מרואיינים: RD Liapakis

להקת המטאל הגרמנית Mystic Prophecy עובדת קשה, ובמשך שנים, ומוציאה אלבומים איכותיים שעוברים על הסף שבין Power Metal לבין הבי מטאל מסורתי ואפילו Thrash.

באופן יוצא דופן בז'אנר, נראה שהלהקה רק משתבחת במהלך השנים, אלבום האולפן הקודם שלה – Killhammer, היה מופת של מטאל כבד ומלודי, וזה החדש – War Brigade ממשיך את זה עם עוד אלבום מצויין. סולן הלהקה, מקדימה והחבר הוותיק ביותר בה הוא Roberto Dimitri Liapakis, או בקיצור RD, שהאיכות הווקלית שלו מזכירה לא מעט את זו של Bruce Dickinson של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, עם קצה אגרסיבי יותר.

בשבת הקרובה הלהקה תופיע לראשונה בישראל, לצד Winter's Verge הקפריסאית ושתים מבכירות להקות המטאל המלודי בישראל – Desert, שגם מפיקים האירוע, ו Switchblade. לכבוד האירוע והאלבום החדש, ישבו לשוחח עם Liapakis:

היי RD! וברכות על האלבום החדש שלכם – War Brigade, איך היו התגובות אליו עד כה?

היי אלון! תודה רבה!

הביקורות על War Brigade מדהימות, כל המגזינים כתבו עליו דברים נהדרים. נכנסנו איתו גם למצעד האלבומים הגדולים בגרמניה, היינו במקום 37 ואנחנו עדיין נמצאים בו במקום ה-78. זה מטורף להיות ברשימה כזאת ליד Adele וכל הכוכבי פופ האלה. האבי מטאל עדיין פופולרי בגרמניה, ואנחנו בנינו קהל מעריצים חזק ונאמן שהולכים אתנו כבר מעל ל-15 שנים. בינתיים הביקורות ממשיכות להגיע ועד כה כולן מאוד חיוביות. אנחנו מאוד שמחים לגבי זה.

לאלבום יש עטיפה בעיצוב מדהים, מי עיצב אותה, ובעצם, מי עומד מאחורי הרעיון?

אני מסכים, העטיפה יצאה מעולה. גם הפעם היא צוירה ע"י UWE JARLING שעיצב גם את העטיפה של Killhammer. בצייר, אני מתכוון באמת צייר, כל פרט הכי קטן בלי כל הבולשיט הזה של פוטושופ. ההזדמנות לעצב עטיפה שכזאת היא נדירה כל כך היום. UWE הוא חבר טוב שלי מזה שנים. עלה לי רעיון לצייר תמונה של הלהקה יחד עם המעריצים כבריגדה אחת שיוצאת ממעמקי הגיהינום. עסקי המוזיקה הם לא בדיוק טיול בפארק, רק החזקים שורדים. הבחור שנוהג בטנק הוא אותו גיבור מהאלבום Killhammer, שמייצג את הלהקה, וכל שאר הדמויות בציור הם המעריצים שלנו. אותם מעריצים שכאמור תומכים בנו באדיקות כבר 15 שנים. למעשה, זאת מחווה אליהם, כמו שכתבנו את השיר "Metal Brigade" למעריצים שלנו ולסצנת המטאל. אנחנו אוהבים את המעריצים שלנו ואנחנו יודעים שבלעדיהם הלהקה לא הייתה מתקיימת. בלי קהל אתה כלום אחד גדול! אנחנו לא שוכחים מהם לרגע, אז גם גרמנו להם להצרף אלינו כלוחמים שלנו בעטיפת האלבום.

ההפרש בין צאת האלבום Killhammer לאלבום האחרון לקח זמן רב יותר מהרגיל, כמעט שלוש שנים, למה כל כך הרבה?

זה לא היה שלוש שנים, רק שנתיים וחצי (מצחקק). עשינו הרבה טורים עם Killhammer, היינו בטור יחד עם Masterplan והופענו גם הרבה לבד. חוץ מזה, Laki ואני הוצאנו אלבום יחד עם Devil's Train, וגם Markus ניגן יחד עם Souldrinker. אם זה לא מספיק, Killhammer היה, כמו שאומר שמו, אלבום הורג. לא רצינו למהר מדי עם האלבום החדש. ואם להיות ענים, אין טעם לשחרר אלבום חדש מהר מאוד כשהשירים עוד לא מוכנים לחלוטין. רצינו לתת את הטוב ביותר שלנו, כי זה מה שמגיע למעריצים הנאמנים שלנו, וזה גם מה שהם מצפים לו. זה מה שהם רגילים לקבל מאיתנו.

באילו צורות היית אומר שהאלבום החדש שונה מKillhammer?

טוב, קצת קשה להסביר את זה, Killhammer היה אלבום נהדר עם שירים מצוינים. War Brigade הוא אולי קצת יותר מגוון בחלקים מסויימים. יש בו יותר עליות ומורדות בלחנים, ואולי גם מנגינה קליטה או שתיים. אבל כמו שאני תמיד נוהג לומר, כשאתה רואה Mystic Prophecy, אתה מקבל Mystic Prophecy. בלי פשרות, אנחנו פשוט עושים מה שעולה לנו לראש: מטאל, ישיר, עם תופים, גיטרות והפקה שמכים בך ישר בפנים.

מבחינה מוזיקלית, אתם יוצאים מוזיקה כבדה יותר מרוב להקות הפאוור מטאל האירופאיות, היא מלוכלכת יותר, השירה שלך אגרסיבית יותר, איך היית מתאר את הז'אנר שלכם?

אני חושב שאנחנו, ומספר להקות נוספות, עושים משהו יחסית ייחודי. הלהקה נשמעת יותר אמריקאית מאשר אירופאית, הייתי אומר. במוזיקה שלנו אין קלידים שמנגנים את הריפים המרכזיים והופכים את הגיטרות לסוג של כלי רקע. תמיד הייתי אומר שאנחנו מנגנים מטאל אמיתי, ולא "Pussy Metal"!! חוץ מזה, אני מתאים את הקול שלי למוזיקה. הלהקה צריכה להישמע כמקשה אחת, ולא כחמישה מוזיקאים נפרדים. Mystic Prophecy היא לא רק RD Liapakis, אלא כולנו. זה מה שהופך אותנו לחזקים, ואני בטוח שאפשר לשמוע את זה בשירים שלנו. אנחנו פשוט רוצים לנגן האבי מטאל ישר לפנים, ואין מקום אצלנו לדברים כמו קלידים או "פוסי מטאל"!

התחלת עם Mystic Prophecy לאחר שהלהקה הקודמת שלך, Vally's Eve, התפרקה. מה תוכל לספר לנו על ההתחלה?

אוו, זה היה מזמן! זה היה קשה מאוד להתחיל משהו חדש, באופן כללי, וגם למצוא את האנשים הנכונים לעניין. באותו הזמן פרסמתי מודעות בחיפוש אחר גיטריסטים. בין 40 נוספים, אחד המגיבים למודעה היהGUS G . הוא היה אז רק בן 17, אבל אני זיהיתי מהר מאוד שיש בילד הזה משהו מיוחד, וצירפתי אותו ללהקה. היום הוא מנגן עם OZZY. אני גאה בו. זה לא מספיק רק לנגן טוב, אתה צריך שיהיה בך את המשהו המיוחד הזה, לתת את כל מה שצריך בשביל להתקדם. הגיע לו, הוא עבד קשה ועדיין עובד קשה בשביל להשתפר.

Gus הביא איתו את Dennis, המתופף של Raise Hell. בהרכב הזה חתמנו בNuclear Blast ועשינו המון טורים. היו זמנים טובים אז, והיום אני מאוד גאה בכך שאנחנו עדיין יחד אחרי 15 שנים ו9 אלבומים עם הלהקה הזאת.

היו לכם כמה שינויים בליין-אפ בין השנים 2012-2013, איך זה השפיע על הלהקה ועל המוזיקה?

לכולנו יש עבודות קבועות. אנחנו לא עושים מוזיקה למחייתנו כי אנחנו "חייבים" לשרוד. אנחנו עושים את זה בגלל האהבה שלנו למוזיקה. לרובנו יש היום גם משפחה. לא כולם יכולים לעשות הכל יחד- משפחה, עבודה, להקה, הופעות, פסטיבלים…. לפעמים זה ניהיה ממש קשה. אהל כמו שאמרתי כבר קודם, רק החזקים שורדים. כל החבר'ה שעברו בMystic Prophecy הם אחלה אנשים, והם לא עזבו בגלל חילוקי דעות אלא פשוט בגלל שהם לא יכלו לעמוד בכל מה שציינתי קודם. מרכוס נמצא בלהקה כבר 11 שנים. יחד איתו ועם לקי, ג'ואי וטריסטן, יש לי את הצוות הכי טוב בעולם, ואני מניח שאתה יכול לשמוע את זה ישר באלבום החדש.

מי כותב? זה אתה ומרכוס? או שגם שאר חברי הלהקה תורמים לכתיבה?

באלבום האחרון כתבתי 6 שירים עם מרכוס, ואת ה-5 האחרים כתבתי עם לקי. אני משתדל להשאיר את זה מגוון. אם יש רק כותב שירים אחד, יש סכנה שתחזור על עצמך מבלי אפילו לשים לב. אז אני כותב חצי מהאלבום עם מרכוס, ואת החצי השני עם לקי. שניהם מוזיקאים ברמה עולמית. מרכוס בעיני הוא אחד מחמשת הגיטריסטים הכי טובים בעולם כשזה נוגע לריפים. לקי הוא זה שמביא את המלודיה. זה חיבור חזק, וזה מתאים בכל שיר. ג'ואי הוא חדש, וטריסטן מתעסק בלהבין את החזון ואת השיגעון שלנו ולנגן את כל הפרטים הקטנים. כולם נותנים את הכל באלבום הזה, ואני לא יכול שלא לחזור על עצמי- שומעים את זה, בין אם בהלחנה או בנגינה, הכל מתאים.

יש קווי דמיון בין הקול שלך לקול של ברוס דיקנסון באמצע שנות ה-90', יש בך קצת מפיץ' שלו וגם מהאגרסיביות שהגיעה מאוחר יותר. זה משהו שאתה מכוון אליו או שזה פשוט הקול הטבעי שלך?

זה משהו שאני לא שומע לעיתים קרובות. אבל, מי שמשווה אותי לדיקנסון הם לרוב "אולד-סקול", כאלה שמסתובבים בסצנת המוזיקה כבר שנים רבות ויודעים על מה הם מדברים. אני פשוט שר באינסטינקט. אני מנסה לתת לשיר את מה שהוא צריך, ומה שגורם לו להישמע כמו שיר של הלהקה הספציפית שלנו. אני לא באמת מנסה לעשות משהו מיוחד, אני פשוט נכנע לזה ונותן לרגשות שלי לזרום. אני לא מנסה להיות כמו מישהו, המקור בדרך כלל יותר טוב מהחיקוי בכל מצב. אבל תודה על ההשוואה לברוס, הוא באמת אחד הגדולים.

איזה עוד זמרים אתה אוהב, מלהקות יותר עכשוויות?

משנות ה70'-80' יש את Glenn Hughes, Joe Lynn Turner, Brain Howe, Dio, Ray Gillan. האחרונים שהתחברתי אליהם מאוד הם Russel Allen או Jorn Lande. אני מעדיף קולות עם ביצים ורגש ולא צרחות או קולות שאין בהם רגש.

פאוור מטאל ומטאל מלודי היו מאוד חזקים בשנות ה-90' עם עלייתן של Hammerfall, Edguy וכו'. איפה המוזיקה בגרמניה עומדת כיום? עדיין חזקה?

גרמניה היא ארץ ההאבי מטאל. הכל קורה כאן, כאן הלייבלים הכי גדולים, הפסטיבלים הכי חשובים לדעתי, כאן הלב של ההאבי מטאל. גם המכירות במצב נהדר.Amon Amarth וAvantasia מככבות במקום הראשון במכירות. הסצנה עדיין חזקה מאוד, בזכות משפחת המטאל הנאמנה. תודה רבה למעריצים שלנו!

איך אתה מכיר את החבר'ה של Desert?

אני תופס את עצמי כמישהו "מעורבב" ואני מאוד אוהב מוזיקה ונהנה להכיר להקות חדשות מכל מקום בעולם. אני מכיר את הלהקה כבר כמה שנים, ועכשיו אני יכול להגיד, הם להקת המטאל הכי טובה בישראל. האלבום האחרון שלהם הוא מצויין ולחבורה הזאת יש המון מוטיבציה. הם לא מפחדים להוציא כסף על איכות. בקרוב הם יצאו לטוב באירופה וזה אומר שהם הולכים לאנשהו. וזה חשוב כי… אתה יודע… רק החזקים שורדים!

אז מה הציפיות שלך לקראת ההופעה בתל אביב בעוד כשבועיים?

לא היססתי לרגע לגבי קבלת ההצעה הזאת. אין הרבה להקות מטאל שיכולות להגיע למדינה שלכם, ואנחנו לחלוטין נדהמים מההזדמנות הזאת לנגן לפני הקהל שלכם. אנחנו שומעים עליכם הרבה כמטורפים לחלוטין, ואנחנו יותר ממצפים לחוות את זה. אנחנו מתחממים וכבר מוכנים להפוך את מועדון הגאגארין לכבשן של מטאל יחד עם המעריצים שלנו!

אז נתראה בעוד שבוע!