מרואיינים: Dave Mustaine

המקום: מלון שרתון תל אביב, שעות הערב המוקדמות של יום שישי. הייתה זו מסיבת עיתונאים לרגל שובה של אגדת המטאל Megadeth לבמות ישראל. מספר דקות לאחר שמצאתי את מקומי הוא הגיע – Dave Mustaine, הלב והריאות מאחורי המפלצת הזו, שאינה יודעת שובע. פניו חרושות הקמטים והזיפים הכסופים המבצבצים להם מסנטרו מהווים תזכורת לכך שהאיש זה מכבר חצה את העשור החמישי לחייו, ועם זאת – על אף חילופי ההרכב התכופים והתנודות הסגנוניות שחוותה Megadeth – הגחלת טרם כבתה. סיבובי ההופעות אינטנסיביים כתמיד, ואלבומים חדשים מוסיפים לראות אור אחת לשנתיים-שלוש.

Dave התיישב בכסאו והמתין לשאלות הנוכחים. רגעים ספורים של שתיקה שררו במקום ואז הגיעה השאלה המתבקשת – על אשר מניע את Dave לשוב לישראל פעם אחר פעם (זו הפעם החמישית בה Megadeth מופיעים בארץ הקודש – לפחות אם מחשיבים את אותה הופעה מצערת במסגרת פסטיבל "מטאליסט 2005" בה קרסו הגדרות והמשטרה הכריזה על הפסקת המופע). כמו כן, נשאל גם על הקשר שפיתח כלפי המקום. "אני תמיד שמח לשוב לישראל. אני אוהב את התרבות, האוכל והאנשים כאן", פתח Dave והוסיף "אני חושב שלהחליט שלא להגיע לישראל על רקע פוליטי זה טיפשי. הרי אף אחד לא יחליט לדוגמה שהוא לא מגיע להופיע בארצות הברית בגלל אי הסכמה עם עמדתה הפוליטית. אני חושב שאמנים צריכים להתחיל להבין את זה ולהגיע לכאן."

Dave, שנודע באי-אילו אמירות שערורייתיות במהלך השנים ומעשים שזיכו אותו בשלל תארים לא חיוביים במיוחד, הקרין ארשת שונה בעליל במסיבת העיתונאים המדוברת. הוא היה רגוע ושלו, אדיב בתשובותיו ולא פעם גם משעשע. הוא השיב בסבלנות ואריכות גם להזויות שבשאלות. שנת 2016 נודעה בכך שגבתה לא מעט קורבנות מעולם הרוק, וכשממול ניצב מי שלימים הפך להיות מעמודי התווך של המטאל כפי שאנו מכירים אותו כיום – הנושא איכשהו מצא עצמו מתגנב לשיחה. "אנשים מתים, זה חלק מהחיים. ישנם דמויות בולטות יותר ופחות שהלכו לעולמם. במקרה של Lemmy – האיש הלך לעולמו באופן שבו חי. הבשורה על David Bowie למשל דווקא הפתיעה אותי. מצד שני, מישהו שמע על Jimmy Bane, הבסיסט של Dio שנפטר השנה? הוא היה מדהים. מוות הוא דבר בלתי נמנע, והוא לא פוסח על אף אחד – לא על מוזיקאים ולא על האנשים הקרובים לנו. הדבר היחיד שנותר לעשות הוא להוקיר כל יום שבו מתאפשר לנו לבלות במחיצתם." באשר ל-Lemmy עצמו אמר "אני לא יכול לומר שאני ו-Lemmy היינו ממש חברים במלוא מובן המילה. היו אנשים שהיו ללא ספק קרובים אליו יותר ממני. יצא לנו להפגש לא מעט במהלך פסטיבלים וסיבובי הופעות – Lemmy היה אדם שתקן, אך הנוכחות שלו הייתה תמיד מורגשת. אם הייתי עצוב כשמת? בהחלט. אהבתי את האיש ואת המוזיקה שלו – We Are The Road Crew הוא כמו ההמנון של חיי" ובמקביל עומד על ההבדלים בין הלהקות " Motörhead ניגנו מוזיקה מהירה מבוססת ריפים, אך עדיין לא ת'ראש מטאל. במקרה של Megadeth – היו שם כל מיני השפעות שהיו מעין שילוב של האבי מטאל עם ג'אז עם פאנק שהתנקז למוזיקה שיצרנו." למרות הכל, Mustaine לא ממהר לשום מקום "יש לי עוד מספיק זמן, אחרת לא הייתי יושב כאן ומשוחח עמכם."

תובנות רבות מכות בך כשאתה מוביל מפעל חיים מוזיקלי כל כך הרבה שנים, בין אינספור סיבובי הופעות ויצירות מוזיקליות – "Megadeth דורשת המון, ולכן תמיד השתדלתי לגייס לצדי את האנשים הנכונים למסע הזה. מי שזה לא התאים לו – לא המשיך איתנו. Kiko (Loureiro) הוא גיטריסט מצוין. לעומת זאת, אנחנו עדיין ללא מתופף קבוע. Chris Adler אינו חבר ב-Megadeth, אלא ב-Lamb of God. הוא חבר אלינו כמתופף סשן בלבד" חשף Dave, באמירה שהסבירה את היעדרותו של Chris מסיבוב ההופעות הנוכחי, על הסכנות הרבות בדרכים אמר "כבר קרה לי הכל – התעלפתי, שברתי רגל ומה לא. אני נוטל אינספור סוגים של ויטמינים בכדורים, מורח דברים והכל כדי לשמור על עצמי. כמובן שזה לא משהו שכל מוזיקאי ותיק עושה, כי לא כולם נמצאים בסיבובי הופעות בתדירות שאני מקיים אותם. זה לא הכל, כמובן – כבר יצא שאיבדתי את טבעת הנישואין שלי. תארו לעצמכם איזה רגע מביך זה להתקשר לאשתך ולומר לה 'מותק, איבדתי את הטבעת' *צוחק* אך זה מסוג הדברים שקורים לך כשאתה בדרכים המון" ואפרופו סיבובי הופעות – "יש לזה מחיר. כשיש לך משפחה – אתה מוצא את עצמך מפסיד ימי הולדת, טקסי סיום, אינספור רגעים שלא יחזרו. במקרה יצא וניהלתי על כך שיחה עם Chris לאחרונה – הוא בדיוק הפך להיות אב טרי. 'אתה תמיד יכול לנגן ולהופיע' אמרתי לו, אך את הרגעים הללו עם המשפחה שלך לעולם לא תוכל להשיב" וכמו כן גם הוסיף "בסופו של יום אתה יושב לבדך בבית, הקהל כבר לא שם, האורות כבים וכל שנשאר לך הוא לשאול את עצמך – האם אני באמת משנה? האם הצלחתי להשפיע על משהו? לשנות משהו? אם היית שואל אותי אם הייתי מוותר על חיי הסקס, סמים ורוק'נ'רול בשביל אושר – אז ללא ספק כן."

באשר לסטליסט של המופע ציין Dave כי בסופו של דבר לכל מעריץ ישנה רשימה שונה של שירים אהובים, ובכל פעם שמגיע מחדש ישנם יותר שירים לבחור מהם – "Megadeth אינה להקה שיוצרת להיטים, כי אנחנו לא להקת-רדיו, אך ישנם השירים הבולטים שמבוצעים מדי הופעה דוגמת Wake Up Dead ו-Hangar 18. כמובן שינוגנו גם כחמישה שירים מהאלבום החדש, 'Dystopia'."

סיבוב ההופעות במסגרתו נחתה Megadeth בישראל התקיים במסגרת "Dystopia". מי שכבר האזין לאלבום המצוין הזה שם לב מהריף הראשון כי הוא מנותק כמעט לחלוטין מקודמו, "Supercollider" המלודי והמרוכך. חזרתם של Megadeth לשורשי הת'ראש מטאל פעם נוספת סקרנה אותי. משהרגשתי צורך להפנות את הנושא ל-Dave, זה השיב "בסופו של דבר אני תמיד מרגיש צורך לחזור לשורשים. השירים הכבדים של Megadeth תמיד ישמעו מרשימים יותר בהופעה. כשעבדנו על האלבום האחרון ששוחרר בזמנו עם Marty Friedman, כתבנו שיר דיי נוראי בשם 'The Doctor is Calling'. כבר אז דיברתי עם Marty על כך שאני מעוניין להשיב את Megadeth לשורשי המטאל שלה – אך Marty התלהב מהסגנון שאליו פנה השיר המדובר. כמובן שלאחר מכן הוא קיבל התמוטטות עצבים שהובילה לעזיבתו את הלהקה, ואני המשכתי משם בדרך שלי. זה בסדר לנסות פה שם דברים חדשים, אך אפשר לדמות את זה למטוס שלוקח פנייה חדה הצידה – בסופו של דבר הוא צריך להתייצב איכשהו." באשר לקונספט האפוקליפטי שעומד מאחורי האלבום עצמו הוסיף "בעיני זה נראה שהעולם שילדיי ירשו הרבה פחות טוב מזה שאני ירשתי. הרעיון מאחורי 'Dystopia' הוא סוג של קריאת השכמה – שימו לב לאילו מקומות העולם הזה מתדרדר."

Mustaine אינו מביע התעניינות יתרה בנעשה בעולם המטאל כיום, ועל אף גישתו החביבה אינו חוטא בצניעות יתרה. לדבריו "לא יצא לי לשמוע להקות שבאמת הצליחו להדהים אותי. אין כאלו כיום. איפה תמצא להקות אגדיות כמו Megadeth, Metallica או Guns N' Roses שבאמת הצליחו להגדיר את המטאל מחדש ולפרוץ גבולות? כמובן ש'אגדיות' הוא תיאור שהעניקו לנו אחרים, לא אני. יצא לי לשמוע פה ושם שירי פופ מעניינים, אבל שום דבר שבאמת נשמע מדהים. Kiko הוא גיטריסט מצוין ואף טוב יותר ממני, ולכן הוא כל כך מתאים ל-Megadeth – אך כשאני התחלתי לנגן, חשבתי רק איך אני יכול לקחת את המוזיקה למחוזות קיצוניים יותר." על אף שאינו מתרכז יותר מדי בנעשה בהווה מבחינה מוזיקלית, עושה רושם כי השנים כן היטיבו עמו. כיום, כאיש משפחה בוגר שממשיך לתחזק את מפעל חייו, הוא מנסה לאותת לכך שהאישיות הקפריזית שניסתה להדביק לו התקשורת כבר אינה הוא, ומצהיר כי כבר אינו מתעצבן בקלות. "…כמובן שגם זה קורה פעם לפעם, כמו למשל במקרה שבו פעם אחת איזה בחור הפליץ לידי בטיסה" אומר ומתלוצץ. האדם שעורר את זעמם של לא מעט גורמים בתעשייה וסיפק כותרות עסיסיות הוא כיום איש מחושב הרבה יותר, ואינו מתרגש מהשמצות וכותרות פרובוקטיביות במדיה "ישנם מגזינים שלא מסוגלים לשרוד בלי איזו כותרת המדווחת על כל פיפס שאני עושה", ומוסיף כי אף היה איזשהו צהובון בפרזנו, קליפורניה שטען כי הוא יכול היה להיות סגן הנשיא של דונלד טראמפ – למרות שהוא ככל הנראה היה חוטף ממנו לפני שזה היה קורה.

לפני שנתיים היו Megadeth אמורים להגיע. לצד החרם הגואה על ישראל, הייתה זו בדיוק תקופת "צוק איתן" – כשטילים שוגרו לעבר יישובי הדרום ועד לאזור המרכז. באותם ימים התבטא Dave בחריפות נגד אמנים המבטלים את הופעותיהם בארץ, ויצר את הרושם כי Megadeth תגיע להופיע בישראל גם תחת איום הטילים. למרבה האירוניה, ההופעה התבטלה – בהודעה הרשמית נאמר כי היה מדובר בבעיות לוגיסטיות שצצו ברגע האחרון, אך לא מעט מעריצים הוטרדו מסיבת הביטול בעיקר לצד הצהרותיו של Mustaine. על אף רגישותו הברורה של הנושא, גם השאלה הזו הועלתה, ועליה השיב Dave מבלי להתבלבל "אני הייתי מאוד נחוש להגיע. אך כמה חברי להקה ישנם ב-Megadeth? כמה אנשי צוות? ברגע שאחד מהם מחליט שהוא חושש מדי להגיע, אין לנו ברירה", אמר והעלה גם נקודה נוספת – "ישנו הבדל מהותי בין להגיע להופעה במדינה שנמצאת תחת התקפה מתמדת כמו ישראל, לבין הופעה המתקיימת בתקופה בה אותה מדינה נתונה תחת הפצצות. אני יכול להבין מדוע אדם כלשהו יחשוש מכך. כשהתבטאתי נגד החרמתה של ישראל, גורמים מסוימים במדיה פירשו זאת כאילו אמרתי שמי שלא מגיע הוא 'כוסית' – וזה מה שאנשים הבינו. אלמלא הייתי רוצה להגיע, לא הייתי כאן היום."

בתום הסשן, קם Dave על מנת להצטלם ולחתום למעריציו. לאחר מכן הובל בחזרה לחדרו על ידי מארגני המופע, על מנת לנוח כמו שצריך לפני ההופעה. הערב, בשעה 20:00 יפתחו השערים על ההופעה שצפויה להרעיד את אמפי-פארק ראשל"צ עם ריפים כבדים, סולואים מתפתלים ותיפוף עוצמתי, כמו גם השירה שהפכה לסימן ההיכר המובהק של Dave Mustaine ולהקתו. הזדמנות נוספת לחוות את השירים המוכרים שהפכו לנכס צאן ברזל של המטאל לדורותיו בהופעה חיה, ואת האגדה במלוא הדרה – Megadeth!