מרואיין: Ole Vistnes בסיסט להקת Tristania

Tristania היא כבר כמה שנים טובות אחת מלהקות הסימפוניק/גות' מטאל החשובות בעולם. ההרכב הנורבגי, שמשלב את השירה הנשית המלודית עם גראולים גבריים הפך במהלך השנים לאחד המובילים בז'אנר הפופולרי, כשאלבומים כגון Beyond The Veil ו World Of Glass נחשבים כקלאסיקות אמיתיות של הסגנון. לאחר כמה שינויים בהרכב, החשוב ביניהם הוא ללא ספק בעמדת הסולנית, ההרכב המשיך את מסלולו עם האלבום החדש – Rubicon, שיצא בסוף השנה שעברה, שבעמדת הסולן הגברי המלודי ניצב Kjetil Nordhus, בעל עבר מכובד בלהקות Trail Of Tears ו Green Carnation. הלהקה תעלה עוד שבוע להופעת בכורה ישראלית – עם אורח מקומי – קובי פרחי מלהקת Orphaned Land, ולכבוד האירוע ישבנו לשוחח עם בסיסט ההרכב – Ole:
אהלן Ole, בוא נתחיל באיזה מבט מלמעלה – כשאתה מסתכל על הדרך שהלהקה עברה מהאלבום הראשון Widows Weed ועד Rubicon, זה מרגיש לך כמו התפתחות ותהליך טבעי או שיש ללהקה למעשה חלוקה לכמה תקופות?

אני הצטרפתי ל Tristania רק לפני קצת יותר משנתיים כך שאני רואה את התהליך שאתה מדבר עליו גם כחבר בלהקה בשנתיים האחרונות וגם כמאזין שהכיר את ההרכב מהאלבום הראשון, אני לא חושב שזו חלוקה לתקופות, האלבום היחיד שלנו שבאמת חותך מהמטאל מעט הצידה הוא Ashes וגם הוא עדיין מטאלי, חוץ מזה, גם ללהקות כמו Moonspell או Paradise Lost למשל היו אלבומים נסיוניים יותר במהלך הקריירה שלקחו הצידה מהסגנון המוכר, זה לא אומר שהלהקה היא לא להקת מטאל, מוזיקה זו אבולוציה ולפעמים להקה רוצה לצאת למסע ולנסות דברים, זה קרה גם לנו, אז לא הייתי בהרכב, אבל את המהלך אני מבין, שני האלבומים שלאחר מכן היו יותר מטאלים וכבדים, לדעתי זה תהליך טבעי, שום דבר לא היה מתוכנן, זה לא שישבנו בבית ואמרנו "בואו נעשה אלבום כבד" או "אלבום נסיוני יותר" זה יצא כך כי המוסיקה היא תוצאה של מה שהרגשנו באותה תקופה, זה סוג של מסע, קח כל להקת מטאל וותיקה, מאלו שציינתי ועד נניח Kreator או אפילו Megadeth לכולן יש אלבום שניים שהם נסיוניים יותר, זה טבעי שאמן ירצה להתנסות בקו חדש וזה טבעי גם שאחרי שמימש את הפנטזיה הזו הוא יחזור לצבע ולכיוון שלו וזה לדעתי מה שקרה לנו, Ashes היה אחר, אבל אני עדיין חושב שהוא אלבום טוב מאד. אני הגעתי לטריסטניה מלהקה נורבגית אחרת בשם Green Carnation שגם היא לא היתה להקה שפחדה לקחת סיכונים, כל אלבום היה די שונה מקודמו ובכל זאת אני חושב שכולם היו טובים ונשמעו כמו Green Carnation ולא כמו להקות אחרות.

ואיך אתה משווה את העבודה עם Green Carnation לטריסטניה?

Green Carnation היתה להקה שסבבה סביב היצירה והחוויות של הגיטריסט Tchort (לשעבר Emperor) וכל מה שעבר עליו כשישב בכלא ולאחר מכן כאב שכול, הוא המוח של הלהקה הזו, רק בסוף הדרך העבודה היתה עבודת צוות מלאה, אבל הכל מתוך בחירה לחלוטין, הוא היה הכותב העיקרי כי כולם התחברו לחומרים שלו ולמה שהיה לו להגיד. טריסטניה היא יותר להקה במובן הקלאסי של המילה, כתיבה משותפת, חזרות, זה שונה מאד מהרכב שמונע למעשה סביב ההקלטה באולפן, טריסטניה היא יותר להקת לייב של הופעות חיות ובהתאם לזה גם העיבודים והשירים נשמעים.

נכנסת לטריסטניה בתוך תקופה שהיתה מעבר רציני ללהקה, עד כמה היה ביטוי לחברים החדשים?

הרעיון של להצטרף לטריסטניה היה בגלל הכיוון של הכתיבה המשותפת, היצירה ביחד וההופעות החיות, גם הסולן שלנו הגיע איתי מ Green Carnation ושנינו רצינו להופיע באופן יותר סדיר וליצור מוסיקה בחדר החזרות שלנו במקום בבית, לכתוב יחד עם חברי הלהקה האחרים. כשאני נכנסתי והבאתי דם חדש ללהקה לא ראיתי כל כך את המעבר שאתה מדבר עליו, מבחינתי נכנסתי להרכב והתחלתי להשקיע בו ולתת את המקסימום כדי שהדברים יתקדמו בצורה הטובה ביותר, עבורי זו היתה תקופה בעיקר עמוסה.

ולמעשה איך זה שאין הרבה GOTHIC DOOM מטאל בנורבגיה? המדינה שלך מזוהה בעיקר עם הבלאק מטאל, אתה מקשיב ללהקות האלו או יצרת משהו דומה?

יש, יש להקות בסגנון, Trail Of Tears, Theatre Of Tragedy, The Third And The Mortal ו The Sins Of Thy Beloveds וכולן ניגנו את הסטייל הזה בעבר או מנגנות אותו כיום, כמובן שבהשוואה לכמות להקות הבלאק מטאל זו כמות ממש קטנה והאימפקט שלהן בעולם קטן יותר, אבל עדיין, אם נשווה את זה נניח לטראש מטאל שיש בנורבגיה אז המצב של הסגנון שאנחנו מנגנים עדיין טוב כי טראש נורווגי כמעט שבכלל אין. Green Carnation התחילה בתור סוג של בלאק ניסיוני ומתקדם יחסית, אבל הלהקה כמו שאמרתי עברה הרבה כיוונים, אני לא הכי מקשיב לבלאק מטאל, יש כמה להקות טובות אבל אני לא הכי בקטע הזה, יש אחרים בלהקה שיותר קרובים לתחום הזה ממני.

המטאל ה"נשי" תפס בשנים האחרונות תאוצה ענקית כשהלהקות הגדולות ממנו כמו Nightwish מגיעות למכירות של כמעט מיליון עותקים, איך טריסטניה מתקיימת ופועלת בתוך החלל הזה?

ההצלחה שאתה מדבר עליה שייכת לחמש עד שש שנים אחורה, כיום זה כבר לא המצב, גם לא אצל נייטויש, אני חושב שטריסטניה להקה כבדה יותר או בוא נאמר פחות פופית, פחות של להיטים מקפיצים, אנחנו עושים את שלנו, לא בדיוק לוקחים בחשבון מה היא האופנה הרווחת כרגע, יכולנו לעשות עוד ארבעה אלבומים כמו Beyond The Veil אבל מה הטעם להעתיק מעצמך?

חזרתם ל Napalm Records אחרי שני אלבומים בלייבל הענק SPV למה ?

כי SPV זה לייבל ענק ואם אתה לא מוכר כמות אלבומים כמו נניח Motorhead או Whitesnake אז אתה מוצא את עצמך בלי תמיכה מחברת התקליטים וזה מאד קשה, נפלם היא חברה ותיקה וטובה שיותר מתאימה לנו מבחינת הצרכים והגודל שלנו כלהקה וגם מוסיקלית הם הרבה יותר מתאימים, זה מעבר לכל ספק.

הם למעשה גילו אתכם, עוד מהתקופה שמורטן היה מנהיג את הלהקה, כיום גם Sirenia הוציאו שם אלבומים (הלהקה העכשווית של מורטן) זה הפריע לך?

הם האמינו בנו מהרגע הראשון, הם בנו אותנו ואני מרגיש שזו חזרה הביתה בהרבה מובנים, יש הבנה ותקשורת מעולה, ולא, לא מפריע לי שהאלבומים של מורטן יוצאו שם כי לא היה כסאח ולא היה עימות, טריסטניה והוא נפרדו כידידים בלי בעיות, למעשה אנחנו מתפקדים כלהקה יותר שנים בלעדיו מאשר שתפקדנו אתו, עברו יותר מעשר שנים מאז, ההרכב ממשיך הלאה בדרכו וגם הוא ואני חושב ששני הצדדים מאושרים ממה שהם עושים כיום.

בהופעה בישראל אתם מתכננים לארח את קובי פרחי סולן "אורפנד לנד" הישראלית, מה הולך להיות שם? ומה אתה יודע למעשה על ישראל מבחינת מוסיקה?

אורפנד לנד היא להקה מצוינת, וכשעלה הרעיון מאד שמחנו על ההזדמנות לשתף פעולה בהופעה עם אמן ישראלי ובהחלט אתו, אני לא יודע הרבה על ישראל מבחינה מוסיקלית מעבר להם אבל אני אשמח להכיר, בכל מדינה אנחנו מכירים דברים חדשים כשאנחנו מגיעים לנגן הופעות.

מי הקהל של טריסטניה כיום? איך אתה מאפיין אותו?

חדש וישן, כך אני רואה את זה, מצד אחד מעריצים חדשים שגילו את הלהקה באלבום האחרון או בזה שלפניו, ומצד שני הקהל הוותיק שמכיר אותנו מההתחלה ומכיר ואוהב את כל האלבומים הראשונים שלנו והוא עדיין כאן, גם ההופעה מורכבת מהרבה חומרים מכל התקופות, ובגלל שזו הפעם הראשונה שאנחנו מנגנים בישראל אז ניתן לכם סט שיש בו הרבה חומר ישן היות ולא ראיתם מעולם את טריסטניה וזו למעשה ההופעה הראשונה שלנו בישראל, כך שכל אחד ימצא הרבה חומר מהתקופה שהוא אוהב ואני מזמין את כל מי שבקטע לבוא, אנחנו ניתן את עצמינו לחלוטין.

וכעת הכוונה היא להופיע יותר?

כן, כמה שיותר סיבובי הופעות.

ומה צפוי לנו בהופעה בישראל?

כמו שאמרתי, הרבה שירים מכל התקופות, הרבה שירים ישנים שבאירופה אנחנו פחות מנגנים כבר כי הקהל שם כבר ראה אותנו אז כשהם יצאו, שיתוף הפעולה עם הסולן של אורפנד לנד והרבה מטאל חזק ומלודי, ההופעה דרך אגב הרבה יותר כבדה מהאלבום, במיוחד בשירים מהאלבום האחרון, בהופעה העיבודים הרבה יותר כבדים.