רוב המטאליסטים בארץ כבר מכירים את אמורפיס, להקת מטאל הראשונה שפרצה מפינלנד החוצה לעולם הרחב והטמיעה את פינלנד כמדינה שהיא המעצמה שהיא כיום ומנפיקת מספר רב של הרכבי מטאל מצליחים.

אמורפיס היא להקה שקל מאד לאהוב ולהתחבר אליה, הם מלודים במידה, מרגשים במידה ואפלים וכבדים במידה, והם תמיד פרצו דרכים חדשות במהלך הקריירה הארוכה שלהם. הם התחילו כהרכב דת' מטאל אופייני של תחילת שנות התשעים, אבל די מהר החלו לשלב שירה מלודית, אלמנטים של פולק פיני, ובהמשך גם פרוג מטאל.

אלבומם האחרון Queen Of Time הביא אותם להצלחה מחודשת בעולם שלא זכורה להם כמוה מאז שנות התשעים, אז ביום חורף שחור צלצלנו לקלידן הלהקה Santeri Kallio לשוחח לקראת הגעת הלהקה לישראל ביום רביעי הקרוב.

אהלן סנטרי, האלבום החדש Queen Of Time הביא אתכם להצלחה מחודשת, הכי גדולה שלכם מאז הניינטיז, למה זה קרה דווקא כעת לדעתך?

מרגיש לי שעשינו באלבום הזה משהו מאד נכון, שקצוות התחברו לנו נכון, מצד אחד יש כאן המשך של האלבום הקודם Under The Red Could אבל שדרגנו הכל לדעתי, זו לא רק ההפקה של האלבום אלא הרבה מעבר לכך, הרבה מעבר לסאונד ועיבודים למרות שגם שם ישנו שדרוג משמעותי וזה בלי ספק האלבום עם ההפקה והסאונד הכי טובים שלנו, משהו בכתיבת השירים הרגיש כאן מאד נכון, מאד מגובש והלהקה פתאום נשמעת בשיא היצירה והיכולת שלה, מרגישים את הפידבקים האלו גם מכיוון הביקורות על האלבום והקהל וגם מבחינת המכירות שלו, וזה לא קל ולמעשה נהיה קשה משנה לשנה למכור אלבומים.

מרגיש לי שגם ההפקה והעיבוד, גם המקהלות שהוספנו וגם השירים עצמם, הכל יצר כאן אלבום שמצד אחד שימר את הקהל שלנו שמלווה אותנו באופן קבוע המון שנים ומצד שני הרחיב אותו והביא לנו קהל חדש ממחוזות מוזיקלים אחרים שבעבר לא היה קונה אלבומים שלנו או מגיע לראות אותנו בהופעות, קהל שמגיע מכיוונים קצת אחרים, ואני שמח על כך ויותר שמח מהעובדה שזה לא הגיע במקום קהל שאיבד עניין בלהקה אלא בנוסף לקהל הקיים והקבוע שלנו.

כך כשאני מסתכל עליו אני יכול לומר בבירור שיש כאן שדרוג ושזה בלי ספק אלבום משמעותי בקריירה שלנו, הייתי רואה אותו כאלבום מפתח, לכל להקה עם קטלוג עשיר יש אלבומים כאלו שנקראים אלבומי מפתח, Elegy הוא כזה לצורך הדוגמה, ואני חושב שגם Queen Of Time הוא כזה, מאז שהצטרפתי ללהקה זה האלבום הטוב ביותר לדעתי האישית.

הצטרפת ללהקה אחרי האלבום Tuonela שהיה רך מהאחרים והביא אתכם לכיוונים יותר קומוניקטיביים

תמיד היינו להקה שמנסה להתקדם אומנותית ולא לשעמם ולדרוך במקום, לעולם לא רוצים לשעמם לא את עצמנו ולא את הקהל שמלווה אותנו, ההפך: אנחנו תמיד רוצים לצאת איתו יחד למסע מעניין, קח לדוגמא את האלבום Tuonela באמת, הוא הגיע אחרי Elegy שהיה אלבום מאד מצליח שהביא אותנו למקומות כמו MTV ולהופעות בפסטיבלי ענק מול המון קהל שלא היה לנו בעבר, הכי קל היה לנו לעשות עוד אלבום שישמע בדיוק כמו Elegy אבל לא מצאנו בזה טעם, לקחנו יותר לכיוון מלודי והקלטנו ויצרנו את Tuonela שהיה יותר אלבום עם אלמנטים חזקים של רוק, זה היה סיכון, לא הלכנו על בטוח ולא כל המעריצים שלנו דאז אהבו את זה, למרות שלא מעט להקות מטאל הלכו בקו הזה באותן שנים וזה לא היה דבר חריג, דוקא מצד אחד לפעמים מרגיש לי שהקהל בעולם כיום פחות פתוח ויותר שמרן בהשוואה נניח לתקופה ההיא.

אבל לדעתי לא איבדתם קהל, פשוט עשיתם גם את הסגנון המלודי יותר כל כך טוב שאי אפשר היה לא לאהוב את זה

ראשית תודה רבה, אבל אני עדיין חושב ומאמין שבסוף היום אתה תסכים איתי שזה היה סיכון ללכת על כזה אלבום ולא ללכת על בטוח, מאמין שהיו כאלו שהתאכזבו, זו היתה תקופה שלא מעט להקות מטאל חיפשו דרך חדשה וניסו להתנסות בכל מיני אלמנטים חדשים שהוסיפו או הורידו מהמוזיקה שלהם, תראה את Anathema או פרדייז לוסט כדוגמא, אצלנו התהליך היה כדי לייצר בכל תקליט חידוש והתקדמות כלשהיא, לקחת את אמורפיס למקומות חדשים בכל פעם, אני אוהב את האלבום וחושב שהוא טוב מאד אבל אני זוכר שהיו כלפיו ביקורות מעורבות כשהוא יצא, אני גאה שהצלחנו להביא סוג של עושר מוזיקלי בכל אלבום, גם ביותר ניסיוניים שלנו, זו מגמה שהחלה אצלנו כבר ב 1994, לתת איזה טוויסט וקטע מעניין בתוך המוזיקה בכל פעם, לעניין, לגוון.

ההצלחה של Elegy ו Tales From A Thousand Lakes בכל העולם איפשרה לנו לחדור דאז גם לשווקים שהיו יותר קשים עבור להקות מהסוג שלנו כמו השוק בארה"ב, בגלל ש Relapse Records היתה החברה שהוציאה את האלבומים שלנו בארה"ב והם היו מאד חזקים שם בתקופה ההיא זה נתן לנו פופולריות וחשיפה שמשרתת אותנו עד היום, אז להרבה להקות לא היתה הפצה סדירה ובטח שלא הדפסה של האלבום בארה"ב ולנו היתה ועם חברת תקליטים חזקה ומוכרת בתחום וזה בהחלט עזר לנו להגיע לאנשים שם, דבר שאינו מובן מאליו כלל.

ואז היה את Am Universum שבו כבר ניגנת

Am Universum היה אלבום שהמשיך בהרבה מובנים את הקו של Tuonela במובן מסויים אבל היה יותר קצבי ממנו, פחות אווירה ויותר שירים סוחפים, זה האלבום הראשון של הלהקה בו ניגנתי קלידים ואני מאד אוהב אותו, מה שעניין אותי תמיד בהרכב הזה מעבר להרכבי מטאל אחרים שהיו אז זה הראש הפתוח והחידושים שדיברנו עליהם בכל אלבום, הקטעים שנשארים ונחרטים בזיכרון ובסופו של דבר דוחפים את האלבום קדימה, זה שהמוזיקה שלנו היא לא רק להתבסס על ריפים כבדים אלא נבנית סביב המלודיות כבסיס כשעל זה מרכיבים את הכל שבה שכבה, כך אנחנו כותבים מוזיקה וזה הבסיס לאופן בו אנחנו נשמעים.

האלבומים אחריו היו סוג של שרשרת אלבומי קונספט

כן, בלי ספק, רצף של אלבומים בעלי קו קונספטואלי זהה שהיו חלק מיצירה אחת בפן הרעיוני, אני רואה בהם סוג של צלילה עמוק פנימה על מנת להגיע לקרביים של מה שניסינו לייצר והקונספט הזה ומשם לכתוב בכל פעם מעין פרק חדש בסאגה הזו, אלו אלבומים מאד קרובים זה לזה מבחינה לירית ורעיונית

ו Under The Red Cloud כבר היה משהו אחר

כן, בתקופה של Under The Red Cloud קרו בלהקה כמה תהליכים במקביל, האחד הוא לא לברוח מהשורשים שלנו וממה שבנה לנו את הזהות המוזיקלית ואיפיין אותנו כל כך, התחלנו כאנשים לגעת מחדש אט אט בחומרים ישנים מאמצע שנות התשעים ולבצע גם בהרבה מאד הופעות לא מעט שירים מהתקופה ההיא שקצת שמנו בצד במהלך השנים, חזרנו לזה ובעיקר לשירים מ Tales From A Thousand Lakes והרגשנו רעב לרעיונות כאלו יחד עם רצון לבצע וליצור משהו שקורץ לשם, לימים ההם אבל לא ממקום של שחזור ורטרו אלא ממקום של לשלב את זה עם איך שאנחנו נשמעים היום וכותבים היום, ליצור צורה מודרנית לומר את הדברים האלו עם רפרנסים של פעם כמובן אבל בצורה בה אנו מדברים אומנותית כיום, כלומר בזמן שהאלבום ההוא יצא, זה מה שיצר את האלבום הזה שהיה באמת לדעתי הכי כבד שלנו מזה תקופה ארוכה מאד, הרבה מהקהל אהב אותו וזה יצר משהו בלהקה שהלך והתגבש הלך והתקדם לכיוון שאתה שומע באלבום החדש שלנו

אתה מודע לזה שעבור הרבה מאד אנשים אלבומים כמו Elegy ובעיקר Tales From The Thousand Lakes מייצגים עבורם את הלהקה בשיאה

ברור, אלו שני האלבומים שלנו שמכרו בעולם הכי הרבה עותקים, התקופה אז היתה תקופה מעולה למוצר הפיזי ומוזיקה היתה פחות או יותר בשיא כוח המכירה שלה בכל העולם, אני מרגיש בהרבה מובנים שההצלחה הגדולה לה זכינו בשני האלבומים האלו היא זו שמאפשרת לנו עד היום לנגן מול הרבה קהל שעבור חלק לא מועט ממנו אנחנו מייצגים תקופה יפה בחיים שלו, סך הכל קח בחשבון שגם הקהל שלנו גדל יחד איתנו בגיל ומגבש לעצמו עולם מוזיקלי רחב, אז הוא נהנה ללכת איתנו למסע הזה, אלבומים כמו Elegy ובעיקר Tales היו גם מה שהוציא את המטאל הפיני החוצה לעולם, היו להקות בפינלנד בתקופה ההיא אבל מה שפרץ חזק החוצה והגיע למכירות של מאות אלפים זה שני האלבומים שלנו וגם Sentenced בתקופה מסויימת באמצע שנות התשעים, בתקופה ההיא כמעט ולא היו להקות מפינלנד שהיו מוכרות ברחבי העולם, לא מדבר על Hanoi Rocks, אני מדבר על להקות מטאל, גם Stratovarius בתקופה ההיא היו חזקים בעיקר בפינלנד וביפן, אנחנו פרצנו את תקרת הזכוכית ולכן בהרבה מאד מובנים צמד האלבומים הזה תמיד יהווה הפנים לא רק שלנו כלהקה וכאמנים יותרים שמופיעים בכל העולם אלא גם של סצנת המטאל הפיני כולה.

מה שאני שמח וגאה בו זו העובדה שלמרות שהאלבומים האלו נחשבים בעיני רבים למייצגים ביותר שלנו – הרוב המוחלט בקהל שלנו אוהב את הלהקה בכל המסע המוזיקלי שלה ולא איבד בה עניין.

כשאתם מופיעים בפינלנד איך זה נראה?

זה תלוי איפה בפינלנד, אם זה בהלסינקי אנחנו נביא בערך 3000 איש להופעה, המספר יקטן במקומות פחות מרכזיים כמובן ומחוץ לפינלנד, בפינלנד רוב האלבומים שלנו הגיעו למעמד תקליט זהב שזה אומר מכירות של 15 אלף אלבומים, וכמובן שכמדינת אם שבימים אלו נחשבת למעצמת על במטאל אנחנו מצליחים להביא יחסית הרבה קהל להופעות שלנו ולהכניס את האלבומים שלנו למקומות גבוהים במצעדי המכירות בפינלנד, כשיצא Queen Of Time הוא היה האלבום הכי נמכר בפינלנד בכל סגנונות המוזיקה כולה במשך כמעט חודש, זה מדהים לדעתי אבל שמע, קריירה מתחילת שנות התשעים ובאמת שהלהקה הזו עבדה קשה מאד כדי להגיע למקומות האלו.

סך הכל לדעתי בעולם אנחנו הרכב די יציב מבחינת כמות המכירות של האלבומים שלנו או כמות הקהל שמגיע לראות אותנו בהופעה, אתה פחות או יותר יודע מה הגודל שלנו כהרכב, והאמת שטוב לנו עם המקום בו אנו נמצאים, אני בהחלט מסופק.

ו Queen Of Time מתחבר לשם, עבדתם עם מקהלה מישראל

זה היה רעיון של המפיק שלנו Jens, הוא עשה את האלבום האחרון של Orphaned Land שאיתם היינו גם בסיבוב הופעות והיה מאד מוצלח, אז באלבום שלהם היתה מקהלה והוא השמיע לנו את זה והציע שנכניס גם אלינו, בהתחלה הייתי סקפטי אבל הוא המפיק ונתנו לו חופש לעשות את מה שהוא רואה לנכון וסמכנו עליו וכששמענו את ההקלטה אמרנו לעצמנו "ואוו, זה ממש עובד יפה, זה יכול לעבוד יחד טוב" והיינו מאד מרוצים מהתוצאה הסופית, בכלל לדעתי Jens עשה איתנו עבודה מדהימה.

בהרבה מובנים Queen Of Time קצת "מתכתב" עם Elegy לדעתי.

זו הפעם השנייה שאתם מגיעים לכאן, מה אתה יכול לספר

זוכר מצויין את הפעם הראשונה, נהננו מאד והספקנו גם לטייל בלא מעט מקומות מעניינים והיסטורים בישראל, היינו בירושלים, בים המלח, בעוד לא מעט מקומות, אז הפעם יש סיכוי שפשוט ננוח במלון ונסתובב בעיר, אני זוכר קהל נהדר ואני יכול בהחלט להבטיח לכם בשם כל חברי הלהקה שהולכת להיות לכם הופעה מעניינת וחזקה, אנחנו בשיא הכושר בתקופה הזו ונתן לכם את כל מה שאנחנו יודעים לתת – ויותר.