שפיות מעורערת – ראיון עם להקת Demented Sanity

מרואיינים: להקת Demented Sanity

יש אנשים שלא מאמינים במזל, ובצדק. אנחנו חיים במדינה שתקועה בין מדינות שבמידה והן לא מדינות אויב הן לא בדיוק מחבבות אותנו, שומעים את המוסיקה בידיעה שלעולם לא תזכה ליחסי ציבור מוצלחים בשידורי הרדיו, ומקבלים בהבנה ובהסכמה שאולי טוב שכך. אנחנו מקבלים לוקשים של טלוויזיה, אינטרנט, פוליטיקה, סיסמאות מכאן ומכאן – בלי שום סימן שמראה שזה הולך להיגמר בזמן הקרוב, והאנשים מסביבנו רק מעודדים את תרבות הצריכה הזו. אי אפשר להאשים את Demented Sanity שהם לא השאירו שום דבר לידי הגורל, ולקחו את גורלם בידיים שלהם. את אלבום הבכורה שלהם, Legacy, הם סיימו להקליט לפני שנתיים, אבל הוא עדיין לא יצא לשוק. למה ? בגלל שהשוק מטומטם ולכן השוק משלם. אז Demented Sanity החליטו לעשות מעשה. אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר. האלבום החדש של הלהקה יופץ בחינם לכל דורש, וחומרים נוספים יופצו בתשלום סמלי אשר ישתנה לפי דרישה בלבד, בנוסף אליו. למה עכשיו, אחרי שנתיים שהתוצר יושב על המדף ? למה הם גררו את אחד ממפיקי המטאל הגדולים בארצות הברית באוזן אל האולפן שהם בנו לו במיוחד בתל אביב, ומה יהיה גורל תעשיית המוסיקה אם הם לא תלמדנה דבר או שניים מ-Demented Sanity, החלטנו להפיל את השאלות הללו עם סולן הלהקה, יניר תירוש – שלא משאיר שום דבר לאמונה במזל, בגורל, או בשום דבר בעצם, מלבד הלהקה שלו ומה שהיא מסוגלת לספק.

למי שלא מכיר את Demented Sanity – איך תציגו את עצמכם לחובבי מוסיקת רוק ומטאל?

להקת מטאל ישראלית שתגרום לכל מי שאוהב מוסיקה גרובית/ כבדה/ מהירה/ מלודית לרצות לקום מהכסא ולתת בראש. יש שיגידו שאנחנו להקת Metalcore אבל לדעתנו אין צורך לקטלוגים סופר נקודתיים כי באמת שאנחנו משלבים במסיקה המון משלל סגנונות. העיקר מבחינתנו שהמאזין ימצא את עצמו בלי לשים לב עושה הדבנג.

מתי התחילה Demented Sanity להתגבש כלהקת מטאל, מה היו חבלי הלידה שהיה עליכם לעבור, ומה ההבדל העיקרי בין Demented Sanity של אז לשל היום ?

הלהקה התחילה כמשהו אחר לגמרי לפני כעשור (מין Nu-Metal גותי גרובי מלודי טרנסילוואני מתקדם). אחרי כל מיני שינויים, אילוצים וחילופים התגבשנו על הרכב לפני כמעט 5 שנים ושם התחילה הלהקה לקבל את צורתה הנוכחית. היו חבלי לידה כמו בכל להקה שכללו גיבוש גוון למוסיקה והתגבשות אישית כלהקה של אנשים וחברים. הלהקה של "אז" הייתה מאוד חדשה וחסרת ניסיון בהרבה מובנים, והיום אפשר לראות באופן ברור שהכול שונה, הן ביכולות ובהתנהלות כלהקה ועל הבמה. אחרי שצירפנו גיטריסט נוסף (אריה ארנוביץ' לשעבר מ-The Fading בתחילה ואחריו את אריאל פאפא מ-Missing In Action) כל החלקים הושלמו והלהקה קיבלה את הטעם והצורה הנוכחית. כמובן שהחוויות שעברנו לאורך השנים (הופעות הקלטות וכו'…) עיצבו אותנו לאנשי במה והמוסיקאים שאנחנו היום.

מדוע רק עכשיו אתם מוציאים אלבום ראשון ? או יותר נכון לשאול – מדוע עכשיו באופן כללי ?

אחד היתרונות של Demented היא שההרכב הוקם על ידי אנשים אחרי צבא שיכלו להתייחס ללהקה ברצינות ולתמוך בה. זה אפשר לנו להוציא דמו באופן מהיר, לחרוש את הארץ, ולהקליט אלבום מלא ברמה מאוד גבוה.

האלבום היה מוכן לפני כשנה אבל…

אותם יתרונות התגלו גם כחסרונות. המחויבויות של אדם בוגר בישראל בשנים האחרונות הן עצומות ומתעצמות – לעיתים קשות מנשוא. אז כצפוי (כי מרפי חייב להתערב) החיים יצרו שלל אילוצים ודרמות שגרמו להתעכבות בהוצאת האלבום.

עבדתם על אלבומכם עם מפיק המטאל האמריקאי המפורסם Mark Lewis – האיש שעזר לגבש את סאונד המטאל האמריקאי המודרני מלהקות כמו Trivium ו-All The Remains מצד אחד – ואת Deicide ו-The Black Dahlia Murder מצד שני. איך נוצר הקשר הראשוני עם Mark ואיך שכנעתם אותו להגיע להקליט את האלבום שלכם דווקא פה בישראל ?

הבנו שכדי למשוך תשומת לב מהעולם ולהציב רף גבוה של איכות וכתיבה אין קיצורי דרך. פשוט הפכנו את האלבומים שאנחנו אוהבים ויצרנו קשר עם מי שהפיק והקליט אותם. ידענו בדיוק לאן אנחנו שואפים – סאונד אמריקאי, בניגוד לרוב הלהקות שיצאו עד כה מישראל (חוץ מ-Betzefer) ולכן בחירת המפיק היתה בהתאם.
מארק היה אחד מאלו שענו בחיוב והסכים לבוא לארץ. הוא השתכנע, כי הוא ראה פוטנציאל בלהקה, וכי הרעיון של להקליט אלבום בחו"ל קסם לו. מכיוון שהלהקות שהוא עבד איתן הן מהשורה הראשונה ואהובות על חברי הלהקה, היה לנו מאוד קל לסגור איתו את החוזה בלב שלם. אפילו בנינו לו אולפן ביתי צמוד לחדר השינה כדי למקסם את העבודה. למה בארץ ? קודם כל כי זה יותר זול להטיס אדם אחד לפה ולארח אותו מאשר לעשות את זה ללהקה שלמה. בנוסף לזה היה פה יתרון ביתיות ויכולנו לשלוט בקלות בכל בעיה שצצה (וצצו!)

להוציא את Salem אשר הקליטו עם Collin Richardson או Orphaned Land שעבדו עם Steven Wilson – מעטות הן הלהקות שהלכו את הצעד הנוסף במיוחד הזה, ובמקום להטיס עצמם לאולפן בחו"ל ייבאו מפיק-על לארץ. למעשה, היה עליכם לחיות עם האיש שאחראי על עתידו המוסיקלי של האלבום שלכם, ועוד במשך חודש ימים. זהו יומן מסע לא פשוט, אך בואו תנסו לתאר זאת בכמה משפטים.

זה היה הרפתקאה ללא ספק! חוץ מהעובדה שהיינו צריכים להקליט ימים שלמים – היינו גם מארחים ולכן הינו מחויבים לדאוג לו. זה כמובן אומר בילויים, טיולים וכו'… אבל גם אוזן קשבת (כי לכולם יש חיים ומשברים). זה יצר בין מארק ללהקה קשר חברי חם וקליל יותר, באופן שונה מעבודה עם אדם חיצוני.
עד היום אנחנו מדברים איתו כמעט כל שבוע ופותחים את השיחה ב: how you doing fartface?
זה כנראה התוצר של לחיות עם מישהו – הגבולות נעלמים מהר מאוד.

זה נראה לפעמים כאילו הכול ב-Demented Sanity הוא קצת יותר מדי "לפי הספר". על תחילת הדרך צברתם כוח ותנופה מוסיקליים רבים, הוצאתם דמו במהירות הבזק, הופעתם בכל רחבי הארץ, חיממתם אירועים מחו"ל, וכל זאת בעוד שהמוסיקה שלכם שתפסה כמו אש בשדה קוצים בקרב חובבי ז'אנר המטאל המודרני – לא באמת שווקה בצורה רצינית לציבור הצרכנים שלה. האם אתם חושבים שמכיוון שהתכנסתם בגיל יחסית מאוחר, במיוחד יחסית לגיל הממוצע בקרב נגני הז'אנר המודרני יותר, נתן לכם יתרון של ניסיון חיים על להקות אחרות בשוק ?

לא חושב שהיה לנו יתרון של ניסיון חיים כלהקה אלא פשוט גישה שונה בגלל הגיל שלנו. התשוקה הייתה כמו של כל מטאליסט בן 14 אבל ההבנה שלהקה היא לא רק מוסיקה אלא גוף עסקי עזרה לנו.סצנת המטאל בפרט, והמוסיקה בכלל, השתנתה המון בשנים האחרונות. אנחנו לא פנינו לציבור צרכנים ספציפי כי הנסיון לימד אותנו שהכול משתנה מהר מידי בשביל שהחלטה היום תהיה תקפה עוד חצי שנה. אנחנו עושים מוסיקה שמעיפה לנו את התחת ומכוונים אותה למטאליסטים באשר הם. ייתכן שיכלנו להשיג יותר אם היינו מכוונים לקהל מסוים ומנגנים מה שפופולארי בקרב בני נוער היום – אבל זה מדרון חלקלק שאנחנו לא רוצים ליפול אליו. יש דרכים להישאר מודרני ועדכני בלי להזנות את הטעם האישי שלך.

אם יש משהו שאפשר להביט בו באופן יציב בחייה של Demented Sanity היא היציבות ההרכבית שלה. נראה שמאז שהופעתם בפעם הראשונה, אף חבר להקה ותיק לא עזב את ההרכב עד לאחרונה ממש, בעוד שלהקות אחיות אחרות כמו Missing In Action או Ferium שחולשות על הסגנון בדרכיהן שלהן, ספגו תקופות של הדממה, אפילו מוחלטת, לא מעט עקב שינויים בהרכב וסיבות אחרות. מדוע לדעתכם אתם נשארתם יציבים בעוד שהשאר מזדעזעים מול רוחות השינוי ?

זו אכן החזות שאנו משדרים מהיום שיצאנו לאוויר העולם – אבל זה לא משקף את מה שקרה לפני שפרצנו לתודעה הציבורית, ואפילו עם ההרכב הנוכחי היו משברים. אפילו גיא עזב את הלהקה לתקופה מסויימת (אחת מהעיכובים שקשורים לאלבום). לאחרונה גיא עזב את הלהקה ואנחנו מתחילים לחפש גיטריסט חדש שייתן איתנו בראש. אין לדעתי מנוס מחילופים שכאלו. החיים ממשיכים ונושאים אותנו למחוזות לא צפויים. מה שאנחנו יכולים לומר זה שיש כמה דברים שחשוב לעשות כדי לשמור את הלהקה שלך מאוחדת.
ליהנות – לא להפסיק לעשות חזרות והופעות (טעות רצינית שלנו) – להציב יעדים ולכבוש אותם.

אלבומכם הוקלט כבר לפני יותר משנה, למעשה ממש בימים אלו מלאו לו שנתיים. למרות שהרשת נחשפה למספר קליפים ושירים מהאלבום, כולל הופעות אורח שלא חלו עדיין על הז'אנר בישראל כדוגמתן, האלבום עדיין לא נמצא בידי חובבי הלהקה. מדוע העיכוב הדרסטי בין ההקלטות להוצאה ?

ההקלטות אכן נעשו לפני שנתיים – זו האמת הכואבת.
היו עיכובים רבים בכל מיני חזיתות. בהקלטת האורחים, במיקס ובכלליות בהפקה שמסביב להקלטות עצמן. בנוסף לכל זה היו שני גורמים עיקריים שדחו את השחרור:
החיים! (לימודים/ משפחה/ עבודה/ מיסים / צבא)
וההמתנה לתשובות מהלייבלים בתקווה לחתום בלייבל גדול, דעה שהשתנתה עם חלוף הזמן.

מדוע החלטתם לבסוף להוציא את האלבום לרשת בחינם, ולא באמצעות אמצעים קונבציונאליים יותר, ממכירה עצמאית ודרך חסותה של חברת תקליטים חיצונית ?

ככל שעבר הזמן נפלה עלינו ההבנה שמשהו מוזר מתרחש בשנים האחרונות. חברות תקליטים מוציאות דיסקים – ולאף אחד אין דיסקמן. ראינו שלהקות ענק מוכרות עשרים אלף אלבומים במקרה הטוב. כל זה גרם לנו להבין שהכסף לא יבוא ממכירת האלבום והפצתו על ידי חברת תקליטים. החלטנו שאנחנו רוצים שהמוסיקה שלנו תגיע לכמה שיותר אנשים – והרשת היא הדרך היחידה.
גם למכור באופן עצמאי יוצר חסם כי לא כולם יכולים לשלם (בעיקר אם זו רכישה באשראי ברשת) – ושוב לא נרוויח כמעט כלום והמוסיקה תחסם בגלל שאנשים לא ירצו / יוכלו לשלם.

אז החלטנו שעדיף פשוט לתת לקהל מה שהם רוצים – מוזיקה בחינם! הבנו שאנחנו מעדיפים להיות להקה שתגיע לאוזן של מאות אלפים מאשר לחתום ולהגיע לאוזניים של אלפים בודדים.
החלטנו לתת לכל ילד מטאליסט את האלבום באופן חוקי בלי שיאלץ להוריד אותו באופן לא חוקי בגלל שאין לו כסף.

חשוב לציין שכמו שעשינו עם הדמו הראשון שלנו גם האלבום המלא לא יימסר רק בחינם אלא תהיה אופציה לקנות גרסה משודרגת במחיר סמלי (כל אדם יוכל לשים כמה שהוא רוצה מעל סכום מינימאלי הכרחי).

האם אתם מאמינים שמוסיקה איננה צריכה להימכר, אלא צריכה להגיע לצרכן בחינם באופן גורף, גם מעבר לגבולותיה של Demented Sanity ?

אנחנו מאמינים שצריך למכור מה שאנשים רוצים לקנות.
אנשים רוצים לשלם על מוסיקה! אין על זה ספק.
פשוט לא על ההקלטות אלא על הופעות. זה לא רעיון חדש בכלל. לפני המצאת האלבום מוסיקה הייתה קיימת אך ורק בהופעות חיות. עם המצאת ההקלטה היו אנשים שהספידו את ההופעות – והתבדו!

אנחנו עדים לעידן חדש שבו להקות יתפרנסו כמעט באופן מוחלט מהופעות וסחורה נלווית. אנחנו לא עושים את זה כי זה מה שנכון אלא כי זה מה שלדעתנו נכון בהתאם לאופן התנהלות העולם.
אנשים רוצים להוריד מוסיקה בחינם – חברות תקליטים שילחמו בזה ייעלמו כשהן מנופפות באגרופים. חברות תקליטים שיבינו שזו תופעה שאפשר לנצל לטובה ישרדו. אנחנו רק מנסים להקדים את מה שלדעתנו יקרה בכל מקרה – ואנחנו לא לבד בדעה הזו.

ניכר במהלך שיווקי זה של הפצה חינמית ברשת סוג מסוים של כניעה לתכתיבים מצד אחד, כגון "לא ניתן להלחם בהורדות הפיראטיות" – ומצד שני חוסר רצון להשתתף במרוץ השיווקי שכיום כבר נראה פרהיסטורי של מציאת חן בעיני חברת תקליטים רק על מנת למכור עוד כמה עותקים מפלסטיק שאיש כמעט ולא קונה. אין לכם דאגה בכך שאינכם מחפשים דרך קונבציונאלית (או לפחות, מה שנדמה קונבציונאלי עד כה) אתם עלולים להיתפס כפחות איכותיים, כמו תו התקן הנצחי שהודבק על התווית של "מוסיקאי עצמאי" ?

ממש לא! זה לא פשרה כי אנחנו לא עושים את זה תחת לחץ של אף אחד. זו בחירה שלנו כי אנחנו מאמינים שיש חברות תקליטים שנלחמות נגד תחנות רוח, ולנו אין רצון לבזבז זמן, כסף ותשוקה על המלחמה הזו. זה עידן חדש ואי אפשר לעצור את השינוי – אז עדיף לנצל אותו לטובתנו. המוסיקה איכותית וההפקה איכותית והם ידברו בעד עצמן באוזניים של המאזינים. ובכלליות אפשר לומר שהיום זה דווקא אופנתי להיות "עצמאי" ולא ממוסחר, אז לא, זה לא מטריד אותנו.

מה מונע מימכם לקחת את הצעדים הברורים מאליהם כלהקה, דהינו להופיע גם לקהל גדול יותר בסיבובי הופעות ? הרי להבדיל מלהקות בעלות ותק דומה לשלכם, שכיום היו רק משתחררות מהצבא, כולכם כבר מבוססים פחות או יותר מבחינה כלכלית. האם זה לא נראה כמו הצעד הטבעי הבא ?

שום דבר לא עוצר אותנו!
זה יקרה.

אילו עוד יעדים מלבד אלו שהוזכרו כאן אתם מאמינים שאתם רוצים להגשים עם Demented Sanity ב-הבא נאמר- 5 השנים הקרובות ?

היעדים שלנו הם מאוד ברורים: להוציא כמה שיותר מוסיקה חדשה ולהופיע כמה שיותר מול כמה שיותר אנשים.

יש אי אילו לקחים שאתם למדים מעבודה מול להקות אחרות בתחום בארץ ובחו"ל, ואם כן מה הם? אנחנו כמובן לא מחפשים ללכלך על להקות אחרות – אבל אילו מסקנות חיוביות הסקתם מעבודה עם להקות אחרות ?

יש אינסוף דברים חיוביים – הסצנה בארץ היא שבט של אחים.
המון להקות עזרו לנו בשלל צורות. אנשים הביאו ציוד להקלטות, עזרו עם איסוף מידע וכתיבה או הפקה ועוד המון…הדבר הכי חשוב הוא להישאר צנוע ולהבין שאפשר ללמוד המון מכל להקה וכל נגן. אנחנו חייבים המון לאמנים אחרים שעזרו לנו להגיע למקום שבו אנחנו היום – בין אם באופן ישיר או פשוט ע”י סיפוק השראה.

גם העבודה מול אמנים מחו”ל היתה מדהימה.
חשוב לנו לציין את Jon Howard מ-Threat Signals שהיה מקצוען ואדיב באופן שלא נתקלנו בו מעולם. אדם משכמו ומעלה!

בנימה שונה חשוב לנו לציין שכיום יש שתי תחלואות שלדעתנו פוקדות להקות בארץ. הראשונה היא האשליה שיש מעיין "ליגות" של להקות, והשנייה היא חוסר פרגון והתפצלות לתת ז'אנרים שרבים זה עם זה. כולנו פה יחד בביצה ששמה ישראל – כולנו מנגנים מטאל (לא משנה איזה מילה יש לפני או אחרי).
אין מקום לאגו (מעבר לגבול הטעם הטוב) וככל שתהיה יותר תמיכה הדדית כך סצנת המטאל הישראלית תתחזק ותתרחב. יש להקות עם ניסיון והישגים שמגיע להן הכבוד הראוי. אם הלהקה שמולך עשתה יותר מהלהקה שלך (אלבומים/ הופעות/ טורים וכו…) זה לא משנה שהם צעירים יותר או התאריך שהם הוקמו ואין שום טעם להתווכח על גודל של לוגו או מיקום של מגבר על במה. זה יכול לשגע אותי כשאנשים מתבצרים ומתווכחים על שטויות כאלו. תפרגנו ותתפשרו – כי יחד תוכלו לתת לקהל חוויה יותר טובה.

ולבסוף – מהי ה"מורשת" שאתם הייתם רוצים להשאיר לקהל מאזיני המטאל בישראל?

כולנו אחים למטאל!
תחיו את החיים – תגשימו את החלומות שלכם – תעשו את העולם טוב יותר – ותתנו בראש עד שהוא נופל!