ראיון נרחב עם Orphaned Land

לאחר הרבה זמן וציפיה , נכנסתם להקלטות ה Mabool איך מתקדמות ההקלטות?
קובי: זה הדבר הכי מרגש, כייפי, קשה ומעייף שעברתי בחיים, אני נהנה מכל רגע, זה ממש לקחת את ה"בלתי אפשרי" ולהוכיח שהוא אפשרי, מהמקום שהיינו עד לעובדה שאנחנו באולפן עכשיו,מבחינתי זה "נס". הקלטות מיתקדמות ממש טוב, לוקח לנו קצת יותר זמן אבל אנחנו מרוצים מאד.

מתי: בינתיים אנחנו כבר שבוע באולפן בעבודה אינטנסיבית, מה שהספקנו להקליט זה תופים, בס, גיטרות: חשמליות, אקוסטיות וכלים אתנים למיניהם.

מהו אופי האלבום מבחינה מוזיקלית? במה הוא הולך להיות שונה מהאלבומים הקודמים?
קובי: הוא יותר בוגר לדעתי, הוא אלבום מדהים שבושל הרבה שנים ולדעתי הוא פשוט קפיצת מדרגה מהעבודה האחרונה שלנו, האלבום מכיל בתוכו את כל סיגנונות המוזיקה האפשריים כימעט, הוא אלבום קונספט שמרכיב סיפור אחד שמחולק ל10 שירים שמרכיבים אותו לאחד. לדעתי המבול הוא יצירת המופת של אורפנד ויהיה קשה להיתעלות מעליו.

מתי: האלבום יותר "חכם מוסיקלית", הידע המוסיקלי שלנו התפתח בשנים האחרונות ואנחנו משלבים את הידע הזה גם בכתיבת החומר, מה עוד שיש לנו את עדן (קלידן) שעוזר לנו מאוד בעיבודים לכלים.
המבול הוא עליית מדרגה בכל מה שנוגע לכתיבת חומר, אפשר להגיד שהשנים שינו לנו את הסיגנון, אבל מי שמכיר ויודע ווהב את אורפנד לנד ימצא המון מוטיבים מהעבר שלנו ויזהה את הסגנון החדש עם הסגנון הישן.

מזה אני יכול להסיק שעדן למעשה צד חשוב בכתיבה. לכולם יש יד בכתיבה או שרק לחלק מכם?
קובי: כולנו שותפים שווים לכתיבה, עדן הוא הצלע שהייתה חסרה לנו ללא ספק. הוא מוזיקאי מדהים, מילים לא יכולות לתאר את החיבור שלו ללהקה.

מתי: את החומר כותבים כולם, קובי אוהב לקרוא לשיטת העבודה שלנו "שיטת הפאזל", כל אחד כותב ריף מסויים שעובר כמובן סלקציה נוקשה וחייב להיות על כל קטע קונצנזוס, ובסוף בעבודה משותפת אנחנו מחברים את כל החלקים לשיר.

עדן , ממתי אתה בלהקה ואיך צורפת אליה?
עדן: לפני ההופעה באיסטנבול, יידע אותי ישי שוורץ, חבר משותף שאורפנד-לנד מחפשים קלידן. מכיוון שאחד המוזיקאים הגדולים בדורנו, ערן אסיאס, כבר היה חלק אינטגרלי בהפקה, ומכיוון שעוד כנער לא החמצתי אף הופעה שלהם- הרעיון קסם לי. בחזרה הראשונה שבאתי אליה, דיברתי עם קובי, וביקשתי ממנו שיעביר לי את החומר המוקלט. קובי שאל אותי איפה אני עובד, ולמחרת בבוקר הגיע שליח עם כל החומר! מאותו רגע התאהבתי בלהקה.

כשצורפת ידעת בכלל למה אתה נכנס? זה היה הסגנון המוזיקלי שאהבת?
עדן: הממממ…. כן ולא. כשאתה ששואל "אהבת" זה תלוי לאיזו תקופה אתה מתייחס. באותה תקופה שמעתי ג'אז כמעט אקסקלוסיבית (pat metheny, yellow jackets, וכו'), אבל זמן לא רב לפני-כן אורפנד לנד היה בין הדברים ה"רכים" יותר בספריית הדיסקים שלי, שם יכולת למצוא את emperor, burzum, mayhem וכו'. אני עדיין יכול לתפוס איזה יום בחודש ולהתענג על דיסק של symphony X.

מהי רמת מעורבותך ביצירת האלבום החדש Mabool ?
עדן: אני הגעתי בשלב בו מחצית מהחומר כבר נכתב, כך שהפונקציה שלי הייתה עיבודית בעיקרה. יש בהרכב יוצרים אדירים, כך שאני די מיותר… 🙂 למען האמת שמעתי אתמול את קובי אומר למתי: "תגיד לי, מה עדן עושה פה בכלל? כמה אנחנו משלמים לו?", אז מתי ענה: "כלום". אז קובי אמר: "זה יותר מדי!!!".
ובנימה רצינית יותר, אני חושב שאולי החשיפה שלי לפופ וג'אז הוסיפה גוון הרמוני שונה במקצת ממה שהיה, תשמע את האלבום- תגיד אתה.

על מה בעצם מסופר באלבום?
קובי: האלבום הוא על סיפור המבול המיתולוגי אבל לקחנו אותו ושינינו אותו. הפכנו אותו למבול עפ"י אורפנד לנד. הגיבורים שונו ובמבול שלנו הם לא נח ובניו, הגיבורים שלנו הם השלושה
הכינויים שלהם הם: Snake Magick, Lion Wisdon ו – Eagle force

מתי: זהו לא סיפור המבול הקונבנציונלי כפי שהוא מסופר בתנ"ך, אפשר להגיד שהוא "שידרוג" של הסיפור המיתולוגי, משולב בחוויות שעברנו בתקופה האחרונה. אפשר להגיד שלקחנו חוויות שעברנו בחיים ושילבנו אותם בתוך סיפור המבול של נוח, ושילבנו גם את השקפת העולם האישית שלנו בסיפור.

קובי: ה"שלושה" לקוחים בהשראה מסיפור אמיתי שעבר על שלושה חברים שלי בגיל העשרה שלהם. השלושה האלה עברו חוויה מיסטית שלא כל נער מיתבגר עובר והם ההשראה שלנו ליצירת – ה"שלושה".

תרחיב קצת מהי החויה שהם עברו?

הם התחילו בסיאנסים כמו כולם והחיבור האנרגטי נומרלוגי בינהם היה מאד חזק, מה שהביא לאנרגיה מאד חזקה שתיקשרה איתם. במשך תקופה של חודשים הם עשו סיאנסים עד שהם התחילו ממש לסחוף אנשים אחריהם.
הם היו קוראים מחשבות, חולמים חלומות נבואיים והאנרגיה שאיתה הם תיקשרו נתנה להם כל מיני תכונות כמו סמל, דת, צבע מיספר ועל סמך זה יצרנו את השלושה באלבום. הסיפור שלהם היסתיים בזה שהם עמדו להיתחרפן, הם לא ידעו בגיל כזה איך להיתמודד עם הכח הזה ובאיזה שהוא שלב, לקחו אותם ל"איש רוח" שהוציא אותם מהמעגל הזה.

לצורך הקונספט ביליתי איתם תקופה, קראתי מחברות שמתעדות את התהליך וזה מדהים! אבל אנחנו לא מישתמשים בסיפור הזה מעבר ליצירת שלושת הגיבורים של המבול.
זתומרת, מכל הסיפור המדהים שלהם לקחנו השראה ליצירת הגיבורים. במבול שלנו יש להם סמל – ה"משולש", שזה סמל שמאפיין אותם. הגרפיקאים שלנו עובדים בימים אלה על יצירת המשולש הזה שהוא יהיה הסמל של המבול.

מתי: אנחנו אמורים לקבל סקיצות לרעיונות שלהם בכל יום.

מהן הסיבות לכך שלקח לכם 7 שנים לעבוד על אלבום נוסף לאחר El norra alila ?הרבה השערות הועלו על ידי הציבור , נשמח לשמוע תשובה מפורטת.
קובי: ב – 7 שנים האחרונות עברנו המון, היה לנו בעיות אישיות אחד עם השני, היו לנו בעיות עם החיים שלנו ועוד דברים שמנעו מאיתנו להמשיך כמו שרצינו. למרות שאני מאמין שכל עכבה לטובה ועובדה שאנחנו פה …

תוכל להיות יותר ספציפי ולמנות חלק מהסיבות?

היו לנו בעיות של סמים לחלק מהחברים
היינו ילדים מצד שני והרבה הצלחה באה לנו לפנים מהר מדי.
הקלטנו דיסק ראשון כשאנחנו בני 17/18! תחשוב שחתמנו בסנצ'ורי מדיה כבר בשנת 97!!!
זה לא קל.

מתי: לאל נורא היתה הצלחה די גדולה, שבעיקבותה גם קיבלנו הצעות לחוזים מחברות גדולות מחו"ל, ביניהם Nuclear Blast ו-Century Media, שעם האחרונים החלטנו בסופו של דבר לחתום. ההצלחה הזאת די גרמה לנו לחשוב יותר מבחינה מקצועית על הכיוון שהלהקה הולכת אליו, וכנראה שלקח לנו 7 שנים להחליט שלחשוב על הלהקה בצורה מקצועית זה דבר שאנחנו מעוניינים לעשות, זו החלטה שדורשת הרבה הקרבה

קובי: היה איזשהוא שלב שיוסי פשוט הרים ידיים ווויתר וזה היה חתיכת מעצור בשבילנו כי כל אחד מחברי הלהקה הוא בורג בלתי ניתן להחלפה.

מתי: אנשים מתבגרים, מטאל ברוב המקרים לפחות בארץ, זה שלב מסויים בגיל ההתבגרות שעוברים.

מה היה טיב החברות ביניכם במהלך השנים הללו?
קובי: הקשר בין חברי הלהקה הוא כל כך חזק שאני יכול לא לראות אף אחד מחברי הלהקה 20 שנה וזה יהיה כאילו לא היתראינו יומיים.

מתי: חברים תמיד נשארנו, החברות לא נפגמה למרות כל העליות והירידות, ואנחנו חברים טובים היום לא פחות ממה שהיינו לפני 7/8 שנים.

קובי: ב – 7 שנים האלה נפגשנו וגם עבדנו על אותו "מבול" מדובר. לא ידענו לעזעזל איך נעשה את זה אבל ידענו שבית דין לא יעזור ומבול יצא. יש לי הקלטות של סקיצות שהקלטנו עוד מלפני 5 שנים למבול. התנאים הישתנו עם הזמן, מתי היה במיזרח, אני חזרתי מהמיזרח והיה לי עסק, יוסי התחיל קריירה בהייטק והיתחתן…

מתי: הייתי שנה בהודו המדהימה!

קובי: הנשמה שלנו צעקה עלינו להמשיך אבל לא ידענו איך לעזעזל מחברים את זה מחדש , כנראה שההרכב הזה זה משהו שפשוט מתחבר כל כך טוב, שבסופו של דבר אנחנו מוצאים תמיד את הדרך חזרה אחד לשני, כנראה שיש בינינו חיבור

מתי: אנחנו באולפן, כבר שבוע רואים אחד את השני מעל 14 שעות ביום, ובאורח פלא הזמן עובר כל כך בכיף, לא מה שאתה מצפה מסוג כזה של עבודה.

האם היה רגע שחשבתם לסגור את הבאסטה?
קובי: לשניה אפילו לא עברה לי מחשבה כזאת. לא היה לי מושג איך הלהקה הזאת תחזור אבל ידענו כל הזמן שהיא נושמת ופועמת בלב שלנו.

מתי: אורפנד לנד זה משהו שתמיד יהיה לו חלק עיקרי בחיים שלי, תמיד אני אמצא את הזמן להקדיש לפרוייקט הזה, חבל לוותר על משהו כ"כ טוב.

קובי: מה שהחזיר לי את הכח סופית ברמה האישית היה לראות אחרי שש שנים אנשים במדינות ערב מקעקעים את הלוגו של אורפנד על הגוף שלהם , המיכתבים והאי מיילים מהקהל המדהים שלנו בארץ שבמשך שש שנים!! לא הפסיקו לכתוב.

מתי, הזקן שאתה מגדל שם הוא בהשפעת נושא האלבום? 🙂
מתי: (צוחק), מה פתאום אחי
אני לא מגדל את הזקן אחי – הזקן גדל, אני פשוט לא מגלח אותו , לגדל כזה זקן זו החלטה שצריך הרבה אומץ בשבילה, אנשים בעולם לא כ"כ יודעים איך להתמודד עם בן אדם שמחליט לגדל ככה זקן ביום בהיר.

קובי: אח איזה יפה הזקן שלך מתיתיהו

מתי: תודה יעקב, ואלייך מיקי, עוד מעט נעבור לדני רופ…

לכמה אלבומים החתימה אתכם חברת Century Media ?
קובי: 4 אלבומים , גם הם וגם ניוקליר בלאסט וגם מטאל בלייד הציעו לנו חוזה , כולם רצו אותנו ל – 6. בחרנו בסנצ'ורי ל – 4 אלבומים.

מתי: לחתום בסנצ'ורי מדיה היה כמו חלום עבורינו, כמה מהלהקות האהובות עלינו חתומות שם ואני לא חושב שיש חברה אי שם שיותר מתאימה לנו מבחינת הסגנון מהם.

זה המון , אני חושב שזה אפילו חסר תקדים! חברות היום לא מחתימות ליותר מ 2 אלבומים!
קובי: זה לא מדוייק , החברות הגדולות מחתימות לאלבום אחד או שניים אבל יש גם עוד איזה 4 אופציות. זתומרת החברה שומרת לעצמה את האופציה להוציא או לא להוציא את האלבומים בעתיד , במידה והיא וויתרה, הלהקה רשאית להמשיך הלאה.

מתי: החברות תמיד דואגות לעצמם מבחינה משפטית ומשאירות לעצמם את האופציה לברוח כל עוד הן יכוליות, אם נקליט קטעים במרתף חשוך עם רמת סאונד לא מספקת, הם תמיד יוכלו להגיד שזה לא מתאים להם, וזה פייר.

נושא שיותר קרוב אלינו , הרבה דברים נאמרים על סצינת המטאל הישראלית. חלקם תומכים וחלקם קוטלים. מהי דעתכם בנושא?
קובי: הישראלי הממוצע צריך לדעתי להתחיל לאמץ הרגלי מרגוע באופן כללי.אנחנו לחוצים מדי בכבישים ובחיים בכלל בעצם, דברים חסרי משמעות מקבלים מישקל של סנסציה.

בסה"כ לדעתי הסצינה שלנו מצויינת , אני לא זוכר מתי היא הייתה במצב יפה ודומה להיום (בלי עין הרע, חמסה חמסה)

מתי: סצנת המטאל הישראלית היא סצינה בבעיית, בכלל סצינת המוסיקה בארץ בבעייה. הסטנדרטים בארץ לא מגיעים לסטנדרטים בחו"ל בכל מה שנוגע לפרטים הטכניים ולגודל השוק, דבר שבסך הכל מקשה על להקות מהארץ לפרוץ לשוק שם, אבל בסך הכל יש פה להקות מצויינות שמאמינות במה שהן עושות ונשמעות מצויין.

קובי: מתי, המיכשול היחיד והעיקרי פה הוא הצבא. יש עוד מיכשולים אבל זה בעיקר. יש גם איזה שהיא סטיגמה של "מה אתה עוד במטאל כאילו??"
בחו"ל זה לא קיים, יש שם מטאליסטים בני 40 על ימין ועל שמאל. פה זה יחשב כאיזה דפקט , אבל לדעתי זה ישתנה בקרוב.

מתי: בסוף גם ישראל תשווה את עצמה לסטנדרטים של חו"ל אין לי ספק שזה יקרה.

מתי , אתה חושב שהסצינה של היום למעשה שונה מהסצינה של פעם אי שם בתחילת שנות התשעים?
מתי: שונה מאוד , ויחד עם זאת לא שונה.

תאר פרט נמק והבא דוגמאות.
קובי: או בקיצור – גזור 😉

מתי: אני רואה את הילדים היום, והם כ"כ מזכירים לי את עצמי כשהייתי בגילם שזה מדהים. אבל פעם היה משהו יותר "ביתי" בסצינה, ואני מדבר על עידן הרוקסן, פעם הכל התרכז במקום אחד, היום הסצינה יותר מפוזרת, חסר לה אפשר לומר "הנהגה מרכזית".
את התפקיד של ההנהגה המרכזית לוקח היום האינטרנט, שהוא מדייה שבסצינה של לפני 10 שנים היינו יכולים רק לחלום עליה.

יכול להיות שגדלת מתי ואתה לא חווה ולא מתלהב כבר מדברים שגורמים לצעירים להתעלף מהתרגשות היום.
מתי: זה בטוח אחי, היום לרגש אותי צריך הרבה יותר מפעם, פעם כל דבר שהיה נראה קצת מעניין היה מרכז העולם ו"הדבר הכי יפה שיש". היום הגישה יותר בוגרת, הערכה לדברים משתנה.

קובי: לפני 10 שנים היינו מזייפים בולים של הדואר

שו בולים?
קובי: אז לא היה אינטרנט, היו מיכתבים , ככה הסצינה הייתה מתקשרת , היינו קונים בול, שמים עליו דבק ואז החותמת לא הייתה ניתפסת. כל הסצינה של פעם הייתה ככה!!!
היינו שולחים 20 מיכתבים עם אותו בול "ממוחזר"

פשש… קובי , מעכשיו ישי שוורץ מ Raven Music יתחיל להשתמש בזה בכל המשלוחים שלו 🙂

קובי: גבר, הוא מהממציאים של זה!

מתי: כן, פעם היינו מתכתבים עם להקות מחו"ל בדואר, ודבר שמראה לך שסצינת המטאל בעולם בכלל היא קטנה ולא רק בארץ, חברי הלהקות שהיינו אוהבים היו עונים לנו בעצמם על מכתבים, ומעדכנים אותנו באופן אישי.

תגידו , בתקופה שעדיין נקראתם Ressurection ביצעתם גרסת כיסוי לשיר של Bolt Thrower אתם זוכרים את זה בכלל?
קובי: זוכרים זוכרים , בולט הם אחלה פאקינג להקה
הייתי ניגנב מהריפים המילחמתיים שלהם.

נו , איך קוראים לשיר?
קובי: Unleashed upon mankind

יפה! היתי בטוח שלא תזכור
מתי: אני לא הייתי בלהקה באותו זמן, אבל הייתי נוכח בהופעה הזאת בג'ונגל רוק! בפ"ת. רואים אפילו את הקוקו שלי בצילום וידאו של ההופעה.

קובי: זה היה כיף – זו היתה הילדות היפה שלנו.

אחרי כל כך הרבה שנים של הפסקה אתה עדיין זוכר להפיק מגרונך את ה Growl? (נהמה) והאם הקול הזה עדין בעל משמעות כלשהי בעיניך?
קובי: הגראול הוא סוג של צינור היתבטאות ובהחלט אני ימשיך לתת בגרואלים. לפעמים אתה רוצה להעביר את המסר שלך דרך פילטר שהוא קיצוני. הגראול הוא כזה. במקומות הנכונים זו פשוט השירה הכי טובה שיש.

דרך אגב, האם יצא לכם במהלך קיומכם להופיע לצד להקות מחו"ל?
מתי: הופענו לצד Cathedral ו-Tiamat כשהם היו בארץ והופיעו ברוקסן, היה כבוד לחלוק במה עם אומנים ברמה הזאת, עם שם כל כך חזק בסצינה בחו"ל.
ההופעות האלה היו די בתחילת הדרך שלנו, ההופעה עם Cathedral היתה ההופעה הראשונה של ההרכב תחת השם Orphaned Land

קובי: אני זוכר שאורי כל כך היתרגש הוא היה בכאבי בטן היסטרים לפני ההופעה.
גם אני די שיקשקתי .

מתי: זה אחלה שקיבלנו במה כזאת בתור להקה צעירה. זה עזר לנו הרבה בדרך, בכל מה שנוגע לחשיפה בארץ.

אתם למעשה הלהקה הישראלית היחידה שהוזמנה להופיע בחו"ל. איך קיבל אתכם הקהל הטורקי לעומת הקהל בארץ?
קובי: הרגשנו שם בבית , כל המסע הזה הונצח לסרט דוקומנטרי מדהים. הקהל הכיר את המילים, אירגנו לנו שם סשן חתימות עם הקהל, יוסי פשוט עמד שם ונתן חיבוק ונשיקה לכל אחד שבא לקבל חתימה. היה בלתי נישכח. הם הכירו אשכרה את המילים של אל מאד נעלה, עברית מילה במילה הם שרו את זה.

מתי: אנשים זה אנשים, תמיד אתה יכול לראות קווים משותפים.
כל המסע הזה היה מדהים, התייחסו אלינו בכבוד, פירגנו מאוד , היו שם כ-600 אנשים שאפשר להגיד שהם "גרעין קשה" של הלהקה שאוהבים אותה ומכירים את הקונטקסט שלה לעומק.

ביצעתם שם גם שיר של איברהים טאליסס , איך הקהל הגיב?(זמר טורקי מפורסם)
קובי: כל המקום עינטז כאילו אין מחר.
כשביצענו את זה החלפתי את החולצה ושמתי חולצה של החלוץ של טורקיה – האקן שוקור. הם ניגנבו על זה.

מתי: הקהל הגיב טוב, זה משהו שיכול להיות מקביל לזה שלהקה מחו"ל באה לארץ ועושה שיר של שלמה ארצי נגיד בתור מחווה.

יש סיכוי שנשמע את הביצוע הזה אי פעם איפושהו?
קובי: לא ניראה לי, שאנשים לא יבינו מה זו הגזירה הזאת של השיר הזה באמצע החיים.

אנשים מתים לשמוע את הביצוע הזה , שמעתי את זה יותר מפעם אחת ואז נולדה השאלה.
קובי: אולי נעשה את זה איזה פעם…זה אחלה שיר האמת , אני עדיין זוכר את המילים. לקח לי חודש ללמוד את זה ועוד עליתי עם דף לבמה. תורכית שפה קשה.

אז קחו את זה בחשבון , זה יכול להיות אחלה קטע.
קובי: Evet ("בסדר" בטורקית)

תגידו , מתיי היתה ההופעה האחרונה שלכם לפני הקאמבק?
מתי: וואו…אתה מדבר פה על שנים אחורה.

קובי: בחיפה , זה היה בכאוס. המקום היה הומה והיה שם פוגו שפצע כמה אנשים. זה היה בשלהי העבודה שלנו על אל נורא עלילה. וגם החברה שלנו של "אז" מבת ים עשו שם קציצות מכמה אנשים, אמרתי להם להיתחשב בקהל, הם פשוט שיפדו שם את הקהל… אני שמח שגדלנו… 🙂

מתי: דרך אגב , לפני הקאמבק אף פעם לא הופענו עם שירים מתוך "אל נורא עלילה".

איך אתם מקבלים את זה שייסדתם גל של מטאל אוריינטלי בארץ והמון להקות משתמשות בסולמות האלה ?
קובי:אנחנו לא ייסדנו כלום, אין חדש תחת השמש, מה שכן אנחנו בין הראשונים שעשו את זה וזה כיף לדעת שעוד להקות פה מישתמשות במויטיבים שמאפיינים את הבית שלנו.

שלומית הזמרת ששיתפתם בהופעה האקוסטית ממשיכה איתכם הלאה?
קובי: כן, אמנם רק בקולות רקע אבל היא איתנו בהחלט.

איזה אלמנטים חדשים הוספתם לאלבום?
קובי: בוזוקי , מוטיבים של פרוגרסיב.

מתי: אנחנו משתמשים פחות או יותר באותם אלמנטים מאלבומים קודמים + תוספות של כלים אתניים + גיטרות רועשות. השתמשנו גם בגיטרה חשמלית עם 7 מיתרים כדי להוסיף כובד ונפח וגם בבס חמישה מיתרים.

קובי: גם במקהלה אופראית ששרה בשלוש קולות , אינטרמצו, סופרן ועוד משהו… לאן עדן נעלם כשצריך אותו 🙂

מתי: + קוורטט של נגני מיתר, כינורות בלאגנים , הפעם קצת פחות פסוקים מהקוראן , למי שזוכר את הכותרות מלפני כמה שנים…

קובי: כן, הלכנו יותר על ספר החיים והמוות הטיבטי..סתם.. 😉

איך הם הגיבו לעובדה שאתם להקת מטאל? הם לא נבהלו?
קובי: מטאל היום זה לא דבר מבהיל

אבל הם מקהלה…
מתי: הם נגני סשן, הם בסך הכל אוהבים את העבודה שלהם ונהנים ממנה, ואני מאמין שהם גם נהנים מהחומר ומתחברים אליו

קובי: יש דיסטורשנים ברדיו וב MTV כל הזמן ולמרות שבשבילנו יש הבדל בין נו מטאל ומטאל בשביל האזרח הממוצע זה רעש וזה רעש והרעש הזה כבר בכל מקום.

יפה לשמוע שלא קיבלתם שום תגובה חריגה , זה אוליי עוד צעד קדימה לטובת המטאל…
מתי: בדיוק, מטאל זה דבר שבסך הכל מגיע לחשיפה תקשורתית, וחוץ מיזה שהשפה שאנחנו מדברים איתם היא מוסיקה, שהיא שפה שאהובה על כולנו, וזה החיבור שלנו איתם.

איזה אומנים ישראלים היתם שמחים לשתף על הבמה בהופעות שלכם?
מתי: אני אישית לא הייתי מתנגד לשיתוף פעולה עם ברי סחרוף, שזה אומן ישראלי שאני אוהב ומעריך. הרשימה של אומנים ישראלים ששיתוף פעולה איתם הוא אפשר היא ארוכה.
מה שיהיה נחמד לעשות זה שיתוף עם פעולה עם אומנים שפחות קשורים למטאל, ויותר מביאים קצת מהסגנון שלהם.
דוד דאור יכול גם להיות דוגמא מצויינת לשיתוף פעולה אפשרי, אנחנו נשמח בהחלט.

קובי:דוד דאור זמר גדול , המטאליסטים אולי יגידו שהוא אוהב לנשוך כריות , אבל הוא זמר גדול!

אם הוא ינשך כריות לצלילי דיסטורשן זה ירכך אותם קצת… גם בורזום עשה את זה… 🙂

מה אתם עושים בחיים האישיים שלכם?
מתי: אני אישית עובד כרגע בעבודה זמנית, מנסה להסגר על מה בדיוק אני רוצה לעשות בחיים, מקווה שמוסיקה תהיה תמיד מוטיב חוזר בדרך שלי.

עדן: ההגדרה הפורמלית של העבודה שלי היא "מנהל תחום שימור וקשרי לקוחות" בחברה לביטוח "הפניקס"- עד היום לא הצלחתי להבין מה בדיוק המשמעות של הטייטל המפוצץ הזה… הרקע המקצועי שלי הוא מכירתי ברובו, וגדלתי ב- call centers למיניהם. עוד אנקדוטה משעשעת היא שבאחד מקורסי הניהול שעברתי ,כל אחד התבקש להציג את עצמו. אז לאחר סבב קצר, קמתי ואמרתי: "אני עדן, אני מוזיקאי, ופה ושם אני גם מנהל את המכירות במקום הזה".
למרות שהרקורד המקצועי שלי מחוויר שעומת זה של יוסי, למשל.

קובי: אני מיתעסק בהפצה של דיסקים מכל מיני תחומים,יוסי עובד בהייטק, אורי מנהל את חנות המטאל בפרישמן, אבי מורה לתופים.

איך באמת אבי דיאמונד המתופף משתלב בתוך ההרכב מבחינה חברתית ומקצועית?
קובי: הוא אחלה מתופף וההישתלבות שלו מצויינת לדעתי.
אנחנו ניצטרך להופיע כמה פעמים ביחד בשביל לעבור חוויות רוחניות משותפות שיבריגו עוד יותר את הברגים. באלבום הוא עשה עבודה מדהימה.

מתי: אבי הוא מתופף מקצועי שמנגן עם עוד אומנים בארץ, אבל הוא גדל על מטאל ובוא מהרקע הזה (להקת "קרוספייר")
אני בהחלט מחבב אותו מאוד, מבחינה חברתית הוא משתלב מצויין והוא באותו ראש איתנו, וגם העבודה המקצועית שלו בתקליט מצויינת.

עדן, בימינו אתה מנגן בהרכבים נוספים חוץ מאורפנד לנד?
עדן: אני מנגן בהרבה ג'מים של ג'אז בכל מיני מסעדות ואירועים.
אבל "ספינת הדגל" שלי חוץ מאורפנד-לנד, כמובן היא ללא ספק right on time – הרכב פיוז'ן/פרוגרסיב-רוק שיש לי את הפריבילגיה לחלוק עם כמה מהמוזיקאים הטובים שיש: נדב אוליאל, מיטל מועלם ולי רבין התאום שלי, ואחד הגיטריסטים המצויינים בארץ, למרות שאני לא אובייקטיבי…

כידוע ניגנת בהרכבים נוספים במהלך הקריירה המוזיקלית שלך? מה שמותיהם? , ספר עליהם קצת.
עדן: מצחיק שאתה שואל. ייקח לי קצת זמן להיזכר בכולם. הבולטים והכיפיים יותר היו enochian key, sad entheus, ו- mercenary.
כמו-כן, כשהייתי בן 17 חתמתי עם voices of wonder מדנמרק, על הפקת אלבום סולו בשם mid autumn nights.

העובדה ששם המשפחה שלך הוא רבין מלמדת על כך שאתה קשור למשפחת רבין המפורסמת?
עדן: אם אתה מתייחסת ללי רבין, אז כמו שאמרתי- הוא אחי התאום…
אם אתה מתייחס ליצחק, הוא היה בן-דודו של סבי ז"ל.

לסיום , לאן היתם רוצים שתישא אתכם הרוח לאחר השקת האלבום?
מתי: תיקוות וחלומות תמיד יש והכל אפשרי, השאלה היא איך אתה עושה מה שאתה עושה, ואם אתה עושה מה שאתה עושה טוב השמיים הם הגבול לדעתי.

עדן: אני חושב שעצם הוצאת האלבום מהווה סיפוק שקשה לתאר. אני מקווה שלאחר 7 שנים של שקט קובי, יוסי, אורי, מתי והקהל הנפלא יקבלו את אותו סיפוק שאני שואב מהמבול.

קובי: יש מנהיג לעולם, הוא כבר ישא אותנו לאן שצריך, אני סומך עליו

ב 5.8.03 יערך בתיאטרון תמונע ערב ספיישל Orphaned Land שבו יוקרנו סרטונים תיעודיים שנעשו על הלהקה ויופיעו 4 הרכבים שבין היתר יבצעו גרסאות כיסוי לשירים של הלהקה.
Vultures , The Knell , Tears Of Israfel , Arafel

להקת ORPHANED LAND תנגן באירוע קטעים אקוסטיים.