משוגעים לגמרי – ראיון עם להקת Meshuggah

מרואיין: Tomas Haake,מתופף להקת Meshuggah

תחשבו על הפעם הראשונה שהשמיעו לכם שיר של Meshuggah. תזכרו טוב-טוב בהבעה שהייתה לכם על הפנים. קשה לדמיין להקת מטאל נוספת מהעשור האחרון אשר מלווים אליה כ"כ הרבה סופרלטיבים ותארים כמו אל Meshuggah. על אף שהם בסביבה כבר למעלה משני עשורים, היצירה המתמשכת והעקבית של חמשת החברים הוותיקים משוודיה הפכו שם נרדף לחדשנות ופריצת גבולות מוזיקליים חוצות ז'אנרים והגדרות. כבר מצאת אלבום הבכורה שלהם "Destroy\Erase\ improve" בשנת 1995 Meshuggah מציגים דת'/ט'ראש מטאל טכני, מורכב במיוחד, כבד, א-טונאלי לפרקים ועם זאת אווירתי מאוד. אותה הכרה מתמשכת ובסיס מעריצים עולמי הולך וגדל התגברה בשנת 2008 באופן ניכר עם צאת האלבום המלא החמישי של הלהקה "Obzen", אשר רבים מחשיבים אותו לפסגת היצירה שלהם ושזיכה אותם באינספור אזכורים, סקירות ותארים בומבסטיים כגון "המטאליקה של שנות האלפיים", "הדבר הכי מעניין במטאל העולמי" ועוד. בראש ארגון הפירוטכניקה המטאליסטי עומד מתופף הלהקה וכותב המילים הראשי, Tomas Haake, ממקימי הלהקה ומי שרבים מחשיבים לאחד ממתופפי המטאל המוכשרים, הוירטואוזיים והמשפיעים בתולדות הז'אנר- איתו שוחחתי בבוקר יום שישי, כחודש לפני הופעת הבכורה של הלהקה בישראל.
היי Tomas! אז קודם כל הייתי רוצה להודות לך בשם הקוראים של מגזין "מטאליסט" והמעריצים שלכם בארץ על הראיון. מחכים לכם פה הרבה זמן…

היי! ואוו, תודה רבה.. התענוג כולו שלי.

איפה אני תופס אותך?

אני באולפן שלנו האמת.. המקום הזה נהייה הגראונד-זירו שלנו בשנים האחרונות. כל החזרות, ההקלטות, טלפונים.. הכל נעשה מהאולפן שלנו בשטוקהולם.

בוא נתחיל עם זה שתפתור למעריצים שלכם בישראל ויכוח ישן ותבהיר לנו איך מבטאים את שם המשפחה שלך?

(צוחק) אה,אוקיי.. זה HAK-KE.

ואחרי שהבהרנו את זה… הביקור שלכם בישראל, ביחד עם רוסיה וצפון-אירופה מתרחש באמצע סיבוב ההופעות התשיעי שלכם מאז שיצא האלבום ""Obzen ב- 2008. האם כל ההופעות האלה היו מתוכננות מראש או שהם נקבעו תוך כדי?

האלבום יצא לפני שלוש שנים ככה שאי-אפשר ממש להגיד שהטור הזה הוא חלק ממנו. הלהקה קיבלה החלטה להופיע כמה שאפשר בתקופה הקרובה ולא לעשות רק פסטיבלים במהלך הקיץ והאביב, ואם יש לנו הזדמנות להופיע במקומות כמו ישראל פעם ראשונה או רוסיה פעם שנייה אז בכלל טוב. ידענו בגדול שהולכות להיות הרבה הופעות אבל זה מתפתח כל הזמן.

ואיך הסיבובים האינטנסיביים האלה מסתדרים לחברי הלהקה עם החיים האישיים? האם ההופעות הופכות להיות פעולה מונוטונית כזו שפשוט "צריך לעשות" או שזה עדיין מרגיש כמו "לחיות את החלום"?

ובכן.. לכל להקה שאני מכיר יש את אותן בעיות וקונפליקטים סביב הנושא הזה. לא כל חברי הלהקה רוצים לעשות טורים כל הזמן ולפעמים כל אחד רואה את איך שהוא היה רוצה לעשות טור באופן קצת אחר ובהתאם לאופן שהוא מרגיש עם זה. עכשיו שניים מחברי הלהקה הם הורים, מה שמקשה על המרחק מהבית. החיים בדרכים זאת הקרבה שצריך לעשות וזאת בחירה מודעת. בתוך הלהקה אנחנו מנסים לסדר את ההתנהלות והלו"ז ככה שיתאים לכולם ושירגישו בנוח- כי זה הדבר הכי חשוב. לפעמים כשאנחנו מרגישים שזה יותר מדי אנחנו נשארים בבית קצת ואז יוצאים שוב.. מתוך כבוד אחד לשני ולמה שאנחנו עושים אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין הרצונות של כולם, אחרת זה פשוט לא יעבוד. עם איך שתעשיית המוזיקה העולמית נראית היום אין משהו חשוב יותר מהופעות חיות וטורים. עם המכירות הנמוכות של הדיסקים ביחס לפעם סיבובי הופעות הם האופציה היחידה שנשארה כדי לעשות כסף ולהתפרנס. בתחום המטאל זה עוד איכשהו בסדר- יש קהל נאמן ומסור שעוד קונה את האלבומים ומגיע להופעות. אני אסיר תודה על זה שהלהקה נמצאת דווקא בז'אנר הזה. יש לנו מזל גדול.

בעקבות "בעיות" החוץ ושינוי בתפיסה שבה ישראל מוצגת, בשנה האחרונה אומנים רבים כמו הפיקסיז, אלוויס קוסטלו וכנראה אפילו Slipknot ביטלו את ההופעות שלהם בארץ, למרות שחלקם אפילו נמכרו מראש. אתה רואה סיטואציה בה Meshuggah מחליטה שלא להופיע במדינה מסוימת מסיבות אידיאולוגיות/פוליטיות?

בחיים לא. תראה, איפה שלא תהיה בעולם יהיו בעיות וקונפליקטים שהמדינה צריכה להתמודד איתם ותמיד יהיו עניינים פוליטיים. אם זה היה קריטריון עבורנו זה לא היה הוגן כלפיי המעריצים שלנו בכל מקום כי לא נוכל להופיע אף פעם. אנחנו מנסים להתרחק כמה שאפשר מהעניינים האלה.

האם הופעל עליכם לחץ לא להגיע לארץ מאיזשהו גורם? אפילו חברים ומשפחה?

ממש לא היה לחץ או הערות מאף אחד. בשום אופן.

במהלך השנים חיממתם וחוממתם ע"י להקות ענקיות כמו Tool, Slayer ו- Ministry. מאיזו להקה יש לכם את הזיכרונות הכי טובים? עם מי היה את הכימיה הכי טובה? ומה קרה שהסיבוב הזה הוא בלי להקות-שותפות?

המממ.. אני חושב שהטור, או יותר נכון צמד הטורים הכי מעניין היה עם .TOOL אלה היו צמד סיבובי הופעות בארה"ב, במקומות שבהם ל"טול" יש מעריצים רבים, כך שמדובר באולמות ענקיים והמוני אנשים שרואים אותך באופן קבוע. אולי אפילו יותר חשוב מזה היה הטור עם SLAYER ב-1999. זאת עוד להקה ענקית מארה"ב עם המון מעריצים וזה מאוד עזר לפריצה שלנו, בעיקר לשוק האמריקאי.

מעניין אותי לדמיין אתכם מסתובבים עם Tool.. שניכם להקות הידועות בחוש ההומור שלהן.
בשלב הזה תומאס מביע אי-נוחות מסוימת, חושב קצת ועונה:

אני לא בטוח שיש לנו כזה חוש-הומור מפותח.. האמת היא שאנחנו להקה ממש רצינית שמתייחסת ברצינות למה שהיא עושה. אנחנו רציניים מאוד ומנסים לשמור על מידת מה של חוש-הומור תוך כדי כי חייבים. בעבר אולי היינו קצת יותר מצחיקים. אבל החיבור עם טול היה מוצלח מכל מיני בחינות. ממש התחברנו לחבר'ה האלה, הם ממש נחמדים.

בשנים האחרונות ההשפעה שלכם על להקות מטאל חדשות ואפילו ותיקות נהייתה ממש מובהקת. יש להקות שאתה שומע היום וברור מהשנייה הראשונה שאתם ההשפעה העיקרית עליהם. האם גם אתם שמים לב לזה? קורה שאתה שומע להקה ואומר: "ואוו, הם ממש מושפעים מאיתנו"?

תראה, אנחנו לא ממש מאזינים למוזיקה חדשה.. יש כ"כ הרבה להקות ושמות חדשים שאתה צריך להתרגל אליהם, כך שלא ממש יוצא לאף אחד מאיתנו לעקוב. כשיוצא משהו חדש שאיכשהו קשור ללהקה אנחנו משתדלים להאזין ולדעת על מה מדובר, אבל בתור מוזיקאי אתה חייב התרכז במוזיקה של עצמך. אני יודע שיש להקות כמו periphery ועוד להקות שרואות את "משוגע" בתור השפעה עיקרית, וזה תמיד נחמד ומחמיא, אבל אם להקה בוחרת ממש להעתיק מלהקה אחרת זאת בחירה שלה והיא צריכה להתמודד עם זה… לנו לא ממש אכפת. כשאנחנו צריכים לבחור להקה שתחמם אותנו אנחנו משתדלים לבחור להקות שברור שיש להם איזושהי זיקה למוזיקה שלנו ושאנחנו אפילו מרגישים שיש לנו איזושהי השפעה עליהם, שמבחינת הסאונד והוייב יש קשר לשלנו.

בעשור האחרון זכיתם בכ"כ הרבה תארים מכל מיני עיתונים, מבקרים ומי לא… האם אותם תארים לוחצים עליכם או מדרבנים אתכם כשאתם ניגשים לכתוב חומר חדש או נכנסים לאולפן?

אנחנו דוחפים ומלחיצים את עצמנו יותר מכל לייבל, מבקר או מי שלא יהיה. אנחנו דורשים מעצמנו ומכל מי שמסביבנו המון. "Meshuggah" היא להקה שמנסה להשתפר ולהתקדם כל הזמן, לגעת בדברים שלא ניסינו קודם, למצוא חומר חדש לעבוד איתו. זה מרגש וזה האתגר העיקרי, להרגיש שכל מה שאנחנו עושים נמצא עמוק בתוך הורידים שלנו.

מה לדעתך סוד הקסם של הלהקה? מה גורם לאנשים להשתגע אחריכם ככה?

אני חושב שאלו האנרגיות שהמוזיקה שלנו מייצרת. אתה יודע, אנשים שמים לב לאנרגיות. יש הרבה להקות שמנגנות דברים מסובכים, אבל אז משהו באנרגיות הולך לאיבוד.. המוזיקה שלנו היא מתקדמת בהרבה מובנים ואנחנו מנסים שהיא תהיה זורמת כל הזמן, בלי הפסקות. היינו רוצים שאם אתה עושה "הד-בנגינג" בתחילת השיר שלנו שתוכל להמשיך לעשות את זה לאורך כולו.

האם למילים שאתה כותב יש חלק בסוד הקסם שלכם? או שזו בעיקר המוזיקה עצמה?

אני לא חושב שזאת הליריקה.. שוב,זה בעיקר האנרגיות. אבל המילים נכתבות עם משמעות ואחרי המון עבודה והמון חשיבה שאני עושה עם עצמי כדי שהמילים ישבו עם מה שאנחנו עושים ושתיווצר חבילה אחת. אני לא חושב שהמילים שלנו הן מילים של להקות מטאל רגילות. המילים שלנו הן יותר כמו פואטיקה שיושבת על המוזיקה.

אגב, בתחילת 2009 סבלת מפריצת דיסק בגב, מה שגרם לכם לבטל כמה הופעות. איך אתה מרגיש היום? האם זה קרה בגלל העיסוק המורחב בתיפוף?

אני מרגיש הרבה יותר טוב, תודה. אני חושב שהסיבה העיקרית לפריצה הייתה העובדה שאני יושב על התחת שלי כבר כמה עשרות שנים- על המחשב ועל התופים. זה מצטבר לדי הרבה זמן ישיבה. כשאני מתופף על הטמטם-פלור או מנגן על הדאבל-באס הגוף שלי מתפתל בכל מיני זוויות מוזרות. העובדה שאין לי שרירי גב ובטן מפותחים מקשים על הגוף להתמודד עם זה. אין מה לעשות- לתיפוף יש את המחיר שלו. אבל כל זה קורה בעיקר כי אני בטטה (מצחקק לעצמו).

נו, אז מסתבר שאפילו הטכניקה שלך לא מושלמת…

(ממשיך לצחקק) לא,לא… הטכניקה שלי לא מושלמת. הבעיות בגב הקרינו על רגל ימין, שהיא הרגל העיקרית שלי. בגלל זה גם לא יכולתי להופיע. הגב שלי לא מאה אחוז בסדר, אבל זה משתפר כל הזמן.

בראיון שעשינו עם מתופף להקת Nile, ג'ורג' קוליאס (George Kollias), הוא הסביר שכאשר הוא מתופף הוא נמצא על "טייס- אוטומטי", מה שלא מצריך ממנו ריכוז מלא כאשר הוא מנגן תפקידים מורכבים. האם אתה יכול לתאר את אותה החוויה?

אני מבין אותו לגמרי, אבל זה לא ממש המקרה אצלי… יש תפקידים שאני צריך ממש להיאבק עם עצמי כדי להתרכז ולהצליח לזכור את כולם. זה קשה וזה דורש המן ריכוז ותשומת לב. ממש לא "טייס-אוטומטי". ג'ורג' הוא אחד המתופפים המהירים בעולם אם לא המהיר מביניהם, וזה דורש יכולות קצת אחרות וחשיבה שונה ממה שאני מנגן.

חדשות אחרונות מדברות על זה שנכנסתם לאולפן לפני חודש. האם זה נכון? מתי בכלל היה לכם זמן לכתוב חומר חדש עם ההופעות והכול?מה הולך להיות באמת? מה השלב הבא עבורכם? האם האלבום הבא הוא צעד נוסף באבולוציה של Meshuggah?

קצת קשה לי לענות על זה כרגע. אני מניח שמבחינת הסאונד יהיה קשר ל-""Obzen, אבל אנחנו תמיד מנסים לחדש ולהתקדם. מוקדם מדי כדי להגיד מה יהיה, אבל בהחלט יהיה שונה ממה שעשינו עד עכשיו, אפילו אם רק בקצת.

בקשר ל- Obzen, קראתי שלקח לכם כמה חודשים להצליח לנגן את התפקידים שאתם בעצמכם כתבתם. האם החומרים היו עד כדי כך מורכבים לנגינה? כמה מהקושי הזה קשור לשיר "Bleed"?

ואוו, השיר הזה לקח ממש הרבה זמן בשבילי, כמתופף. השיר הזה היה ממש אתגר. המבנה והכול בו למעשה ממש מסובך בשבילי, במיוחד קטעי ה"סינגל סטרוק" (כשמתופף משתמש רק במקל תופים אחד באופן מהיר- מ.פ) שהורגים אותי… בחיים לא עשיתי משהו שדומה לזה בשום צורה וזה דרש המון חזרות והמון עבודה מצדי כדי שאוכל לנגן את זה כמו שצריך. היו שם הרבה דברים מורכבים.

לסיום, הייתי רוצה לשאול אותך אם שמעת להקת מטאל ישראלית אי-פעם?

אתה יודע, יצא לי לדבר עם כתב ישראלי ששאל אותי את זה, ואני לא יודע מה לענות לך… אולי שמעתי, ואולי לא. אני לא יודע… כמו שאמרתי לך בהתחלה- יש כ"כ הרבה להקות וכ"כ הרבה שמות להתרגל אליהם, שאני לא מצליח לעכוב. להקות מנורווגיה, ישראל, ארה"ב… אולי שמעתי ואני לא יודע.

יש מסר שהיית רוצה להעביר למעריצים בישראל?

היי, בואו ותראו את ההופעה! ממש מחכים לבוא אליכם ולפגוש אתכם סופסוף..