לאוניברסיטה בסוריה בפקולטה לאומנות, אך הם סירבו לקבל אותי בחוג לאומנות, פילוסופיה ואפילו ספרות אנגלית. מעבר לכך – הנסיבות והתנאים של סוריה והמצב המדיני לא עודדו אותי להישאר. אז עברתי, בתקווה לעתיד מזהיר יותר ועל מנת להשלים את לימודיי. זהו חלק ניסיוני בחיי.
מה תוכל לומר על ההפיכה לאחרונה בסוריה ? איך הדבר השפיע עליך באופן אישי ?
המצב לאחרונה בסוריה הוא תגובת העם הסורי למשטר הדיקטטורי שנמשך על ידי מפלגת הבעת' כבר 40 שנה. העם הסורי לא רוצה כלום מלבד החירות שלו, הזכות והתנאי הקיומי להיתפס כבעלי זכויות שוות ובני אדם. אך הממשלה מסרבת לקבל את הדרישה הבסיסית הזו, והרשויות נופלות על העם בכל הכוח. לאחר שהתעוררנו וגילינו שגם לנו מגיעות זכויות, אנחנו מרגישים עכשיו מה זה להיות בעצם בני אדם, איך מרגיש חופש ומה משמעותו, כולל מה צריך להקריב עבורו. זה מאד מצער לראות אנשים מתים או חברים נעצרים ומעונים ומוצאים להורג – אך אין אף דרך אחרת. אם המצב בסוריה לא היה מתממש, לא הייתי נוסע הלאה ממנו… אני חושב שאחרי שהמשטר הזה ידעך ויעלם לו – כמו כן יעלם הקטל ושפיכות הדמים, רק אז באמת נוכל להגשים את התקווה לקיים חיים טובים יותר בין חברים ומשפחה.
לסיום, האם יש לך מסר מסוים למטאליסטים הישראלים אשר קוראים זאת ?
לסיום, תודה על הזמן ואני מאחל לכם ולנו שלום, ולכל העולם כולו. מטאליסטים בכל העולם התאחדו !