מרואין: Niro Knox, גיטריסט להקת King Lizard

לפני מספר שנים, רבים בארץ נחשפו לתופעה שנקראת ג'ימי נון סטופ, חבורת הארדרוק מהקריות, או רוקנ'רול כמו שכינו את עצמם שהונהגה על ידי אדם אחד שאפתן – נירו נוקס – שהאמין שדלתות שנסגרו לו בפנים בישראל הן הסימן הברור לכך שלונדון תהיה המפתח להצלחה הגדולה. נירו טס, התאמץ ואף ישן ברחובות והמשיך להאמין בדרך – אותה דרך שתיקח אותו ואת להקתו, King Lizard, באוקטובר הבא לסיבוב הופעות עם Motorhead הענקית. בראיון ראשון, נירו סיפר לי על התלאות שעבר וכמובן על פירות ההצלחה.

אהלן נירו, בוא נתחיל עם אירועים עכשווים, מה בדיוק אתה עושה בימים האלו?

שלום שלום גם לך אלון! בימים אילו אני מתגורר במרכז לונדון, Camden Town למי שמכיר. אנחנו בדיוק סימנו לעבוד על הווידאו קליפ הראשון שלנו שצילמנו חודש שעבר. מופיעים פעם בשבוע לפחות ומוכרים כמה שיותר עותקים בזמן שאנחנו מתכננים את הסיבוב השני שלנו ברחבי אנגליה שהפעם יכלול גם את סקוטלנד ואפילו אולי אירלנד.

אני מבין שאתה גר בלונדון, ממה אתה מתפרנס כשאתה שם?

מתפרנס? בלונדון אי אפשר להתפרנס. אני חי פה, זה הכל. עובד בכל מה שיש, פאבים, מחלק פליירים, צובע בתים, מתקן מחשבים, הובלות, כל מה שיש. כרגע תפסתי עבודה פיצוץ שאיפשרה לי להעלות את רמת החיים טיפה אבל עדיין, החיים פה מאוד בינוניים אלא אם כן אתה בא לפה בשביל לפתח קריררה ועושה מלא כסף. זו עיר קשה, בין הקשות בעולם, צפוף פה ומאוד תחרותי בעיקר בתעשיית המוזיקה. תחשוב על זה ככה – אתה נוסע בנתיב של מינימום 200 קמ"ש ומכל הכיוונים שלך כולם נוסעים מהר, מחליפים נתיבים באטרף ואם אתה מאט לרגע, נחש מה קורה. ובאותה מידה קשה לחזור לכביש, איך תחזור כשהתנועה לא פוסקת?

אתה גיטריסט ההרכב הבריטי King Lizard, קודם כל, מה פירוש השם?

פירוש השם? האמת שאין לי מושג. אף פעם לא שאלתי… זה שם מדליק, ואין לו שום קשר לג'ים מוריסון זה אני יכול להבטיח לך… (צוחק), כששמעתי את השם פעם ראשונה לא ממש התלהבתי אבל זה שם מדליק, מעיד על מידה של מפלצתיות ובאיזשהו מובן בול אנחנו. כולם פה יודעים – קינג ליזרד זה חבורה שלא מתעסקים איתה. "Mad, Bad and Out of their fucking minds".

איך היית מגדיר את הז'אנר שאתם מנגנים?

Rock

אני מבין שהיו כמה התפתחויות מבחינת ההרכב לאחרונה, אתה יכול לספר אילו?

הופה הופה, עוקב, מה??? (צוחק) כן, האמת היא שאני הייתי מאוד עצוב גיטריסט הליווי שלנו עזב. לא סיפור רציני, החלטנו בעקבות זה להשאר 4.

קצת עבר לפני שנחזור להווה, הסיפור האישי שלך די צבעוני, אני מבין שאת הילדות בילית בניגריה, איך לעזאזל הגעת לשם?

(צוחק) מי סיפר לך את זה?? כן, הייתי שם עם המשפחה משנת 82' ועד שנת 91'… 9 שנים… היה נחמד, אפריקה יפהפיה ויצא לי לראות את כל אירופה. כך שבילדות כבר ידעתי שהעולם קצת יותר גדול מאשר מטולה-אילת… היה נחמד, גרתי גם בחוף השנהב ובפלורידה.

איך זה היה לגדול בסביבה כזאת, איך אתה חושב שזה השפיע עליך כאדם?

כמו שאמרתי זה שונה וזה טוב לפתוח את הראש בגיל צעיר, מפחית את הפחדים כשרוצים לעזוב את הקן… כל שנה גרתי במקום אחר ובית ספר אחר, פה זה מאוד דומה והרבה אנשים בורחים מפה ומוותרים. עברתי 16 פעמים בשנתיים! זה פחות מחודשיים ממוצע במקום. עבודות, חברים וכל מה שמסביב… הכל משתנה ומי שלא יודע להסתגל אוכל אותה ונדפק!

איך היה המעבר לארץ מבחינתך, כאדם?

שוק טוטאלי. הייתי בן 11, ומורגל כל כך לאנשים מנומסים ודבר כמו גזענות לא קיים שם. בפעם הראשונה ששמעתי מישהו בבי"ס אומר למישהו "יא מרוקאי מניאק" או "רומני קמצן" הייתי בשוק, אני יודע זה נשמע מוזר אבל תחשוב אנשים גודלים לתוך זה ורגילים. אני לא הבנתי איך אנשים מקשרים תואר למוצא.

ובכלל איך אפשר שלא להזכיר את החוויה המדהימה של לצאת מהטרמינל בבן-גוריון והדבר הראשון שאתה רואה זה נהג מונית עם כרס בגודל של שמיכת פוך, מגרד את הביצים, יורק ולוקח שאכטה מהסיגריה "טיים" שכבר כבתה מלפני 30 דקות ודבוקה ליד שלו כחלק אינטגרלי מהגוף…. (צוחק) אין על ישראל ואני חושב שכמה שהמדינה הזאת דופקת לך את המוח אתה נעשה בן אדם שיותר מעניין לדבר איתו (צוחק)

באיזה שלב של הדברים נכנסה נגינת הגיטרה והרוק נ' רול?

אחרי שנה בקריית חיים המשעממת, שמעתי את הגרסא של נוקינג שרובים ושושנים עשו ונדלקתי על הצליל של הגיטרה. תמיד אהבתי מוזיקה וידעתי קצת אורגן, שיגעתי את אבא שיקנה לי והוא קנה לי. התחלתי ללמוד, הייתי ממש ממש מסור ואהבתי את זה. כמו סקס – ככל שעשיתי את זה אהבתי את זה יותר ונהיתי יותר טוב בזה! אבל כל עוד אני משווה גם צריך לזכור שצריך את השותפים המתאימים.

לא ממש שמעתי עוד רוק חוץ מרובים ושושנים. למטאל נכנסתי כשהכרתי את החברה הראשונה שלי מורלי שאם היא קוראת את זה אני רוצה למסור לה נשיקה וחיבוק גדול ! זאת מטאליסטית אמיתית, הנחיתה עלי כמויות של אוספים, טראש-מטאל, ספיד, סימפוני-מטאל, ומה לא… באמת הכל. אחר כך חבר יקר מאוד בשם דני אדרי חפר לי והשלים את כל הקטע של פאנק וגלאם רוק שהרבה הרבה יותר קרץ לי.

מה בעצם היה ההרכב הראשון שבו ניגנת?

להקה בשם "אנופלס" בגיל 14 אני חושב. דני זייבלט על התופים, חבר וותיק שמנגן היום בלהקה בתל אביב, לא זוכר את השם… ניר אלון שאין לי מושג איפה הוא וזמרת בשם שיר. בלדות על אקוסטי, אתה יודע… לא ממש ידענו מה אנחנו עושים אבל עשינו…

אילו להקות מחו"ל היית מתאר כהכי חשובות להתפתחות שלך כמוזיקאי?

Guns And Roses, Tyketto, MSG, DIO, Gotthard, Van Halen.

זכור לי קליפ של להקה שלך בארץ שבה הופעתם כשאתם כולכם בסרבלים, מי, מה, ולמה סרבלים?

זו היתה האמת הופעה חד-פעמית שעשיתי עם להקת קולה, זו היתה להקה שניגנתי בה לפני שנים – למי שזוכר את חבורת הפסיכים החיפאיים, להקת "נזק מוחי" המיתולוגית. ניגנתי המון המון זמן עם החברה האלה ואני עדיין בקשר עם אילן פישר הסולן שדרך אגב עושה פחות או יותר את אותו החלום בלוס אנג'לס ממרץ 2005 למיטב זכרוני. הוא מנהל תיאטרון בהוליווד ואולי אבקר אותו שנה הבאה שם. הסרבלים היה רעיון של אילן כמובן, לא אהבתי את זה אבל זרמתי. סה"כ החלפתי את הגיטריסט שלהם זה היה מדליק, הם התקשרו אלי יומיים וחצי לפני ההופעה בבארבי ואמרו לי שזה מקרה חירום, ביטלתי תיכנונים ובאתי לתל אביב כמה שיותר מהר, עבדנו משהו כמו 20 שעות רצוף באולפן, ישנתי 4 שעות והלכנו לדפוק הופעה בבארבי. למדתי 10 שירים. היה טוב!

מי בדיוק היו ג'ימי נון סטופ, ומה עשית עם ההרכב?

ג'ימי נונסטופ היה למעשה אני בהתחלה. אחרי הקריירה המזהירה שלי בצה"ל (צוחק) העפתי 25 אלף שקל באולפן קטן בקריות ועשיתי דיסק עם 12 שירים. 6 באנגלית 6 בעברית וחילקתי לנגנים בקריות. מלא מלא רצו לנגן איתי, ואז התחברתי לארז שהוא קלידן בחסד ואריק הבסיסט הכי פגז שיש שהלך איתי לכל אורך הדרך. מאוחר יותר הצטרף אדי פאקינג דרומר התותח שלימד אותי על רוק אן רול קצת מעבר למוזיקה. לא נרחיב יותר מדי…(צוחק) עשינו הרבה הופעות בחיפה ותל אביב בין היתר עם סטלה מאריס ונהיו לנו הרבה מעריצים. אהבתי לנגן בלהקה אבל לא תמיד אהבתי להיות הסולן. אני אחלה רוקר על הגיטרה אבל אין לי את הניצוץ של Front-Man.

מאיפה הגיע רעיון המעבר לאנגליה?

המעבר לאנגליה נבע מהמון סיבות קטנות שהצטברו, חלקן במשך השנים וחלקן דיי לפני העזיבה. זה לא שוויתרתי כי לוותר אומר ללכת לעבוד בהיי טק ולבנות חיים רגילים. זה להמשיך קדימה! הגעתי למצב שאני מאוד מאוכזב מהתוצאות, לא מרוצה ממה שאני עושה, אני זוכר שאמרתי לאורון שניהל אותנו אז "איפה כל האנשים האלה שאני רואה בסרטים? בחלומות שלי? כל הזרוקים האלה עם הקעקועים, אנשים כמו אדי שהיה המתופף שלי שיושבים שם ורק מתים שמישהו כמוני יבוא ויתחיל להקה איתם??" הרבה אנשים לא אהבו את העזיבה והרבה חברים עודדו אותי באיזה שהוא מקום. במיוחד אני רוצה לציין אדם בשם שרון ממן האגדי. הבעלים לשעבר של הג'פטו. אחד האנשים שהייתי מגדיר כלא מוגדרים… היה משקה אותי פה ושם בימי חול והיינו מדברים על רוק נ' רול עד שהיינו נרדמים באוטו או על הבר…

אבל הרוב לא ממש רצו לראות אותי עוזב… אורון לא התלהב בהתחלה מהרעיון במיוחד כי הוא השקיע את הנשמה בי. אבל הוא האמין בי! ראיתי את זה בעיניים שלו. עם כל האכזבה הוא לא עשה יותר מדי בשביל להחזיק אותי בארץ. הוא ידע שאחד כמוני יכול גם לזיין את המלכה יום אחד, זו רק שאלה של נחישות.

אני רוצה לחרוג ממנהגי לרגע ולסטות מהנושא כי אחרי הכל אני מתראיין למגזין מטאליסט שייסד אורון תנעמי ולהתייחס לתקרית של מגהדת'. שמעתי מאנגליה על איך שכולם הטיחו אשמות והתנהגו כמו ישראלים ממוצעים "את הכסף… את הכסף". אני רוצה להגיד לכם משהו. אורון לא עושה את זה בשביל הכסף. הבן אדם העיף עלי כספים על ימין ועל שמאל ונתן כל מה שרציתי אם זה עוד עטיפה ושוב מיקסים, ושעות אולפן וכתבות וכסף מתחת לשולחן ופה ושם… אני לא חושב שאנשים בכלל מתחילים לתפוס מה הבן אדם הזה מנסה לעשות ומה שהוא מסוגל לעשות. אורון ביקר אצלי שנה שעברה, הוא מכיר את כולם פה אני לא האמנתי! אנשים שהתקשורת היחידה שלי איתם זה אימייל, הוא הולך אליהם הבייתה לארוחת ערב, ואח"כ נוסע בג'יפ להופעה של אנטראקס בחינם. יש לו קשרים והוא לא צריך להוכיח כלום. הוא יודע לארגן והכי חשוב – הוא עושה הכל מ ה ל ב!!!

בקיצור, הלכתי אל הלא נודע, ובינתיים אני מבסוט מההחלטה!

איך הסתדרת כשהגעת לראשונה לשם?

תאמין לי, לא יודע… כשאני מסתכל אחורה זה כאילו אישיות אחרת נכנסה בי. הייתי כל כך שונה כל כך פתוח-ראש כל כך שליו… הגעתי עם 800 לירות שזה לא אפילו לפקדון ושכירות ראשונה, גיטרה, בגדים וקצת קונדומים (הייי. צריך להיות אופטימי). נחתתי ב2.9.04 ב11 בלילה בדיוק אחרי ש וולוט רבולבר ירדו מהבמה באסטוריה. הדרך היתה חצי שעה נהדרת של חושך ואורות רחוב… הרגשתי נפלא – רענן ומתרגש!!! לא פחדתי אפילו לרגע. ביום שאחרי קניתי פלאפון ועיתון והתחלתי להתקשר לאנשים שמחפשים גיטריסט – פשוט ככה. ישנתי במלון יומיים עד שפגשתי ישראלי אחד שעזר לי והכניס אותי בחינם לחודש אליהם הבייתה. הוא גר עם עוד איזה 5 איטלקים בבית נחמד. כל יום יצאתי והשתכרתי עד שנחתתי על פאב רוק ממש מגניב, היתה שם מודעה שצריכים עובדים. נידנדתי לו שבוע עד שהוא לקח אותי לנסיון. במהרה נהייתי מאוד פופולרי בקרב הסצינה והתחלתי להכיר אנשים, לזיין בחורות ולנגן עם אנשים. כולם הכירו את נירו היהודון השרוט מפאב ה FOX.

איך הגעת ל King Lizard?

ניגנתי בלהקה בשם Skintight Jaguars ו Nothin’ To Lose. לא הייתי ממש מבסוט אבל קיבלתי חשיפה טובה, זיינתי כמו נמר חולות, שמרתי על כושר נגינה ועשיתי חיים. עבדתי באותה תקופה בפאב גוטי מאוד מפורסם שנקרא The Devonshire Arms . פלאש, וכריסי(הגיטריס שאותו החלפתי) באו והתיישבו על הבר. ישר לפי המראה שאלתי: "אתם מנגנים בלהקה, הא?" – "כן, ואתה?" ענה לי פלאש – "אני מנגן גם… יש לי הופעה עוד שבועיים אם מעניין אתכם לראות" – "ואללה מתאים לנו. יש לנו הופעה מחר אם בא לך לראות." – "כן? איפה? איך אתם נקראים?" – "אנחנו King Lizard" – "אחלה אני אבוא". נתתי להם את המשקאות והמשכתי להביט. באתי לראות את ההופעה, עמדתי בצד וראיתי 2 שירים, נדהמתי מהזמר פלאש… אמרתי לעצמי אני בלהקה הלא נכונה… אין להתפשר ואין להשלים עם העובדה שמה שיש לי זה מה יש…
הוא בא לראות אותי בהופעה והם ממש התלהבו ממני.

הגיטריסט שלהם אגב מנגן בינוני מינוס… וידעתי שהוא יידלק עלי… פירקתי אנרגיות לא נורמליות בהופעה הזאת כי ידעתי שמסתכלים עלי… בקיצור, אחרי משהו כמו 4 חודשים עזבתי את כל הלהקות ובאתי לדבר איתו בפאב. סיפרתי לו על עצמי, צחקנו והוא נדלק על הרעיון אבל אמר שהגיטריסט שלו חבר ממש טוב והוא מפחד להעיף אותו. אמרתי לו שכנראה זה לא אמור להיות. אחרי שבוע קיבלתי טלפון ממנו והוא אמר לי "אנחנו רוצים לגור כל הלהקה ביחד… מתי אתה בא?" או משהו בסגנון…. התלהבתי, הייתי כבר עם כרטיסים ביד לשוודיה לחפש להקות בסוף שבוע, אמרתי לו שאני נוסע ונדבר כשאחזור. חזרתי, נפגשנו, עברתי לגור איתם, מאז אנחנו מתקדמים בצורה לא נורמלית, 2 הקלטות רציניות ווידאו. הופענו עם Robin Black, Warrior Soul, Gemini 5, Red Light Rippers, Vains of jenna ועוד מלא מלא שהכרנו על הדרך. היה לנו סיבוב הופעות דיי מדליק והולכים לעשות עוד אחד במרץ.

אני מבין שהגיטריסט השני של הלהקה עזב, למה?

אני וזיק היינו מאוד קרובים, בחור מטורלל וגיטריסט להיט! הבן אדם ניגן בדיוק כמו שרציתי. הוא פשוט הגיע באיחור יום אחד לחזרה, וכולנו שמנו לב שהגיטרה לא עליו, ופשוט אמר – “I Gott’a Get Out, Guys… I Can’t Even Say What I Am About To Say”. קמנו, קפצנו לפאב בלונדון, שזה מאוד פשוט… אתה יוצא לרחוב ומתחיל ללכת באיזה כיוון שתרצה ויש פאב אחרי 20 שניות (צוחק). ישבנו ודיברנו, והוא פשוט הסביר שהוא מת על הכל אבל זה לא בדיוק בדיוק הסגנון שהוא מייחל לעצמו. הוא רוצה לנגן בלהקה כמו MUSE. אני עדיין בקשר איתו ושמח לצאת איתו כי אנחנו חברים. אתמול הוא צץ בהופעה שלנו וממש היה כיף לראות אותו שם. אולי הסיבה שהוא בא להופעות זה לתפוס כוסיות… זה גם משהו שמובטח בהופעות שלנו! ים של כוס ואתה יכול לצתת אותי על זה! (צוחק)

עד כמה זה שונה מבחינת ההרכב כשאתה הגיטריסט היחיד עכשיו?

הרבה יותר טוב!! יש לי יותר שליטה על מה שקורה במיוחד בהקלטות, אתמול סיימנו 2 שירים נוספים והלך ממש מהר. בהופעות זה מדליק יש יותר מקום על הבמה, אנחנו כולנו רצים כמו שדים מטורפים, יורקים בירה לכל כיוון ועושים תנועות מצחיקות וטיפה מגונות, מרגיש יותר ולא רק אני חושב ככה. אני מחזיק מעצמי גיטריסט מספיק טוב בשביל לנגן רוק עם גיטרה אחת ולגרום לזה להשמע מיוחד, מקצועי ופאקינג טוב!

אתה מרגיש שיש קהל לסגנון שלכם שם?

אני מרגיש שאין סגנון לקהל שלנו. ותפרש את זה איך שבא לך.

המוזיקה שלכם מתקשרת עם כמה דברים, ביניהם הרבה אלכוהול, בחורות, לרוב עם אלכוהול, והרס עצמי בגיל צעיר, זה המסלול הצפוי?

לא. ממש לא. זה המסלול העכשוי. המסלול הצפוי לא ממש נודע והאמת שלא ממש מעניין. הבטחנו לעצמינו שלעולם לא נריב יותר מדי על החלטות כמו לאיזה כיוון לצעוד או מה לעשות עם זה או זה… פשוט כל עוד ננגן כמה שיותר ונלך ביחד, המסלול יוצר את עצמו כמו שאומרים "על הדרך". כבר למדתי בחיים, אין מה לתכנן כי הכל זז סביבך כל הזמן במיוחד בעיר מטורפת כמו לונדון.

עד כמה אתה מעריך שהחיים שלך ביום יום תואמים את דרך חיי איש הרוק נ' רול כמו שהם נתפסים לרוב?

הייתי הומלס כמה פעמים, אף פעם אין לי יותר מדי כסף, החלפתי מלא עבודות, מלא דירות, אני יוצא כל יום בעיקר למועדוני חשפנות ופאבים דיי חשודים שפתוחים בשעות אחרי שמותר להשאר פתוח… ואם זה עדיין לא עונה לך על השאלה אז חבל כי אני לא ארחיב יותר מזה… אני רוצה שאחותי הקטנה גם תקרא את הראיון הזה. (צוחק)

אנגליה היא ממלכת הפאבים, אתה מתחבר להוויית הבירה בפאב? או שזה וויסקי, או אולי כוס תה עם חלב?

וויסקי וגינס. לא נוגע בסמים אבל אני לא נגד זה. כל אחד שיעשה מה שבא לו כל עוד הוא לא דורך על אחרים. חלק מכורים לקוקאין, חלק לחשיש, אני אוהב בירות וכוסיות.

אתה נראה אדם די מוחצן ולא ממש רגוע, איך זה מסתדר עם האופי האנגלי, שדי ידוע כהפוך?

הרבה מקנאים בי אני מאמין, אני נכנס לפאב וישר עושה רעש ומושך תשומת לב. מתחיל עם כל דבר שזז ואין לו זנב. וכולם מחייכים. ותמיד יש איזה זין אחד שלא אוהב את זה ומנסה להתגרות אבל על הזין שלי. האמת היא שלונדון מלאה בהכל והרוב פה לא אנגלים במקור, יש פה הכל מהכל וזה מה שיפה. עיר של שורדים. כל מי שבא לפה ונשאר יותר מ-4 חודשים רצוף – כבוד! נשמע מעט אבל תאמין או לא, זה ככה! בקיצור, כן אני אוהב את תשומת הלב בדרך כלל וגם כשמתגרים בי זה מחמיא לי. אורון תמיד היה אומר וחוזר "רכילות רעה לפעמים טובה יותר מרכילות טובה". וזה נכון!

מה המקומות החביבים עלייך באנגליה באופן כללי?

כל מקום שיש בו כוסיות ואלכוהול. באמת, לא מנסה להיות מוטלי קרו או משהו… וטוב שכך! אבל זה מה שהכי כיף לעשות! והכי כיף לבזבז עליו את הכסף…

מה הלאה? מה היית אומר שהוא החלום הכי גדול שלך מבחינת מוזיקלית?

אין גבול לחלום שלי, אני תמיד רוצה עוד. בעקרון הגשמתי אותו כבר. אני אחד הגיטריסטים הידועים בלונדון. בגדול אני רוצה להיות מפורסם ברמה עולמית…. כמו שמייקל ג'קסון יזוהה בכל מקום שהוא ילך אליו.. רק בלי הקטע של לזיין ילדים קטנים כמובן… (צוחק)

בקיצור, אם הכל ימשיך כמו שזה כרגע, באוקטובר 2007 אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות עם MOTORHEAD ואת הווידאו שבדיוק סיימנו יתחילו לשדר בערוץ MTV2. הקלטנו השבוע 2 קטעים חדשים שמחר בבוקר יודפסו על דיסק אוסף ארצי שנקרא HOTTER THAN HELL שכמובן גולת הכותרת היא אנחנו. הם מכניסים 3 שירים שלנו לשם.

כנראה שאנחנו באים ביוני לישראל להופיע ביחד עם מופע הפריק שואו CAPTAIN HOWDY’S FLYING CIRCUS . אבל זה לא בטוח. יש לו כבר הופעה אחת מאורגנת בדאנג'ן ביפו ולמי שלא מכיר אז כדאי שתסתכלו באינטרנט ממש שווה!!! שבוע הבא כנראה שאצטלם לתוכנית טלוויזיה, הסולן שלנו שדרן רדיו מפורסם ועובד בתוכנית טלוויזיה והוא מסדר איזה קומבינה לרגל הדיסק וגם יש איזה כיוון לנגן בפרסומת לחברת תקשורת לוויני… אני רשום בסוכנויות ליהוק ומופיע בכל מני פרסומות בטלויזיה, שלטי חוצות, ברכבת בתחתית על השלטים הגדולים וכו'… אז פנו אלי ומחר אנחנו הולכים למעיין אודישן כזה … אבל זה יותר בשביל הכסף…

געגועים לארץ? ואם כן, למה הכי הרבה?

אבא, אמא, 2 האחיות שלי, האחיינים החדשים שלי, חומוס, טחינה, 3 החברים הכי טובים – טום, אייל וירון, ולהקת אוברטון. גם לבנות בארץ… ברצינות!

מסר אחרון למי שחולם כאן על קריירה בין לאומית במוזיקה?

תפסיקו לחלום… תתחילו לעשות יא הומואים!!!