מרואיין: Wacław “Vogg” Kiełtyka, מייסד להקת Decapitated

להקות צעירות ומוכשרות כיום הן כמו דובי פנדה – כולם תרים אחריהן, אך עדיין הן סופר-נדירות. בנוסף, באופן בלתי מוסבר, נראה כי דובי הפנדה של אתמול ניחנו באיכות גבוהה משמעותית מאלו של היום. זה לא שאני מנסה להיות מוישה אופניק ביחס לנושא, אך יש להודות בכך – עם להקות כמו Nihilist (גלגולה הראשון של להקת Entombed) ו-Metallica בתקופתם המוקדמת, האם הלהקות הצעירות של היום מציבות רף גבוה? לא. יחד עם זאת, אחת הלהקות שכן הצליחה לעמוד בסטנדרטים הללו היא Decapitated.

משהחלו את דרכם בעיירת "הטווין פיקס של פולין" ששמה Kronso, להקת Decapitated היכתה מהר והיכתה חזק. כשאיש מחברי הלהקה לא חצה את גילאי 18 ו-19, הם שחררו את אלבום הבכורה Winds of Creation, שעד היום זוכה לתשואות בתור אבן דרך בדת' מטאל הטכני. מאז, הדרך שלהם כבר נסללה לפניהם. הם בילו את 6-7 השנים הבאות בסיבובי הופעות, ביקרו בכל אירופה, ארה"ב ומקומות נוספים, ונראה כאילו ימשיכו בקו הזה לנצח. בכל זאת, ביום אפל מסוים בהיסטוריית הדת' מטאל, בדרכם חזרה מהופעה במסגרת סיבוב הופעות ברוסיה, Decapitated חוו תאונת דרכים, כש-Witold “Vitek” Kiełtyka, המתופף ואחיו האהוב של מנהיג הלהקה Wacław “Vogg” Kiełtyka, נהרג במקום, והסולן Adrian "Covan" Kowanek נותר עם נזק מוחי קשה. למספר שנים, עתידם של Decapitated נותר לוט בערפל, והמוניטין שצברו כלהקה הוכה בטרגדיה. ועדיין, בשנת 2010, אחרי שנה של עבודה בחנות מוזיקה, ושנתיים נוספות של סיבובי הופעות עם להקת Vader, החליט Vogg כי הגיע הזמן להחיות את הפרויקט, וכך עשה. כעת, לאחר שני אלבומים נוספים ואינספור סיבובי הופעות לאחר מכן, סוף כל סוף ניתנה לי ההזדמנות לשוחח עם Vogg הבלתי ניתן להשמדה.

אז Blood Mantra יצא לא מזמן, כיצד אתה מרגיש בקשר לכך?

אני שמח מאוד על כך, ועל שסוף כל סוף סיימנו עם האלבום. כולנו מאוד נרגשים ושמחים שהוא מוכן, עבר זמן מאז האלבום הקודם. יצירתו של Blood Mantra הייתה כרוכה בהמון עבודה ואנרגיה, וכעת אנו קרובים לקו הסיום. אני לא יכול להיות לחוץ יותר.

במה תוכל לומר שהוא שונה מ-Carnival is Forever? אמרת בראיון ל-EQPTV שהוא ניחן ביותר גרוב, אילו השפעות לקחתם ובאילו נתיבים שונים פסעתם?

חלפו כ-3 שנים בין האלבומים הללו, אנחנו קצת מבוגרים יותר, ומנגנים טוב יותר יחד. ההשפעות העיקריות באלבום הזה היו סיבובי ההופעות הרבים שעשינו עם להקות כמו Meshuggah, Lamb of God ו-Children of Bodom. שאבנו המון מההופעות המצוינות ומסיבובי ההופעות הארוכים, הנסיון שהיה לנו הפך את האלבום הזה לרענן יותר. הוספנו קצת יותר גרוב, יותר ריפים קליטים לסגנון של Decapitated. שיר הנושא, Blood Mantra, הוא מאוד רוק'נ'רולי. Blindness, שיר אחר, הוא מאוד מונחה מנטרה ונפלא. אני לא יכול להכנס בדיוק להשפעות העיקריות שלנו, היות ואנו מושפעים באופן כללי מכל מה שבסביבתנו. כל הלהקות שאנו מאזינים להן, כל המוזיקה שאנו מאזינים לה, הלהקות שניגנו במסגרתן ויצאנו עמן לסיבובי הופעות. אני רק יכול לומר שהיה שמח שזה נשמע שונה מכל מה שעשינו בעבר. שאנחנו עדיין מסוגלים לייצר משהו רענן, שכל שיר ניחן בשוני מסוים ובאווירה משלו. הוא מלא בהפתעות, וגורם למעריצים להמשיך ולנחש מה טמון בו. להקות מסוימות אוהבות ליצור את אותו סוג מוזיקה בכל פעם, ועם זאת, אף ע"פ שעדיין תבחין כי מדובר בכל זאת ב-Decapitated כמובן, ואנו עודנו להקת מטאל קיצונית, זוהי הפקה שונה. אני מאוד מרוצה ממנה.

מהם חלק מהנושאים שהצפתם במילות השירים?

ובכן, פחות או יותר אותה הדרך שהתחלנו ב-Canival is Forever. הפעם, Rasta, Rafal Piotrowski (הסולן) אחראי לכל מילות השירים, והם עוסקים באנושות, בדברים שאינם משתנים במובן האפל יותר של הטבע האנושי, הטבע המעגלי המנטרי של ההיסטוריה האנושית. שם האלבום הינו סימבולי – דם (Blood) מסמל את החיים האנושיים ומנטרה היא הדרך בה האנושות חוזרת על עצמה. סיפורה של האנושות – צפה בטלוויזיה בכל יום ביומו, ותוכל לראות שמעט מאוד השתנה, אף ע"פ השנים שחלפו.

כיצד היית אומר שהארטוורק מתחבר עם המוזיקה?

אני מניח שזה כיצד האמן דימה לעצמו את הויז'ואליזציה של המילים. הוא אף חשב שזה יתאים לכותרת. לדמות ישנם ידיים מגואלות בדם שהוא מציג לקהל, וברקע ישנם מטוסים וסימנים נוספים של קונפליקט. זה פשוט תואם. למעשה, ישנם המון יצירות אמנות עבור אלבום הזה. היה קשה לבחור מביניהן, אך בחרנו את זו שמתיישבת הכי טוב מבחינת כולנו. בתוך החוברת, ישנן כמה פיסות נחמדות נוספות, אחד לכל שיר. זהו סוג של מערך מעניין. זה נותן למאזין סיבה לבדוק את החוברת במקביל לדיסק. לדוגמה, עטיפת הסינגל של Blasphemous Psalm to Dummy God Creation היא אחת מהם. המון אנשים אמרו לי שלמעשה זו צריכה להיות העטיפה, ואני חשבתי "למה לא?". אני מתכוון – אתה מוכרח לבחור רק אחת. חשבתי שהיצירה השניה מעניינת גם כן. האמן הוא Łukasz Jaszak, הוא לא עבד רק על העטיפה ואיזושהי וריאציה קטנה, הוא באמת השקיע מאמץ בכל פיסה. אנו מרוצים עם איך שהארטוורק יצא, כמה שהכל מרגיש שלם יחדיו.

כיצד נראה תהליך העבודה שלכם? הלהקה עברה לאחרונה שוב שינויי הרכב, כיצד אתם שומרים על הסגנון והכתיבה יציבים? כיצד היית אומר שתהליך העבודה השתנה מאז ימיה המוקדמים של Decapitated?

הסיבה שהסאונד שלנו לא משתנה היא כי אני נשאר המלחין העיקרי. הפעם יצרתי מאה אחוז מכלל המוזיקה ב-Blood Mantra, כולל תופים, ליינים עבור הקולות, הגיטרות והיצירות. זהו מדוע אני מצליח לשמור על הסאונד של הלהקה גם אם אני מחליף את כלל ההרכב. בין אם יש לי מתופף או בסיסט חדש, זה עדיין ישמע כמו Decapitated. זה פחות או יותר כמו Chuck Schuldiner ב-Death. הוא שינה את ההרכב בכמעט כל אלבום ועדיין החזיק בסאונד של Death – אותו הדבר עם Decapitated, ולהקות נוספות רבות שיש בהן מלחין בודד. עבור תהליך ההפקה, אני כותב הכל בסטודיו הביתי הקטן שלי, ואני אוסף ומקשר ריפים להקלטה, אני כותב את העיבודים והתופים ואז לבסוף, אני שולח את זה לחברי הלהקה בכדי שילמדו את החומר ויקליטו אותו באולפן.

בוא נחזור קצת אחורה, איך היה להקים את Decapitated בגיל כה צעיר? אני מתכוון, הדמו הראשון שלכם, Cemeteral Gardens נוצר כשהיית בסך הכל בן 16, ועל אחת כמה וכמה במדינה בעלת אורח דתי כשל פולין.

ובכן, לגבי היותה של פולין בעלת אורח דתי – זו מעולם לא היוותה בעיה עבורנו. אני הגעתי ממשפחה דתית, הסבים, הסבתות והורי אנשים דתיים, אך מעולם לא היה לי אכפת. בחרתי דרך שונה. מעולם לא הייתה לי בעיה לנגן על גיטרה או לנגן האבי מטאל. כמובן ש-Decapitated מעולם לא הייתה בעלת צוויון אנטי-דתי או שטני כלהקות דוגמת Behemoth או Vader, בהיבטים מסוימים כן, אך לא באופן ישיר. זה מדוע מעולם לא היו לנו בעיות כשלהם. בהתייחס להתחלה, בסך הכל רצינו לנגן מטאל. היינו מאוד צעירים, אך כשאתה בן 15-16, אתה לא יודע שאתה צעיר. אתה חושב שאתה יודע הכל ושהכל פשוט. כולנו הגענו מבתי ספר למוזיקה, ושם נפגשתי עם שאר ההרכב הראשוני של Decapitated. למדנו כיצד לנגן יחד, וזה סייע לנו ליצור להקה משלנו מעט מוקדם יותר מלהקות אחרות. היינו מעריצי מטאל מפחות או יותר גיל 10, הקשבנו להמון מטאל, בחרנו בכלים שיעזרו לנו לנגן את המוזיקה הזו, אתה יודע, גיטרות, בס ותופים, ואז יום אחד הרעיון של ליצור בעיה הגיע באופן טבעי. פשוט עשינו את זה, ואף על פי שהיינו צעירים, היינו מעורבים משמעותית בסצינה. זוהי הסיבה שהיינו כה מוכנים ללהקה משלנו. זה היה נהדר, למרות שככל הנראה זה לא נפוץ כל כך בקרב לילדים מאוד צערים להתחיל לנגן ולהקליט. הרעיון של להקים להקה הגיע מהסולן שלנו, Wojciech “Sauron” Wąsowicz, הרעיון של להקליט את הדמו הראשון הגיע מ-Martin (Marcin Rygiel, הבסיסט). אינני בטוח שאלמלא החבר'ה הללו לא הייתי בלהקה ומנסה להקליט משהו. אני בדרך כלל מתמקד אך ורק בנגינת גיטרה ונגינת מוזיקה, מעולם לא חשבתי על קידום או ניהול של להקה. הייתי בסך הכל מוזיקאי, שחושב על הגיטרה שבידי, ומנגן מטאל. כצוות הקמנו את Decapitated, ובעשור שלאחר מכן ניגנו ויצאנו לסיבובי הופעות בעולם. היינו הלהקה הפולנית השנייה שהגיעה לארה"ב, אפילו לפני Behemoth, כך שהיו לנו המון הישגים, ואלו היו זמנים נהדרים.

איך הייתה ההתעסקות עם הסצינה הפולנית בזמנו?

בהתחלה היינו ילדים צעירים מאוד. לא זכינו לתגובות אוהדות מבית. בתחילת שנת 2000, כשעבדנו על Winds of Creation והיינו בני 17-18, המנהל שלנו היה הבעלים של מגזין המטאל הגדול בפולין. לרוב המגזין כלל להקות כגון Slayer, Vader או Cannibal Corpse על גבי העטיפה, אך אז הוא הכניס את תמונתנו במקום. לפתע, הילדודס הללו מהדרום על העטיפה של מגזין המטאל הגדול ביותר במדינה. המטאליסטים לא ניסו להבין במה מדובר, כך שהם אמרו שהיה מדובר באיזושהי להקה מזויפת או בדיחה כלשהי, אך זהו תמיד המקרה כשלהקה צעירה הופכת מצליחה, במטאל בפרט. בכל זאת, זו הייתה תקופה מהנה, היינו צעירים וכל חלומותינו התגשמו. לחתום ב-Earache, להקליט את אלבום הבכורה שלנו באולפן מקצועי, ואתה יודע – לצאת לסיבוב הופעות עם Vader ולהקות נוספות. חלמנו על כך במשך זמן רב. לא סבלנו מבעיות ביחס ללהקות אחרות בסצינה, אפילו חבר'ה מבוגרים יותר. תמיד היה לנו כיף, אף על פי שהיינו צעירים, היינו מאוד אמיתיים ביחס שלנו מטאל, ולא התעסקנו בבולשיט. התחלנו הכל בעצמנו, לא היו אבא או דוד עשירים שהזרימו לנו כסף, או שילמו למישהו בכדי לסגור לנו סיבוב הופעות, לא שמנו זין על דעותיהם של המלעיזים. תמיד חשבתי שחלק גדול מהאנשים בזמנו היו קנאים. למרות זאת, יש לי רק זכרונות טובים מאז. אלו היו הזמנים הטובים ביותר בעולם.

בנוסף, מעט אנשים יודעים זאת, אך היה זהPiotr "Peter" Wiwczarek מ-Vader שהפיק את אלבומכם הראשון, Winds of Creation. כיצד זה הגיע לידי כך?

אני מתכוון – הכל קרה היות וחלקנו את אותו המנהל עם Vader. המנהל הזה, Mariusz, ככל הנראה ידע שהיינו צעירים מאוד, שזו תהיה הפעם הראשונה בה באולפן הקלטות מקצועי, ומעל הכל – שהקלטנו את האלבום עבור חברת תקליטים גדולה. אז בכדי להקל על הכל, הוא שלח את Peter ו-Doc בכדי להשיג מעט יותר שליטה, אני מניח, כדי לראות מה הולך והאם הכל זורם בכיוון הנכון. Peter נתן לנו קצת ציוד, הוא השאיל לנו את הציוד האישי שלו, כמו ראש Mesa Boogie, כמו גם מגבר וכמה אפקטים לגיטרה. למעשה, היה כאן איזשהו קטע של קידום מכירות, שהשם שלו יופיע על החוברת, אם כי הוא היה המפיק, הוא עשה את המיקס ועוד כמה דברים. אם כי במובנים אחרים הוא לא היה המפיק, היות והוא לא אמר לנו מה לנגן וכיצד לנגן זאת, מאחר והיה לנו כבר חומר מוכן וידענו מה אנחנו עושים. הוא כן הפך את האווירה לנעימה יותר, הוא היה סוג של סנדק, הדוגמה הטובה ביותר למטאליסט פולני שיכלנו לבקש. כולנו התרגשנו עד מאוד, בקטע של "וואו! Peter מ-Vader מגיע לאולפן שלנו! אין מצבבב!". זה גם היה מפחיד כמו לא יודע מה, כלומר מלחיץ. איש אינו יודע זאת, אך גם Doc היה בסטודיו ובדק מה אנחנו עושים. המנהל שלנו ידע שהיינו בני 16-17, והוא רצה שכמה חבר'ה עם נסיון כשל Peter ו-Doc שיבדקו שהכל זורם על מי מנוחות. אני חושב שזו הייתה החלטה טובה. עבורנו זו הייתה חוויה אדירה, לפגוש את הגיבורים שלנו, שהשפיעו עלינו עמוקות, ולחלוק עמם אולפן ולקלוט את הוייב המוזיקלי שלהם הייתה הרגשה מדהימה, מהטובות ביותר שחווינו בחיינו הצעירים.

זה אדיר! אני יכול לדמיין בראשי את Doc מסביר ל-Vitek איך עובדים העניינים.

Doc ישב באולפן בזמן ש-Vitek ניגן, והוא רק שתה קפה, קרא עיתונים. הוא לא היה מדבר הרבה, הוא פשוט ישב, מרוכז, האזין לתופים, וכששאלנו אותו האם זה טוב, הוא היה כזה "כן, כן… זה סבבה". *צוחק*

אתה גם סייעת עם גיטרות ב-Necropolis. כיצד זה הרגיש לעבוד שוב עם Vader? האם אתם עדיין בקשר?

אנו מכירים זה את זה היטב, היו לנו המון סיבובי הופעות משותפים. אני אף לא זוכר את את כמות ההופעות שעשינו בארה"ב., בפולין ובכל אירופה. אני זוכר את כל חברי ההרכב הישן, הכרתי את כולם, ובעיקר את Doc. אני מכיר את Peter שנים. כשניגנתי עם Vader, היו לנו המון בילויים נהדרים יחדיו. זו הייתה חוויה נהדרת, והם נשארו אחת מהלהקות האהובות עלי.

מיותר לציין כי הלהקה חוותה טראומה מהותית, היות והנושא צף מחדש בכל הראיונות, אך אני רוצה לגשת לנושא מכיוון אחר – כיצד אתה חושב שזה השפיע עליך מוזיקלית, שאולצת להתמודד עם אובדנו של אחיך, Vitek, ו-Covan, שהיה לכל הפחות סולן הלהקה באותם ימים?

ובכן, בכנות, קשה לומר. כמובן שכל מה שקורה בחייך, בעיקר חוויה קשה כזו, כמו מוות במשפחה, של מי שהוא אחיך, הוא בוודאות בר השפעה על המנטליות שלך. ואז כשאתה ניגש להלחין מוזיקה אתה אדם אחר. אני לא יודע, אם להיות כן, אך אולי זו הסיבה ש-Carnival is Forever הוא אחד האלבומים המהירים ביותר שלנו. אולי זו הסיבה שניסיתי ריפים קיצוניים יותר, מוזיקה ברוטאלית יותר, בכדי להרוג את הזכרונות שלי, לא לחשוב על דברים רעים. אני באמת מנסה לחשוב על זה, אך זה קשה לי. אין שיר מסוים שכתבתי לזכרו של Covan או של Vitek, אולי Silence, השיר שסוגר את Carnival is Forever. יש לשיר אווירה מאוד עצובה, מאחר והייתי במצב רוח רע מאוד בשנתיים הללו, ולעתים אתה מסוגל לשמוע כי המוזיקה דבקה בהלך הרוח הזה במקצת. קשה לומר בוודאות, לכל מה שקרה בחיי ישנה משמעות ביצירה שלי. זה משפיע עלי כבן אנוש, והמוזיקה שלי נשמעת שונה במובנים מסוימים. לעתים במובנים חיוביים ולעתים במובנים שליליים. אני מנסה שלא לנתח את הדברים הללו, זה דיי קשה מבחינה פסיכולוגית.

תוכל לספר לנו על מצבו הנוכחי של Covan? ספר לנו גם על קמפיין "Covan Wake the Fuck Up" וכמובן כיצד אנשים יכולים לעזור.

ישנה התקדמות במצבו של Covan, אך הוא זקוק לעוד זמן. הוא במצב רע, והוא בכסא גלגלים, הוא לא מסוגל לזוז או לדבר, הוא זקוק להשגחה מסביב לשעון. כרגע אלו הוריו ואחותו שמשגיחים עליו. הוא זקוק לרופאים מדי יום ביומו. אם מישהו מעוניין לסייע לו, תוכלו לבדוק את האתר www.wakeupcovan.com או www.adrian.org.pl, שניהם מפרטים את מצבו וכיצד אתם יכולים לסייע לו. אך כן, Covan אכן זקוק לזמן להתאושש, אם כי דואגים לעבוד איתו המון, עם אינספור תרופות, ההורים שלו עושים את הטוב ביותר שלהם על מנת לתקן אותו.

אתה גם חבר בלהקת מטאל אוונגרדית בשם Lux Occulta, שממש לאחרונה שחררה את האלבום Kolysanki, שפירושו "שירי ערש" בפולנית. תוכל להציג את Lux לקוראינו?

Lux Occulta היא להקה שנוסדה בשנת 1994 בדרום פולין, בעיירה קטנה מאוד, Dukla, הטווין פיקס של פולין, באזור ההרים, במקום מאוד מאוד קטן באמצע שום מקום. החבר'ה הללו גרים בשכנות לעיירת המגורים שלי, Kronso, שהיא בעצם הטווין פיקס הנוספת של פולין. נפגשנו לראשונה בסביבות 1996-1997, היות וכולנו היינו חלק מסצינת האנדרגראונד וחלקנו מופעים. הם היו מבוגרים מאיתנו וביקשו מאיתנו לסייע להם בהרכב. אז אני ו-Martin, הבסיסט שלנו בזמנו, הצטרפנו אליהם, באותם התפקידים. מאז ועד היום אני מקליט איתם, עד כה כבר שלושה אלבומים, בהתחלה אלו היו אלבומי בלאק מטאל, אך התפתחנו משם כמעט לגמרי, וזה צמח למשהו אוונגרדי כמעט לחלוטין. זה הפך לאלטרנטיבי לחלוטין, עם קישור לפולק של אזורנו ולמוזיקה אלקטרונית. יש אפילו קצת ג'ז, בלוז ומוזיקת שנות ה-80', תוכל למצוא הכל בפרויקט הזה. מטאליסטים מפולין רוחשים כבוד רב לפרויקט הזה, בעיקר לארבעת האלבומים הראשונים שהקליטו. אני ניגנתי ב-My Guardian Anger, כמו גם ב-The Mother and the Enemy וכמובן גם ב-Kolysanki. זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שיצא לי להקליט אקורדיון, שהוא כלי נוסף בו אני מנגן. זו מוזיקה מעניינת מאוד אם יש לך את הזמן, ואני מאוד שמח להיות חלק ממנה. הלהקה הזו תמיד הייתה משהו מיוחד בסצינת המטאל הפולנית. לפני עשור Lux Occulta הפכה לענקית, הייתה לנו ההזדמנות להיות להקת המטאל השלישית בגודלה במדינה אחרי Behemoth ו-Vader, והם אף היו שם למספר שנים. כיום מדובר רק בפרויקט, ועל מנת לעשות קאמבק לאחר 12 שנים, לקח לנו זמן רב מאחר ונזקקנו לזמן להקליט את האלבום, בסופו של דבר.

רציתי לשאול – האם אי פעם שקלת לקחת את Lux Occulta מחוץ לפולין?

הלוואי. אך שאר חברי הלהקה אינם מעוניינים בהופעות חיות. הם לא רוצים שזו תהפוך ללהקה אמיתית ולהתחיל בחזרות ולהופיע. זהו פרויקט אולפן בלבד. החבר'ה הללו עוסקים בעניינים נוספים ובעלי עבודות רגילות. הסולן (Jaroslaw Szubrycht) הוא עיתונאי, ובין עבודותיו ניתן למצוא גם את הביוגרפיה של Vader ולהקות נוספות.

על אילו להקות מטאל פולניות מהאנדרגראונד היית ממליץ לקוראינו?

עברי, Blindead הם להקה מאוד מעניינת. סוג של שילוב בין Neurosis ל-Opeth. מה עוד? אני לא כל כך מעורה בלהקות חדשות יותר. אני יותר באולדסקול, Vader, Behemoth ו-Acid Drinkers. Acid Drinkers לא הכי מוכרים באותה מידה בשאר העולם. Hate, יש לנו גם את Antigama, להקת גריינדקור בסגנון של Napalm Death. Disperes עושים אחלה דג'נט, יש להם כמה מוזיקאים מעולים והרכב אדיר. Riverside, שהם חלק מסצינת פרוג שלמה שמומלץ לאנשים לבדוק. אני חושב שהסצינה כמכלול הינה מעניינת מאוד.

אחת השאלות האחרונות היא מעט משעשעת, אך כמעריץ הייתי רוצה לדעת, מהו מקור הכינוי Vogg?

מדובר בכינוי שהגיע מ-Jarek Szubrycht, הסולן של Lux Occulta. כשהצטרפתי ללהקה, לכולם היה כינוי. Jarosław היה Jarek, Jerzy היה U.Reck, Piotr היה Peter ולי לא היה כינוי! באותה תקופה, לכולם היו כינויים. הייתי זקוק גם כן לאחד. Jarek ישב איתי, ושאל אותי אם היה לי אחד, ברחוב או בסביבת חבריי. הראשון שעלה היה Fog, שהודבק לי על ידי אחד מחברי מאחר והייתי מאוד רזה עד כדי כך שבקושי ראית אותי, או משהו בסגנון. אז הוא לקח את Fog, המיר את ה-F ב-V, הכפיל את ה-G בסוף המילה ושאל אותי אם יש סיכוי שזה יהיה כך. אני ישר זרמתי ועניתי "בטח, כן, כן. למה לא?", אז זה נתקע. המילה הזו דיי חסרת משמעות. זה פשוט Vogg.

אילו להקות מטאל העניקו לכם השראה בהתחלה? כיצד הרגשתם, בתורכם, להוות השראה בגיל כה צעיר? להיות חלוצים בדת' מטאל הטכני?

ובכן, קיבלנו השראה בעיקר מסצינת הדת' מטאל הפולנית והאמריקאית. אני שאבתי השראה מכל סצינת ה-Bay Area של הט'ראש מטאל, מלהקות כמו Exodus, Testament ו-Metallica. זו הייתה ההשראה העיקרית שלי, כמו גם Morbid Angel ו-Death, ומאוחר יותר גם Hate Eternal. לגבי הענקת השראה לאחרים, זה הופך אותי למאוד גאה ושמח. אני חש כי הגעתי רחוק כמוזיקאי, אף על פי שאיננו אנשים מבוגרים. אני בסך הכל בן 32! הספקנו לקחת חלק באינספור סיבובי הופעות חובקי עולם, ראיתי המון מקומות, והעובדה שהלהקה שלי מהווה השראה ללהקות חדשות רבות, בעיקר כשאלו אומרים לו זאת בעצמם, הופכת אותי לגאה ושמח עד מאוד. זה אומר המון עבורי, ונותן לי איזשהו מושג לגבי מה אני עושה למען העתיד.

בכל מקרה, מה טומן העתיד ל-Decapitated, אחרי שחרור האלבום?

בוודאות – סיבובי הופעות! לנגן עד כמה שנוכל. יש לנו סיבוב הופעות בארה"ב מאוקטובר עד נובמבר עם Gwar. לאחר מכן מחכות לנו עשר הופעות בפולין, ואחריהן ננגן כ-6-7 הופעות עם Behemoth בארה"ב. במועדים האחרונים של דצמבר נחזור לפולין בכדי לגבש תוכניות עבור פברואר ומרץ. ככל הנראה נגיע לארה"ב שוב. הרגע סיימנו לעבוד על אלבום, כך שאנו מעוניינים לבלות את השנה הקרובה בלבצע ולקדם אותו.

מילים אחרונות לקוראינו?

תהנו מהאלבום החדש. אני מקווה מאוד שתאזינו לו ותאהבו אותו! אנו מקווים לראותכם בקרוב.