״זה הגיע למצב שזה היה IN לשמוע מטאל, סבתות היו מסתובבות בהופעות ושומעות מטאל, ממש אי אפשר היה להתחמק מזה וזה כבר הגיע למצב של ״בחייאת, די עם זה״. אלה חלק מהדברים שאמר לי מתיאס לילמאנס, סולן Finntroll במסגרת סיפוריו על מעללי להקת הפולק הפינית, הוא גם סיפר לי מה קורה עם האלבום החדש שלהם (״זה בדרך. זה לוקח לנו קצת זמן, אבל זה יקרה״), למה לא שמעו עליהם כלום בתקופה האחרונה (״פשוט לא היה שום דבר מעניין לכתוב״) ומה דעתו על סצנת המטאל הפינית. וכל זה – לקראת ההופעה הקרובה של הלהקה בישראל בחודש הבא:

אהלן מתיאס, מה שלומך? מעבר לכך, מה השתנה אצלכם מאז הפעם האחרונה שהייתם כאן, ב-2010?

שלומי מצויין. אני עושה דברים נוספים מעבר לFinntroll כרגע, אז כן, הכל מעולה עכשיו. מאז 2010 Finntroll נהייתה מפורסמת יותר, זו היתה אחת מנקודות השיא של הלהקה, ממש נקודת מפנה ויחד עם האלבום שיצא ב-2013 התחלנו טור עולמי לא קצר (איבדתי כבר את הספירה של בכמה ארצות ביקרנו) והיינו ממש עסוקים ועכשיו אנחנו לוקחים דברים קצת יותר לאט ועובדים על חומר חדש, אז הייתי אומר שהרבה מאוד קרה מאז 2010.

בהתחלה Finntroll היתה מוציאה אלבום כל 3 שנים בממוצע. האלבום האחרון שלכם יצא ב-2013, כלומר לפני 6 שנים. אני יודע שאתם עובדים על חומר חדש אז… מתי אנחנו יכולים לצפות לאלבום חדש?

ברגע שהכל יהיה מוכן 🙂 . יש לנו כבר הרבה ריפים חדשים, יש הרבה שירים שכבר מוכנים אבל זה עדיין לא שם. אנחנו מתקדמים לשם, לאט לאט. עשינו הרבה טורים בשנים האחרונות ורצינו לקחת את הדברים קצת יותר לאט. באמצע גם היה לנו את טור העשור ל-Nattfodd שהעסיק אותנו המון ודחה את הוצאת האלבום בשנה לפחות, אז כן, זו היתה ממש נסיעה ברכבת הרים. אנחנו נגיע לשם, האלבום יצא, פשוט לאט. בסופו של דבר באלבום האחרון הצבנו רף מאוד גבוה ואנחנו לא רוצים לאכזב את המעריצים שלנו, אז אנחנו עובדים קשה. לאט, אבל קשה.

כל השירים שלכם (פרט לאחד) הם בשוודית. אני מכיר את הסיבה ההיסטורית לכך (Katla התחיל במסורת ומאז זה המשיך כך) אבל השאלה העיקרית היא האם *אתה* מבין את מה שאתם שרים? אתה דובר שוודית?

כן, אני דובר שוודית. אני חלק מהמיעוט הפינו-שוודי (Fennel-Swedish) שחי בפינלנד אבל מדבר ניב מסויים של שוודית. אנחנו מבינים את כל מה שהשוודים אומרים והם מבינים 90% ממה שאנחנו אומרים, אבל כשאנחנו מדברים הם אומרים ״כן, אלו מפינלנד״. Katla הוא בעצם חצי פינו-שוודי. הבחנתי בזה שכשאנחנו מופיעים אנשים שרו איתנו את המלודיה יותר מאשר את הליריקה, אבל זה בסדר, אחרי הכל אנחנו מיעוט של כ200,000 איש בלבד שדוברים את הניב המסויים הזה.

Katla כבר לא חלק פעיל ממש של הלהקה, כלומר הוא לא שר איתכם בגלל הבעיה הרפואית שלו וכו׳. חשבתם פעם להציע לו לצאת איתכם לטורים כצוות תמיכה, סאונדמן או מנהל להקה בהופעות?

לא לא. הוא לא סוג כזה של בנאדם, הוא לא אוהב את הדברים האלה. הוא חי בסוג של גלות מרצון, הוא לא אוהב את העיר ולא גר בה אלא באיזה חור באמצע השממה הפינית. הוא לא אוהב לצאת לטורים ולהסתובב בעולם. הוא ואני חברים תקופה ארוכה והכל בסדר, הוא נהנה לכתוב עבורנו והוא מרוצה מהמקום שבו הוא נמצא כרגע מבחינת הלהקה.

Katla כותב את המילים לשירים, כמו שאמרנו. מי אחראי למלודיות ולהלחנה? האם זה משהו שהוא שותף לו? אתם עושים ג׳אמים כחלק מתהליך ההלחנה, או שיש תהליך אחר שאתם עובדים לפיו כשאתם מלחינים?

זה עובד קצת אחרת. הוא כותב משהו ואנחנו מנסים להתאים את זה לשירים, Trollhorn ואני, לשים כל חלק למקום המתאים לו ולהחליט מי שר מה וכו׳. אם אנחנו צריכים עוד חלק, למשל עוד 4 שורות במקום מסויים, אנחנו שולחים לKatla ״שמע, אנחנו צריכים פה עוד 4 שורות״ והוא כותב ושולח לנו. אותו דבר קורה כשאנחנו צריכים שינויים כלשהם. כשאנחנו מסיימים אנחנו שולחים לו הכל לשמוע את דעתו. מבחינת הלחנה, זה משהו שבדרך כלל Tundra ו-Trollhorn עושים, הם יושבים יחד וכותבים את המלודיות, הופכים דברים למעלה ולמטה ולכל הכיוונים עד שהמלודיות עובדות להם.

אתה מחווה דעה מדי פעם, בתור בסיסט בעצמך?

תראה, אני גם טכנאי סאונד אז מדי פעם כן, אני מחווה דיעה שמשהו צריך לעבוד טיפה אחרת אבל לרוב אני נותן להם לעשות את הקטע שלהם. הם טובים בזה.

לא עשיתם הרבה טורים בשנתיים האחרונות. האם זה בגלל העבודה על האלבום החדש או שפשוט ככה דברים הסתדרו?

ב-2016 עשינו את הטור האחרון והחלטנו לקחת את 2017 ו-2018 בניחותא, לנוח קצת, לתת אחד לשני קצת מרחב מחייה וגם זמן ומקום לעבוד על שירים חדשים. כשהאלבום החדש יצא נחזור לעשות טורים והופעות שוב, כמו פעם.

משהו נוסף שהבחנתי בו כשחיפשתי פרסומים עדכניים שלכם – כמעט ואין חדשות ופעילות שלכם בשנתיים האחרונות. מה הסיבה לזה, בעצם?

ובכן, בעקרון פשוט לא היה שום דבר חדש אז לא כתבנו שום דבר 🙂 אנחנו מתרכזים כרגע בעבודה על האלבום החדש ועד כמה שזה עצוב, פשוט אין לנו שום דבר חדש לכתוב עליו עדיין. לוקח לנו הרבה זמן לעבוד על האלבום; אנחנו בדרך כלל יושבים ומוצאים יחד חוט מקשר שעובר דרך השירים באלבום, מעין ״קו של קסם״ כזה, ואנחנו עדיין מחפשים את החוט המקשר המיוחד הזה עבור האלבום החדש. אז לא פרסמנו גם על האלבום שום דבר בינתיים. אנחנו מתקדמים לשם לאט אבל זה כדי שהאלבום יהיה יותר טוב.

היית חבר בשתי להקות נוספות לפני שהצטרפת ל-Finntroll ויחד עם סמולי (מ-Finntroll) הקמתם הרכב נוסף בשם Dycomposter איך אתה מסתדר עם הכל יחד?

ובכן, זה היה לפני הרבה זמן… יש לי עכשיו פרוייקטים אחרים, פרוייקטים חדשים. אחד מהם הוא פרוייקט שבו אני מנגן על הבס והוא משהו בסגנון קרוס-פאנק, פרוייקט שנקרא DISPYT (המילה השוודית ל״מחלוקת״). לא היה לי מספיק זמן לכל הפרוייקטים, חלקם רדומים ואחרים באמת ״חיסלנו״. נכון לעכשיו אני עובד בעיקר על DISPYT ועל האלבום החדש של Finntroll.

בלהקות האחרות שהיית בהן (ושאתה לוקח בהן חלק כרגע) אתה מנגן על בס. חשבת אי פעם לעשות איזה טוויסט כזה ולהוסיף בס שנייה להרכב?

וואו, זה יקח דברים לרמה אחרת לגמרי… דיברתי עם Tundra על העניין למעשה ולמשל באלבום האקוסטי Tundra שר חלק מהשירים ושיחקתי קצת עם הרעיון שכשננגן את זה בהופעה אני אנגן על הבס והוא ישיר. אני עדיין מנסה לטפטף לו את הרעיון הזה 😉

שאלה קצת יותר כללית כזו – פינלנד היא פחות או יותר היצואנית הגדולה ביותר של מטאל בעולם, כל הז'אנרים הגדולים יצאו משם ופינלנד עדיין שולטת בשוק מהבחינה הזו. אתה יכול לשער למה זה ככה?

אני חושב שזה משהו שקשור למנטליות וגם לשורשים שלנו ושל המוסיקה שגדלנו לצליליה, כמו המוסיקה הפינית העממית שהיא מאוד עצובה ומלנכולית, מה שמתאים למטאל. כשאתה גדל במקום שאתה שומע כל הזמן מוסיקה אפלה זה מתפתח אצלך וצובע את המוסיקה שלך באותם צבעים אפלים. אם תלך למזרח התיכון המוסיקה יותר שמחה וקצבית, אבל בסקנדינביה זה הדהד במהלך השנים (המוסיקה האפלה יותר), זה בערך בחלב האם שלנו…

אבל למרות כל זה, Finntroll עושים מוסיקה שהיא לא מלנכולית ויותר קצבית. מאחר ואנחנו לא מבינים את המילים זה נשמע לנו יותר כיפי ושמח. זה מה שהתכוונתם אליו, או שרציתם שאנשים יעצרו לרגע ויקראו את המילים?

המממ… אנחנו מנסים להכניס את האנרגיה למלודיה עצמה, אני משווה אותנו לפעמים לפאנק – שם המוסיקה קצבית יותר והקצב ״עליז״, ולא התכוונו לזה במקור אבל נוצר מצב שבו הכל נשמע ונראה כמו מסיבה גדולה, וזה אחלה מבחינתנו. לפעמים אנחנו צוללים קצת עמוק יותר לכיוון המלנכולי והכבד והאפל – ואז אנחנו קופצים חזרה ל״שמח״ וקצבי יותר, כמו רכבת הרים של רגשות.

יש הרבה להקות גדולות שמגיעות לישראל בשנים האחרונות. אם ב2010 היינו מדברים על מקסימום הופעה בינלאומית או 2 בחודש (לפעמים פחות) עכשיו אנחנו מגיעים למצב שלפעמים יש 6 בחודש. אתם רואים את אותה מגמה גם בפינלנד, מבחינת הגידול בהופעות?

בהחלט יש יותר הופעות. אני חושב שעכשיו זה מתחיל לפחות, לפני 5-10 שנים היו 2-3 הופעות ביום, כל יום! (טוב, אולי אני מגזים קצת, אבל משהו כזה) אבל עכשיו יש נסיגה בכמות ואני אוהב את זה, אני מעדיף את המטאל כמוזיקת אנדרגראונד ולא מיינסטרים. לפני 5 שנים לכל אחד ברחוב היתה להקת מטאל, היית הולך לבית קפה ב-5 בצהריים והיתה שם איזו הופעת מטאל. אז אני אוהב את זה שאנחנו הופכים להיות פחות מיינסטרים. כלומר, זה הגיע למצב שזה היה IN לשמוע מטאל, סבתות היו מסתובבות בהופעות ושומעות מטאל, ממש אי אפשר היה להתחמק מזה וזה כבר הגיע למצב של ״בחייאת, די עם זה״. זה היה מצב ממש גרוע מבחינתי, העדפנו להיות אנדרגראונד ולא במצב שבו כל פוליטיקאי עושה קרניים וקוראים לזה ״הסימן של Lordi״ (הלהקה שזכתה באירוויזיון), אבל עכשיו דברים לאט לאט מסתדרים וטוב לי עם זה. אני חושב שאנחנו צריכים להיות אנדרגראונד ומרדניים, אחרת זה כבר לא מטאל, זה פופ.