Aborted – מדבירים את המכרסמים

מרואין: Sven De Caluwe, סולן להקת Aborted

עם השנים הפכה Aborted לשם נרדף ללהקת מטאל אוהדת ישראל. ניתן לדמיין שעוד מהימים ש-Aborted הייתה דג רקק בים של להקות ברוטאל דת' מטאל, הקהל הישראלי ליווה אותה ללא הפסק. כיום, עם אלבום שישי במספר בשם Strychnine.213, בסיס מעריצים עולמי וכינוי המכתיר אותה בתור Carcass של שנות ה-2000 (ובנוסף לכך, גם סיבוב הופעות עם ענקית הדת' \ גריינד הנ"ל לרגל איחודה), Aborted צועדת עוד צעד נוסף ונועז אל תוך התודעה של קהילת המטאל העולמית בתור שם נרדף לברוטאל דת' מטאל איכותי. למרות ש-Sven De Caluwe אינו זר לסצינה המקומית – החלטנו בכל זאת לשאול את האדון אם יש לו כמה סוגיות בנושא להקתו, וגם קצת בנושאים שנשארו בליבנו כקהילת מטאל ישראלית, רובם בלתי פתורים.

שלום Sven, מה שלומך ומה הדבר הגדול הבא שאתה מבשל עבור Aborted (כן, כולל סיבוב ההופעות עם Carcass)? ככל שתפרט יותר, כך תשאיר אותי מרוצה יותר ככתב.

ובכן, היינו עסוקים למדי מאז שיצא האלבום החדש שלנו, סיימנו את סיבוב ההופעות Summer Slaughter בארה"ב שהיה בלתי יאומן וכעת אנחנו בעיצומו של סיבוב ההופעות Exhumed To Consumed ביחד עם Carcass, שזה לבדו חלום שמתגשם למרבית חברי הלהקה. Carcass ו-Suffocation היו ההשפעות העיקריות עלינו כאשר הקמנו את הלהקה לפני כ-13 שנים, כך שזה מדהים מבחינתנו לחבור אל להקות מסדר גודל כזה, לכבוד סיבוב הופעות האיחוד של הנ"ל. אחרי כל זה, אני מניח שנעשה סיבוב הופעות באירופה, אין לנו שום תוכניות בטוחות בנושא – אבל אנחנו עובדים על זה, כך שאין מה לדאוג. בשנה הבאה אנחנו נמשיך בסיבובי ההופעות, אם כי כנראה פחות מהשנה [צוחק]…

איך אלבומכם החדש מתקבל בקהילת המטאל ברחבי העולם?

התגובות חיוביות למדי, למעשה. התקשורת אימצה אותו אל חקה, ואנחנו בעצמנו מאד מרוצים מהתוצר הסופי. אין ספק שזהו האלבום הכי מגוון והכי שונה שלנו עד כה, וזו הייתה הכוונה שלנו בדיוק. כמובן שישנם גם כמה שונאים ברחבי סצנת האינטרנט, אבל אלה תמיד יהיו, ואני לא מחשיב את החבר'ה שאוהבים לשנוא באינטרנט בתור אוהדי מוזיקה במציאות. היום זה אופנתי לשפוט להקה או את המוזיקה שלה לפני שבאמת מקשיבים לה או לפני שנותנים לה לחלחל, ועוד יותר פופולארי לשנוא להקות מסוימות בגלל שהן עולות על גל ההצלחה. הכל יחסי, משום שהמעריצים האמיתיים הם אלה שמתפקדים להופעות, וקונים את האלבום או את המרצ'נדייס, וזה נחשב הרבה יותר מכמה מילים ריקות באיזה פורום דבילי.

כמה ממעריצי הלהקה הותיקים נוטים לסלוד מהחומר החדש של ההרכב, בטענה שהוא יותר מדי "Metalcore" בשבילם. מה דעתך על הנושא, ועל השינוי במוזיקה שהתרחש במה שכרגע הוא ההיסטוריה המוזיקלית הארוכה של Aborted?

ובכן זה לא באמת משנה. שמענו על אנשים ששנאו את Engineering The Dead משום שלא היה The Purity Of Perversion, על אנשים ששנאו את Goremageddon משום שלא היה Engineering The Dead וכיוצא בזאת. תמיד יהיו אנשים שישנאו את מה שנעשה, ובתור הרכב אנחנו מנגנים בעיקר לעצמנו. אני מאמין שמעריץ אמיתי של Aborted יודע בשלב זה שאנחנו מאמינים בלעשות דבר מה מאתגר בכל אלבום חדש ושאנחנו מנסים להתפתח ולהרחיב את אופקי הסגנון אל משהו יותר ייחודי. אין שום טעם בלכתוב את אותו האלבום פעמיים, ולמען האמת, אני מאמין שיש בזה סוג של הונאה של מעריצים בכתיבת אלבום זהה לתוצר הקודם שלך, וזה לא מעניין אף אחד. נכון שיותר מלודיה ויותר גרוב נכנסו עם הזמן אל תוך השירים, אבל אלו יסודות שהתווספו ללהקה עוד בימי Goremageddon. כל נושא ה-"Metalcore" [צוחק]… ברצינות – מגוחך לחלוטין. אנחנו ערבבנו את החומרים המוזיקליים האלה הרבה לפני שבכלל היה משהו כזה שנקרא Metalcore. כפי שנאמר, אנשים שומעים מה שהם רוצים לשמוע, ומבחינתי יש רק שני סוגים של להקות, טובות או גרועות. בלי שום קשר לאיזה ז'אנר אנחנו מתעקשים להדביק להם על המצח.

קל לומר שהאלבום Goremageddon הגיע לחלק מהעמדות הגבוהות ביותר שאלבומי ברוטאל דת' מטאל אי פעם הגיעו אליו. האם אתה חושב שהאלבום מייצג עד כה את ההישג הגדול ביותר שלכם, או שאתה חושב שאתה יכול לשחזר את ההצלחה בביקורות שהאלבום זכה לה, אם הדבר בכלל משנה לך?

כפי שאמרתי, זה לא באמת משנה לי. אנחנו יכולנו בקלות לכתוב את Goremageddon 2, אבל אנחנו לא רואים טעם בכך. אני מעריך להקות כמו Carcass הרבה יותר רק משום שיש בהן רצון ודחף לעשות משהו שונה בכל אלבום, וכל אלבום של Carcass השפיע על מערך שונה של להקות. אני לא אומר שזהו המקרה של Aborted, אבל לפחות אנחנו מנסים לעשות משהו שונה ולהתנסות בגבולות הז'אנר של מוזיקה קיצונית. כי בכל הכנות, Aborted היא עדיין להקת מטאל קיצונית.

Aborted ניגנה את הופעתה הראשונה בישראל בשלהי 2002. מה תוכל לומר על ההתנסות הראשונית של להיות בישראל, ולהתמודד בפעם הראשונה מול הקהל הישראלי?

במלוא הכנות זו הייתה חוויה מטמטמת, וזו הייתה ההתחלה של מערכת יחסים ארוכה ונמשכת בין הסצנה המקומית והארץ לביני בכל אופן. הקהל הישראלי הוא ללא ספק אחד מהטובים ביותר בכל העולם מניסיוני האישי, ואנחנו מאד להוטים לחזור לנגן מולכם, עם ההרכב הכי אכזרי ומדויק שלנו ללא ספק, אז תהיו מוכנים להופעה, Motherfuckers!

לאחרונה סיימת סיבוב הופעות מאסיבי עם להקות הדת' מטאל המובילות בעולם כולו – וכל זאת מחופה המזרחי לחופה המערבי של ארה"ב. מה עושה את אמריקה כל כך שונה מאירופה, מבחינת הופעות?

התנאים הרבה יותר קשים מאשר אירופה, באירופה אפשר להתרווח ולהירגע באוטובוס בו אתה נוסע מבלי לדאוג לדבר, אבל פה אנחנו צריכים לדאוג לתחבורה בעצמנו, ולנסוע כל הלילה בעצמנו, משמע המון שנות שינה שנעלמו לנו, אבל הקהל מצד שני הרבה יותר משוגע ונותן כבוד הרבה יותר מאירופה. אמריקאים גם קונים הרבה יותר מרצ'נדייס מאשר האירופאים, כך ששני המקומות הם מקומות נהדרים לעשות בהם הופעות, וכל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו.

להוציא את Ancient Rites ואולי את Emeth, אין הרבה מטאליסטים ישראלים שמכירים את סצינת המטאל של בלגיה. למעשה – כשחושבים על זה – Aborted היא הלהקה הבלגית היחידה שהגיעה להצלחה עולמית וממשיכה לעשות סיבובי הופעות ברחבי העולם, גם מבחינת מטאל קיצוני או מסורתי. מדוע אנחנו לא שומעים על יותר להקות מטאל בלגיות מלבדכם, בהתחשב בכך שבלגיה היא בדיוק במרכז אירופה, ובמקרה גם מארחת את אחד מפסטיבלי המטאל הגדולים בעולם (Graspop)?

ובכן, אני חושב שלבלגיה יש המון להקות טובות, אבל לא כולן באמת מתאמצות כדי להופיע מחוץ לגבולות המדינה. Crimson Fall לאחרונה עובדים מאד קשה ומתחילים לעשות הופעות מחוץ לבלגיה, אני חושב שיש להם הרבה עתיד, והם גם אחלה אנשים. Emeth היא הלהקה היחידה שעשתה את המאמצים האלה גם כן, זה די פשוט למעשה, אתה חייב לעבוד קשה כדי להגיע לשם, זה הכרח. לשבת על הטוסיק אחרי שהקלטת אלבום ולקוות שהעולם ייפול כפרי בשל בידיך לא יוביל אף אחד לשום מקום.

אתה דמות ידועה בעולם המטאל הקיצוני, ומלבד היותך מייסד Aborted, גם ייסדת וניגנת ארוכות עם ממזרי הגריינדקור Leng T'che. מדוע עזבת את Leng T'che ומה דעתך על כך שהלהקה דואגת שהאש תבער אחרי שהמשכת הלאה?

עזבתי את הלהקה מכיוון שזה הפסיק להיות לי כיף. כל ההרכב כולו עבר טלטלות רציניות בגלל מה שקרה בלהקה, ואני מאמין אדוק בכך שמוזיקה עושים באהבה או לא עושים בכלל. אם אני לא נהנה כבר בלהקה, אני עוזב, ממש כך בפשטות. מה שיקרה ל-Leng T'che אני מניח שרק הזמן יאמר, אבל אני לא בדיוק עוצר את נשימתי עד שזה יקרה. מבחינתי, החלק הזה בחיי שייך לעבר.

עוד נושא כאוב וחשוב לאוהד הדת' מטאל הישראלי המצוי הוא העובדה שעזבת את They:Swarm, שנה וחצי לאחר שחברת אליהם. כולנו מבינים שאתה לא יכול להזניח את Aborted, במיוחד לא כשהם על הגל, אבל השאלה שעולה היא – למה להצטרף אליהם אם כן מלכתחילה – ומהי הסיבה המדויקת לעזיבתך?

הצטרפתי ל-They:Swarm מכיוון שכל חברי הלהקה הם חברים טובים שלי ומאד אהבתי את הלהקה עצמה. בהחלט נהנתי מאד בהרכב ונפרדתי מהם עם דמעות בעיניים. הצטרפתי להרכב משום שלא צפיתי שהדברים שיקרו ל-Aborted יצאו משליטה, עולם המוזיקה כולו הוא בלתי-יציב ובלתי-צפוי למדי, אז למה אם כן לא לעשות את הדברים שאתה אוהב עם האנשים שאתה הכי אוהב מזה שנים? עזבתי כי הרגשתי שאני לא יכול להתחייב להרכב די והותר, לא הייתי מספיק באזור כדי לעשות את ההופעות שהם רצו שאעשה, וזה לא נראה כאילו זה דבר מה שהולך וישתפר. במקום להיות מניאק ולמשוך אותם אחורה, הסברתי להם על המצב, ואמרתי להם שיהיה להם יותר טוב בלעדיי שהם יוכלו לעשות מה שהם רוצים, להמשיך קדימה בחופשיות, במקום לחכות עד שדברים יהיו מעצבנים וייווצרו סדקים בחברות שלנו. הכל טוב עם החבר'ה האלה, ואני מאחל להם הכי הרבה טוב בעולם, היה לי ממש כיף בלהקה ואני בטוח שהם יסתדרו מצוין.

מאז 2002 נהיית כמו דוד רחוק של סצנת המטאל הישראלית, ועזרת ללהקות כמו Betzefer, Distorted, Lehavoth, Prey For Nothing וכמובן They:Swarm. האם יש לך מקום מיוחד בלב שזועק לתשומת לב ציונית, או אולי זה מכיוון שאנחנו רואים רק את הצד הישראלי של טבעך הפילנתרופי, ואתה למעשה עוזר לכל להקה שאתה יכול – אם היא מבלגיה או מאוסטרליה?

אני לא חושב שיש קשר לציונות בכל מה שקשור אליי, אבל בהחלט אפשר לומר שהתקרבתי לארץ, ויש שם לא מעט אנשים שאני יכול לקרוא להם חברים טובים, ואני בן אדם שרוצה לעזור לחברים שלו כמה שהוא רק יכול. אני גם מאמין שהלהקות שעזרתי להן עד כה הם נהדרות ויש להן פוטנציאל אדיר להצליח באירופה ובעולם. כולנו היינו צריכים להתחיל מתישהו, ואני חושב שאם אני יכול לתת למישהו את הדחיפה הזאת כדי לעזור לו להתקדם – אז למה לא? עם זאת, זה ממש לא אומר שאני או Aborted הם ארגוני צדקה שיש להם את הזמן לעזור לכולם, אבל אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים בשביל האנשים שאנחנו מכירים היטב, ודואגים להם כשזה אפשרי.

האם זה אומר שאנחנו עומדים לראות עוד הופעות של Aborted בארץ, אולי אף השתתפות בפסטיבלים (במידה ויהיו לנו כאלה שוב, כמובן)?

אני מניח שעד שהראיון הזה יתפרסם יהיה זה גמור ובטוח לומר שאנחנו עומדים להופיע בתחילת חודש נובמבר בתל אביב, אני מקווה שכמה שיותר בחורים ונערות יבואו, כדי שנוכל לעשות את האירוע הזה לאחד מהאירועים הכי אכזריים \ משוגעים של בעשור האחרון, אז בואו נגרום לזה לקרות, חבר'ה! אתם יכולים לצפות לסט ארוך שיכלול את מרבית האלבומים שלנו, ועוד מעטי הפתעות מגניבות בהחלט.

בחזרה למוזיקה, מהו השיר האהוב עליך עד כה באלבום החדש?

קשה לומר, כי יש כמה מהם, אבל ממש כיף לבצע בהופעה את "Enterrement Of An Idol", ובכנות אוהב את כל השירים באלבום באופן שווה.

האם יש לך שיר של Aborted שאתה פשוט מקווה שאנשים ישכחו שאי פעם כתבתם? מהו השיר הכי פחות אהוב עליך של Aborted?

אמממ, לא ברמת השיר הבודד, אבל יש כמה שירים שהם לא בדיוק ההעדפה המובהקת שלי [צוחק]… רובם למען האמת, משני האלבומים הראשונים.

Aborted נהייתה ענקית במרוצת חמש השנים האחרונות, והיא בין להקות הברוטאל היחידות שמחזיקות בבסיס מעריצים נאמן, שמדי פעם מגיע להופעותיכם לבוש כצוות רפואי מוטרף. מה דעתך על התופעה, וכל כמה זמן אתה נתקל במעריצים מושבעים מסוג זה?

זה קורה מפעם לפעם, במיוחד באנגליה, איפה שהצבא שלנו במצב החזק ביותר, אני מניח. היה לנו כמה כאלה פה בסיבוב ההופעות עם Carcass בארה"ב, שזה כמובן היה תענוג אמיתי, ואנחנו כמובן אסירי תודה לכל המעריצים שלנו שטורחים ומגיעים להופעות כדי לתמוך בנו. צריך לזכור שהלהקה הזאת לא הייתה שווה כלום בלי המעריצים האלה, אז המון תודה לכם אנשים!

אילו להקות עדיין משפיעות עליך ככל שזה נוגע ל-Aborted? האם יוצא שאתה חוזר להאזין לאותם אלבומים ישנים כמו של Carcass או Napalm Death?

ובכן, ההשפעות שלי נשארו פחות או יותר אותו הדבר מאז תחילת הדרך, אבל אנחנו פשוט מנסים לעשות את הקטע שלנו יותר ויותר עם חלוף הזמן. Carcass ו-Suffocation היו ההשפעות העיקריות עלינו בתחילת הדרך, ואני חושב שהתפתחנו ולאלה הצטרפה השפעתה של Entombed וגם כמה דברים מודרניים. אני דווקא מאזין הרבה לקלאסיקות של פעם. יש אלבומים שפשוט גדלנו עליהם ונאהב אותם לא משנה מה יקרה.

האם אתה מאזין למטאל חדש? מהי להקת המטאל הטרייה ביותר שהאזנת לה לאחרונה?

אני יכול לומר שאנחנו אוהבים את האלבומים האחרונים של Whitechapel, Deathspell Omega ו-Acacia strain, שהינם כבדים ואכזריים למדי. כולנו שומעים גם המון דברים אחרים למען האמת, כולנו בלהקה די רחבי אופקים אז כל מיני דברים חדשים כל הזמן זורמים לנו באוזניים.

כאדם שמכיר את הסצנה המקומית שלנו – אילו טיפים יש לך עבור אותן להקות מטאל ישראליות שרוצות להצליח בגדול, או לפחות, בגדול יותר ממצבן הנוכחי?

תעבדו קשה, אל תוותרו, תתאמנו ותחסכו את הכסף שלכם על מנת לצאת לסיבוב הופעות. זו הדרך היחידה.