ראיון אישי עם Marty Friedman
מרואין: גיטריסט-העל, Marty Friedman.
למרות שאני רואה בנגנים מפורסמים, בסופו של דבר בני אדם עם די הרבה מזל (וגם כישרון לא מזיק), ראיון בשבילי עם מרטי פרידמן הוא באמת דבר מיוחד, לא אגזים אם אודה שלדבר איתו, זה בערך כמו לתת למעריץ של החיפושיות לדבר עם ג'ון לנון או אם להיות ריאלי יותר – פול מקרטני. אני עוקב אחרי הקריירה של מרטי עוד מהתקופה שלו בלהקת Cacophony ומשם, עם כל הקשיים, הצלחתי לשים יד גם על אלבומים שהוציא עוד לפני כן בהרכבים Hawaii וההרכב מ-1981 בשם Vixen שכלל סולנית (אין קשר להרכב באותו שם, שהוא על טהרת המין הנשי).
אין דבר ששימח אותי יותר כששמעתי על הצטרפותו של מרטי ל-Megadeth, בשנת 1990, להקה שהערצתי כבר מתחילת הקריירה שלה ב-1984 – החיבור הזה נראה לי אחד הדברים המדהימים בעולם המטאל… וכמובן שהידיעה על פרישתו של מרטי מ-Megadeth עשר שנים מאוחר יותר הייתה בשבילי אחת הבשורות הפחות משמחות. אז הרמתי טלפון לטוקיו, יפן, שם מרטי מתגורר, לשיחה די ארוכה של מעל שעה כדי לברר כמה סוגיות בנושאי יהדות ומוזיקה. הראיון ה-"רשמי" הפך לעיתים לסתם שיחה חברית, ולעיתים הייתי אני זה שנאלץ להחזיר את מרטי למוד של ראיון, כדי לספק כמה תשובות לשאלות שהיו לי ולכם.
היי מרטי, האם סיבוב ההופעות הנוכחי הוא הראשון שלך כגיטריסט סולו, עד כמה אתה נלהב לקראתו, ולקראת הביקור בישראל בפרט?
אני נלהב מאוד, הביקור בישראל ב-1995 עם Megadeth היה אחד השיאים בקריירה שלי, והביקור הקרוב בישראל מאוד מרגש אותי כנגן סולו, ומהווה שיא מבחינתי בסיבוב ההופעות הנוכחי. סיבוב ההופעות הקרוב באירופה הוא הראשון שלי כאומן סולו – עד היום עשיתי רק סיבוב הופעות באמריקה בשנת 2003 והרבה הופעות ביפן.
מה היחס שלך למקורותיך היהודיים?
אני כמובן יהודי בכל רמ"ח איבריי, אני לא ממש איש של חגים, אז אני לא חוגג חגים יהודיים. עשיתי בר-מצווה כמו כל יהודי טוב, ולמדתי קצת עברית לצורך האירוע – אבל אני ממש לא מחשיב את עצמי בן-אדם דתי. בביקור שלי בישראל ב-1995 לא ממש התעניינתי באתרים שקשורים ליהדות – רציתי יותר לחוות את החיים העכשוויים בישראל.
אתה מרגיש איזושהי תחושת ייחוד מעצם היותך יהודי ביפן, היות וביפן אין כל כך הרבה יהודים?
אכן, אין כל כך הרבה יהודים ביפן, ולמעשה אחד הדברים היפים שחוויתי מהביקור בישראל, זה שפתאום כולם מסביבי יהודים, וזה היה נראה לי הדבר הכי מגניב באותו רגע. באמריקה בתור יהודי אתה בד"כ נמצא בעמדת "היהודי היחיד בכיתה" או במקרה הטוב יש איתך בכיתה עוד יהודי, ועכשיו כשאני ביפן, ממש נדיר לפגוש פה עוד יהודים.
איך בכלל הגעת לתרבות היפנית?
תמיד אהבתי מוזיקה יפנית. באמצע שנות התשעים ממש נכנסתי לזה חזק והתחלתי לחשוב ברצינות על לנגן מוזיקה יפנית ולקחת חלק בסצנת המוזיקה שביפן. קשה לי לתאר איזה חלק מהסגנון היפני גרם לי להיכנס לקטע היפני – אני מושפע מהמוזיקה היפנית בכלל – אם זה רוק או פופ, דאנס וכו'.
איך למדת את השפה היפנית?
למדתי יפנית עוד לפני שעברתי ליפן, עוד כשהייתי ב-Megadeth יצא לנו לבקר מספר פעמים ביפן והחלטתי ללמוד יפנית תוך כדי סיבובי ההופעות, למדתי קרוא וכתוב במהלך הנסיעות והטיסות. כשהגעתי ליפן החלטתי לעשות את כל הראיונות וקידום המכירות ביפנית, וככל שעשיתי את זה יותר ויותר, הבנתי שאני לא צריך עזרה ממתורגמן יותר ועשיתי כבר בעצמי את כל העניינים האלו בעצמי ביפנית. פשוט הלחצתי את עצמי, זה היה מאוד קשה, אבל ככל שלמדתי השפה באה לי באופן יותר ויותר שוטף, וכשכבר החלטתי לעבור לחיות ביפן כבר די שלטתי בשפה והיא לא הייתה מכשול בשבילי.
אתה מרגיש זר ביפן או שאתה כבר חלק מהעם היפני?
עד כמה שזה נשמע מוזר, לא, אני לא מרגיש זר כאן ביפן. מאוד טבעי לי לחיות כאן – אני עושה את המוזיקה שאני רוצה לעשות, אני משתתף בהרבה תוכניות טלוויזיה, מתראיין למגזינים והכול נראה לי מאוד טבעי. למרות שבמראה החיצוני אני נראה זר, החיים ביפן נראים לי דבר מאוד טבעי בשבילי.
מה צפוי לנו בסיבוב ההופעות הקרוב בכלל ובהופעה בישראל בפרט? החומר שתנגן יהיה בעיקרו מהאלבום האחרון Loudspeaker?
עד היום הוצאתי 6 אלבומי סולו, אז אני מתכוון לנגן חומר מכל המוזיקה שעשיתי במהלך השנים, לא להתרכז דווקא באלבום כזה או אחר אלא לנגן קצת מכל דבר שעשיתי. מעולם לא יצא לי לנגן מאלבומי הסולו שלי באירופה או בישראל, אז עכשיו זו הזדמנות מצוינת לנגן גם חומר ישן וגם חומר חדש.
אתה מתכנן לנגן משהו מתוך האלבום Scenes, האהוב עליי באופן אישי?
אני מקווה *צוחק*…
עוד לא החלטת מה יהיה ה-Setlist בסיבוב ההופעות?!
למעשה אני די סגור בקשר לשירים שאנגן, אבל זה עלול לפגוע בהנאה אם אגלה לך את כל הסודות…
(החלטתי לוותר) בסדר בסדר… נשאיר את החלק הזה בתור הפתעה. יש איזה ציוד מיוחד שאתה משתמש בו לסיבוב ההופעות הקרוב?
אני משתמש בגיטרה איבנז (Marty Friedman Signature) ואני מתכוון להשתמש במגברים חדשים, ולמעשה אתה הראשון ששומע על כך. עד היום השתמשתי במגברי Crate וכעת אני מתכנן לעבור לנגן במגברים מחברה אחרת שנשמעים נהדר (לבקשתו של מרטי שם החברה נשאר שמור במערכת), העניינים בנושא הזה עדיין לא סגורים, אז אני עוד לא ממש אמור לדבר על זה יותר מדי.
האם כבר מתחילת הקריירה החלטת להיות נגן שמזוהה עם מוזיקה אינסטרומנטאלית?
האמת שאני לא ממש אוהב אלבומים אינסטרומנטאליים, ואם להיות ממש כנה איתך – אני שונא אלבומים אינסטרומנטאליים… *צוחק* – אני ממש משתעמם מאלבומים כאלו, וממש מהסיבה הזו – כשאני עושה אלבום אינסטרומנטאלי, אני דואג לכך שהעניין בו יהיה ממש כמו באלבום שיש בו זמר – זה דבר שממש חשוב לי. אני תמיד חושב על מוזיקה אינסטרומנטאלית כעל משהו שמנוגן ברקע בזמן שמחזיקים אותך בהמתנה לטלפון, וזה דבר שנראה לי משעמם עד מוות.
אז איך בכל זאת הגעת בסוף לעשייה של מוזיקה אינסטרומנטאלית?
אני פשוט אוהב ליצור את המוזיקה וזה בעצם חלק מהאתגר בשבילי לעשות מוזיקה אינסטרומנטאלית שתישמע מעניינת. כשאני כותב מוזיקה אינסטרומנטאלית, שיטת הכתיבה בשבילי די דומה לאיך שכותבים מוזיקה לשירה – זה חלק גדול מהגישה שלי לכתיבת מוזיקה.
לקחת פעם שיעורי נגינה באופן רשמי?
לא ממש, לקחתי קצת שיעורים במשך שנה, ולבסוף החלטתי ללמוד לבד אחרי שהבנתי שהמורה שלי לא ממש מלמד אותי את מה שאני מעוניין ללמוד.
באיזו נקודה בחייך הבנת שאתה תעשה מוזיקה בצורה מקצועית ולא רק בתור תחביב?
התחלתי להתפרנס ממוזיקה פחות או יותר שלושה חודשים אחרי שהתחלתי לנגן על גיטרה. לא ממש ידעתי לנגן טוב, אבל הרגשתי שאני יכול כבר ללמד מישהו שמנגן רק חודש. אז כבר מההתחלה התחלתי ללמד ולהתפרנס ממוזיקה, אלו לא היו חיים ממש נפלאים, הייתי די עני וכמעט הומלס במשך הרבה זמן. אני לא רואה ממש נקודת פריצה לקריירה שלי… קשה לי לומר. אולי ההצטרפות שלי ל-Megadeth מהווה איזו שהיא נקודת פריצה, כי פתאום הייתי יכול להרשות לעצמי כלכלית, דברים שלא יכולתי להרשות לעצמי קודם לכן, אבל מוזיקלית אני לא חושב שזו הייתה פריצת דרך ממש גדולה בשבילי – זו הייתה מוזיקה יותר פשוטה מזו שהייתי רגיל לנגן באלבומי הסולו שלי לפני שהצטרפתי ל-Megadeth.
כשרק הצטרפתי ללהקה, היה בזה עניין מאוד מאתגר כי זה היה דבר שונה מאוד ממה שעשיתי קודם, אבל ברגע שהתרגלתי למצב, העניין המוזיקלי היה די פשוט בשבילי. נקודה חשובה נוספת בחיי הייתה המעבר לגור ביפן, ובעקבות כך להפוך לנגן מקומי מצליח, עם הופעות תכופות בטלוויזיה בשלוש השנים האחרונות – מפה העניינים רק הלכו והשתפרו. הקריירה שלי תמיד הייתה התפתחות איטית של הדברים שעשיתי…
כשהיית ב-Megadeth עד כמה הייתה לך השפעה מוזיקלית מלבד כתיבת הסולואים של הגיטרות?
ההשפעה שלי הייתה לגרום למוזיקה של Megadeth להיות יותר מלודית. לפני שהצטרפתי ל-Megadeth הקשבתי למוזיקה שלהם וחשבתי שהמוזיקה שהם עושים נהדרת ויש שם עבודת גיטרות מצוינת, אבל לא הרגשתי שיש שם מלודיות קליטות. למרות זאת, הייתה לי תחושה שהנגינה קצת מרושלת, אז החלטתי להביא ללהקה גישה יותר מלודית ומעניינת למוזיקה, ומעבר לכל, גישה יותר מודרנית למוזיקה. התחושה שלי הייתה שהלהקה די מיצתה את הקטע של "אולד סקול". אני אוהב את הסגנון של "אולד סקול", אבל אני לא רוצה לנגן את הסטייל הזה לנצח. רציתי להתרכז יותר במוזיקה עכשווית, תמיד ניסיתי להכניס מלודיה לשירים ולגרום לאנשים לזכור בראש את המוזיקה שניגנתי – אני מאמין שזה היה הערך המוסף שלי ללהקה.
אתה עדיין בקשר עם חברי Megadeth? יש איזה סיכוי לאיחוד ההרכב ה-"קלאסי"?
לא, אני לא ממש חושב שיש סיכוי שנתאחד – אין לי כל כך עניין בדבר הזה. אני לא רואה שום הגיון אפילו לחשוב על דבר כזה. אני עדיין בקשר עם חברי הלהקה, אנחנו מתכתבים, מדברים ונפגשים מדי פעם. אני עדיין ביחסים מאוד טובים עם כל מי שניגנתי איתו ואני מאחל לכולם המון המון הצלחה. חברי Megadeth הם כמו אחים בשבילי. בילינו יחד 10 שנים נהדרות של עבודה קשה, הטבענו את חותמנו בהיסטוריה של המוזיקה ואני ממש גאה שהייתי חלק מזה.
האם לקחת משהו מהנגינה של דייב מאסטיין (מנהיג ומקים Megadeth) שמשפיע על הנגינה שלך?
בהחלט! זה היה השינוי הגדול מבחינתי כשהצטרפתי ל-Megadeth. למדתי עד כמה דייב מאסטיין דקדקני בקשר לתפקידי ה-Rhythm Guitar, לי תמיד הייתה את אותה הגישה בנוגע ל-Lead Guitars. הגישה שלי בקשר ל-Rhythm הייתה כמו הגישה שלו לגבי Lead ולהפך. מה שלקחתי ממנו היה הדיוק בנגינת Rhythm ואיך להכניס יותר יצירתיות בסוג הנגינה הזה. זה השפיע עליי כבר בשנה הראשונה שלי ב-Megadeth, וזה מורגש כבר באלבום הראשון שלי עם הלהקה – Rust In Peace.
איזה זכרונות יש לך מהביקור עם Megadeth בישראל ב-1995? אנשים כאן זוכרים עד היום שניגנת בתור קטע סולו את "התקווה"…
לנגן את "התקווה" בישראל היה אחד השיאים בקריירה שלי. בהיותי יהודי, לא ראיתי אז שום מצב שבו אני לא אנגן את הקטע בביקור בישראל. לא יצא לי לבקר בישראל לפני כן, אבל הודות למוזיקה הגעתי לישראל ואני לא חושב שהייתי מסוגל לחיות עם עצמי, אם בביקור מסוג זה לא הייתי מבצע את "התקוה". רק עצם הביקור בישראל והאפשרות שניתנה לי לנגן שם, היו בשבילי דבר מיוחד; יש באמריקה הרבה יהודים שמעולם לא ביקרו בישראל, ובשבילי לבקר ולנגן בישראל את "התקווה" מול בני העם שלי היה דבר מדהים בעיניי, זו הייתה הופעה מיוחדת מאוד בשבילי אישית בהשוואה לשאר המקומות שבהם הופענו. כשביקרתי בארץ והכרתי את האנשים, רק על פי שמות המשפחה שלהם, הייתה לי תחושה שכולם מהמשפחה שלי… *צוחק* השם "פרידמן" הוא שם די נפוץ בישראל.
איזה מהשירים של Megadeth הכי אהבת לנגן?
או גוד… אהבתי את כולם… אין לי שיר אחד מיוחד. בכל הופעה אהבתי את השיר הראשון והאחרון שניגנו – השיר הראשון הכניס בי תמיד את האדרנלין של תחילת ההופעה, ובשיר האחרון אתה נותן את כל האנרגיה שנותרה בך. בשבילי כל ההופעה היתה שיר אחד ארוך.
שמעת משהו מהחומר ש-Megadeth עשו לאחר שעזבת?
שמעתי משהו שהם עשו עם אל פיטרלי (הגיטריסט שהחליף את פרידמן ב-Megadeth) מיד אחרי שעזבתי את הלהקה – אבל אין לי ממש מושג מה הם עשו עם זה הלאה. אני רק יודע שהם הספיקו להוציא כבר מספר אלבומים מאז שעזבתי – לא שמעתי אף אחד מהם.
השיקול העיקרי היה לעבור לנגן בגיטרות שיהיו יותר ורסטליות. הגיטרות של "ג'קסון" בעיניי הן הגיטרות הטובות בעולם ל-Heavy Metal – אני לא חושב שיש גיטרות שמתאימות יותר לסוג הזה של מוזיקה. אבל כשמתחילים לנגן מוזיקה שהיא קצת יותר מיינסטרים, זה לא מעשי להמשיך לנגן על "ג'קסון", לדוגמא: לאחרונה יצא לי לנגן עם התזמורת הפילהרמונית של טוקיו וזה היה עלול להיות דבר די מטורף לנסות להגיע לסאונד שרציתי לקבל בהופעה מהסוג הזה עם גיטרות "ג'קסון". אמנם למוזיקת ת'ראש מטאל גיטרות "ג'קסון" ממש מעולות, אבל מבחינתי עם גיטרות "איבנז" אפשר להגיע לסאונד טוב של מטאל ולשלב איתן עוד סגנונות מוזיקליים.
איך באמת הייתה החוויה לנגן עם תזמורת פילהרמונית?
זו הייתה חוויה מדהימה, ובסך הכול, זאת הייתה הפעם השנייה בחיי שבה זכיתי לנגן עם תזמורת. בתור אחד שרגיל לנגן עם להקות רוק, זה דבר שונה לגמרי. למדתי המון מהחוויה הזאת בעיקר בנושא של Timing. כשאתה מנגן בלהקת רוק, יש מאחוריך מתופף שמנגן כל כך חזק, ועניין הטיימינג יוצא ממני באופן טבעי. בנגינה עם תזמורת, המוזיקה והקצב אינם בעוצמה כל כך חזקה ואין משהו שיניע אותך, כך שעליך להפעיל את ה-"שעון" הפנימי שלך כדי לשמור על קצב.
יש סיכוי שמה שעשית עם התזמורת הפילהרמונית ייצא באופן רשמי?
לא. זו הייתה תוכנית טלוויזיה שבה ניגנתי שלושה שירים עם הפילהרמונית. התוכנית שודרה רק ביפן. קיבלתי הצעה מהתזמורת להופיע איתה עוד ולהקליט אלבום, ייתכן וזה יקרה בעתיד, אבל לא בשנים הקרובות. אם דבר מסוג זה יקרה – אני ארצה לעשות אותו כמו שצריך, וכרגע יש לי יותר מדי דברים אחרים שאני עסוק בהם כרגע, כך שזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין.
זכור לי שדובר על כך שתצטרף לסיבוב ההופעות של ההרכב G3 (הרכב הגיטרות של ג'ו סטריאני, סטיב ואי וג'ון פטרוצ'י) ביפן – העניין יצא לפועל בסוף?
כן… ניגנתי עם G3 בטוקיו – היה ממש נהדר וכיף. היינו הרבה גיטריסטים על הבמה.. ניגנתי איתם רק שיר אחד שאינני זוכר אפילו מהו, שיר שלא שמעתי מעולם עד ההופעה – משהו בסיגנון רוק/בלוז. מאוד נהניתי וחבל שהחלק שלי בהופעה היה ממש קצר.
קיבלת הצעה להיות חבר קבוע ב-G3?
לא קיבלתי הצעה כזו, אבל אם תגיע אני בהחלט אשקול את העניין – מדובר במחוייבות די גדולה. כרגע יש לי די הרבה מחויבויות פה ביפן ולא נראה לי שאוכל להתפנות לפרויקט כזה. בכל אופן, יהיה לי לכבוד לקבל הצעה כזו.
אתה ידוע כאספן תקליטים של אלביס פרסלי… יש עוד דברים שאתה אוסף?
אני אוסף תקליטים של אלביס מכל רחבי העולם. יש לי מעל אלף תקליטים – מישראל יש לי רק שלושה או ארבעה תקליטים של אלביס שאת חלקם קניתי בביקור הקודם שלי.
חבל שהפעם אתה מגיע רק ליום אחד, בשבת, הייתי יכול להראות לך כמה מקומות טובים לאספני תקליטים, גם אני אספן בעצמי.
איזה אלבומים אתה אוסף?
בעיקר אלבומים של Iron Maiden ,Metallica ,Megadeth ו… של מרטי פרידמן… יש לי איפשהו תקליט שלך מההרכב Hawaii (ההרכב של מרטי לפני Cacophony).
באמת?! אפילו לי אין את התקליט הזה…
(כאן השיחה הפכה ליותר אישית. מרטי התאכזב לדעת שבישראל הכול סגור בשבת והתעניין לדעת לגבי סופרמרקטים או מה בעצם פתוח אצלנו בשבת.)
יש לך ילדים?
לא עד כמה שידוע לי… *צוחק* אולי יש לי איפשהו…
למיטב ידיעתי אתה נשוי לאישה יפנית…
למעשה אני כבר לא נשוי. הייתי נשוי עד שנת 2001, וכעת אני שוב אדם חופשי.
תוכל לספר על החוויות בהקלטת האלבום החדש Loudspeaker?
לקח לי 13 חודשים להקליט אותו, היות והייתי עסוק בהרבה פרוייקטים אחרים, ניגנתי עם הרבה אומנים יפניים ועשיתי הרבה תוכניות טלוויזיה. הייתי ממש שמח בכל התקופה הזו לחזור לאולפן ולנגן מטאל אגרסיבי. כשעובדים 13 חודשים על אלבום יש די הרבה זמן שבו אפשר להקשיב למיקסים כשהם עוד ברמה של סקיצה ולנסות גירסאות שונות לשירים. יש הרבה זמן שבו אפשר להחליט לשנות דברים, עד שזה מגיע לשלמות מבחינתי. בצורה כזו אני לא מגיע למצב שבו אתחרט על משהו שעשיתי בתהליך ההקלטה. מבחינתי זה האלבום שיש לי ממנו הכי סיפוק בהשוואה לשאר האלבומים שהוצאתי עד היום.
בהקלטות ניסית כיוונים שונים לגיטרה מלבד הכיוון הסטנדרטי (כיוון מיתרים שונה מהסטנדרט המקובל)?
ייתכן, אני כבר לא ממש זוכר… השתמשתי בגיטרה של 7 מיתרים בכמה שירים. יכול להיות שניגנתי גם בכיוון של Drop-D פה ושם. זה לא דבר שמתוכנן אצלי מראש. אם יש איזה כיוון שאינו סטנדרטי זה בד"כ משהו שאני מחליט עליו בו ברגע, אבל בגדול אני לא משחק יותר מדי עם כיוונים שונים.
באלבום Scenes משנת 1992, שיתפת בהפקה את Kitaro, מגדולי המוזיקאים בעולם שמתמחה בעיקר במוזיקת עולם. זה היה שיתוף פעולה חד פעמי או שאתה רואה את עצמך עובד איתו שוב?
אני אשמח אם ייצא לנו לעבוד שוב יחד – אני עוד בקשר עם Kitaro מדי פעם. לצערי כל אחד מאיתנו עסוק בעניינים שלו, הוא חי באמריקה ואני ביפן, כך שלא ממש יוצא לנו להיפגש כמעט. אבל אין לדעת אולי עוד ייצא לנו לעבוד יחד בעתיד.
לאחרונה עבדת עם אחת הזמרות המפורסמות ביפן, Aikawa Nanase. אתם עדיין עובדים יחד?
[כאן הגיע שיעור קצר עם מרטי איך להגות את שמה נכון] … Aikawa היא זמרת יפנית, הייתי מעריץ גדול שלה עוד לפני שעברתי ליפן. כשעברתי לפה היא יצרה איתי קשר וביקשה ממני להצטרף ללהקה שלה. היא הייתה למעשה האומן הגדול הראשון הגדול שיצא לי לעבוד איתו מאז שעברתי ליפן. הסינגל הראשון שלה מכר עשרה מיליון עותקים. אנחנו עדיין עובדים ביחד, בכל ההופעות החיות שלה אני לוקח חלק, הקלטתי איתה והפקתי את אחד הסינגלים שלה.
למעשה אני הפכתי למעריץ שלה דרכך…
זה מחמיא מאוד. יש ביפן עוד הרבה אומנים שעושים מוזיקה בסיגנון שלה.
(בשלב הזה גיליתי למרטי שאני מתכנן לבקר ביפן בעוד מספר חודשים ולשמחתי הוא הזמין אותי להיפגש איתו כדי לקבל סיור מודרך קצר בטוקיו)
אתה מרגיש את ההבדל בין קהל יפני לאירופאי או אמריקאי?
בהחלט! הקהלים האלו לגמרי שונים. ביפן הקהל מקשיב לכל תו בתשומת לב רבה – האנשים לא עושים הרבה רעש בזמן שמנגנים. הם משתוללים ועושים רעש רק כשהשיר נגמר. אני חייב לנגן ממש מדויק מול הקהל היפני, כי הם שקטים ומסוגלים לשמוע כל טעות קטנה. באמריקה ואירופה כולם צורחים ומשתוללים כל הזמן, מה שמאפשר לנגן יותר בחופשיות. אני אוהב את שתי הגישות של שני סוגי הקהלים: אני מעריך מאוד שאנשים מקשיבים בתשומת לב למה שאני מנגן, אבל אני גם נהנה ולראות את כולם נהנים ועושים רעש.
אתה עדיין בקשר עם ג'ייסון בקר? (ג'ייסון הוא גיטריסט והיה שותפו של מרטי להקמת ההרכב Cacophony – כיום ג'ייסון חולה במחלת ניוון שרירים נדירה, משותק בכל חלקי גופו ומסוגל להזיז רק את עיניו)
כן, אנחנו עדיין בקשר. כידוע הוא חולה במחלה קשה, אבל בנישמתו הוא איש חזק. הוא אף פעם לא נותן את הרושם שיש לו מצב רוח רע. אני כל כך גאה בו. אני עדיין מאמין שהוא יהיה מסוגל לעשות מוזיקה בקרוב למרות מצבו הקשה.
תמסור לו שיש לו הרבה מעריצים כאן בישראל…
בהחלט. זה מאוד ישמח אותו. אני לפעמים נוסע למקומות רחוקים: פרו או תאילנד, ותמיד מביעים התעניינות בשלומו וגעגועים למוזיקה שלו. ההתעניינות בשלומו משמעותית לי מאוד ומשמעותית מאוד לג'ייסון. אני מאוד שמח לשמוע ממך על כך.
אתה מעביר לעיתים כיתות אומן \ סדנאות לגיטרה (Guitar Clinics)?
אני עושה מדי פעם כיתות אומן… בדרך כלל ביפן. ייתכן ואעביר כמה סדנאות בין ההופעות באירופה – בישראל לצערי לא יהיה לי זמן להעביר סדנא מהסוג הזה. אני עובד עם הרבה חברות שמבקשות ממני להעביר מדי פעם סדנאות ואני עושה את זה בשמחה.
יוצא לך בכלל לשבת ולהתאמן על הגיטרה?
בכלל לא. לא יצא לי לשבת ולהתאמן כבר מעל עשרים שנה. אין לי שום סיבה לשבת ולהתאמן, היות ואני מנגן כל הזמן ותמיד עובד על חומר חדש. מעצם העבודה על חומר חדש אני הולך ומשתפר.
יש איזה גיטריסטים בימינו שאתה מעריץ?
אם לומר את האמת, אני לא ממש Guitar Fan. מעולם לא קניתי דיסק של מישהו רק בגלל שהוא נגן טוב. אני יותר מעריץ של מוזיקה – מוזיקת רוק ופופ. יש כיום הרבה נגנים טובים, למשל בריאן מיי (Queen) הוא גיטריסט נהדר…
יש לך כבר תוכניות בקשר לדיסק או ה-DVD הבא?
למעשה סיבוב ההופעות האירופאי הקרוב יוקלט לצורך הוצאתו בתור האלבום הבא שלי. זה עדיין בדיונים עם חברת התקליטים שלי, אבל נכון לרגע זה, התיכנון הוא להוציא אלבום הופעה מתוך סיבוב ההופעות הקרוב.
איך אתה מתמודד עם אלו שאומרים עליך שנטשת את מוזיקת המטאל ועברת לעולם הפופ והמיינסטרים?
אני מנגן מוזיקה כבדה המון זמן. אני מסוגל לנגן מטאל כבר מתוך שינה – זה הדבר הכי טבעי בשבילי לנגן, אבל זה עדיין חלק קטן מכל מה שאני עושה. באלבום שלי – Scenes, תוכל לשמוע עוד חלק ממה שאני עושה שהוא לא ממש מטאל. ואם תשמע מה שאני עושה כרגע ביפן, ניתן להגדיר את זה כפופ יפני, אבל יחד עם זאת ניתן לשמוע את הסאונד של הגיטרות שלי בתוך כל זה. יש בזה עדיין את רוח המטאל למרות שאי אפשר ממש להגדיר את הז'אנר עצמו בתור מטאל.
בקשר למה שאנשים חושבים, על זה שנטשתי את מוזיקת המטאל – אני בעצם חושב שאני לא הטיפוס שאמור להחזיק את דגל המטאל, לגרום לו לשרוד או להיות זה שמחליט אם לחיות או למות למענו. אני מוזיקאי, ויש הרבה דברים שאני רוצה לעשות בתור מוזיקאי. יחד עם זאת, אני כן מרגיש שנולדתי כדי לנגן מטאל, וברגע שאני אחזיק גיטרה, סביר שמה שאני אנגן יהיה אגרסיבי, גם אם לא יוגדר בתור "מטאל".
לאחרונה אתה לוקח חלק בפרויקט שנקרא Rock Fujiyama – מה תוכל לספר על כך?
זו תכנית טלויזיה שמשודרת בכל יום שני ביפן. אני לוקח בה חלק כבר מזה שנתיים, למעשה – עד לפני שנה התכנית הייתה תחת שם אחר. בכל תכנית אנחנו מנסים לעשות משהו מיוחד. זו תכנית אירוח שבה מתארחים שחקנים, שחקניות, סופרים, דוגמניות וכו'. אנחנו מנסים לגרום להם להיפתח ולדבר על הצד המוזיקלי בחייהם – איזה חלק בחייהם תופסת המוזיקה, איזו מוזיקה הם אוהבים וכו'. אנחנו משחקים כל מיני משחקים מוזיקליים, דבר שגורם לי לעיתים לנגן דברים ממש מוזרים על הגיטרה: עירבוב של מוזיקה יפנית עם אמריקאית, מוזיקת רוק עם אולד-פשן יפני, רוק קלאסי ומודרני.זו תכנית נהדרת בעיניי עם טירוף יפני טיפוסי, והייתי רוצה שהיא תגיע גם לשאר העולם. הרעיון של התכנית היא לקרב אנשים למוזיקת רוק – אנשים שלא ממש קרובים למוזיקה כזו.
והדיסק שיצא לאחרונה, בשם Rock Fujiyama, הוא למעשה שירים מהתוכנית?
האלבום זה אלבום שאני הפקתי ומשתתפים בו האנשים שעושים את תכנית הטלוויזיה. באלבום יש בעיקר שירי קאבר, שירי רוק קלאסיים שנתתי להם עיבוד מודרני בסיגנון שלי וכמה שירים מקוריים. אפילו זכיתי לשיר באלבום את אחד השירים של אלביס פרסלי – שיר הבכורה שלי שיוצא בתור זמר.
אתה מנגן על עוד כלים מלבד גיטרה? אני יודע שאתה מנגן קצת על גיטרה בס…
אני די שונא לנגן על באס, אני מנגן על בס עם טכניקה של גיטריסט. לפעמים אני נאלץ לנגן על בס, כי לפעמים אני היחיד שיודע איך הוא צריך להישמע. אני לא ממש יכול להחשיב את עצמי כנגן בס – אני לא ממש יודע לנגן על שום כלי מלבד הגיטרה.
לקראת סיום, מילים אחרונות למעריצים בישראל?
אני כל כך מצפה לפגוש את כולם בישראל, ממש קשה לי לחכות. ואשמח לפגוש אותך באופן אישי.