מרואין: Doc Coyle מלהקת God Forbid

יש מי שרואה את God Forbid כלהקת העתק ל-Killswitch Engage. אני באופן אישי, רואה בהם להקת מטאל-קור שקרובה יותר למטאל ושהצליחה להנפיק שני אלבומים טובים מאד בינתיים, כשהאלבום החדש שלה הוא הבטחה לעוד דיסק מעולה. לקראת צאת האלבום שוחחתי עם גיטריסט הלהקה והכותב הראשי, דוק קוייל.

בוא נתחיל עם האלבום החדש, "Constitution Of Treason", הבנתי שיש איזה קו סיפור מאחרי האלבום.

זה לא ממש סיפור, אלא קו שעובד דרך האלבום, הרעיון הבסיסי היה לדבר בעיקר על אמריקה בעקבות הבחירה השנייה בנשיא בוש, אבל גם באופן כללי על העולם ועל מצב הדברים כרגע.

זאת אומרת שזה אלבום פוליטי? אתם מוחים כנגד ממשל בוש?

לא, אנחנו לא מוחים ספציפית נגד בוש, זה לא עוד אלבום אנטי-בוש, הוא יותר מתייחס לעולם שבו אנחנו חיים, עולם שבו עם כל האינטליגנציה והקידמה אנו עדיין לא מסוגלים לפתור בעיות ללא מלחמה, משהו דוגמת המלחמה בעירק. הרי יש עשר מדינות לא פחות גרועות מעיראק, למה היינו צריכים להיכנס לשם בדיוק? ומה קורה עכשיו, אחרי שבעצם נגמרה המלחמה.

כרגע זה יותר צבא כיבוש.

נכון, אז אנו לא מתייחסים לדברים ספציפיים, אבל יש הרבה ביקורות על נושאים שונים, גם על היחס שבין הכנסייה לממשל למשל, וגם יש דברים יותר אישים באמצע האלבום, כמו שיר המוקדש לאבי, שהוא גם האב של אחי, הגיטריסט השני, דאלאס.

אז למה מתייחס שם האלבום ספציפית?

הוא מתייחס לכל הגל שצץ אחרי אירועי ה-11 בספטמבר, ולחוקים שחוקקו המגבילים בעצם את הזכויות החוקתיות של אזרחי המדינה. נוצר מעין מצב שכזה שיש תחושה שאסור לבקר את אמריקה, שכל ביקורת היא מעשה בגידה, כשבמקרים רבים מדובר על ביקורת לגיטימית שנועדה לשפר דברים.

הושפעת מסרטו של מייקל מור Fahrenheit 9/11?

אני לא יכול לומר שכל האלבום הושפע מסרט אחד ויחיד, אבל כן, הוא די מיקד את הדברים והציב אותם בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה. יש תחושה שהממשל ניצל את האירועים שקרו כדי להעביר כל מיני חוקים שהגבילו את החופש שניתן לנו בחוקה, והאלבום דן גם בזה.

בוא נדבר קצת על הצד המוזיקלי של האלבום, הוא דומה לאלבום הקודם, Gone Forever?

האלבום הקודם היה יותר ישיר, יותר מהיר ועצבני, האלבום הזה הוא יותר ארוך, יותר דינאמי, הייתי אומר אפילו, יותר אפי.

כלומר שירים יותר ארוכים? יותר ריפים?

גם, יש לנו לפחות ארבע שירים שהם מעבר ל-6 דקות, אבל הכוונה שלי היא בעיקר ליותר שירה מלודית, מילים יותר אפיות, מלודיות יותר גדולות. יש באלבום אינטרויים ואאוטרויים לשירים, מה שגם נותן איזה תחושה סיפורית לאלבום. אני חושב שאנחנו משתפרים מאלבום לאלבום, והחדש הרבה יותר קרוב למה שרצינו לעשות.


God Forbid למען האזרח האמריקני

באלבום הקודם הייתה עבודת "ליד" מעולה שלך ושל אחיך, יש אותה כמות גיטרת ליד גם בחדש?

בהחלט, אפילו יותר. האמת היא שבקודם אני עשיתי את כל הלידים, ובעיקר השתמשתי באפקט אוקטב כדי לתת את התחושה שמדובר בשתי גיטרות. באלבום הזה שנינו נתנו יותר ביטוי ליכולת שלנו.

זכור לי מאד הליד בשיר הראשון באלבום הקודם, עם קטע הרמוני שהזכיר לי את הקטע הידוע בשיר Hotel California.

הרבה אמרו לי את זה, לא שמתי לב לזה כשהוצאנו את האלבום, אבל באמת שמתי לב לזה אחר כך, אין לי בעיה עם זה, הליד בשיר Hotel הוא אחד הלידים הגדולים בכל הזמנים.

השוו אתכם הרבה ל-Killswitch Engage, אתה רואה מקום להשוואה?

הם יותר ישירים מאיתנו. תראה, הם להקה אדירה, אין ספק, יש להם סולן אדיר, ריפים כבדים, והם פשוט עושים מוזיקה מעולה. אנחנו יותר דינאמיים, יותר מגוונים מבחינת בניית השירים. אצלהם בדה"כ שיר שמתחיל באופן מסוים יסתיים כך, אצלנו יש כל מיני שבירות קצב וריפים, גם לנו יש חשיבות גדולה לכל עבודת הליד, להם אין לידים.

תן לי סיכום קצר של תולדות הלהקה.

בעיקרון זה היה אני ואחי בהתחלה, בסביבות 96' ניגנו ביחד במוסך הביתי, בשלב מסוים אספנו סביבנו חברי להקה, והוצאנו כמה דמואים, שאחד מהם יצא כדיסק בחברת Volt. הדיסק הזה נשלח ל-Century Media שהחתימו אותנו, ואיתם הוצאנו את "Determination", האלבום הראשון והכי ניסיוני שלנו. הרבה אנשים אומרים שהוא האהוב עליהם במיוחד, אבל לא עלי, אני חושב שדי חיפשנו את עצמנו אז. לאחר מכן יצאנו לסיבוב הופעות רציני ומאז אנחנו איפה שאנחנו.

מה לגבי הסאונד באלבום, הבנתי שחוץ מ-Eric Rachel שהפיק את הקודם הפעם עבדתם גם עם Jason Suecof, שהפיק את Trivium.

כן, הם ללא ספק הביאו משהו טוב יותר לסאונד, והפעם גם אני ודאלאס היינו מעורבים בכל שלב של ההפקה, בכל החלטה, גם בילינו הרבה יותר זמן באולפן, חודשיים לעומת חודש באלבום הקודם. גם את המיקס באלבום הקודם עשה Colin Richardson, שככל שהוא טוב, יש לו סאונד מאד מאד ייחודי לו, והפעם הגענו לסאונד שהוא יותר שלנו, יותר ייחודי.

מה לגבי הופעות, איזה הופעות זכורות לך במיוחד?

עשינו שנה שעברה סיבוב הופעות ענק עם Machine Head באירופה, והם ענקיים שם, כך שכל האולמות היוו מופצצים. גם עשינו סיבוב באנגליה עם Chimaira, Killswitch ו-Shadows Fall.

לגבי המוזיקה שאתם מנגנים מי הם ההשפעות העיקריות עליכם, ואיך היית מגדיר אתכם, יותר מטאל-קור או יותר מטאל?

בהתחלה הושפענו הרבה מלהקות דת' אולד סקול כמו Suffocation או Morbid Angel, וגם מהלהקות האירופאיות כמו At The Gates אבל אחרי זה שילבנו יותר מטאל-קור, דברים כמו Converge ו-Canderia. אבל כיום אני חושב שאנחנו פשוט מי שאנחנו, מבחינת הז'אנר? אני חושב שאנחנו יותר קרובים למטאל, להקת מטאלקור היא Caliban, אנחנו די שונים.

מה הלאה מבחינת הופעות?

צפוי לנו סיבוב הופעות באירופה עם The Haunted, אבל לפני זה בארה"ב עם Meshuggah, Mnemic ו-The Haunted שוב.