על שתי ענקיות פרוגרסיב מישראל

מרואיינים: גד ארז מ-Behind The Sun ושיר דויטש מ-Solstice Coil

היום בערב שתי להקות מצויינות וותיקות ייפגשו על הבמה – Behind The Sun אשר השיקה לאחרונה את אלבום הבכורה שלה, משלבת אלמנטים של רוק מתקדם משנות השבעים עם אלמנטים של גראנג' משנות התשעים ורוק עכשווי, ו-Solstice Coil, להקת אלטרנטיב-פרוגרסיב על סף הוצאת אלבום שני ואין ישראלי שעדיין לא שמע עליה. התקשורת בארץ ובעולם כבר הספיקה להתוודע ולשבח את הלהקות הללו, והיום הן ישתפו פעולה על הבמה במועדון הסאבליים. הפרסומים מבטיחים הופעה מיוחדת במינה בהם יבוצעו שיתופי פעולה בין הנגנים, ולקראת המאורע תפסנו את שני הסולנים לשיחה צפופה.

בואו נתחיל בקצת רקע – ספרו לנו על הלהקות ופועלן עד כה.
גד: Behind The Sun הוקמה בפאתי הנגב ומנגנת חומרים מקוריים של רוק אלטרנטיבי כבד. ההרכב המלא כולל את יורם אלוש (גיטרה), סער גור (תופים), דן לוי (בס), אהרון ליבר (גיטרה ושירה) וגד ארז (שירה). באפריל 2004 הוצאנו את ה-EP הראשון שנקרא Pre Dawn Light וב-2004 הוצאנו גם את הסינגל Sour Days (שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו ונכלל ב-2 אוספים – ישראלי ואמריקאי). לאורך כל הזמן המשכנו לכתוב מוזיקה מקורית ולהשמיע אותה על הבמות בהופעות בכל הארץ. ביוני השנה (2009) הוצאנו את האלבום המלא שנקרא גם הוא Behind The Sun. מאז שייצא האלבום, הלהקה נמצאת בסיבוב הופעות שהביא אותנו לכל חלקי הארץ, מקיבוץ עמיר בצפון ועד נחל עוז ושובל בדרום. האלבום זוכה לביקורות מעולות בארץ ובחו"ל ולמכירות נאות, בהופעות שלנו ובאינטרנט.

שיר: Solstice Coil הוקמה בסוף 2001 על ידי שיר דויטש ועופר וישניא. כמו הרבה להקות, התחלנו להופיע עם קאברים, רק שבמקרה שלנו הצלחנו למשוך כמות גדולה של קהל. בתחילת 2004 שמנו את זה מאחור וגם את כל החומר המקורי שניסינו לפתח עד אותה תקופה ויצאנו לדרך חדש עם חומר מקורי באנגלית ששילב בין רוק מתקדם ורוק בריטי אלטרנטיבי. בספטמבר 2005 יצא אלבום הבכורה שלנו, A Prescription for Paper Cuts, שזכה לחשיפה גדולה מאוד בהתחשב בעובדה שהוא יצא בהוצאה עצמאית. קהילת הפרוג הבינלאומית מאוד ידידותית, והרבה מגזינים, גם באינטרנט וגם מודפסים כתבו עלינו ביקורות ואף ראיינו אותנו. בעקבות ביקורת אחת במגזין Prog Resiste, הוזמנו לפסטיבל רוק מתקדם בבלגיה, שהוביל בעצם לסיבוב ההופעות האירופאי הראשון שלנו באוקטובר 2006. כשחזרנו לארץ לקחנו הפסקה קצרה כדי להתארגן מחדש ואז התחלנו לעבוד על חומרים לאלבום השני שלנו. עשינו מספר שינויים פרסונליים והוספנו את יציב כספי בתור מתופף, שמנגן איתנו בעצם בשנתיים האחרונות, ואת יניב שליו, שהצטרף אלינו להקלטות ונשאר כחבר להקה קבוע.

שי ילין מ-Solstice Coil היה שותף בהפקת האלבום של Behind The Sun. איך נוצר הקשר בינו לבין Behind The Sun, ומה בעצם הוא תרם לאלבום?
גד: הקשר בין שתי הלהקות נמשך כבר מס' שנים, עוד מהתקופה שבה שתי הלהקות היו חברות בארגון Misc (שפעל לקדם להקות ישראליות שיוצרות בלועזית) דרך ההשתתפות של אהרון (Behind The Sun) בהרכב של Solstice Coil בין 2005-2007. זה היה טבעי שנפנה לשי, שגם הפיק את האלבומים של Solstice Coil, לשתף איתנו פעולה בהפקת האלבום המלא שלנו. שי תרם הרבה מאד להפקת האלבום. הוא הביא איתו נקודת מבט חיצונית להרכב ולמוסיקה ("מבחוץ פנימה"), עזר בבנייה ובחירה של תפקידים שונים לאלבום, תרם בהקלטת תפקידי קלידים ועשה את המיקס לאלבום.

שיר: ההיכרות בין Solstice Coil ו-Behind The Sun הובילה לשיתוף הפעולה עם שי. שי היה שותף בהפקה המוסיקלית, תיפקד כטכנאי ההקלטות, עשה עיבודי קולות ומיקסס את האלבום.

איך התגבש הרעיון להופעה משותפת?
גד: הרעיון הגיע מ-Solstice Coil, שארגנו את התאריך והמקום ואז פנו להזמין אותנו להרים אירוע יוצא דופן. עברו כמה שנים טובות מאז שחלקנו במה ואני די משוכנע ששני ההרכבים היו צריכים חוויה מתקנת (המקום שבו הופענו היה מזעזע). אנחנו ב-Behind The Sun שמחים על כל הזדמנות לשתף פעולה עם הרכבים שהם גם חברים ותיקים וגם מוסיקאים מעולים.

שיר: Solstice Coil ו-Behind The Sun הופיעו ביחד פעמיים בסביבות 2004-2005, כאשר בכל פעם היה מדובר בחימום אקוסטי של להקה אחת לשנייה. חוץ מזה שאנחנו מכירים כבר כמה שנים טובות ומאוד מעריכים את המוסיקה שלהם, אפשר להגיד שהסגנון המוסיקלי שלנו, או לפחות הרוח שבה נעשים הדברים מאוד חופפים. בשני המקרים מדובר בשילוב של רוק מתקדם \ אלטרנטיבי \ רוק כבד שיוצר משהו מוכר אך גם משהו שונה. יש לנו שאיפה לא לחדש ולהמציא איזשהו סגנון שלא נשמע כמותו מעולם, אלא לכתוב שירים מעניינים עם לחנים יוצאי דופן, תוך כדי שימוש בסגנונות קיימים שונים ובניסיון המוסיקלי שלנו. בהופעת ההשקה של Behind The Sun, שי עלה להופיע איתם לכמה שירים. כמו כן, אהרון ליבר מ-Behind The Sun למעשה ניגן איתנו ב-2005-2007, כך שגם לו היה ניסיון עם המוסיקה שלנו בעבר. וכך למעשה החלטנו לשלב כוחות ולהעלות מופע שהוא יותר מסתם שתי להקות מנגנות זו אחר זו.

מהיחצ"ון שעשיתם עושה רושם שזה הולך להיות משהו מאוד מיוחד, במה ההופעה הזאת תהיה שונה מהופעה רגילה? מה צפוי לנו, יש הפתעות?
גד: מההתחלה התייחסנו להופעה המשותפת הזאת כהזדמנות להציג את הפן הפרוגרסיבי יותר של Behind The Sun, עם הלהקה המובילה כיום בישראל בתחום – Solstice Coil. מיד עלו הרעיונות לשיתופי פעולה של חברי שני ההרכבים בהופעות. חשבנו שלהעלות כל הרכב להופעה משלו יהיה עוד ערב נחמד ולא יותר מזה. היה ברור שכדי ליצור אפקט ולעניין קהל שאולי בד"כ לא מחשיב את עצמו חובב פרוג-רוק, נצטרך לעבוד על שיתופי פעולה מעניינים. השיתוף פעולה הראשון שמיד חשבנו עליו יהיה אירוח של שי ילין על קלידים בהופעה של Behind The Sun ואירוח של אהרון ליבר על גיטרה בהופעה של Solstice Coil. אז גם עלה הרעיון לשיתוף פעולה של שני הסולנים.

שיר: כאמור, קודם כל יש את עניין שיתופי הפעולה בין הנגנים. מעבר לזה נבצע גם שני דואטים בכל אחת מההופעות. כמו כן זאת הפעם הראשונה ששתי הלהקות האלה נפגשות למופע משותף בהרכבים מלאים, מה שאומר שהולכות להיות הרבה גיטרות וסטנדים של מצילות על הבמה!

Behind The Sun

ספרו לנו על תהליך היצירה שלכם.
גד: תהליך היצירה ב-Behind The Sun עבר שינויים עם הזמן. בעבר רוב העבודה התבצעה בחדרי החזרות, עם בסיס ראשוני של תפקידי גיטרה, שירה ולפעמים עם מילים מוכנות מראש. היום, כדי לנצל את הזמן המשותף של כולנו בחדר חזרות, חלק לא קטן מהעבודה מתחיל בבית עם ציוד הקלטה, דרך התכתבויות במייל ועבודה רבה גם מחוץ לחדר החזרות. לרוב ההתחלה היא ריף גיטרה, ליין שירה ומילים ראשוניות. ברוב המיקרים זה מגיע מאהרון ליבר, לפעמים המילים לשירים מגיעות ממני. את הרעיונות האלה אנחנו מפתחים בהתכתבויות מיילים, עד לנקודה שבה כשאנחנו מגיעים לחזרה, מביאים את הרעיונות, כל אחד תורם בזמן אמת, נבנים תפקידי תופים, גיטרה שנייה ובס. ממשיכים "לשייף" את השיר לאורך תקופה, אם השיר מתפתח לכיוונים טובים הוא יבשיל ויגיע לבחינה על הבמה – מול הקהל. חלק מהשירים יישארו על רצפת חדר החזרות וחלקם ימשיכו להתבשל על אש קטנה.

שיר: אצלנו תהליך היצירה משתנה משיר לשיר ומתקופה לתקופה. אני כותב חלק נכבד מהחומרים, ובדרך כלל אני כותב מילים ושלד של הלחן, ואנחנו לוקחים את זה ומעבדים את זה, לפעמים משנים אקורדים, מוסיפים קטעים אינסטרומנטליים שלא היו בלחן המקורי, ולפעמים אנחנו אפילו משנים חלק מהמלודיות. חלק מהשירים מורכבים מקטעים מוסיקליים שונים שכל אחד כותב בנפרד ואנחנו מוצאים לנכון לחבר אותם ביחד. התהליך אצלנו מאוד ביקורתי – אנחנו משתדלים להקפיד על כל פסיק, הן במוסיקה והן בליריקה. על האלבום השני עבדנו בעצם בצורה קצת שונה מבעבר: פעם היינו מביאים שיר לחדר חזרות ומעבדים אותו שם. על האלבום השני עבדנו בשיטה של מבט מעל של מפיק: למעשה הכנו סקיצות של השירים בקיובייס, ואז עבדנו על העיבוד הכולל של השיר ישירות על המחשב, מה שעזר לנו בעצם לפקח על כל פרט בשירים, מבס-תופים ועד לגיטרות ומלודיות שירה.

אולי זו רק אני שמזדקנת, אבל עושה רושם ששתי הלהקות עושות כיום מוזיקה מעט יותר כבדה ממה שהן עשו בעבר. עדיין אי אפשר להגדיר את זה כ"דת' מטאל רצחני", אבל אני כן שמה לב ליותר דיסטורשנים פעילים ברקע. האם זה באמת כך ומדוע? נהיים כבדים יותר עם הגיל?
גד: אני לא חושב שהפכנו כבדים יותר ב-Behind The Sun. אני חושב שעם הזמן והקילומטראז' יש לנו יותר ביצים להוציא את הצד הכבד יותר החוצה בלי פחד ועם הצהרה. ולגבי הגיל – אולי זה דווקא הצורך שלנו להוכיח שגיל זה אך ורק מה שיושב לנו בראש ומה שאנחנו משדרים החוצה.

שיר: דת' מטאל רצחני זה בטוח לא, למרות שדווקא התחלנו להכניס השפעות של להקות כמו Opeth למוסיקה שלנו (רק בלי הגראולינג). גם באלבום הראשון היו אצלנו השפעות של פרוג-מטאל, ובעיקר Dream Theater. אני לא חושב שעשינו החלטה מודעת להפוך ל"כבדים יותר", ולא נראה לי שזה עניין של גיל (אם כבר, כפי שאמרת, עם הגיל הסבלנות לדיסטורשן דווקא יורדת), אבל כן החלטנו ללכת לכיוון יותר ממוקד, יותר קולע, וכמו כן אנחנו פשוט מנסים לשלב השפעות חדשות שבעבר היה להן פחות משקל.

לאחרונה נצפיתם מחלקים דיסקים לקהל בהופעות שונות. ראיתי את Solstice Coil בהופעה של Dream Theater מחלקים דיסק המכיל דמואים שיופיעו באלבום השני של הלהקה, ואילו Behind The Sun פיזרו דיסקים בהופעה של Faith No More לכל מי שרק ביקש. חוץ מכם ראיתי גם להקות אחרות פועלות כך לאחרונה. אם פעם הקהל היה מחפש בעצמו מוזיקה חדשה ומרעננת, האם המצב התהפך? האם המצב כל כך גרוע עד שהאמן צריך לרדת "אל העם" ולשדל אנשים להקשיב למוזיקה שלו?
גד: אני לא מרגיש שאנחנו "יורדים אל העם". אני חושב שאנחנו בהחלט עדיין נמצאים בעם. לצערנו שתי הלהקות לא זוכות למלא עדיין את האנגר 11 או מועדון התיאטרון ואנחנו עדיין לא מככבים בפסטיבלים מרכזיים בארץ ובחו"ל, מה שאומר שאנחנו צריכים לעשות עבודות שיווק אינטנסיבית, יצירתיות וייזומות לכל הופעה ופעילות. אנחנו משוכנעים שכל מי שהיה בהופעה של כל אחת מהלהקות זכה לחוויית רוק איכותית אבל אין ספק שאם אנחנו רוצים להגיע לקהל רחב יותר – צריך לצאת "ולשדל" אנשים לשמוע טעימות מהסאונד שלנו.

שיר: לדעתי זה תמיד היה ככה. להקות שלא מושמעות ברדיו צריכות "לרדת אל העם" אם הן רוצות תשומת לב. תמיד להקות הסתובבו בין הקהל, אם פעם זה היה בפורומים, ולפני כן פליירים בהופעות ובמסיבות והיום בפייסבוק ובמייספייס. הקהל בארץ מחפש מוסיקה חדשה ומרעננת – אבל הוא לא מצפה לקבל את זה תוצרת הארץ. במיוחד היום כשיש פיצוץ של להקות, לכולן יש דף במייספייס ובפייסבוק ובעשרות רשתות חברתיות, כל אחת מהן מנסה לדחוף את עצמה ומפציצה בפרסומות בכל מקום שאפשר. כשאנחנו יוצאים לרחוב עם דיסקים עם דגימה מהמוסיקה שלנו, אנחנו שוברים את המחסום הזה, כי אנחנו בעצם עושים את הצעד הנוסף שאי אפשר לעשות כשאתה יושב בבית מאחורי מחשב – אנחנו מדברים עם הקהל ויוצרים איתו קשר.

Solstice Coil, מדוע אתם מחלקים דמו שכולל את רוב השירים שיופיעו באלבום הבא? לא שווה לחכות לתוצר המוגמר? אתם לא פוחדים שזה יפגע במכירות?
שיר: מכירות זה בערך הדבר האחרון שאנחנו חוששים ממנו בשלב זה. כרגע השאיפה שלנו היא להגיע לכמה שיותר אנשים בכל אמצעי אפשרי. בסופו של דבר, מי שאוהב את המוסיקה ומעריך את הלהקה, יקנה את האלבום בשלב זה או אחר. למעשה, A Prescription For Paper Cuts ניתן להורדה בחינם מהאתר שלנו כבר כשנתיים, ואפילו העלינו טורנט שלו לרשת, ובכל זאת, אנשים המשיכו לרכוש את האלבום (עד שנגמרו העותקים), והיו לנו אפילו מכירות דיגיטליות באתרים כמו iTunes. מלבד זאת, הדמו שאנחנו מחלקים הוא דמו – אלה גרסאות מוקדמת, באיכות סאונד נמוכה יותר, ללא מאסטרינג, ועם תופים מסומפלים. מה שיהיה באלבום יהיה שונה לחלוטין, ולכן אנחנו לא חוששים.

עם יד על הלב – שתיכן להקות שמגרדות את המטאל מהקצוות הרכים יותר שלו. האם אתם חושבים שיש חזון למוזיקה הזאת בארץ? הקהל בסצינה גם ככה מועט, ומעדיף את החומר הכבד יותר. יש עתיד לז'אנר?
גד: אני לא יודע אם יש עתיד לז'אנר כי אני לא חושב שאנחנו ממש יושבים על הגדרה מסוימת או על ז'אנר ספציפי. אם להסתכל על ההיבט החיובי והאופטימי – Behind The Sun "רוקדת" על כמה ז'אנרים ומספקת רוק איכותי לכל מי שיודע להעריך הרבה מהכול. לדעתי, כל מי שאוהב את Opeth, Iron Maiden, Rush ו-Mastodon יאהב את החומר שלנו, כמו גם מי שאוהב את Mad Season, Soundgarden או את ה-Doors ו-Led Zeppelin.

שיר: אני חושב שרוב האנשים שאוהבים מוסיקה לא נתפסים להגדרות ולמינונים של כבד יותר או פחות. דווקא בגלל שאנחנו משלבים כמה סגנונות, אנחנו פונים ליותר אנשים כי כל אחד יכול לקבל משהו שהוא אוהב.

Solstice Coil

בהמשך לשאלה הקודמת, יש תוכניות להקליט, להופיע או לעבור לחו"ל?
גד: אני לא רואה תוכניות לעבור לחו"ל כרגע אבל ללא ספק יש כוונה לשווק וליחצ"ן את האלבום שלנו לחו"ל, במטרה להגיע להופעות בפסטיבלים בינלאומיים ובמטרה להשיג חוזה הקלטות \ הפצה עם חברה טובה. אני משוכנע שהביקורת המצוינות שכבר קיבלנו על האלבום ייעזרו לנו "למכור" את ההרכב להופעות בחלקים שונים בעולם ולייצוג ע"י חברה בינלאומית.

שיר: אנחנו נמצאים כרגע בקשר עם מספר לייבלים בחו"ל, ומבררים מה האפשרויות לגבי הוצאת האלבום בחו"ל. כשזה יקרה, סיבוב הופעות יהיה בלתי נמנע. כרגע אנחנו לא עוברים לגור בחו"ל, אבל אם תהיה אפשרות לשהות לתקופה ממושכת למטרת הופעות וקידום, נעשה זאת.

שיר (Solstice Coil), זכור לי שבזמנו קוננת ש"אין עתיד לפרוג בארץ". אתה עדיין חושב כך? למה? אם המצב כל כך גרוע איך עדיין לא התייאשתם אחרי כל השנים וניסיתם את מזלכם בחו"ל?
שיר: בחיי שאני לא זוכר שאמרתי דבר כזה! אבל אני אחדד את הנקודה: אם אנחנו מדברים על עתיד מסחרי, אז לא – אין עתיד לפרוג בארץ. בעצם אין עתיד לשום סגנון שנמצא בשוליים. אנחנו נמצאים בשוק מאוד קטן וסופר תחרותי, ואם מסתכלים על זה במושגים מסחריים, אפילו חלק מהאמנים והלהקות הגדולים בארץ לא יכולים להרשות לעצמם לנוח לרגע. לגבי חו"ל – כאמור, כרגע אנחנו מנסים לקדם את עצמנו בשלט רחוק באמצעות האינטרנט, על מנת ליצור מצב שיאפשר לנו להגיע לחו"ל עם איזושהי תשתית לעבוד איתה.

Behind The Sun , ספרו לנו קצת על תהליך הקלטת האלבום.
גד: תהליך ההקלטות של האלבום היה ארוך, נמשך כמעט שנתיים, שבו היינו צריכים בהתחלה להחליט איזה שירים ייכנסו לאלבום ואיזה יישארו בחוץ. את ההקלטות התחלנו בדצמבר 2007, עם הקלטות תופים באולפני "כאוס" בת"א (טכנאי – גור מגן). גיטרות ובס הקלטנו בסופ"ש פרוע בקיבוץ שובל שבדרום. השתמשנו בחדר של דן (לוי-בסיסט) – אטמנו אותו והכשרנו אותו להקלטות – ובסופ"ש אחד הצטופפנו כל חברי הלהקה יחד עם אסף קופלניקוב, חבר טוב וגיטריסט-על שלקח את תפקיד הגיטרות יחד עם אהרון באלבום ועם שי ילין (Solstice Coil) בתפקיד הטכנאי. הקלטנו הרבה מתפקידי הגיטרות והבס בסופ"ש הזה. השלמות ושיפורים להקלטות האלה נעשו מאוחר יותר באולפני "אימפקט" בכפר סבא. את השירה הקלטנו גם כן באולפני "כאוס" בת"א. תפקידי קלידים הוקלטו עי" שי ילין ההקלטה האחרונה הייתה ההקלטה של תפקיד שהביא יורם אלוש, אז הגיטריסט החדש שלנו, בהתחלת השיר Strong Wind. סה"כ תהליך לא קצר אבל מאד מוקפד, מושקע ומאד מעניין לכולנו. יצאנו עם חוויות יוצאות דופן.

Behind The Sun, מה אפשר לשמוע באלבום הבכורה שלכם?
גד: האלבום המלא הראשון שלנו אמור להציג את הצדדים השונים שלנו, הטעמים השונים שכל חבר בלהקה מביא איתו – החל משירים שקטים/רגועים יותר (The Professionals, Sour Days, Nothing But A Stain) דרך צדדים יותר פרוגרסיביים (The Professionals, Still), שירים כבדים (Second December, Fifteenth Dawn, Running Water, Brother) ועד שירים שהם יותר ג'אם-רוק (October 77, Strong Wind).

Solstice Coil, איך האלבום השני שלכם הולך להשמע?
שיר: מבחינה מוסיקלית אפשר להגיד שהתבגרנו מאז האלבום הקודם. יש הרבה אמנים שעושים פרוג ואז "מתפכחים", וההתבגרות הזאת כרוכה בעצם בהבנה שפרוג זה סגנון ילדותי. אני חושב שהצלחנו ליישם בשירים החדשים את ההתפכחות הזאת מבלי להפסיק לעשות פרוג. לא התקדמנו קדימה – זזנו הצידה. עדיין יש משקלים משתנים, שירים ארוכים יחסית ומבנים מורכבים, אבל באלבום הזה שהשקענו מאוד במלודיות שירה, בפזמונים, בהוקים. ניסינו ליצור מוסיקה שיכולה למשוך אנשים על השמיעה הראשונה, אבל עדיין להשאיר להם משהו למצוא בשמיעות מאוחרות יותר.

שאלה קצת אישית ולא סטנדרטית – מה אתם מרגישים כשאתם על הבמה?
גד: בהתחלה זאת הייתה פאניקה מעורבבת עם פחד מכל דבר שיכול להשתבש על הבמה (ובאמת השתבש!). עם הזמן זה התחלף עם תענוג גדול. תענוג לעלות עם חברים על במה, תענוג לראות אנשים מוכרים וחדשים בקהל, תענוג לנגן ביצועים טובים על הבמה ומבחינתי בעיקר להעביר אנרגיות טובות לכל מקום שאנחנו מופיעים בו.

מה בתכנון לעתיד הקרוב והרחוק?
גד: בעתיד הקרוב יש תוכניות לצלם קליפ נוסף (קליפ ראשון לשיר "Second December" יצא השבוע!), להמשיך ולשווק את האלבום ואת ההופעות שלנו בכלי תקשורת בארץ, להגדיל את כמות הקהל בהופעות, ליצור יותר אימפקט ולהשתלב בפסטיבלים בארץ. במקביל אנחנו עובדים חזק על שיווק האלבום והלהקה בחו"ל, עם מטרות ספציפיות של יח"צון לפסטיבלים וללייבלים מתאימים. לעתיד הרחוק – בחודשים האחרונים, יחד עם כל ההופעות החיות והופעות בתקשורת המקומית, התחלנו גם לעבוד על חומרים חדשים ויש בהחלט כוונה להמשיך לגבש אותם עד שיהיו לנו מס' גדול של שירים לבחור מהם ולבנות את האלבום הבא.

שיר: לשחרר את האלבום בארץ ובחו"ל, לצאת לפסטיבלים, ולהמשיך לעשות עוד מוסיקה.

האם אתם חושבים שתמשיכו לשתף פעולה בעתיד? איך?
גד: אין ספק שנשתף פעולה בעתיד, אם יש חיבור טבעי וקרבה בין שני ההרכבים. כרגע מתרכזים בהופעה הקרובה בסאבליים. אח"כ? כשאח"כ יגיע נדאג שתהיו הראשונים לדעת…

שיר: זה קצת יוציא את העוקץ מה-"אירוע החד הפעמי והמיוחד" הזה – אבל אם זה ילך ממש טוב, אולי נהפוך את זה ל-"סיבוב הופעות ארצי חד פעמי ומיוחד"…