סורקים את העבר – ראיון עם Scanner

מרואין: Axel Julius, גיטריסט להקת Scanner

Scanner התחילה את דרכם כעוד להקה גרמנית עם נטייה לת'ראש אי שם בשנת 1986 , ואלבומה Terminal Earth, שיצא בחברת Noise נחשב לקלאסיקה של מטאל גרמני. הלהקה המשיכה מאז, שינתה את הסגנון, החליפה את הסולן בסולנית וחזרה לסולן ועברה לא מעט גלגולים, שיזכירו לאנשים מסוימים את ספיינל טאפ. הדבר היחידי שנשאר קבוע הוא גיטריסט הלהקה וממקימה אקסל ג'וליוס. ההרכב בעבודה על אלבום חדש, וג'וליוס לקח את הזמן לדבר איתנו.

הי אקסל, בוא נתחיל מהווה, מה הלהקה עושה עכשיו?

אנחנו עובדים על האלבום החדש שלנו, סיימנו את ההקלטות הבסיסות ואת השירה והתחלנו עם האוברדאבס, כשט'ילו עזב את הלהקה לאחרונה החלטנו להפסיק את ההקלטות כדי לא לחרוג בעלויות של זמן אולפן. קודם כל רצינו לארגן מחדש את הקטעים שהוא היה אמור לנגן.

עברו כמעט ארבע שנים מאז אלבומכם האחרון, Scantropolis, למה כל כך הרבה זמן?

כשאנשים עוזבים את ההרכב צריך לאתר אנשים אחרים כדי להגיע להרכב שלם שוב, וזה לוקח זמן. דברים גם לא משתנים באותו זמן ובכל פעם אתה תמיד מרגיש שזה מתחיל מההתחלה, מכיוון שאני לא אדם עשיר ואין לי את הכסף לשלם לאנשים בזמן ההקלטות על הזמן שלהם אני חסר אונים במצבים האלו. זה תמיד משאיר אותי עסוק מבלי להתקדם עם האלבום החדש.

אתה חתומים בחברת תקליטים כרגע?

אנחנו עדיין חתומים ב-Massacre.

היו לא מעט שינויי הרכב מאז האלבום. קודם כל, מה קרה לסולנית ליסה קרופט?

היינו בזמן המיקס לאלבום הקודם כשליסה החליטה לעזוב כדי להקים להקת פופ, משהו שאני לא מבין כי היו לה כל כך הרבה דברים לעשות, חוץ מלעשות את המיקס איתנו. היא עזבה אותנו במצב הזה, וגילינו שזאת הייתה טעות רצינית לעשות את האלבום איתה ולבסס את כל הסאונד שלנו סביב הקול שלה, כתוצאה מזה האלבום נשמע רך מידי. מעבר לכל זה, נגן הבס שלנו מרקו התאהב בה, והוא עזב את הלהקה איתה.

איך מצאתם את הסולן הנוכחי, אפית'מיס איונדיס?

אפתי הוא בחור יווני נחמד עם קול מצוין, כבר בג'אם סשן הראשון שלנו איתו לא היה ספק שהוא יהיה הסולן הבא שלנו.

למה התחלפו גם שאר העמדות של הנגנים בלהקה?

ט'ילו לא סיים את מה שהיה אמור לנגן בגיטרה בזמן ההקלטות, נאלצנו לדבר ולהחליט שהוא חייב לעזוב. ט'ילו פשוט בוזבז בגלל הרצון שלו לנגן כמו מאלמסטין באולפן, משהו שאף אחד מאיתנו לא דרש ממנו, והוא לא יכול היה לעשות כמו שצריך. הוא עדיין מעריך שהוא המאלמסטין הבא ואני בטוח שהוא יגיע לזה בעתיד, אבל זמן אולפן יכול להיות דבר יקר מאד, אם אתה מבין למה אני מתכוון… נגנית הבס קיורי פשוט נהייתה חולה במחלה מוזרה מאד, היא לא יכלה להזיז את האצבעות שלה מבלי להרגיש כאב, זה התחיל לפני 3-4 חודשים והיא ביקשה מאיתנו למצוא מחליף. היא במצב יותר טוב עכשיו אבל לרופאים שלה אין מושג מה זה.

איך היית מתאר את המוזיקה שאתם עושים כרגע לעומת מה שהיה באלבום הקודם?

זה הרבה יותר כבד, כמו בעבר. אני לא רוצה להפיק את כל המוזיקה מסביב לקול הקטן של איזו גברת, ככה שהלהקה יכולה שוב לכסח בלי בעיות בעמדת השירה.

בוא נחזור בזמן, אתה זוכר אך התחלתם, ב-1986?

וואו, זה באמת היה כל-כך מזמן? אני לא ממש זוכר יותר, התחלנו את זה מתוך להקה שנקראה Lions Breed, בזמן שעברנו מחברת התקליטים Earthshaker ל-Noise. המבנה של הלהקה היה כמעט זהה, רק הסולן והמתופף התחלפו. עברנו לקונספט עתידני, שלאחר מכן העתיקו מאות להקות מאיתנו.

מה קרה לחוזה שלכם עם חברת התקליטים האגדית Noise באמת?

חברת התקליטים לא רצתה לעבוד עם הסולן שלנו בזמנו, ס.ל קו, בגלל שהוא עשה לא מעט בעיות לחברה, הם לא היו מוכנים להוציא אלבום שהוקלט איתו. הם רצו סולן אחר ואנחנו רצינו להישאר עם קו בזמנו, למרות שהחברה צדקה ברצון שלה להעיף אותו אחרי מה שעשה, וזה אם נתעלם מכך שהוא היה חתיכת חרא… ביקשתי מ-Noise לבטל את החוזה איתם והשארנו את קו, בסופו של דבר זו הייתה הפעם הראשונה שבה איבדנו חבר בלהקה, זה היה ב-1992 והעפנו אותו בגלל סוג האדם שהוא היה והדרך שבה הוא התנהג לכל מי שהיה סביבו. התחלנו לחפש סולן חדש אז, וזה לקח 3 שנים.

נראה כאילו בכל אלבום יש לך הרכב אחר, אתה רואה את הלהקה כפרויקט סולו?

ממש לא, זה אף פעם לא היה אמור להיות פרויקט, אלא להקה אמיתית. אבל אתה חייב להתחשב ברצונות של אנשים שרוצים לעזוב כדי למצוא עבודה אמיתית, או ללמוד, האמת היא שאין כמעט מקרים שבהם אנחנו נפטרנו מחבר להקה, זה לרוב הפוך. בדה"כ אנשים פשוט לא מבינים מראש את הקושי שבלהיות בלהקה שלה חוזה הקלטות, הם מרגישים את הלחץ פתאום ועוזבים. אסור גם לשכוח שאני לא יכול לשלם למוזיקאים על שהותם בלהקה, דבר שהיה נותן מוטיבציה לאנשים מסוימים, אם אתה מבין לאן אני חותר. אני כן חושב שהדרך שבה אני עובד עם אנשים היא הוגנת, רק שלצערי היא לוקחת הרבה יותר זמן להרכב.

בתור אדם שהיה בסצנת המטאל הגרמנית כל כך הרבה שנים, למה אתה חושב שהסצנה אצלכם ממשיכה להיות חזקה, ובעצם אף פעם לא נחלשה?

העניין הוא המבנה של הסצנה. יש הרבה מאד מדיה במוזיקה, מגזינים כתובים ובאינטרנט, יש הרבה פסטיבלים והופעות רק בתחום המטאל, יש תחנות רדיו שמנגנות רק מטאל, כל זה משאיר את הסצנה בחיים ושומר את חברות התקליטים פעילות בתחום. למרות שרוב הלהקות לא מוכרות ממש מיליונים, זה כן מאפשר לכל להקה מספר מספיק של מעריצים כדי להמשיך להתקיים.

אתה כיום מאזין יותר לקלאסיקה, או למטאל עכשווי?

הלהקה האהובה עלי כרגע היא Killswitch Engage, ובמשך תקופה ארוכה זאת הייתה Dream Theater, זה לדעתי מסביר מה הספקטרום שלי. אני מקשיב גם לישנים וגם למודרנים, זה תלוי במצב הרוח שלי. אני לא אדם מדוכא ונוסטלגי שאומר שהעבר היה הכי טוב ואין כמו העבר, אני פשוט די משועמם מהחזרה של להקות על דברים שכבר נעשו, להקות שעושות מה שנעשה מאות פעמים בעבר ופשוט מצליחות למכור את זה כאילו זה עכשווי. אני גם מקשיב לדברים שהם בכלל לא מטאל אם הם טובים לדעתי, לדוגמא, יש שיר של Take That שנקרא Patience שאני מכבד. למוזיקה אין גבולות, לאנשים יש.

העלתם שיר חדש לאתר שלכם, בשם "The Legionary", זה נשמע כמו שילוב של פרוג עם סולן בסגנון ברוס דיקינסון.

כן ולא. אתה יכול לומר שאפתי נשמע דומה יותר לדיקינסון ממה שליסה אי פעם נשמעה, וזה יהיה די מדויק… אבל הגרסא היא רק גרסת דמו, הגרסא הסופית תשמע שונה מאד מזאת. הגרסא הזאת היא לצורך קבלת דיפלומה כטכנאי סאונד, ולא הורשנו להשתמש בציוד שלנו, רק בגיטרות. בעצם זה דמו שלא נשמע ממש דומה לאיך שנשמע באלבום עצמו.

לסיום, יש לך מילים אחרונות למטאליסט הישראלי?

תשמרו על האש המטאלית, היא האש הכי אמיתית בעולם.