מרעידים את הצפון – ראיון עם להקת Shiver
מרואיינים: חברי להקת Shiver
צילום: נדב דרורי, ירון הורינג
במוצ"ש סגרירי וגשום נסעתי לי לפגוש את Shiver בחדר החזרות שלהם במתחם ה D-Music בקריות. ההרכב הצפוני הזה פרץ בגדול ב Metal Battle האחרון ומאז הם לא מפסיקים להופיע, נסעתי לראיין אותם כדי שתוכלו להכיר את האנשים שעושים את ההרכב הזה למה שהוא. אני אחסוך לכם את הסיפור הרגיל על יכולות הניווט הלא קיימות שלי, פשוט תצאו מנקודת הנחה שהלכתי לאיבוד בדרכי אליהם.
בסופו של דבר, כשסוף סוף מצאתי את דרכי ישבתי עם החבר'ה מ Shiver ודיברנו המון. והדובדבן שבקצפת – בסיום הראיון הצלחתי להפוך לזבוב על הקיר בחדר החזרות שלהם ולהנות מכמה שירים.
ספרו לי קצת על עצמכם ועל דרככם המוזיקלית עד כה.
עדי אלקובי – מתופף, גר בקריות, לפני שהקמנו את Shiver ניגנתי גם עם Ferium ועם Beef, ולכן יצא לי לנגן בוואקן ופסטיבל טיוואני כלשהו. אני נמצא במינוס בגלל הלהקה הזאת.
יונתן טל – גיטרה מובילה, גם אני מהקריות, לפני שיבר ניגנתי בלהקה לא מוכרת בשם Enclave, עם גבאי (הגיטריסט הנוסף בלהקה) ועם פיץ (הבסיסט הקודם).
שי גבאי – גיטריסט, גם מהקריות. אני מנגן מגיל 14, והצטרפתי ל Enclave בגיל 15, ואני מנגן עם שיבר מגיל 17.
אור גרינברג – סולן, עכואי במקור, בשנים האחרונות אני גר בקריות, צורח מטאל מגיל 15 בערך והייתי בהמון הרכבים לא מוכרים עד שהגעתי ל Magnolia – הרכב סטונר-סלאדג' שהצליח בעיקר בחיפה, אחרי שההרכב הזה התפרק הצטרפתי ללהקה ומאז נותנים בראש, לא?
מיקי ניקולה – גם מהקריות, הסיפור שלי דווקא די מצחיק, יצא לי להפגש עם הח'ברה מ Shiver כמעט כל יום בחדר החזרות המשותף כשהגעתי להתאמן עם ההרכב שלי – This is Rome. בשלב כלשהו הצעתי את עצמי לתפקיד נגן הבס, הקליק היה כמעט מיידי, למחרת קפצתי לכלי זמר וקניתי גיטרה בס. בסופ"ש לאחר מכן כבר הופענו יחד ב Groove Fest.
ממתי Shiver קיימת?
עדי: יוני ואני הקמנו את שיבר. לפני 3 שנים החלטנו להקים את הלהקה אחרי חברות של שנים. עשינו איזה שינוי והחלטנו שכדאי שננגן ביחד ולא נהיה רק חברים. משם די זרמנו, החלפנו המון שמות, הרכבים, אנשים שבאו והלכו והתחלנו להתייצב למעשה רק לפני חודשיים כשמיקי הצטרף אלינו, זה ההרכב הראשון שגרם לנו ממש להרגשה טובה ושלמה, זו הרמה הטובה ביותר שהיינו בה, גם מבחינת כימיה וגם מבחינת הנגינה, הכל בול.
אור הוא הסולן השני שלכם, איך השפיעה הכניסה של סולן חדש על הלהקה?
עדי: זה לא ממש שינה יותר מדי, החיבור עם אור היה מיידי וכך גם הייתה העברת האחריות אליו, זה הרגיש כאילו הוא איתנו כבר שנים, אין אצלנו חוקים מוגדרים יותר מדי. כל אחד עושה דברים בהתאם לכשרון,ידע או לקשרים שלו. מיקי למשל נמצא איתנו בקושי חודשיים והוא כבר זה שאחראי על הפקת החולצות, אנחנו די זורמים בהתנהלות שלנו.
יוני: פשה, הסולן הקודם שלנו עזב וחיפשנו סולן, עברנו המון אודישנים שלא ממש הלכו טוב. אור היה האודישן הראשון שזרם ממש ממש טוב מהרגע הראשון. הכניסה של אור השפיעה עלינו מאוד, אור לקח אותנו למקום כבד יותר בזכות השירה שלו, שירה כבדה יותר מזו של פשה ולכן גם המוזיקה שנכתבה מאז שאור איתנו היא כבדה יותר. זה ניכר בשירים החדשים יותר שלנו, אלו שיכנסו לאלבום ולא נכנסו לEP.
אתם לא מרגישים קצת תסכול מזה שהסולן החדש בלהקה לוקח לכם קצת את הזרקור?
עדי: תשמע, בעיניים שלי הוא הFront Man, עדיף שהוא יקח את הזרקור, ככה לא יראו כמה אני מכוער 🙂
ספרו קצת על תהליך היצירה שלכם, מי כותב מה? איך זה עובד בדיוק?
עדי: בגדול, כל אחד תורם את החלק שלו. לרוב זה מתחיל מריפים שיוני כותב, קצב שאני מלביש על אותם הריפים ומשם כל אחד נותן את הרעיונות שלו. אנחנו מקפידים לא לשלול שום דעה, מאז שמיקי נכנס, למשל, הוא נתן המון רעיונות לריפים ושיפר אותם, אתם תשמעו את זה בהשקה, זה נשמע מעולה!
אור: אני שומע את ה"תוצר" אחרי ששאר הלהקה כבר ישבה עליו ופה ושם מעיר הערות. מבחינת כתיבת הליריקה, או שאני מלביש מילים משירים שכתבתי בעבר או כותב משהו שיתאים לאופי של השיר.
במה הטקסטים שלכם מתעסקים?
עדי: כל אחד והכיוון שלו, את Combined השיר היחיד שכתבתי עד כה, כתבתי על שתי האהבות הגדולות בחיי, חברה שלי והמוזיקה. השיר הזה פשוט יצא ממני במהירות, כתבתי אותו והתחלתי לעבד אותו עם הסולן הקודם. כשהוא עזב אור ישב איתי על השיר. כיוונתי אותו ונתתי לו כמה נקודות שרציתי להדגיש, אור ישב על זה בשיא הרגש והכניס אמוציות חזקות וזה מה שיצא. כל השירים ב EP נכתבו ע"י פשה, הוא עזב בלי להשאיר לנו את הטקסטים, אז יוני, פיץ (הבסיסט הקודם) ואני ישבנו מול כל השירים מההתחלה עד הסוף עד שמצאנו את כל הנקודות שרצינו להשתמש בהן ושיכתבנו את כל השירים.
אור: כל הטקסטים שאני כותב הם נטו דברים שאני חווה או חוויתי דרך החשיבה/ראיה שלי. אם זה הגריינד היומיומי, האקסית המיתולוגית, הרגשת הבזבוז היומיומית וההתעסקות בתפל וההפיכה ל numb רק כי ככה החברה מכתיבה.
מה דעתכם על האמירה הנפוצה שהז'אנר שלנו עמוס בלהקות כמוכם ושחסר לכם ייחוד?
עדי: קשה מאוד להיות מקורי ולהמציא את עצמך מחדש. אנחנו מסתכלים על זה קצת אחרת ומנסים לעשות את מה שאנחנו יודעים בצורה הטובה ביותר, נכון שהסאונד שלנו הוא לא הכי מקורי שיש וזה גם נכון שיש הרבה להקות שעושות מוזיקה דומה למוזיקה שלנו, אבל אף אחת מהן לא נשמעת כמו Shiver. אם אתה מחפש את הייחוד שלנו, חוויות העבר שלנו והדרך שעשינו כדי להגיע לאן שאנחנו היום הן אלו שמייחדות אותנו. זה תחושה שעוברת בלייב, קשה להרגיש את האנרגיה הזו בהקלטות. אני לא בטוח שה EP מעביר את אותה התחושה, צריך לראות אותנו בהופעה.
יוני: מה שמיוחד במוזיקה של שיבר בעיני היא שאנחנו משלבים המון אלמנטים ממקומות שונים ולא נתקעים על סגנון אחד ספציפי. תוכל לשמוע בשירים שלנו קטעים מלודיים סוחפים לצד ריפים גרוביים ודג'נטיים וכו'.
איך בדיוק עובד החיבור עם להקות כמו Ferium ו Katastrof? אני רואה שאתם מופיעים לא מעט ביחד.
מיקי: תשמע, אין הרבה להקות באיזור, טבעי שנתחבר ללהקות שיותר קרובות גאוגרפית וחוץ מזה כולנו חברים טובים.
יוני: עם Ferium החיבור הוא די ברור, עדי היה המתופף שלהם פרק זמן לא מבוטל, מההקמה שלהם ועד להופעה ב Wacken. בנוסף כל החבורה, שכוללת את Enclave, Ferium ואנחנו חברים טובים מאוד מחוץ לתחום המוזיקה, את Katastrof הכרנו פה באולפן. ואסור לשכוח שאיגור (הגיטריסט שלהם) נתן לנו יד וחיזק אותנו על הבס לתקופה ארוכה, ראינו הרבה במות יחד, איגור הוא אח. וזה חיזק מאוד את החיבור.
אור: איגור הוא אח, תדאג שזה יהיה כתוב.
ספרו קצת על המתחם שלכם בחיפה, האולפן וכל מה שמסביב.
עדי: אולפן כבר אין כאן, האולפן עבר לתל אביב בסניף החדש של ה D-Music שנפתח שם, יש שם שני חדרי חזרות ואולפן. יש פה מתחם שלם ללהקות שזה פשוט קונספט מעולה, אנחנו זכינו באולפן לשעבר והסבנו אותו לחדר חזרות גדול וקבוע. יש במתחם כולו אווירה מעולה של הלהקות שבאות לנגן ולהתאמן ויוצא לנו לשבת הרבה ביחד. יש פה גם חדר חזרות שמושכר לפי שעה. העניין הזה מושך לכאן אוכלוסיות צבעוניות במיוחד מכל מני מקומות בארץ. לדעתי זה המקום שנותן את המענה הכי טוב ללהקות מהאזור שאין להן סטודיו קבוע.
איך נוצר החיבור עם Matricide? גם הם מחוברים אליכם והם בכלל מהוד השרון.
אור: החיבור נוצר בזכות הכרות של מעל לעשור עם אוריה ספיר הגיטריסט של הלהקה. שנינו הסתובבנו באותם המעגלים ועם אותם החברים. היינו פשוט הולכים לכל ההופעות ובכלליות ממש מעורבים בסצנה של פעם. עם השנים שמרנו על קשר ותמיד פירגנתי להם מהצד. ובעצם ב Metal Battle האחרון הייתה לאוריה סוף סוף הזדמנות לשמוע אותנו ומאז הם מאוד מפרגנים ותומכים.
עדי: תקשיב, כשסגרנו עם מטריסייד את ההופעה שלהם בהשקה שלנו, אוריה ידע שיש לו מבחן חשוב ביום למחרת בשמונה בבוקר, ועדיין הם לא ויתרו ואמרו שיגיעו. וכשמישהו אחר מוותר על הזמן והמרחב האישי שלו בשבילי ובשביל הלהקה שלי זה משהו מדהים בעיניי, הם עושים לנו המון כבוד. והחיבור איתם הוא אחד הדברים היותר שמחים שקרו לי מאז ששיבר הוקמה.
קשה לעשות מטאל ובטוח שקשה יותר לעשות מטאל בחיפה, למה אתם לא עוברים לת"א?
מיקי: אחד, זה 4,000 שקל פחות על שכירת סטודיו עם מקלחון ליד התופים. ואנחנו חיים במדינה די קטנה, לא צריך לעבור לת"א כי תמיד אפשר לסגור הופעה מרחוק וזה עניין של שעה וקצת נסיעה. כיף אדיר בדרך ואל תשכח שעוצרים גם בM הדרך.
אור: מה קורה בתל אביב שלא קורה בחיפה?
אתה יודע, מרכז המדינה, הכל קורה שם, יבואו 100 אנשים ולא 20 אנשים להופעה.
אור: חרטא, נתחיל בזה שאנחנו נגיע לכל מקום שירצו לשמוע אותנו בו, אם זה תל אביב, ירושלים או ירוחם. גם בתל אביב להקות מטאל לא רואות יותר מדי אנשים וזה כבר לא קשור למיקום אלא ל"מצב הסצנה". אז אם כבר לעשות שינוי בחיים, מבחינתי שינוי זה לעבור לחו"ל, לא לת"א, ואת זה אני מוכן לעשות מחר.
יוני: מבחינתי, המוזיקה היא החיים שלי, זה הדבר הכי חשוב שיש לי והשינוי יהיה, כמו שאור אמר, לעבור לחו"ל.
באמת, לעבור לחו"ל זו אופציה שאתם שוקלים ברצינות?
אור: יש להקות מטאל שמכוונת לישראל? כולם יודעים איפה הדברים קורים. אבל עד שזה יקרה אנחנו נקרע לאנשים פה את עור התוף ואת עמוד השדרה
עדי: זו תמיד אופציה, השאלה היא כמה כסף יש לך בארנק, כי מדובר במהלך שצריך לתכנן מראש להפסדים הראשוניים שיהיו לך עד שתתאזן.
יוני: חו"ל זו כרגע אופציה שמאוד קוסמת לי אישית ומאמין שלכולם, אני חושב שמתישהו זה יקרה.
למה החלטתם להוציא EP ולא אלבום?
עדי ויוני: למען האמת, זה היה אמור להיות אלבום, אבל בגלל שמדובר באוסף של שירים מכמה תקופות ובלי קו אחיד. החלטנו בסוף אחרי הרבה מחשבה וישיבה לילית משותפת בבית קפה שיש הרבה שירים שאנחנו לא מעוניינים להמשיך איתם, הבנו שלהקליט E.P זו שאיפה ריאלית יותר.
מה האלבום האחרון ששמעתם וממש עשה לכם את זה?
יוני: Periphery – AlphaΩ
מיקי: כמו יוני, אלבום מצויין.
אור: זה הזמן לציין ש Periphery גרועים, סתם, תכ'לס Pe'ar Tasi – Derech Hashalom.
עדי: Breaking Benjamin – Phobia.
אור, אם אפשר להיות רציני לרגע, אז Trap Them – Blissfucker
טוב, לסיום, מה אתם מתכננים להופעה?
יוני: מכות ואגנים מעופפים ובעיקר דובים, יותר מדי דובים.
מיקי: תקלות סאונד וחיפוש גופני בכניסה.
אור: אני באופן אישי הולך לגרום לכל בן אדם בקהל לדפוק איתנו את הראש ברצפה ובנוסף אנחנו מתכננים לנגן את כל ה EP ובנוסף עוד כמה שירים חדשים שעוד לא הופענו איתם שיתנו לקהל רמז על איך החומרים החדשים שלנו הולכים להשמע.
עדי: תשמע, הולכת להיות הופעה טובה, יהיו קצת הפתעות ואולי אפילו שירים טובים, ויצטרפו אלינו חברים טובים מאחלה להקות, מי שיגיע לא יתחרט.