ראיון עם Dani Filth, סולן ומנהיג להקת Cradle of Filth
אחרי שנים של ציפיה זה קורה: להקת המטאל הקיצוני Cradle of Filth הולכת להשליט כאוס ואפילה במועדון הרידינג ב-10 במרץ. רבות דובר על הלהקה שהצליחה להפוך לשנויה במחלוקת בסצינת המטאל בגלל השילוב הבלתי קדוש של בלאק מטאל עם אלמנטים של מטאל גותי וסימפוני, וגם מחוץ לסצינת המטאל בגלל חולצת Jesus is a cunt המפורסמת. אבל תגידו מה שתגידו, אי אפשר לקחת מהלהקה את התרומה העצומה שלה לז'אנר המטאל, את אלבומי הקונספט עם האופי הספרותי שלהם, את הקליפים המושקעים ואת העובדה שהם אמנים מהשורה הראשונה ביצירת אווירה קריפית. לרגל ההופעה, תפסתי לשיחה את מנהיג וסולן הלהקה, Dani Filth ששמח לדבר על האלבום החדש והתוכניות לעתיד.
אז מה שלומך דני?
אני בסדר גמור, נמצא בביתי בגרינוויץ' עכשיו ושקוע בראיונות עד הראש. יש הרבה דברים שצריך לסדר לקראת סיבוב ההופעות האירופאי.
אז האלבום החדש Cryptoriana – The Seductiveness of Decay יצא לפני כמה חודשים ואפילו הספקתם לנגן כמה שירים ממנו בלייב. איך זה מרגיש לעומת חומרים קודמים?
האלבום קיבל תגובות מאד חיוביות גם מהמבקרים והמעריצים. ניגנו בערך שלושה שירים מהאלבום הזה בכמה הופעות כבר והקהל התלהב. אני חושב שהשיר הכי פופולארי עד כה היה You Will Know the Lion by its Claw, ללא ספק מהשירים היותר אגרסיביים שעשינו בתקופה האחרונה. מה שאני אוהב בשירים החדשים זה השילוב בין מלודיות לכובד, והעובדה שהשירים האלה יצאו נורא מהירים ולדעתי כוללים עבודת גיטרה מאד חזקה – מה שמחזיר אותנו לסוף שנות התשעים מבחינה מוזיקלית. באופן מסוים זה אלבום שחוגג את מה שגרם לנו להתפרסם מלכתחילה.
תוכל להרחיב על משמעות השם הלא שגרתי של האלבום?
השם של האלבום הוא משחק מילים, כמו שאנחנו אוהבים לעשות לאורך ההיסטוריה של הלהקה. זה התחיל עם V Empire והמשיך עם Nymphetamine ו-Thornography. הפעם לקחנו את המונח Victoriana ושילבנו אותו עם המילה Crypt. המטרה היתה לשחק על העובדה שהתקופה הויקטוריאנית מצד אחד היתה מלאה בהתפתחויות תרבותית וטכנולוגיות, ומצד שני הויקטוריאנים היו אובססיביים לכל מה שאפל. היו להם הרבה אמונות תפלות והם ממש האמינו ברוחות ושדים. זה ניגוד מרתק.
אז זה אלבום קונספט במובן מסוים, כמו הרבה אלבומים קודמים שלכם?
הפעם הקונספט פחות בולט. אני החלטתי להתרכז בנושאים שאני אוהב, כולם לקוחים מהצד האפל של המאה ה-19. פשוט רקחנו את זה לתוך המוזיקה. הרגשנו שאנחנו רוצים להתמקד יותר במוזיקה מאשר בסיפור, אבל כמובן שמבחינת המילים של השירים המעריצים יקבלו לא מעט סיפורי זוועה שהם החותמת שלנו.
איך אתה שומר על העסק רענן? ואיך הולכת ההתמודדות עם הזעזועים בהרכב? רק לאחרונה היו שני חברי להקה שעזבו.
נכון. אבל זה תמיד היה העניין איתנו. הרבה חברי להקה לשעבר הרגישו שהם יכולים להצליח יותר בהרכבים אחרים או שפשוט החליטו להפסיק להקליט ולצאת לסיבובי הופעות בגלל סיבות אישיות. ובאופן מסוים חילופי הליין אפ עזרו לנו להתרענן. האלבום הקודם שלנו היה אחד היותר טובים שלנו ואני מאמין שהאלבום החדש ממשיך את הקו המוצלח הזה. כל אחד מחברי הלהקה מביא הרבה רעיונות להקלטות כעת, וכולם מלאי התלהבות. יש לנו הרכב מאד סולידי שממוקד בהצלחה של הלהקה.
מה השיר שאתה הכי אוהב מהאלבום החדש?
זה קצת קשה אבל אני כנראה אלך על Achingly Beautiful. השיר הזה מחזיר אותי ישר לשירים בסגנון A Gothic Romance שהקלטנו בתקופת Dusk and Her Embrace. לפעמים זה מרגש לחזור אחורה, אבל עם הניסיון וההבנה שיש לנו עכשיו.
בוא נדבר רגע על הקליפ לשיר Heartbreak and Seance. מדובר בקליפ מאד מושקע. איך הצלחתם להקים כזה פרויקט?
בגדול פשוט שפכנו את כל התקציב שלנו על זה (צוחק). נתנו את כל מה שהיה לנו ורצינו ליצור קליפ מאד קולנועי עם אווירה כמעט תנ"כית שתעשה צדק לנושאי השירים של האלבום החדש. אני שמח שאנשים יצאו מרוצים מהקליפ כי זה כנראה הקליפ שעבדנו עליו הכי קשה.
אז זה אומר שלא יהיה עוד קליפ לאלבום הזה?
דווקא תיכננו להקליט קליפ לשיר Vengeful Spirit עם ליב קריסטין שהתארחה אצלנו גם ב-Nymphetamine. אבל לצערי זה נראה שפשוט אין לנו זמן! אנחנו מתארגנים לסיבוב ההופעות האירופאי וקשה לדחוס את זה בלוח הזמנים. אבל זה עדיין בתכנון וכנראה שנחזור לזה.
יש כבר מחשבות לגבי העתיד?
תמיד יש הרבה דברים בתכנון. סיבוב ההופעות האירופאי זה הפרויקט שכולנו ממוקדים בו כעת, ואנחנו נהיה עסוקים בהופעות הדליין די הרבה זמן. וכמובן שנגיע גם לכמה פסטיבלים נבחרים באזור הקיץ. אחרי זה אני מאד מקווה לעשות יותר הופעות עם Devilment. אני גם יכול לומר שמתבשל אלבום חדש ל-Cradle of Filth. אנחנו כבר כותבים אבל התהליך איטי יותר הפעם כי אנחנו רוצים להתנסות יותר ולהגיש משהו שונה משני האלבומים האחרונים.
מה בעצם קורה עם Devilment עכשיו?
היה לנו סיבוך רציני עם חברת הבוקינג וזה די דפק אותנו. יצא לנו לעשות רק חמש הופעות אחרי האלבום החדש ואני מאד מקווה לפתור את זה בקרוב כדי להחזיר את Devilment לפחות להופעות בפסטיבלים. זה פרויקט שאני מאד אוהב והיה חבל לראות את הפוטנציאל המבוזבז לאחרונה.
בחזרה ל-Cradle of Filth, מה אתה יכול לספר על ההוצאה המחודשת של Cruelty and the Beast שמתוכננת לשנה הבאה?
חשבנו לעשות משהו לכבוד חגיגות 20 שנה לאלבום והצלחנו להפתיע אפילו את עצמנו. אנחנו איתרנו את ההקלטות המקוריות של האלבום ואני נפגש עם סקוט אטקינס שהפיק לנו את Cryptoriana כדי לעבוד על מיקס חדש לגמרי. לא רימסטר, אלא ממש מיקס חדש. המטרה היא להתחיל מאפס ולהשתמש בכל הכלים שלא היו לנו אז כדי להביא את החזון הגרנדיוזי המקורי.
אתם הולכים לצרף דמואים וגרסאות אלטרנטיביות כמו בהוצאה המחודשת של Dusk and Her Embrace?
הפעם לא. המיקוד הוא יותר באלבום עצמו, אבל אנחנו נכלול את הקאבר שעשינו ל-Hallowed Be Thy Name בתור בונוס, גם הוא עם מיקס חדש שסקוט ואני עובדים עליו.
אז זה אומר יותר שירים מ-Cruelty and the Beast בתקופה שתגיעו לישראל?
אנחנו משתעשעים ברעיון של נגן את האלבום במלואו בכמה הופעות, אבל אני חושב שכשנגיע לישראל אנחנו ננגן סט יותר מגוון. אני יכול להבטיח שיהיו שני שירים מ-Cruelty and the Beast.
בשנה הבאה האלבום Godspeed on the Devil's Thunder גם יחגוג עשור. יש תוכניות שקשורות לאלבום?
לא כרגע, כמו שאפשר לראות, כל הפוקוס הולך על האלבום החדש ובקרוב גם ל-Cruelty and the Beast. אבל The Death of Love הפך לשיר קבוע בסט שלנו ואתם תשמעו אותו בישראל.
תמיד רציתי לשאול אותך – איך הצלחתם להוציא אלבום כל כך כבד ואפל כמו Godspeed on the Devil's Thunder תחת רודראנר? אישית, זה האלבום שלכם שאני אוהב.
2008 זכורה לי במיוחד כשנה שבה הרבה דברים קרסו בחברות התקליטים למינהם. רודראנר היו נורא מרוצים מהכיוון המלודי ב-Nymphetamine ובעיקר ב-Thornography שהיה האלבום הכי מלודי שלנו. זאת גם הסיבה שהם דחפו את הקליפ של Temptation כל כך. אני חושב שהם ציפו שנמשיך בקו הזה אבל אני רציתי לעשות אלבום קונספט על הרוצח הסדרתי מימי הביניים ג'ילס דה ריי, והחלטתי שאלבום כזה חייב להיות אפל וכבד במיוחד. כולנו הרגשנו באותה תקופה שזה יהיה האלבום האחרון שלנו ברודראנר. הם עברו הרבה זעזועים והפסיקו להיות לייבל שמקדם דת' ות'ראש. פשוט היתה לנו תחושה שהם לא יחדשו את החוזה איתנו כך או כך, אז עשינו דברים בדרך שלנו והבאנו להם את האלבום כמו שהוא. מבחינה כלכלית הוא לא היה להיט כמו Nymphetamine, אבל מבחינה אומנותית אני גאה בו ואני שמח שאתה אומר שהוא האהוב עליך.
אם כבר מדברים על חברות תקליטים – מה דעתך על מצב התעשייה היום? יש ל-Cradle of Filth יותר עצמאות כיום?
בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים עלינו, תמיד היתה לנו עצמאות. אנחנו תמיד עשינו את מה שרצינו, גם באלבומים היותר מלודיים. היה לנו מזל בהרבה מובנים. היום יש את הפיראטיות ו-YouTube שמוזילים את כל התעשייה. הרבה להקות צעירות מקליטות דברים בבית בחרא איכות ויוצאות לדרך עם חומרים חצי אפויים. חברות התקליטים קורסות. דיסקים היום זולים מתמיד ועדיין קונים אותם פחות. התקליטים יקרים יותר מאי פעם וזאת חלק מהסיבה שהם יותר נישתיים ועדיין לא נמכרים בכמויות כמו פעם. כל שירותי הסטרימינג שיש היום כמו אפל וטיידל אולי חוקיים וטובים למשתמש אבל אנחנו לא רואים מזה כסף. אם אני רוצה לנסות להקה חדשה, אני אצפה בקליפ רשמי ואלך לקנות את האלבום בחנות אם זה ישמע לי טוב. אבל אני מניח שלקהל הצעיר קל יותר להשתמש בשירותי סטרימינג ולהכיר ככה להקות.
לדעתך יש ערך לבונוס עבור המאזינים שהוא מעבר למוזיקה?
אנשים כבר התרגלו לקבל מאיתנו קליפים גרנדיוזיים וארטוורק מושקע. היה לי מזל לעבוד עם הרבה אמנים מצוינים שעזרו לי להגשים את החזון של הלהקה. אנחנו תמיד יוצאים מגדרנו כדי לשמר את האווירה שמסביב למוזיקה. אבל זה לא מתאים לכל להקה.
מאיפה אתה מקבל השראה כשאתה כותב את הטקסטים והקונספט של כל אלבום?
אני גר באזור נורפולק, וזה אזור מאד עשיר בהיסטוריה של אגדות עם אפלות. יש לנו כאן מסורת חזקה של על טבעי, גותיקה וספרות אימה. אני עצמי גר בבית ויקטוריאני בסגנון של פעם והמשרד שלי תמיד מפוצץ בספרים, סרטים וחפצים עתיקים שמזוהים עם דברים על טבעיים שאני אוסף. כל זה נותן לי השראה בלתי פוסקת. נושאי העל טבעי והאימה כל כך עמוקים שאי אפשר לחקור אותם עד הסוף, תמיד יש עוד משהו שיכול להצית לי את הדימיון.
למה לדעתך הגותיקה הויקטוריאנית מרתקת אנשים רבים גם היום?
אני חושב שהז'אנר הספרותי הזה נגע בהרבה דברים אוניברסליים כמו טבע האדם, מקום האדם בעולם והיחסים שלנו עם כוחות שמעבר להבנתנו. זה משהו שמעסיק אנשים כל הזמן. ויש את התחושה הזאת שמתחת לכל החזות הנורמטיבית מסתתר משהו אפל בחברה שלנו. אלה לא דברים שיעלמו אי פעם.
מה התקופה הכי מאתגרת בהיסטוריה של הלהקה מבחינתך?
חילופי הליין אפ אחרי The Manticore and Other Horrors השאירו אותי קצת מזועזע כי היינו ממש לפני עבודה על אלבום נוסף והייתי צריך להבין איך הופכים את המצב הזה לחיובי. זה החזיר אותי לימים שאחרי אלבום הבכורה שלנו. הייתי בטוח שאנחנו מתפרקים כשחצי מההרכב נשר. במקור V Empire היה EP הפרידה שלנו, אבל אז הגיעו הזדמנויות חדשות. שום דבר קיצוני לא יצא ממקום של נוחות, אז אני מתאר לעצמי שהלהקה רק התחזקה בגלל כל זה.
בתור מעריץ של הסרט Cradle of Fear שמחתי לגלות שאתה הולך להופיע בסרט שנקרא Baphomet. מה אתה יכול לספר על זה?
זה תפקיד די קטן. אבל גם אני מאד מתגעגע לתקופה של Cradle of Fear. הסרט הזה היה פרויקט שיצא מתוך תשוקה טהורה שלי ושל הבמאי לסרטי אימה שגדלנו עליהם. הייתי שמח לעשות סרט המשך, אבל זאת כמובן בעיה של תקציב ושל לוח זמנים.
יש ספר חדש בתכנון? משהו בסגנון של The Gospel of Filth?
יש לי רעיון לעוד ספר, כן. אבל תמיד כשאני מתיישב לכתוב אני מגלה שיש דברים יותר דחופים. הפוקוס הוא מאז ומתמיד על Cradle of Filth. העניין הוא ש-The Gospel of Filth נדחה הרבה פעמים כי תמיד רציתי להוסיף עוד דברים (צוחק). זה יצא ספר די ארוך, אז אני צריך לוודא שיש לי את המשאבים והזמן.
ושאלה לסיום – מה אנחנו יכולים לצפות מההופעה בארץ? יש לך מסר למעריצים בישראל?
קודם כל אני רוצה להודות לכולכם על התמיכה. אני מאד מקווה שתל אביב תהפוך ליעד קבוע אצלנו עם סיבובי ההופעות של האלבומים הבאים ואנחנו מחכים להגיע כבר. ההופעה הזאת תהיה האחרונה בסיבוב ההופעות האירופאי אז אתם יכולים לצפות לאווירה של מסיבה, ולסט מאד מגוון עם שירים מתקופות שונות של הקטלוג. יש בסט הזה משהו לכל אחד!