ראיון עם אורן בלבוס מ-Eternal Gray
לעת ערב ולקראת פסטיבל מטאליסט, החלטתי לקפוץ לביקור בית לאורן בלבוס, סולנה החדש של Eternal Gray. אחרי חפירות אינסופיות בנושאי מוזיקה, נשים, אלכוהול ומה שביניהם ואינספור הפרעות בטלפון, החלטתי לשמוע מה יש לו להגיד על כמה שאלות בנוגע ללהקה ולו עצמו.
קודם כל, ברכות (טיפה מאוחרות) על הצטרפותך ל-Eternal Gray.
תודה תודה.
Eternal Gray שינתה את הליינאפ בצורה דרסטית לאחרונה, כשאחד השינויים היה הצטרפותך כסולן הלהקה. איך השינוי הזה השפיע על הלהקה? על הליך הכתיבה, הווי הלהקה, איך קיבלו חברי ההרכב הישן (גיל, דורי) את העניין?
נכון, איטרנל עברה מהפך מהותי בשנה האחרונה כתוצאה מעזיבה של כמה חברי להקה קודמים. מבחינת הנושא של שינוי כגורם משפיע אפשר לומר שהלהקה עברה ניעור לא קטן, ועל דורי וגיל נותרו 2 אפשרויות או לפרק או להמשיך ואני שמח מאוד שהם בחרו להמשיך עם ההרכב, לחרוק שיניים ולמצוא את איטרנל צועדת הלאה וכמה שיותר קדימה.
הליך הכתיבה שונה גם כן כתוצאה מכך כמו למשל בשירים מה-EP החדש שאמור לצאת בקרוב מאוד, כשחלק מהקהל של המטאל בארץ כבר הכיר כמה שירים מתוכו. כמו כן, השינוי הן בנושאי הכתיבה והן בגישה לשירים עצמם.
מבחינת הווי הלהקה אני חושב שאני יכול לומר לך שכמו בכל התחלה של להקה יש ריחוק מסוים וחוסר הבנה של אחד עם השני, אבל הדבר הזה הוחלף באופן הכי חברי שיש, למעשה היום האיטרנלים לא רואים את עצמם כחלק נפרד אחד מן השני אלא יותר כמכלול. דורי וגיל הם אלה למעשה שבחרו את ההרכב אחרי כמה וכמה אודישנים אז הם ידעו לאן הם מכניסים את הראש שלהם ומה הדרישות שלהם, כמו שחלק מהקהל של הפורומים קרא לגבי הדרישות לאודישנים.
מה השתנה בגישה לשירים עצמם?
טוב אז בנושא כתיבת השירים, בעוד שהקיינדלס התמקד על כמה נושאים כלליים לגבי ה-Self העצמי שלי, הכתיבה של האלבום החדש היא יותר נוטה לכיוון האדם מול האדם והגישה שלו כלפי העולם ובכלל כלפי כל המין האנושי ולאן אנחנו מביאים את עצמנו. חלק מהכתיבה שלי נובע מתוך כאב ומבט מהצד של עולם הולך ונעלם, וכמובן שמשני הצדדים יהיו לך אנשים שרואים בצורת כתיבה הזאת חוסר אופטימיות, אני למעשה רואה את המין האנושי עוסק כיום בכל מיני דברים מאוד תפלים ואין לי שום כוונה לעשות הכללה פה מאחר והמין האנושי סוף סוף בשנים האחרונות קצת פתח את העיניים אם זה האינטרנט או הטלוויזיה שתרמו בחלקן והראו שלעולם הזה יש אינספור רבדים של בני אנוש שונים, של גישות שונות לחיים אז אי אפשר לבוא ולהגיד זה חרא וזה טוב, ולפי צורת הסתכלות שלך וזה התמצית של איטרנל למעשה ששומרת תמיד על מקומה הניטרלי לא השחור ולא הלבן.
האם החומר הישן שכבר נכתב עבור Deeds of Hate והאלבום הבא, שאמור היה להיקרא Your Gods, My Enemies שונה בעקבות השינוי בהרכב?
כן, קודם כל שם האלבום Deeds of Hate שונה. כשאייל עזב את ההרכב הוא לקח איתו את הליריקה של האלבום החדש ובעקבות זאת נפל בחלקי הכבוד להראות לקהל גם את הצד שלי באיטרנל ולא להמתין לעוד אלבום נוסף בשביל לומר את מה שיש לי לומר. כמובן שבעזרת אוריה, גיל ודורי הצלחנו לגבש ליריקה שתאפיין את אותם אלמנטים שאיטרנל שומרת לעצמה.
השינוי הוא רק בליריקה?
ממש לא רק בליריקה… כמו שאתה יודע העולם ממשיך להסתובב ודברים מתפתחים בכדור הזה, ועם השנים כמו שגובר הרצון לאהוב גם באותה מידה גבר הרצון לעמוד יותר על שלך, להתעקש ולדרוש, אז כיום הכתיבה מאוד מאפיינת את מה שאנחנו כבני אדם עושים לעצמינו, אם יש לך צד שהוא ימני או צד שהוא שמאלי, באיזשהי נקודה אני מאמין שחלק מהאנשים לא ממש שמים לב לצד השני ויותר שמים לב לצד העצמי שלהם בתור ה-Primary Goal בחיים, כי זה החיים שלימדו אותך… תחרותיות! ואם לא תעשה, תלמד וכו'… לא תגיע לשום נקודה בחיים.
כשבזמן שזורקים לך סלוגנים כאלה מפוצצים לגבי החיים והמהות שלהם יש לך עורכי דין שעובדים כמה עבודות בשביל לקיים את עצמם או רופאים שעובדים בנקיון, שלא יקומו צדקניים ויגידו "לא בכבוד שלך לעבוד בעבודה כזו?" להיפך כל עבודה היא עבודה, המצב של העולם גם ככה בכי רע, לא צריך להוסיף לו אז כמו שכבר אמרתי לפני, לחיים האלה יש אינספור רבדים לא רק שחור ולבן, צריך רק לדעת איך אתה מבין את הצד השני ואיך הוא מתקבל מבחינתך בתור ההשקפה האישית שלך.
כל תפיסת העולם, כפי שמתבטאת בחומר שנכתב לפני השינוי, השתנתה למעשה?
האמת שהיה עדיף לא לקרוא את החומר הקודם שנכתב ל-Deeds of Hate ולא לנסות להתחקות אחרי דבר שהיה קיים אלא לבנות משהו משלך, משהו יותר עכשווי שנוגע גם ללהקה יותר מכל הבחינות ובד בבד גם השם הוחלף על מנת למצות את הדיסק עד תומו אם זה התחיל בחברי הלהקה, בכתיבת המילים וכלה בשם האלבום. אני אישית לא קראתי אף אחת מהליריקות שאייל כתב ל-Deeds of Hate ודורי עשה נכון שלא אפשר את זה ונתן לי לפתח מהראש שלי את מה שיש לי להוציא, ככה כ-Frontman אני אוכל להתבטא בצורה שהכי מעיקה עלי וזה יצא הכי טוב שיש. אני אגלה לך סוד, יש שיר באלבום החדש שדורי כתב לבד, הליריקה עצמה כבשה אותי מאחר והיא נוגעת לכל אדם ואדם לגבי האני-עצמי שלי, אני מאמין שלא רק איטרנל מזדהים או יזדהו עם השיר הזה אלא כל מי שיקרא אותו.
אז עוד 5 שנים Deeds of Hate המקורי יהיה חומר לאספנים בלבד?
מאחר ו-Deeds כבר לא קיים אז קשה לי להגיד שהוא יהיה לאספנים. מהאלבום החדש אנחנו נפיץ כ-1000 עותקים שעליהם נחתום כל חברי הלהקה וכן זה יהיה פריט אספנים. אגב, אצל כל מטאליסט יש פריט אחד לפחות שהוא לאספנים בלבד, אצלי בבית יש כאלה פריטים לאספנים, אפילו אם הרכב כזה או אחר הוציא אלבום אחד שהוא לצערי או לצערם נפל בין הכסאות ולא זכה להצלחה כמעט בכלל, והוא תפס אותך בביצים?! אז כן.. זה שווה. אני מאוד מאמין במה שאנחנו עושים גם כחברים, גם כלהקה וגם הדרך שלנו להעביר את המסר לעולם.
יש פער גילאים גדול מאוד בין חברי ההרכב: אתה עברת את ה-30 ודורי בן 28 ואילו אוריה ודרור בני 18-19… איך זה משפיע על ההרכב?
כל משהו שמשפיע על משהו אחר לרוב חיובי, איך? כל עוד זה בא במטרה לשפר את הדבר הקודם! אחרת למי ולמה אנחנו עושים את זה? אם לא לעצמנו ולקהל. גם כל אחד מהחברים בלהקה בא מרקע שונה לגמרי ככה שאתה יכול להגיד בשקט שאין לנו פאן אחד בלהקה כמו שהיו בתקופה וזה נותן לחברי הלהקה דרייב לא נורמלי לרוץ קדימה. למעשה לאיטרנלים אין ממש את הקטע של לשים לב לפער הגילאים זה ממש כמו שישאלו לדוגמא את אוזי אוזבורן איך אתה מתקשר עם הרכב צעיר יותר?… בדיוק באותה מידה כמו שכל אמן מתקשר ובלי להתפלצן פה יותר מידי אם תשב עם כל אחד מחברי הלהקה אתה תגלה שהם בפני עצמם עולם ומלואו. אולי ביני לבין אוריה ודרור יש הפרש די גדול, אבל מבחינת בגרות הם לא נופלים משום אדם בוגר שיודע מה הוא רוצה מעצמו.
איך הסתדרתם עם שירותו הצבאי של דרור, לפני שהוא השתחרר מהצבא? איזה חלק היה ללהקה לדעתך בשחרורו מהצבא?
זה מאוד השפיע גם עלינו וגם עליו, אני לא רוצה לצאת בהצהרות שהצבא זה חרא או הצבא לא תורם או מונע ממך להתקדם אבל במקרה של דרור, כולנו כולל דרור עצמו הרגשנו שהצבא מנע ממנו להגיע לרמות שהוא כן רוצה להגיע ויצא לי לקרוא למשל משהו שישי שוורץ כתב עליו לפני כמה שנים אחורה, בתור המתופף של עבד שהוא למעשה מחזיר אותם קצת אחורה בחומר ושנתיים אחרי זה הוא חלק מאיטרנל גריי. יתרה מזאת אני חושב שהצעד שלו אם להמשיך באיטרנל או לשרת 3 שנים בצהל היה לגמרי נתון לשיקולו כמו שצהל מציע לו תנאים מן הסתם גם לאיטרנל היו תנאים וזה לשמור על המומנטום עצמו של הלהקה או לחכות 3 שנים ואז להקים משהו אחר.
אז דרור כיום לא חלק מצה"ל והוא יכול להרשות לעצמו להמשיך לרוץ קדימה ולהיות הכי חזק שיש והכי טוב שיש (הוא אפילו הלך לתחרות מתופפים צעירים וקיבל קרדיטים מאיש התופים יוסי בוזין וגם קיבל מהמורה שלו כמה מילים טובות) וזה נותן לך את ההרגשה הטובה שדרור יודע מה הוא רוצה ומה הוא עושה עם עצמו בשביל זה. אני מקווה שזה מה שדרבן אותו להמשיך בדרך שלו. תראה, לדורי וגיל נגע עצם המחשבה של שוב לחזור אחורה לאותה נקודה שממנה אני, אוריה ודרור התחלנו, אני למעשה הצטרפתי חודש אחרי צירופם ללהקה. אז קשה לבנות משהו שהיה קיים, דעך לזמן מסויים, שוב נבנה מחדש ושוב נעצר, זה שואב ממך ים של אנרגיות לרוץ קדימה ולגלות שאתה למעשה דורך במקום. ואחרי שאיטרנל קיימים כבר 4-5 שנים אני לא רואה בשום צורה שהיא שאיטרנל צריכה לעצור, לא משנה איזה חלק מחברי הלהקה לא ייקח בה חלק, כי למעשה כל אחד מאיתנו הוא כאינדיבידואל אבל שורה תחתונה אנחנו מיישמים מכלול אחד שהוא איטרנל גריי.
מה לגבי אוריה והצבא? זה לא מגביל אתכם מבחינת חו"ל?
אוריה החליט לשרת בצבא ואני מצדיק גם את אוריה פה עם הרצון שלו לשמור גם על הצביון של מדינת ישראל ולשרת בצה"ל. אוריה בתחילה היווה כגיטריסט סשן בלהקה וכיום הוא חלק אינטגרלי ממנה כך שזה לא משפיע עלינו וזה לא ישפיע עלינו בעתיד. נכון להיום אין לנו שום טיסה לחו"ל מתוכננת ככה שאין לנו מה לדאוג לגבי הופעה מחוץ לישראל, קודם תן לעשות את הבלאגן בכחול לבן.
אתם בין הלהקות הישראליות הראשונות שטסו לחו"ל כדי להקליט אלבום. אחרי-כן טסו בצפר, ערפל, דיסטורטד, ועוד, לאותה מטרה, אתם מרגישים שההצלחה שלכם עם Kindless היוותה מעין חלוציות?
אני מאוד מקווה שכן וזאת אולי הייתה הסטירה שאנשים היו צריכים לקבל על מנת שנבין באופן ברור ובייחוד אחרי ששאלו בכתבה ב-7 ימים את אחד המפיצים בישראל מה אתה עושה עם להקה כזאת באה ומבקשת הפצה הוא אומר נחרצות "אין לי מה לעשות איתם" ותכלס חבל מאוד שחברות פה בישראל לא מסתכלות על הפצה לחו"ל בתחום הזה באופן שיכול גם לעזור למטאל בישראל, לקדם אותו ולהרים אותו ובמקום זה להקות כמו שציינת יצטרכו לחסוך הון תועפות, לעבוד כמו חמורים, לקרוע את התחת ולקוות שמישהו בעולם ישים לב לכמה נצנוצים שיוצאים לנו מהארץ. אני יכול להגיד לך שזאת עצלנות לשמה של חברות תקליטים והקטנת ראש בצורה די טיפשית אבל אם טוב להם לפרסם בחוצות ישראל להקה כמו היהודים שהליריקה שלהם לא נופלת רחוק מהתחום האפל של המטאל והמיצג שלהם נוגע גם בתחום הסמים, אני לא רואה פה סיבה שלא יתנו במה למטאל מהארץ.
ראבק יש פה בישראל הרכבי טראנס שאין מישהו בעולם שלא מכיר את השמות האלה ואני באופן אישי אמרתי לכמה להקות פה מישראל שהמוסיקה שלהם כל כך טובה שאין שום סיבה שהם לא יגיעו רחוק, עוד דבר שחבל לי עליו וזה כבר נאמר הרבה פעמים. להקליט בישראל זה אתגר בפני עצמו, אין שום טכנאי סאונד שהוא למעשה מטאליסט שיודע איך לקלוע לסאונד הנדרש של הגיטרות, תופים, סולן, קלידים ולעשות מאסטרינג ברמה בינ"ל, כי יש לך מינימום להקות של מטאל ויותר להקות של רוק, אין לך שום טכנאי בארץ שיכל להתפרנס ממטאל בארץ. בחו"ל למשל כל טכנאי מתמחה בתחום שלו, יש לו אולפן שהוא יודע איך הוא בנוי. אני לא בא לבכות על כתף של אף אחד, זה לצערי המציאות הקיימת ואני מאחל שיקום פה אחד כזה ויחסוך הון של כסף שמתבזבז בחו"ל על הוצאות מחייה, כרטיסי טיסה וההקלטות.
מה דעתכם על הפריחה של המטאל בארץ? בצפר ואורפנד-לנד מופיעים עם להקות שבחיים לא חשבנו שיהיו איתם על אותה הבמה (סלייר, פרדייז לוסט, ועוד…), להקות רבות הוציאו אלבומים חדשים ומבוקשות בלייבלים בחו"ל, מגהדת' מגיעים לארץ?
מגיע פירגון עצבני לאורפנד ובצפר על החתימה שלהם בלייבלים גדולים ואני מאוד מאחל להם להטביע את החותם שלהם בעולם. המטאל כיום לא היה בחיים שלו בכזה שיא ואני כבר חייתי את הסצינה, מתתי איתה ושוב למדתי לחיות אותה אפילו לפי אותם אמות מידה של היום עם המטאל-קור. אני גם חושב שצריך להפסיק עם ההפרדה בין מטאלקור למטאל כבד כמו שמריצים במועדונים. היום אנחנו בעידן הרבה יותר מתקדם מלשלוח יונה ולקוות שלא ירו בה בדרך ליעד הנדרש, ולתקשר עם כל להקה היום, לא משנה איזו להקה זה במרחק של אימייל.
אז המוסיקה התפתחה, המטאל למד לגלגל קצת כספים ולחיות מהמוסיקה שלה למרות שפה ושם אתה יכול לשמוע להקה ממש טובה ורק להתבאס בשבילם שהם לא חיים מהמוסיקה שהם עושים, עוד דבר אני מאחל לנו כאיטרנל גריי ולשאר הלהקות פה לעשות את אותו הדבר ולצאת מהבועה בישראל.
מה לגבי חתימה שלכם בחו"ל? האם צפויות התפתחויות מעניינות בנושא?
סבלנות, כרגע אנחנו מתמקדים בלסיים את האלבום החדש, אחר כך נקווה לטוב.
בנושא קצת יותר אישי, אתה מגיע מרקע מוזיקלי נרחב, שכולל תקלוט רב שנים של מוזיקה אלקטרונית. איך כל זה משתלב עם Eternal Gray? ובכלל, לא התעסקת כמעט במטאל הרבה שנים, איך היה לחזור? להופיע לראשונה על במה מול קהל לאחר הרבה זמן?
תן לי לתקן אותך, אני בא מהמטאל ומשם צמחתי להכיר עוד סגנונות שונים ומשונים. בכל סגנון שתצביע עליו אם אתה רוצה פירוט באיזה תחומים נגעתי אז בבקשה, משנות השישים-תשעים עד למוסיקה העכשיוית-מיינסטרים של היום, צ'יל אאוט, קלאב טראנס, דאנס, שחורה, רוק אלטרנטיבי, רוק מתקדם ועוד הרבה נוספים… האוסף הפרטי שלי בבית כל כך מגוון שאני יכול להחזיק בתיק דיסק של Daft Punk יחד עם Brujeria וגם בתיק הם יחיו בהרמוניה.
איך הרקע שלי משתלב עם איטרנל גריי? מאוד טוב, אני מאוד אוהב את הגישה של חברי הלהקה, אמנם לחלקם עדיין קשה לעכל את השיגעונות שלי במוסיקה אבל אף אחד מהם לא סגור בפני סגנון אחר, וזה מה שמוסיקה Is All About. מוסיקה זה הבקרת שליטת רגשות הכי טובה, יש לך ימים שאתה לא רוצה לראות או לשמוע אף אחד בעולם הזה ואתה שם דיסק אחד והוא הופך אותך לגמרי. לא משנה מה זה,מצידי שיהיה מירי מסיקה, גרין דיי, אינפקטד מאשרום או אפילו Regurgitate, זה מספיק טוב בשבילי וזה מצלצל לי טוב לאוזן.
יצא לי די הרבה פעמים להיתקל באנשים שמשייכים את המוסיקה באופן האישי שלהם לאן שהם רוצים, ואני נתקל לא פעם באימרות באופן החופשי של "מטאל למטאליסטים". אני מקווה שאני בא לשבור פה איזה סטיגמה, כי כבר הרבה מאוד אנשים הודו שיש להם לפחות דיסק אחד בבית של משהו שלא קשור לתחום שיש בו גיטרות מנסרות, את עידן המרדנות כבר עברנו עם הרבה קודמים שלא ממש השפיעו על העולם אלא הועילו לעולם המוסיקה אז בואו ונתמקד בזה שזאת מוסיקה ותו לא.
בקשר לחזרה למטאל, זה קרה באופן מקרי דרך כמה אנשים ותיקים שעדיין נשארו חלק מהסצינה כיום כולל את הדס (Dj Hadas) שהיא נתנה את רוב הטון לגבי החזרה שלי לתחום הזה ולנטוש את עולם הטראנס שהיה חוויה בפני עצמו. לומר את האמת אחרי כמה שנים מאוד טובות שעדיין עמדתי מול קהל אמנם כדיג'יי, ההרגשה היא לגמרי שונה… הרבה יותר אנרגיות מלתקלט מול קהל, לא משנה איך תציג את זה. פה אתה עומד מול קהל ונותן להם לרקוד לפי החליל שלך, לעמוד ולשיר מול קהל זה ממש לבוא להראות להם מה יש לך להגיד. וכמותי, כל האיטרנלים התרגשו למרות הרקורד המרשים של כל חבר להקה מול במה, עדיין היו לנו פרפרים בבטן. עם כל הלחץ שהיה מסביב, כל הצימאון הזה לעמוד מול הקהל הישראלי שהוא הקהל הכי חם שיש, שווה כל רגע!
לאחר שנתיים של ציפייה מצד לא מעט אנשים בארץ, אתם מופיעים לראשונה במטאליסט פסטיבל, לאחר שעד כה התמקדתם בלהופיע במקומות קטנים יותר… מה אתם מצפים מהפסטיבל? למה הקהל שלכם צריך לצפות?
אני לא אחפור לעבר למה איטרנל גריי לא הופיעו בפסטיבלים קודמים כי למעשה לא הייתי חלק ממנה, וזה כבר הסטוריה. אבל מה שאני כן יכול להגיד לך זה שאנחנו כן מופיעים במטאליסט השנה ואנחנו מלאים באנרגיות בדיוק כמו בהופעת הקאמבק שעשינו, לומר את האמת לא ידענו בעצמנו למה לצפות אבל הלכנו עם הראש בקיר וים של רצון והנה זה קרה.
מה הציפייה מהפסטיבל? רק לצמוח ושיותר להקות גדולות יתחילו להתעניין לבוא לישראל. לא הייתי מתנגד לעמוד יחד עם כמה להקות גדולות מחו"ל על אותה במה, ואין להקה שלא הייתה רוצה את אותו הדבר. לגבי הקהל שלנו אני יכול להגיד לך עם חיוך ענק על הפנים שהקהל בישראל לא מאבד תקווה כל כך מהר, ההוכחה כבר ניתנה להם בהופעת הקאמבק מה שנשאר מפה והלאה זה רק לצמוח ולזה הם הכי מחכים.
מה יקרה אם הלהקה תגיע בעוד 10-15 שנה למקום של סיילם (הצלחה עצומה בארץ וחוסר פריצה רצינית לחו"ל)? האם זה ייחשב כהצלחה או כשלון, האם זה תסריט שאתם חושבים עליו בכלל?
סיילם אולי נכשלו לצאת לחו"ל אבל הם עשו חייל לא נורמלי בארץ ומגיע להם קרדיט על זה. אני לא רואה את איטרנל גריי בתור להקה שרוצה לשמור על סטטוס רק בישראל, הלהקה כבר צמחה מעבר לגבולות שהיא נבנתה לפני כמה שנים אם זה בסגנון או ממה שיצא לי להכיר את דורי וגיל עם הרזומה שלהם ואת אוריה ודרור שבאים עם תיאבון שלא ראיתי הרבה זמן באנשים שרוצים להרים משהו טוב כמה שיותר גבוה, עם כל קושי שיש ולא חסר לנו קושי בארץ לצמוח כלהקת מטאל ואת התקליט הזה כבר כולם ניגנו ולעסו. וזה כבר מאוס, תחשוב שאני שייך לדור העתיק של המטאל, מבחינת כמה אנשים הנושא דעך, מבחינתי רק צומח, אז נשמור על הרוח האופטימית פה.
לפני סיום, כמה אסוציאציות:
הדס – כשרון מהלך
דת' מטאל – לפנים!
טראנס – עוד יותר לפנים!
אורפנד לנד – אוריינטל
אנג'ל – פה ללא גבולות
סלייר – זקנים ובועטים
וואקן – עוד פסטיבל
נקש – גבר גבר!
ועכשיו, חפירה אחרונה לסיכום…
תראה פה בארץ אי אפשר לשחק את התפקיד של רוק-סטאר ביחוד במטאל, ממנו לא יצמח לך רוני סופרסטאר ולא אסטרל פרוג'קשן. אני חושב ומאמין שאם כולם כולל כולם – כל הסצינה תיקח על עצמה קצת מהרצון ולא לבוא להגיד "עשיתי את זה! מה מגיע לי?" כמו איזה יהודי טיפוסי או להסתכל לגינה של השכן ולהגיד לו "אתה לא עושה נכון" בגלל שזה לא קולע לסגנון שלך. כשכל אחד יפסיק לשחק אותה אבי רצון של המטאל ויקח יוזמה אז נראה פה שינויים, בנתיים אני הולך פה ושם להופעות, לא הרבה אמנם אבל כאלה של להקות ממש טובות שזוכות לקבל קהל של 50 איש ובאירוע יש 4 להקות וזה עצוב לראות את הלהקות מוצאות את עצמן משקיעות ים של זמן וכסף ובסוף גם נשארות חייבות לבעל המקום כסף. אני לא אגיד בשביל רווח כי עדיין לא הגענו לשלב של לשבת בבית, לגרבץ ולחיות מהמוסיקה שאנחנו כותבים.
יאללה מספיק נתראה בפסטיבל!