ראיון עם להקת Destruction

מרואיינים: להקת Destruction
שמייר (באס \ שירה), מייק (גיטרה), מארק (תופים)

Destruction היא אחת מלהקות הת'ראש מטאל הותיקות בגרמניה וכבר למעלה מ-20 שנה היא לא מפסיקה להפציץ ברחבי העולם. גם לנו בישראל יצא לראות את החבורה המטורפת מגרמניה כחלק מ-Metalist Festival 2005, באחת מההופעות המרשימות ביותר שהיו בארץ.

וכך, מיד אחרי שירדו מהבמה, צוות מגזין מטאליסט התנפל על חברי ההרכב המסכנים ותקף אותם עם מס' שאלות גדול מאד ואפילו אכל להם חלק מהצ'יפס (טוב, זה רק אופיר). על מה שקרה שם… בראיון שלפניכם.

אדיר: קודם כל, כל מה שתגידו מוקלט, ועלול לשמש נגדכם…
מייק: כמו תמיד….כמו תמיד… 🙂

אדיר: אז מההתחלה, מה דעתכם על ישראל בינתיים?
שמייר: בנזונה!
מייק: נחמדה מאוד, אחלה מדינה.

אדיר: הספקתם לטעום סוגי בירות ישראליות בינתיים?
מייק ושמייר: כן… "מכבי" – לא רעה!

אדיר: האמת ש-"מכבי" די מחורבנת לטעמי, אני מעדיף "גולדסטאר"
מייק: היא לא רעה, אבל באמת ש-"גולדסטאר" יותר טעימה.

אדיר: אתם לא מוטרדים מכל מיני מטורפים מתפוצצים, וחרטע שכזה?
מייק: לא מוטרד, לא ממש…
שמייר: זה כל מה שאתה שומע עליו באירופה וכשבאנו גילינו שזה ממש לא ככה. שמענו שתל-אביב היא אחלה עיר, מלאה באנשים נחמדים וחברותיים וכשבאנו גילינו שזה נכון.
מייק: המון המון אנשים פוחדים לבוא לישראל, אבל אני באמת לא מבין אותם…

אדיר: אז איך העברתם את הזמן שלכם בארץ בינתיים?
שמייר: בחוף.
מייק: כן… בחוף, שתינו, עישנו… 😉

אדיר: לפני שאנחנו עוברים לשאלות קצת יותר רציניות, אכפת לכם שאופיר (העורך) יזלול לכם קצת מהצ'יפס?
כולם: כן, בכיף!

[בשלב זה אופיר זולל הרים של צ'יפס]

אדיר: הספקתם לשמוע חלק מהלהקות המקומיות שהופיעו כאן היום?
מייק: כן, אנחנו מכירים את החבר'ה מ-Evergrey…
שמייר: Eternal Gray!
מייק: כן, איטרנל! חח… מכירים אותם קצת.
שמייר: אחלה להקה, מנגנים אחלה דת' מטאל.

אדיר: שמייר, אתה הקלטת קצת שירה באלבום "Kindless" של Eternal Gray, לא?
שמייר: כן, עשיתי קצת שירה באלבום שהם הקליטו בשוודיה.

אדיר: איך באמת שיתוף הפעולה הזה התרחש?
שמייר: כשיש 2 להקות שמסתובבות ביחד באותו אולפן והכל אז יוצא שאומרים "היי" לפעמים – אז כשהם הגיעו להקליט את השירה, הם היו צריכים קצת עזרה עם זה, אז הם שאלו אותי אם בא לי להוסיף כמה צרחות, ואמרתי למה לא.

עומר: שמעתם על אורפנד לנד?
מייק ושמייר: כן, שמענו אותם… הם די אחלה.

אופיר: ראיתם אותם בפסטיבל "Rock The Nations" בטורקיה בשנה שעברה, לא?
מייק: האמת שפיספסנו אותם שם.
שמייר: כן, פיספסנו אותם… אבל שמענו אותם באוטו בדרך לכאן 🙂

אדיר: המון להקות שאתם שומעים פחות או יותר כבר שנים, כמו מוטורהד, ג'ודאס פריסט, מיידן, וכו', מוציאות אלבומים חדשים – עם סגנון מעט שונה. האם אתם חושבים שהן איבדו את ה"טאצ'" שלהן?
מייק: מוטורהד ענקיים, בנאדם!
אפשר אבל להתווכח על הג'ודאס פריסט החדש – שמייר אוהב אותו ואני לא, אז ת'יודע… זה בעיקר עניין של טעם. בשבילי הוא פשוט, כלומר, הוא בסדר והכל אבל הוא פשוט קצת "רך" מידי בשבילי.
שמייר: דווקא השיר הראשון באלבום החדש "Judas Rising" – הוא שיר ענק!

אדיר: אתם חושבים שיש דבר כזה שנקרא "יותר מידי זקן בשביל לנגן מטאל"?
מייק: אין מצב!!! למה "זקן מידי"???
כל עוד אתה יכול לנגן ולהופיע אז זה בסדר.
שמייר: זה היופי במטאל- הוא משאיר אותך צעיר…
מייק: תסתכל על רוני ג'יימס דיו, למשל…
שמייר: בדיוק ראינו אותו לא מזמן, בנאדם, הוא פשוט מלך!
מייק: כן, הוא שולט!

לא זקנים מדי בשביל לנגן מטאל

אדיר: לאחרונה, יש גל של "חזרה למקורות" ע"י להקות ת'ראש וותיקות כמו אקסודוס, קריאייטור, מגהדת', וכו'… האם אתם מחשיבים את עצמכם חלק מהגל הזה?
שמייר: אתה יודע, אנחנו התחלנו את הגל הזה… אולי אנשים לא קולטים – אבל אחרי הקאמבק של דיסטרקשן, להקות למשל כמו Kreator התחילו לחזור לנגן חומר יותר כבד והכל, ורק אז הרבה עיניים של אנשים נפקחו.
מייק: האם אתה יכול להגיד באמת ובתמיד שאתה אוהב את Edorama של Kreator? 🙂

אדיר: קצת, אתה יודע, אבל פחות מאחרים, אין ספק.
עומר: מה הסיפור מאחורי דמות ה-"Mad Butcher" שלכם? אחרי שעשיתם שירים על "אחוות המטאל" והכל, ועכשיו – אחרי היעדרות ארוכה – האלבום החדש הוא "The Return Of The Mad Butcher", מה הקטע עם זה?
שמייר: שאל את מייק, הוא כתב ת'ליריקס 🙂
מייק: אנשים אוהבים אותו, הוא חלק מדיסטרקשן, ולא השתמשנו בו באלבום האחרון – אז החלטנו שהוא יהיה על האלבום הבא, בגלל שהוא כזה… Evil, ופשוט מייצג אותנו… הוא כאילו ה…

עומר: המודג'ו שלכם?
שמייר: חחח כן, אפשר להגיד את זה.

עומר: כמו אדי של Iron Maiden, או ויק מ-Megadeth…
שמייר: הוא ה-"Inventor of Evil" שלנו, והוא איתנו עוד משנות ה-80 והכל…

עומר: אז זה לא כמו חזרתו של באטמן, נכון?
שמייר: חחח, לא… זה פחות… קיטשי.

אופיר: לגבי האלבום "Antichrist" – האם היה לכם קונספט מיוחד לגביו? האם הוא נגד אלוהים, נגד הנצרות, או אולי גם משהו מעבר? שטניזם, אולי…?
שמייר: לא, זה פשוט נגד דתות, נגד אנשים שהורגים בשם אלוהים.
מייק: ובכן, לא נגד דתות עצמן – אלא יותר נגד האנשים שבאים ואומרים "היי אני יודע הכל על אלוהים ואתה לא יודע כלום."
שמייר: ואז הם הורגים אנשים אחרים, ועוד אומרים "האלוהים שלי הוא האלוהים האמיתי", ואין דבר כזה בעצם. אז בעצם, האלבום הוא נגד עד כמה אנשים יכולים להיות טיפשים – ולהרוג אחד את השני בגלל דתות – וזה דבר רע. אולי בעצם השם של האלבום הוא לא שם כזה מייצג… כי הוא לא נגד נצרות בלבד – אלא נגד דתות בכלליות.

אדיר: אוקיי, נעבור למשהו קצת שונה… נניח שאתם בחורה ממש ממש כוסית…
שמייר [קוטע באמצע]: מה??? אין מצב!!!!! אני לא מוכן להיות בחורה!!!!

אדיר: נניח, רק נניח… אז איזו להקת מטאל, או אומן מטאל, הכי הייתם רוצים לשכב איתו?
שמייר: איתי, כמובן! מי עוד? 🙂
מייק: בנאדם, אתה יודע, זו שאלה ממש ממש מוזרה….

אדיר: אני מניח ששמעת על מילה פטרוזה, הסולן של קריאטור…
שמייר [שוב, קוטע באמצע]: מי? מילה? האיטלקי הקטן?
מייק: עם הרגליים הממש קצרות? כן, אנחנו מכירים אותו…

אדיר [מנסה להמשיך]: אני מניח ששמעתם על זה שהופיע בטלוויזיה הגרמנית הלאומית, ועשה תוכנית שבה הוא הסביר לילדים קטנים על רוק ומטאל…
שמייר: התמסחרות!!! התמסחרות!!!!

אדיר: חח זה בדיוק מה שבאתי לשאול… 🙂 אוקיי, אז האם אתם רואים את עצמכם עושים את אותו דבר בעתיד?
מייק: למרות שזה רעיון די טוב, אני לא יכול לדמיין אותנו עושים את אותו דבר, לא…

אדיר: מארק, שאלה בשבילך. ניגנת בעבר גם בלהקות דת' מטאל וגם בלהקות בלאק מטאל – האם אתה לא חושב שפתאום לנגן בלהקת ת'ראש זה קצת… "רך"?
מארק: לא רך, לא… אולי קצת יותר איטי, אבל אני צריך להכות יותר חזק, ואני גם עושה קולות ליווי. אבל המוזיקה עצמה יותר עוצמתית.

אדיר: בוא לא נשכח, שאתה גם החבר להקה החדש ביותר בדיסטרקשן. איך אתה חושב (או יודע?) שהמעריצים ה"וותיקים" של הלהקה קיבלו אותך בתור חלק מהלהקה?
מארק: ובכן, בטור האמריקאי הראשון שלנו, קיבלתי תגובות ממש טובות, אנשים באו לבקש ממני מקלות, ואמרו שהתיפוף היה ממש טוב.
מייק: מעריצים באו לבקש ממנו לחתום על התקליטים הישנים שלנו – שהוא לא חלק מהם – ומבחינתי, זה אומר שהמעריצים מקבלים אותו.

אדיר: שמייר, אתה לא ניגנת בדיסטרקשן קרוב ל-10 שנים בערך…
שמייר [קוטע באמצע שוב – פעם שלישית גלידה]: באמת? 10 שנים? יותר לכיוון 9 וחצי… 🙂

אדיר: האם אתה באמת יכול להגיד שאתה מרגיש חלק מהאלבומים של דיסטרקשן באותם שנים?
שמייר: קניתי את כולם, אתה יודע… ואז הלכתי הביתה ושרפתי אותם 🙂 אבל ברצינות, אני עשיתי את ה"קטע" שלי, והם עשו את ה"קטע" שלהם, וזה דווקא טוב – כי כל הצדדים המשיכו בלי לריב, וזה בעצם מה שפתח את הדרך לחזרה שלי אל הלהקה.

אדיר: עד היום, בטח הייתם בטונות של טורים בכל העולם עד עכשיו… באיזו מדינה יש את הבחורות הכי כוסיות?
שמייר: אין ספק, ונצואלה וישראל.

שמייר, מירי (Distorted) וטל ניסן – יש כוסיות!

אדיר: ומה לגבי קהל? איפה יש את הקהל הכי פרוע?
שמייר: מצטער, אבל זה יהיה ברזיל. זה היה מדהים, כל החצי שעה הראשונה של ההופעה כל הקהל פשוט עמד ושר איתנו את המילים… זה היה ענק.

אדיר: מארק, ובכן, איך אני אנסח את זה… אמרת שאתה אוהב פורנו. אם כך, מיהי השחקנית פורנו האהובה עליך? (או השחקן, אתה יודע, מה שעושה לך את זה, זה בסדר מבחינתי…)
מארק: אף אחת ספציפית, האמת… אני רואה מה שבא, אבל אני אוהב בעיקר את הסרטים של "פרייבט".
שמייר: כן, "פרייבט" זה בהחלט אחלה של דבר…

אדיר: בואו נגיד שלהקה שאתם אוהבים במשך שנים, להקה שגדלתם עליה, הייתה מציעה לכם לעזוב את דיסטרקשן ולהצטרף אליה. הייתם מסכימים? ואיזו להקה זו הייתה?
שמייר: הייתי אומר "למה אתם רוצים אותי? אני חרא!"
מייק: לא הייתי עוזב את דיסטרקשן בשביל שום להקה, אפילו אם מייקל שנקר [מהסקורפיונס] היה מציע לי.
מארק: לא הייתי מצטרף לשום להקה שגדלתי עליה. למשל AC\DC – הם אחלה והכל, אבל התיפוף שלהם פשוט כ"כ… משעמם!

אדיר: אתם כאן לכ"כ הרבה זמן (כמעט לנצח, בעצם), ראיתם המון שינויים בעולם המטאל. אתם מעדיפים את המטאל העכשווי, או אולי את התקופה היותר ישנה?
שמייר: דווקא יש הרבה להקות חדשות ממש טובות לאחרונה, זה פשוט כ"כ אנושי להגיד "פעם היה יותר טוב". עכשיו, נכון שלא היה לך את כל המטאל העכשווי ללא כל העבר, ובהמון מדינות, כמו למשל ישראל, שעד לאחרונה לא היה להן מטאל ממש מפותח ופסטיבלים גדולים והכל – וזה משהו שיש לכם עכשיו – וזה אחלה, כי יש לכם אחלה אווירה וזה מרגיש ממש כמו בשנות ה-80, ההתרגשות והכל. בגרמניה למשל, יש לך בממוצע 5-6 הופעות בשבוע, ואתה פשוט הולך לאיבוד בשלב מסויים… כי זה פשוט יותר מידי.

אדיר: ומה לגבי כל גלי המטאל העכשווים? כל הניו-מטאל, מטאלקור וכל אלה?
מייק: הם קוראים לזה "נו-מטאל", שזה יעני מטאל חדש, אבל בעצם הם פשוט גונבים ריפים מלהקות ישנות, ועושים אותם גרוביים, וזה די מעפן. אני לא אגיד לך שהכל חרא, אבל הרוב פשוט לא משהו.
שמייר: אבל יש גם אחלה דברים – למשל סיסטם אוף אה דאון הם אחלה!
מייק: כן, האלבום החדש שלהם ענק! בשבילי סיסטם הם הפראנק זאפה של המטאל – ואני מת על פראנק זאפה…. 🙂
שמייר: גם המשין-הד החדש ממש טוב!
מייק: אבל זה לא ממש נו-מטאל…
שמייר: אבל עדיין, זה אחלה אלבום!

אדיר: הרבה אומרים ש-"הבי מטאל גוסס", כל הוותיקים מזדקנים, ואין "דם חדש" להחליף אותם…
שמייר: מי אומר את זה? נלך להרביץ להם!
מייק: אי אפשר באמת להגיד את זה… כאילו, ג'ימי הנדריקס מת לפני כל כך הרבה שנים – אבל הוא עדיין חי ובועט, ת'מבין.

אדיר: כמה זמן אתם רואים את עצמכם מנגנים ביחד, ממשיכים ליצור ולהופיע תחת אותו שם ורעיון?
שמייר: בערך עוד שבועיים… 🙂

אדיר: חחח, אז יש לנו סקופ, הא?
שמייר: כן, אולי….
מייק: אולי אני אמות מחר, לך תדע, אבל כל עוד האצבעות שלי יכולות לנגן, ואני במצב בריאותי טוב ויכול עוד לזוז – אני אמשיך לנגן!

צוות מגזין Metalist ולהקת Destruction – בראיון?

אדיר: מה לגבי משחק קצר של אסוציאציות?
שמייר ומייק: מה?

[בשלב זה מארק מסביר להם בגרמנית מה זה "אסוציאציות"]

אדיר: להקות ת'ראש אמריקאיות?
מייק: טסטאמנט היא הלהקת ת'ראש שאני הכי אוהב!
שמייר: וכמובן סלייר.

עומר: אנקל טום?
מייק: אחלה בנאדם, וחבר טוב – אבל הוא שותה יותר מידי.
שמייר: הוא שותה יותר מאיתנו, וזה כבר באמת מוגזם…

אדיר: הומוסקסואלים?
שמייר: שיחיו בכיף, כל עוד הם לא נוגעים בי!

אדיר: בירה?
מייק [בעודו מחזיק כוס וויסקי]: אנחנו לא שותים אלכוהול בכלל!

עומר: מוזיקה אלקטרונית?
מייק: לא בדיוק מה שעושה לי את זה, אבל פרודיג'י הם ממש אחלה!

אופיר: דייב ומגהדת'?
שמייר: הוא היה מאוד נחמד אלינו דווקא, ככה שאין לנו תלונות.
מייק: כל עוד הוא לא מציק לנו לגבי האמונות שלנו. איש באמונתו יחייה.

עומר: …למרות שיכול להיות משעשע אם תיסעו לירושלים ביחד – אתם תהפכו כל צלב שתראו, והוא יהפוך אותו חזרה – שעות של הנאה!
שמייר: חחח כן הא…

אדיר: ולסיכום, למה ת'ראש מטאל?
שמייר: אתה יודע, כשהכל התחיל לא ממש היה ת'ראש מטאל – פשוט רצינו להיות יותר מהירים וכבדים מהלהקות שכבר היו… הכותרת "ת'ראש" הגיעה אח"כ… פשוט רצינו להיות מהירים מהירים מהירים, וגם כבדים 🙂

אדיר: מילים אחרונות?
שמייר: זה לקח לנו בערך 23 שנים להגיע לישראל, אבל אנחנו סופסוף כאן וזה פשוט מגניב! אנחנו נחזור לכאן הכי מהר שאנחנו יכולים, אולי אפילו בסיבוב הופעות לקידום האלבום החדש – אנחנו נשמח לחזור – זו אחלה מדינה ואחלה קהל!

שמייר ומייק: Le'Chaim!!

** תודה לנדב אבני על העזרה בהכנת השאלות.