תצוגה של אלימות – על המחווה השנתית ללהקת פנתרה

מרואיינים: אורן בלבוס, יותם דפיילר, יוחאי דוידוף, אהרון רוגוזה

אני לא מכיר אנשים שהיו ברי מזל וזכו לראות את פנתרה מופיעים על במה ממש, זו נראית לי חוויה מטורפת והייתי שם לא מעט כסף כדי לראות אותם.
אז אני יודע מה תגידו, דיימבאג מת והסיכוי שאנסלמו יסכים לשחזר את מה שנשאר מההרכב לכדי מופע לא ממש קיים, זה נכון.

הרומן שלי עם פנתרה התחילה כמעט לפני 20 שנה, אחרי ששמעתי פה ושם שירים כמו Walk ו Cemetery Gates, הניצוץ נדלק והחלטתי לקנות את האלבום החדש שלהם, זה שיצא לא מזמן:
"Far Beyond Driven" ופשוט נפל לי הראש מהמקום, אני זוכר את המקום המדוייק בו הייתי, את האנרגיה הפסיכוטית שזרמה לי בגוף, את העוצמות, המלודיות והרגש שהאלבום הזה עורר בי.
אם יש שיר אחד שמבחינתי הוא שיא של גאונות באלבום הזה, זה ,Becoming, יש בו המון דברים מעולים: טקסט גאוני ולחן מבריק, אבל הסאונד שמפיקה שם הגיטרה של דיימבאג לפרקים, אותו צליל שנשמע כמו קדיחה קצרה ומהירה לתוך ברזל הוא פשוט חתיכה קטנה של גאונות.
אז נכון, את ההרכב המקורי לא נצליח לראות בלייב אף פעם, אבל השמועות אומרות שShmatera, ההרכב שקם כדי לתת כבוד לפנתרה הוא הדבר הכי קרוב לפנתרה שיצא לנו לראות.

ב12/09 הם מגיעים להופיע בלבונטין כשהם חמושים במיטב השירים של פנתרה ובעוד ארבעה סולנים מקומיים משלנו:
אורן בלבוס (Eternal Gray- לשעבר)
יותם אבני (Prey For Nothing)
יוחאי דוידוף (Prowlers – לשעבר)
ואהרון רגוזה (Shredhead)
אז ישבתי לשוחח מעט עם ארבעת הסולנים האלו כדי לשמוע על החיבור שלהם לפנתרה וכדי לקבל קצת סודות מאחורי הקלעים של המופע הזה:

תציגו קצת את עצמכם, עבור אלו שלא מכירים אותכם? (וכנראה היו בתרדמת מטאלית בשנים האחרונות)

יוחאי: אני פעיל בלהקות והפקות מטאל\הארד רוק מקומיות כבר מעל עשור .

אורן: הסולן של איטרנל גריי. (לא פעילים)

יותם: סולנה של Prey For Nothing בעשור האחרון וטמבל לא קטן בפני עצמו. Prey For Nothing מנגנים דת' מטאל מלודי על גבול הפרוגרסיב מטאל (ובגדול אנחנו מסיגי גבול לא קטנים מבחינת הז'אנר). יש לנו שלושה אלבומים, שני EP והרבה מצב רוח טוב.

אהרון: סולן להקת SHREDHEAD .

ספרו לי קצת על החיבור האישי שלכם לפנתרה, למה אתם אוהבים אותם\מה אתם אוהבים בהם?

יוחאי:אני שומע אותם עוד מתחילת שנות ה90, שזה הזמן שנדלקתי על מטאל בפרט ועל מוזיקה בכלל. אחרי שגיליתי את מטאליקה מגדת' ואיירון מיידן (בסדר הזה) אז זה היה טבעי שהתדרדרות תמשיך לפנתרה .

אורן: בגדול הם נותנים מטאל שונה, השילוב שבין כסאח מפוצץ לבין בלדות מרגשות. זה מה שתפס אותי, יש להם מגוון מאוד מעניין והמעבר שלהם מלהקת גלאם להרכב מאוד אלים היה מבחינתי סוג של אבני דרך לתקופות שונות בחיים שלי .

יותם: מבחינתי פנתרה היו החיבור הראשוני שלי למטאל שאינו מלודי בהכרח. יש בהם משהו שמצד אחד מאד מקרב אותך כמאזין מטאל בתחילת דרכו למטאל הקיצוני, בכך שהוא מרגיל אותך לדאבל-בס ולצרחות ושאגות מצידו של פיל אנסלמו. מבחינתי זה היה בהתחלה סוג של "דת' מטאל דיאטתי", די בדומה לספולטורה, רק *הרבה* יותר אלגנטי. עם הזמן קצת חלחלה לי הגאונות של הקווארטט הזה, מדיימבאג דארל שהוא הג'ימי הנדריקס של ז'אנר המטאל, על כל החשיבות שבדבר, דרך פיליפ אנסלמו שהוא גדול בתורה שזה מגיע לשירת מטאל, אם לא אחד מהגדולים ביותר. כמובן שיש גם את אחת מחטיבות הקצב המופרעות ביותר. אקיצר, לא סתם מדובר באחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם – מתחילת דרכם כשילוב בין Speed Metal לבין Glam עד לתקופה הכבדה והמעושנת של Stoner ו-Groove מפלצתיים.

אהרון: החיבור האישי התחיל בעצם ברגע שבאמת ישבתי לשמוע פנתרה ברצינות ולא סתם שיר פה ושם. ביום שבו זה קרה פשוט הבנתי שפנתרה היא הלהקה הכי טובה שהיתה, ולא תהיה להקה יותר טובה ממנה לא משנה כמה להקות אחרות ינסו.

מה היה השיר הראשון של פנתרה שפתח לך את השער אל העולם שלהם?

יוחאי: ,shattered קבלתי את קאובויז כקלטת פירטית מחבר וצידי A ו-B היו הפוכים אז במשך כמה שנים ( עד שרכשתי את הדיסק) היית משוכנע שזה השיר שפותח את האלבום בכלל .

אורן: באחד הלילות של הדבאנגרז בול, כשהייתי יושב ומחכה להקליט בוידאו את השירים המפוצצים, פתאום עלה השיר ״סייקו הולידיי״, לא היה לי ממש מושג מי אלה ובאותה תקופה לא היתה לך דרך לגלות מי אלה באמת…אלא אם היה את התקליט שלהם לקניה. השיר הזה העיף לי את הסכך ומשם הכל התדרדר.

יותם: מה? כולם פה התחילו מ-Cowboys? אני מרגיש זקן שאצלי זה היה Mouth For War לאחר ערב מוצלח ב-VH1 Rock Show עם טומי וינס. שילוב מעולה של מטאל כבד, כל מה שהכרתי כבר מ-Metallica ו-Megadeth, ביחד עם עוצמה טהורה כמו…איך נאמר, אגרוף לפרצוף? המממ.. מעניין למה דווקא האיאמג' הזה נתקע לי בראש.

אהרון: DRAG THE WATERS. התחיל בתור קאבר בלהקת נעורים והפך לאהבת אמת.

איך זה לעבוד עם כל כך הרבה סולנים נוספים, כמה קרבות אגו אתם מנהלים בכל שעת חזרה?

אורן: קרבות אגו? למה מי אלה שאר הסולנים בכלל? אני הייתי פה עוד לפני מלחמת שלום הגליל.

יותם: קרבות אגו? למה מי אלה שאר הסולנים בכלל? אני דרגה 17 במבוכים ודרקונים! אף אחד מהם לא פוגע בדרוג שריון שלי!

אהרון: יש סולנים נוספים?

יוחאי: גרעפס*

ולפיל הלבן בחדר, השאלה שעולה לא מעט מצד המקטרגים היא למה בעצם לעשות מופע מחווה ללהקה כמו פנתרה, מה עוד אפשר לחדש במופע שראינו כבר כמה מסוגו במדינה הקטנה שלנו?

אורן: למה לא לעשות? הרוב אוהב את מה שפנתרה יצרו, אז פאק איט.

יותם: הסיבה שאנשים עושים בכלל הרכבי קאברים היא בגלל שהם רוצים לנגן שירים שהם אוהבים. רובנו בתכלס רק סולני מטאל, קל וחומר לומר שאנחנו אוהבים מטאל טוב, ופנתרה זה מטאל מעולה. לשיר שירים מעולים זה תמיד כיף, ואישית – ברגע שמזמינים אותי לשיר שירים מעולים קשה לי מאד לומר לא.

אהרון: פנתרה טובים כמו שהם תמיד היו, אין פה מה לחדש. בסך הכל מה שצריך לעשות זה להנות מכל התהליך, לעלות לבמה ולעשות את השירים שאנחנו כל כך אוהבים ובסוף הערב לזחול הביתה.

איך הקשר שלכם עם הסולן והלהקה שמגיעים אלינו מהגולה האפלה, יצא לכם לשמוע קצת חומרים שלהם?

אורן: מעבר לכך שהסולן (מייק) אוהב לעשות את המחווה לפנתרה, הוא מוסיקאי בחסד ויש לו כמה הפתעות בשרוול, אם זה היכולות הווקאליות שלו לבין הפרוייקטים שהוא מנגן/ניגן בהם.

יותם: נופ. לצערי לא קושרנו אל הלהקה עד כה, אבל אני מניח שיש בזה משהו מאד מאחד בסופו של דבר, אנחנו לא מונעים, אף אחד מאיתנו, מאגו או כבוד או רצון למזומנים, לא מהצד הזה של המפה ולא מהצד השני שלה. אז אני מניח שבסופו של דבר, עם המטרה היא רק לעשות שירים של פנתרה, לא באמת צריך הרבה קשר מעבר לזה. הקשר היחיד שצריך זה פנתרה.

אהרון: אני מכיר אותו כבר שנים, לחמנו יחד בפלמ"ח. אחלה גבר, קיבל רסיס בראש ומאז הוא קצת מוזר אבל זה הקטע שלו.

איזה חלק אתם הולכים לקחת במופע? כמה מהשירים אתם הולכים לבצע ביחד עם הלהקה ואילו הפתעות אתם מכינים לנו?

יוחאי: אמרו לי שאני מבצע איתם 2 שירים,

אורן: אני הולך להיות הצד האלים. ותכ'לס אין הפתעות, זו מחווה לפאקינג פנתרה, אתה אמור לדעת שאתה מגיע לקבל בראש, אלא אם זה סמטרי גייטס.

יותם: אני הולך להיות הצד הסביר. ואני מוחה! אני רוצה שירים כמו Hard Ride, למה לתת בראש כל הזמן? לפנתרה יש היצע שירים עדין ומלוקק לא פחות. זה שאף אחד לא סופר את השירים של לפני קאובויז זו תעודת עניות!

אהרון: אני הולך לעשות שירים של פנתרה, יש מצב שאני אלבש מכנסיים חדשים למופע, לא מבטיח כלום.

המופע יתקיים במועדון הלבונטין ב – 12.09.2015. פתיחת דלתות ב 21:00.