מרואיין: Alex Webster בסיסט להקת Cannibal Corpse

Cannibal Corpse היא ללא ספק שם שגור בפיו של כל חובב דת' מטאל באשר הוא. מדובר בלהקה שבאמתחתה כמה מהיצירות החשובות בתולדות הסגנון – דוגמת Eaten Back to Life, Tomb of The Mutilated, The Bleeding ועוד, ששילבו כבדות בלתי מתפשרת לצד טכניקת נגינה מרשימה. בנוסף לכך, Cannibal Corpse נודעה כלהקה שנמנתה על הראשונות שהעזו להכנס אל נושאי ה-gore הקיצוניים ביותר במלוא עובי הקורה – מה שהפך אותה למטרה ללא מעט פרובוקציות והתלהמויות. לפני כ-5 שנים חלקינו זכינו להיות עדים להופעתה הלהקה במועדון הבארבי, וכל מי שהיה עד למאורע המונומנטלי יעיד על הכאוס הבלתי נתפס ששרר במהלכו. בעוד קצת פחות משבועיים נקבל אותם שוב על הבמה, ולקראת החזרה הקרובה לארץ, ישבתי לשאול את בסיסט הלהקה האגדי והמבריק Alex Webster מספר שאלות. ראיון על דת' מטאל עם אחת הדמויות הבולטות ביותר בז'אנר.

ביום ה-8 לאפריל נזכה באפשרות לראות אתכם שוב מופיעים בפנינו בתל אביב. הספקתם לשחרר שני אלבומים מאז הפעם הקודמת שהגעתם. למה נוכל לצפות הפעם? האם אתם מאמינים כי תוכלו להתעלות על המופע הקודם, שעד היום זכור בשל הרגע בו מועדון הבארבי הפך למושפיט אדיר מימדים?

נבצע סט הכולל מנעד מלא של החומר שלנו, מהתקופה המוקדמת עד לאלבום האחרון. המופע עצמו יהיה עוד ממה שאנשים התרגלו לצפות מאיתנו: דת' מטאל ללא חוכמות, מנוגן בעוצמה ובדקדקנות. נקווה שהמעגל יהיה ברוטאלי כמו בפעם הקודמת, ואף יותר!

מה זכור לכם מהביקור האחרון בישראל? לי אישית זכור העיכוב בהגעת הציוד שלכם בזמן להופעה…

זה נכון! הציוד הגיע בבוקר למחרת. אם אני זוכר נכון, מרבית המזוודות האישיות עוכבו עד אז גם כן, כך שחלקינו נותרנו ללא ביגוד פרט לזה שלבשנו בטיסה. אני זוכר כי נאלצנו לצאת לקניון ולקנות ביגוד להופעה. בכל מקרה, בסופו של דבר הכל הסתדר תודות לכמה מוזיקאים מקומיים וחנויות מוזיקה שסייעו לנו בהשאלת הציוד. אנחנו אסירי תודה על עזרתם, וכולי תקווה כי לא נזדקק לה הפעם!

בחודש ספטמבר שעבר שחררתם את אלבומכם האחרון, A Skeletal Domain, ששימר את טכניקת הנגינה שלכם, הריפים הברוטאליים המוקפדים והמורבידיות הווקאלית. מה בעיניך מבדיל את האלבום המסוים הזה מקודמיו?

אני חושב שאחד הדברים המרכזיים הוא ההפקה של Mark Lewis. אני לא אומר שהיא טובה יותר מזו של Erik Rutan (המפיק הקודם שלנו), אך היא שונה, שונה מספיק בכדי להתבלט במקצת ביחס לשלושת האלבומים הקודמים. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שעבדנו עם Mark – בכדי לשנות דברים. אנחנו בכל זאת מחשיבים את Erik ו-Mark כשני מפיקים מצויינים באופן שווה – השינוי בוודאי שלא נבע מאיכות ירודה בצד של Erik. שניהם מעולים, ועשו את הטוב ביותר בכדי לגרום לנו להשמע כבדים להחריד.

הרגע שבתם מסיבוב הופעות בארה"ב וקנדה עם הלהקות Behemoth, Aeon ו-Tribulation. איך היה?

זה היה אחד מסיבובי ההופעות הטובים ביותר שעשינו אי פעם. Aeon היא אחת מלהקות הדת' מטאל האהובות עלינו, והמתנו לסיבוב ההופעות עמם בארה"ב במשך שנים (כבר היינו בסיבוב הופעות איתם פעמיים באירופה). Behemoth הם גם כן להקה שאנו מאוד מכבדים ונהנים להיות עמם בסיבובי הופעות. היינו הדליינרים יחד באירופה ב-2012, וזו הייתה הצלחה פנטסטית, כך שהגענו למסקנה כי השילוב של Cannibal Corpse ו-Behemoth יעבוד טוב גם בארה"ב. לא הכרנו את Tribulation לפני סיבוב ההופעות, אך הם להקה מצוינת שבמשך סיבוב ההופעות ממש "גדלה" עלינו. יש להם קטע ייחודי למדי עם בלאק מטאל, שהשתלב היטב בסיבוב ההופעות המדובר. הסתדרנו מצוין וההופעות היו כמה מהגדולות ביותר שעשינו בשביל סיבוב שכזה בארה"ב. זו הייתה הצלחה אדירה.

מרבית השירים ב-A Skeletal Domain הצטיירו בעיני כיותר מטאפוריים, ואף נגועים בתחושה מסוימת של פואטיקה אפלה, בשונה מהעיסוק הקבוע שלכם ב-gore. האם זה כך? מה הוביל אתכם לכיוון הזה?

מילות השיר A Skeletal Domain מכסים טווח נרחב של נושאי אימה, שזה מאוד טיפוסי עבורנו. אני חושב שזה טבעי שיש לך גיוון רב בחלק של כתיבת השירים כשהלהקה שלך כוללת מספר כותבים. בכל מקרה, אם נדבר בהקפדה יתרה על השירים שכתבתי, אני יכול לציין כי הם אכן מעט שונים. ניסיתי לוודא כי הם יהיו אפלים ומאיימים, אך נושא ה-gore אינו תמיד גלוי בהם. אני מרגיש כאילו אם רעיון מסוים לשיר לא באמת מצריך gore או אלימות גראפית בכדי להיות אפקטיבי, אני לא אכניס אותם לשם. עבורי, כל אימת שהשירים מחרידים בצורה מסוימת, הם יכולים להתאים ללהקה. מרבית השירים שלנו עדיין אלימים יחסית, אך בימים הללו אנו מותירים את הדלת פתוחה לאימה פסיכולוגית מחוכמת גם כן.

"Bible of Butchery", ביוגרפיה רשמית של הלהקה נכתבה על ידי Joel Mclver שוחררה השנה. מה תוכל לספר לנו עליה?

מדובר בביוגרפיה של הלהקה שלנו הכוללת ראיונות מעמיקים עם כל אחד מחמשת חברי הלהקה הנוכחיים. אנו גם משוחחים על כמה ממילות השירים המפורסמות שלנו בפרוטרוט. הספר גם כולל כמות נכבדת של תמונות מעולות. Joel עשה עבודה מצוינת עם הספר, ואני חושב שהתמונות בפנים גם מחמיאות לעבודתו הכתובה.

כיצד להקה שמשקפת דימויים שנויים במחלוקת של אלימות גראפית דוגמת רצח, gore, התעללות מינית ועינויים הופכת כה פופולארית?

אני לא יכול לומר בוודאות, היינו בהמון סיבובי הופעות, וניסינו באופן עקבי ליצור את המוזיקה האיכותית ביותר שיכולנו, וכמובן שהמזל נקלע לדרכנו, כמו בהופעתנו בסרט Ace Ventura למשל. הסרט הזה הציב אותנו בפני קהל המיינסטרים והציג בפני רבים מהם דת' מטאל לראשונה. אז ניסינו לנצל את המזל ששפר עלינו בעבודה קשה ומחויבות לאיכות. אני חושב שזה המפתח להצלחה, לא משנה במה עוסקת הליריקה.

לו יכולת לחזור אחורה בזמן לנקודה בה הייתם להקה צעירה ואנונימית, מה היית אומר לעצמך?

"פשוט תמשיך לעשות את מה שאתה עושה".

מלבד Cannibal Corpse, חלק מכם פעילים בלהקות נוספות, דוגמת Blotted Science ו-Voodoo Gods. תוכל להרחיב לנו אודותיהן? כחברים בלהקה בעלת לו"ז אינטנסיבי של סיבובי הופעות, שמספיקה לשחרר אלבום אחת לשנתיים-שלוש, כיצד זה עובד עבורכם?

אני לא יכול לדבר בשמו של George על מעורבותו ב-Voodoo Gods, אך באשר אלי אישית – אני מסוגל לקחת על עצמי עבודה על מספר פרויקטים על ידי ניהול זהיר של הזמן שלי. הבנתי שכשאני עוסק בפרויקט מסוים, עלי לחסום לעצמי נתחי זמן בכדי להתרכז בו. עבורי הטעות הגדולה היא לנסות לעשות מספר דברים באותו הזמן. מספר פרויקטים זה בסדר, אתה פשוט צריך לעבוד על דבר אחד בכל פעם, סיים אותו – ואחריו עבור לדבר הבא.

מה דעתך על הנתיבים אליהם פונות להקות דת' מטאל כיום? האם ישנן להקות דת' מטאל מסוימות שהן חדשות יותר שהפכו למוקד עניין עבורך?

ובכן, Aeon לא באמת חדשים, אך הם בין הלהקות האהובות עלי, והם כרגע בשיא פריחתם, כך שעבור מעריצי דת' מטאל רבים הם חדשים. בנוסף, אני מאוד אוהב את Annihilated, Hideous Divinity, Hour of Penance, Abysmal Dawn ו-Perdition Temple, כל הלהקות הללו הנן חדשות למדי. ישנן עדיין המון להקות דת' מטאל מצוינות שדוחפות את הסגנון קדימה.

מה אתה חושב על Cannabis Corpse, להקתו של Land Phil (בין השאר גיטריסט Municipal Waste), שהיא מעין פארודיית סמים על הלהקה שלכם?

הם מעולים! Phil ו-Josh סופר-מוכשרים וחבר'ה מגניבים ביותר. הלהקה הזו רוצחת, פארודיה או לא, זהו פשוט דת' מטאל עשוי היטב, ללא קשר לנושא.

מסר אחרון לקוראינו?

אנחנו לא יכולים לחכות לחזור ולנגן בתל אביב שוב. תודה רבה על התמיכה, נתראה בקרוב מאוד!