Arafel – מפזרים את הערפל

מרואיינים: להקת Arafel (פליוס, לשי ודניאל)

להקת Arafel היא אחת מלהקות הבלאק מטאל הוותיקות במטאל הישראלי ולמרות שאינה מופיעה בתדירות רבה, היא הצליחה לצבור לעצמה מעריצים רבים בעולם ובארץ בפרט בזכות האלבום הראשון שלה The Way Of Defender אשר קיבל שבחים רבים כשיצא בשנת 2003. למרות שהיו ללהקה בעיות ליין-אפ במהלך השנים, היא המשיכה להתפתח, ליצור מוזיקה ולאחרונה גם להוציא אלבום חדש העונה לשם The Second Strike: Through The Flame Of The Ages. האלבום החדש, שרק שוחרר בחודש נובמבר, כבר הצליח ליצור הד גדול אצל עיתונות המטאל ואף נתן ללהקה הזדמנויות הפצה ברחבי העולם, מארצות סקנדינביה ועד יפן.

כעת, לאחר ששלושת חברי הבסיס של הלהקה, פליוס, לשיי ודניאל צירפו את החברים שישלימו את הליין-אפ של Arafel, הם מתכננים לחזור להופיע בארץ בחודש הבא, לראשונה מזה שנה וחצי – ולכבוד החזרה לבימות וכמובן ההוצאה של האלבום החדש, שוחחנו עמם על מנת לפזר קצת את הערפל שאופף את הלהקה…

קודם כל, ברכות על החתימה עם חברת ההפצה החדשה. מה בעצם עבר על הלהקה מאז שסיימתם להקליט את האלבום השני? היו לכם הצעות מלא מעט חברות תקליטים, עד שהחלטתם להפיץ את האלבום דרך SPG העצמאיים, ועכשיו חתמתם עם חברה חדשה.

טוב, בואו באמת נפזר את הערפל סביב העניין! נתחיל מזה שהיה לנו מהתחלה חוזה חתום עם SPG – Sauron Promotion Group עוד בספטמבר 2004 לפני ההקלטות. כמו כן, לפי החוזה קיבלנו מ-SPG תקציב עבור ההקלטות של האלבום החדש והעברנו את הזכויות עליו לחברת Sauron שמאותו רגע התחייבה לטפל בהצעת האלבום לחברות זרות או להוציא אותו בכוחות עצמה, מה שקרה בסופו של דבר בפועל. חשוב להבין שללהקה חדשה לא קל למצוא חברה באירופה שתוציא את האלבום ויחד עם זאת תממן את ההוצאות שלו. עוד בזמנו היו לנו הצעות מחברות גרמניות ,פולניות ואפילו יפנית עבור התקליט הראשון, "The Way Of Defender", אבל אף אחת מהן לא התכוונה לכסות את הוצאות ההפקה. לכן שיתוף הפעולה עם Sauron הייתה עבורנו האופציה המועדפת.

יש עכשיו איזשהו גל של להקות ישראליות להקליט בחו"ל. מדוע בחרתם להקליט את שני האלבומים דווקא בפולין?

לפני הקלטת האלבום הראשון חשבנו זמן רב היכן להקליט, בסופו של דבר הגענו למסקנה שזה לא יקרה בישראל. בדיוק באותה התקופה התחברנו עם הסולן של להקה רוסית בשם Tvangeste, שסיפר לנו אודות אולפן הקלטות באולשטין (פולין), שהם בעצמם לא מזמן חזרו מהקלטות בו. ביררנו את המחירים, תנאי מחייה וכל מה שמסביב, והחלטנו שזה המקום שאנו רוצים להקליט בו. ההחלטה אודות הקלטת אלבום שני באותה העיר ועם אותם אנשים, נבעה משביעות רצוננו מהקלטת האלבום הראשון. היינו מרוצים מאוד מהעבודה של סיימון צ'ך, כמו כן הצלחנו לשמור על קשר עם כל האנשים שהכרנו שם. לפני ההקלטות צ'ך סיפר לנו שעבר לעבוד באולפן אחר באותה העיר ויעץ לנו לבצע את ההקלטות שם, מכיוון שהסטודיו היה גם יותר מקצועי מאשר Selani. כמו כן, התנאים שקיבלנו בפעם השנייה היו אפילו נוחים יותר.

כחלק מהיוזמה של להקליט בחו"ל, להקות רבות אירחו בעיקר סולנים מלהקות גדולות באלבומים שלהם, כדוגמת מילה פטרוזה ותומאס לינדברג. אתם בחרתם שלא לעשות את זה, למרות שהייתה לכם האפשרות. מדוע?

למען האמת הרעיון הזה אפילו לא צץ בראשינו. הבעיה היחידה שלנו לפני ההקלטות הייתה חוסר סולן. לכן סולן להקת טוונגסטה, חבר טוב שהזכרנו לפני כן, נענה לבקשותינו והסכים להקליט את תפקידי השירה. זו היתה גם חוויה מעניינת, מכיוון שלא ביצענו אף חזרה ביחד, וכל החלפת החומרים של הסקיצות נעשתה דרך האינטרנט.

איך היה להקליט אלבום חודש שלם, בחו"ל?

הקלטת אלבום בחו"ל לתקופה כזו היא חוויה מדהימה מהבחינה המקצועית וגם חברתית, ויש לא מעט הרכבים בארץ שיכולים להעיד על כך אשר עברו חוויה דומה. דבר ראשון, בתור מוסיקאים, מתנסים ועובדים בסביבה מקצועית ומלוטשת, עם מיטב הציוד ואנשי מקצוע מנוסים, שעובדים עם ההרכב לאורך כל התהליך שלב אחר שלב, דבר שבו זמנית מלמד המון על הפרוצדורות הטכניות של ההפקה, וגם נותן הרבה יותר כלים להשיג את התוצאה שמצפים לה. פאן לא פחות חשוב הוא הצד החברתי בתהליך. הרי ברור לכל שהקלטת אלבום במדינה אחרת זה פרויקט שכולל בתוכו המון דברים מסביב להקלטות עצמם: טיסות, תחבורה, לינה, עבודה עם אנשים חדשים, רכישת חברים… הרשימה עוד ארוכה.

בסופו של דבר, המבחן הוא שאתה צריך לחיות חודש עם חבריך ללהקה בקרבה צמודה הרבה יותר מבד"כ: לקום בבוקר ביחד, לעבוד ביחד, לבלות ביחד… וכל המשתמע מכך. ישנם אנשים שהשילוב של חיים אישיים ועבודה בסביבה כזאת פגע ביחסים ביניהם, אבל אנו בוודאות יכולים להגיד, שהחוויה הזאת ליכדה אותנו הרבה יותר מבעבר, ולא רק כחברים ללהקה. לעומת זאת, ישנם גם צדדיים פחות חיוביים בהקלטה בחו"ל, מאחר וכל הלוגיסטיקה של תכנון חיים במשך חודש במדינה זרה לפעמים לוקחת את הפוקוס מההקלטות לדברים אחרים, במיוחד אם משהו לא מתנהל כשורה. כמו כן, בתחילת תהליך ההקלטות עדיין לא ניתן לדעת מה יהיה קצב העבודה בפועל, כשיש דד-ליין מוגדר שבו אנחנו אמורים לסיים את הכל ולחזור לארץ, מה שגורם באופן טבעי להתפשרויות מסויימות לגבי דברים אחדים, לטובת דברים אחרים.

אך עם כל זאת, האספקט המשמעותי ביותר בכך לכל אמן הוא ללא ספק ההתנתקות משגרת היום-יום, ושינוי סביבה. כאן לא מדובר אפילו על הבדלי הרמות בין הקלטה בארץ למדינה אחרת. כשמקליטים כאן, אפילו בתנאים הטובים ביותר, עדיין משלבים את ההקלטות לרב בשגרת החיים הרגילה. בין הבית, לעבודה, לחברים ולקו אוטובוס של הבוקר. אבל כשאתה מתנתק לחלוטין מכל זה, נמצא בסביבה חדשה, ומקדיש את עצמך למשך תקופה רק בשביל ליצור ולהקליט, ובנוסף לכך יש לך עוד שותפים לחוויה, אין דבר יותר מעורר השראה מזה, ומכאן לדעתי טמון ההבדל המשמעותי בתוצאה.

במהלך ההקלטות נעזרתם בכנרית. איך הייתה העבודה איתה? בכלל, איך זה להקליט יחד עם כלים לא סטנדרטיים?

העבודה עם מוניקה (הכנרית), הייתה מלהיבה ומרעננת. נתחיל מכך, שלא הכרנו אחד את השני. לפני ההקלטות שמענו אלבום של הרכב פולק פולני בשם Shannon שבו היא ניגנה ואהבנו את מה שהם עשו ודרך מכר משותף יצרנו איתה קשר. אחרי שכבר הרית'ם סקשן הבסיסי לכל האלבום הוקלט, היא הגיעה לאולפן, שמעה את החומר וניגנה בצורה בסיסית את התפקידים. באותו היום הבאנו לה עותק של המוסיקה, עם תפקידי כינור מתוכנתים במידי, ולאחר כיומיים היא כבר באה עם כל התפקידים מוכנים, והקלטנו אותם. תוך כדי ההקלטות, כששמענו איך הכינורות משתלבים במוסיקה, באו לנו עוד רעיונות לגבי שילוב שלה בקטעים נוספים… אז בהרבה מקומות הקלטנו תפקידים עם הזרימה של הרגע והיינו מאוד מרוצים ממה ששמענו.

להקליט עם כלים לא סטנדרטיים זה רעיון שהוא תמיד מבורך אם המוסיקה מתאימה לכך. אמנם באיזשהו אופן זה טרנד שהרבה להקות מטאל משלבות כלים אחרים במוסיקה שלהם, אנחנו לא רצינו ללכת באותו הזרם של כלים קלאסיים שמנגנים ריפים של מטאל, אלא להרוויח לטובת המוסיקה את האוטנטיות והטאצ' של כלי ומוסיקאי שלא מנגנים את הז'אנר הזה, כדי לתת בקטעים הנכונים צבע שונה.

האלבום החדש קיבל הרבה מאוד כבוד בארץ, ואף אורגן סשן חתימות עם הלהקה כחלק מההשקה שלו. איך המכירות והתגובות על האלבום עד כה?

לבנתיים קשה לספור את המספרים מבחינת המכירות. האלבום הושק בארץ לפני כחודשיים, והגיע לחנויות באירופה רק לאחר ה-16/12/05, לכן את הדו"ח הראשוני של המכירות נוכל לקבל רק אחרי הרבעון הראשון של 2006. אך מאז צאת האלבום, ישנה מגמה חיובית של דברים שפעלו לטובתינו בעניין.

קודם כל, הלייבל שלנו: SPG, חתם חוזה הפצה בעל חשיבות רבה עם חברת ההפצה הגרמנית Twilight-Vertrieb. דרכה האלבום מופץ, ומצא עצמו במדפים של רשתות מוסיקה גדולות ב-גרמניה, אוסטריה, שוויץ, ארצות סקנדינביה, ארצות בנלוקס ויפן. בארצות הבאלטיות (ליטא, לטוויה, אסטוניה) האלבום יופץ דרך חברת Cyniks. בפולין ישנו כבר מפיץ נוסף. כמו כן, הושג הסכם מילולי בין SPG לאחת מחברות התקליטים ברוסיה, על מכירת רשיונות לייצור הדיסק שם, והפצתו למדינות חבר העמים, ולבנתיים זה רק עניין של זמן.

הפידבק שקיבלנו עד כה, חיובי ביותר. התקשורת בחו"ל אהבה את האלבום, וכל שבוע אנו מוצאים ביקורות חדשות באינטרנט ובמגזינים מכל העולם ובשפות שונות, והביקורות מאוד מפרגנות. קיבלנו כמו כן פניות מאנשים פרטיים מארצות כמו אוסטרליה, וגרמניה (לפני ההפצה שם), שהזמינו את האלבום ישירות דרך SPG. גם בנושא הפרסום ישנה התקדמות קלה. שירים מהאלבום הולכים לצאת בקרוב באוספי מטאל שונים חו"ל (כגון MetalMessage), תחנות רדיו, וכמו כן פרסום בחנויות ומגזינים נוספים.

חברי הלהקה ברובם אינם אנשים מיליטאריסטיים, ובכל זאת הלהקה מופיעה בתצלום על העטיפה האחורית בבגדים צבאיים. זה סתם קטע של בלאק מטאל או שיש משהו מיוחד מאחורי זה?

תראה, הקונספט של האלבום החדש נוגע בנושאים מלחמתיים מזווית ראייה היסטורית. לכן העיצוב של העטיפה (ציורים, תצלומים וכו') מותאם לקונספט הזה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. חשוב לציין שישנו הבדל בין מיליטאריסטיות במובן האגרסיבי "לעודד מלחמה" לבין לספר על אירועים היסטוריים הקשורים למלחמות, מה שאנחנו בעצם עושים.

Arafel – הסיפור מאחורי המלחמה

האם יש תכנון להקליט קליפ גם לשיר מתוך האלבום הזה, כמו באלבום הקודם? מה קורה עם הקליפ ההוא?

בינתיים אין לנו תכנון לקליפ חדש, אבל אנחנו לא שוללים את האפשרות הזאת בעתיד. האמת היא שהקליפ לשיר "The Ice" גם לא היה מתוכנן, אלא נוצר תוך כדי ההקלטות של התקליט הראשון בפולין. לא השתמשנו בו הרבה לצורך פרסום. הקליפ הוקרן לבכורה באירוע לכבוד יציאת הסרט הדוקומנטרי של Orphaned Land כמו כן בתוכנית מטאל בערוץ טלויזיה רוסי במוסקבה.

יש באלבום חידוש לחומר שלכם מהדמו הראשון, משנת 1999. למה חזרתם לחומר ההוא? מה שיניתם בו?

אכן עשינו חידושים לחלק מהקטעים מתוך החומר הישן, שהוקלט עוד בדמו הראשון שלנו. קשה לקרוא לזה חידוש של השירים הישנים, יותר נכון בשירים החדשים השתמשנו בחלקים ספציפיים מהקטעים הישנים, שאותם אנשים למדו להכיר ולאהוב. בחרנו בקטעים המוצלחים יותר מהדמו, שאז הוקלטו באיכות נמוכה, עם ביצועים מוסיקליים סבירים, אותם פיתחנו, עיבדנו והתאמנו לרמה המוסיקלית-טכנית של הלהקה כיום.

האם הציורים בבוקלט לקוחים ממיתולוגיה מזרח אירופאית כלשהי?

הקונספט של עיצוב העטיפה זהה להוא שהיה בתקליט הראשון: כל ציור משקף את האירועים המתרחשים בשירים, למשל, השיר "Saga of Vengeance" מוקדש לדמות הידועה בהיסטוריה הרוסית – הנסיכה אולגה, שבכדי לנקום על רצח בעלה, ביצעה טבח בשבט שממנו באו הרוצחים ושרפה את עירם, לכן הציורים לשיר זה מתארים את דמותה על נוף העיר הבוערת ומסוגננים בהתאם לתקופה ההיא (המאה ה-X לספירה). דוגמא נוספת: השיר "Color of Death" מספר על הווסדות הדת הנוצרית ברוסיה העתיקה והציורים משקפים את הנושא בהתאם.

תן לנו קצת פרטים על הביוגרפיה של ההרכב אם אפשר.

ההרכב נולד בשנת 1997 בביה"ס שבח-מופת. תוך זמן קצר נכתבו 4 שירים, שביססו בהמשך את הדמו שלנו. בשנת 98 ניתנה הופעה ראשונה בירושלים עם להקת Melechesh, לאחר מכן המשכנו לעבוד על כתיבת חומר חדש, הופענו בהופעה בכפר-סבא, בפסטיבל ירושלים-בוערת, ובשנת 2000 בהופעה של טומאס לינדברג עם Betrayer בישראל. לאחר מכן ניתנו מס' הופעות נוספות והתחלנו להתכונן להקלטת אלבום ראשון, אותו טסנו להקליט בפולין בסוף 2002. ב-2003 הוצאנו את אלבום הבכורה "The Way Of Defender" שאיתו התחילו להכיר אותנו בעולם. סמוך לתאריך יציאת האלבום הופענו בארוע ספיישל-אורפנד לנד, וכחודש לאחר מכן הופעת ההשקה הרשמית במועדון הבארבי בתל אביב. מאז ההשקה התחלנו לעבוד על חומר לאלבום חדש. והנה, התוצאות לפניכם 🙂

לאורך השנים התחלף ההרכב של ערפל לא מעט פעמים. מדוע?

הליין-אף העיקרי של הלהקה התחלף רק מספר פעמים: בפעם ראשונה כשאובורוטן (כיום גיטריסט ב-Excessum) עזב את הלהקה בשנת 2000, בפעם השניה כשהסולן Candlelight עזב את הלהקה אחרי הקלטת האלבום הראשון (מכיוון שהאינטרסים המוזיקליים שלו השתנו) ופעם השלישית, כשהבסיסט עזב קצת לפני הקלטת האלבום החדש, מכיוון שהיה איש נשוי בעל משפחה ולא יכל להקדיש את הזמן הדרוש ללהקה. תקופה מסוימת לפני כן אפילו התקיימנו כלהקה עם 2 אנשים ולקחנו נגני-סשן בשביל להופיע. כשנה לפני הקלטת האלבום השני נוסף ללהקה גיטריסט שני -דניאל, שהפך די מהר להיות חלק אינטגרלי בהרכב מאחר והסתדרנו טוב מאד מההתחלה ואנו מרוצים מאד מעבודתו.

גם עכשיו הבסיסט והסולן אינם חברי להקה, והם נגני סשן. מה עומד מאחורי זה?

נכון לרגע זה האלבום הוקלט על-ידי 3 אנשים, המרכיבים את הבסיס המוסיקלי והלוגיסטי של הלהקה. כיום, לאחר חיפושים ומבחנים רבים נוספו עוד 3 אנשים חדשים להרכב (סולן, קלידן ובסיסט), שאיתם אנו מקווים להשאר לעבוד ולהופיע.

למרות שהלהקה קיימת כבר 8 שנים, היא הופיעה רק מספר מועט של הופעות. יש סיבה מיוחדת מאחורי זה?

תמיד החלטנו לא להופיע בתדירות רבה, אלא אחת לתקופה, אבל כשתהייה הופעה – היא תענה על הציפיות שאנשים מצפים מאיתנו! גם האי-יציבות של הליין-אפ תרמה לכך ושבשה תוכניות רבות. כרגע אנו שמחים לומר שהנושאים הללו מאחורינו וב-16 לפברואר תהיה לנו הופעה אחרי שתיקה של שנתיים עם הרכב חדש ומקצועי מתמיד!

יש לערפל המון מוטיבים במוזיקה. מאיפה כל ההשראה הזאת? איך אתם משלבים את כל זה לקונספט אחד?

ריבוי המוטיבים, גם בהוצאות קודמות, ובמיוחד באלבום החדש נובע מכך שחברי הלהקה, בזמנם הפנוי שומעים מגוון רחב של סגנונות מוסיקליים, בין אם זה בתוך תתי-הז'אנרים של המטאל, או מחוצה לו, ומן הסתם אנחנו מושפעים ממה ששומעים, ומנסים ליצור איזושהיא מסגרת ייחודית שבה אנחנו משלבים את כל ההשפעות הללו. אף אחד לא מחליט שנעשה סגנון מסויים – וכל מה שלא מתאים לסגנון – יישלל.

מה שכן, אנחנו שומרים על מעטפת כללית ספציפית, שהיא בעצם החותם-זיהוי שלנו ומנסים לשלב את הרעיונות השונים בצורה שייכנסו לתוך המעטפת הזאת. אז אם לדוגמא, יש לנו קטע שכשלעצמו יהיה אופייני יותר לז'אנר אחר, ננסה לעבד אותו בצורה כזאת שעדיין ישמור על האוטנטיות שלו, אך גם ישתלב בתוך הקונספט מאשר לשלול ולהגיד – זה לא מתאים לז'אנר. בשמיעה מרפרפת ראשונית אפשר לשמוע באלבום קטעים שיהיו אופייניים לבלאק, דת', הבי, פאוור, פרוגרסיב, פולקלור, קלאסיקה… וגם מעט אקספרמנטליזם עם נגיעות של אלקטרוניקה ועוד כמה הפתעות, אבל יש מכנה משותף שמלכד הכל יחדיו, וכאן נמצא הביטוי האמנותי שלנו.

כמו כן יש שילוב רב בין השפה הרוסית לשפה האנגלית, מאיפה הרעיון?

כל השירה נכתבת במקור בשפה הרוסית שהיא שפת האם שלנו. רק לאחר מכן השירים מתורגמים ספרותית לאנגלית – השפה העיקרית של השירים. אנחנו משאירים חלקים ספציפיים של שירה ברוסית מפני שבחלקם הגדול מוקדשים להיסטוריה רוסית, וזאת יחד עם קטעים פולקלוריים במוסיקה משלימים את הצביון הרצוי של היצירה.

השירים של ערפל הינם בדרך כלל ארוכים מאוד. ככה זה יוצא או שיש רעיון מאחורי זה?

כן,האורך של השירים ארוך מעט מהממוצע לז'אנר, אך כתיבת שירים ארוכים בהחלט לא מהווה מטרה. לעומת זאת המטרה החשובה היא שלמות היצירה מבחינה מוזיקלית, ללא התחשבות באורכה הסופי כשיקול כלשהוא. בתהליך העבודה על החומר אנו עוברים בקפדנות על כל חלק ותו, בכדי שכל קטע ישדר מוזיקלית כמה שיותר. וכדי להבטיח זרימה טובה אנחנו לא מתביישים גם לחתוך או לזרוק חלקים שלמים כדי למנוע מאוזני המאזין לאבד עניין מהקטע אפילו לרגע. החשיבות בסופו של דבר בכך היא שהמאזין לא ירגיש את אורכו הארוך של השיר, ויוכל להעריך אותו בשלמותו כפי שהתכוונו. לזה תמיד שאפנו וכמובן גם נמשיך.

מי עומד מאחורי העטיפה של האלבום החדש? מה הרעיון מאחוריה?

העטיפה בעצם משדרת את מסר הכללי של האלבום – כמה זמן שלא יחלוף, כמה עידנים שלא ייתחלפו, להבת המלחמה לנצח תבער והגזע האנושי ימשיך להילחם בעצמו, עבור אדמה, דת, או כל דבר אחר. הקרב וגווני האש על העטיפה הקדמית מסמלים מלחמה והמערבולת במרכז מסמלת את מחזריות הזמן. מאחורי העבודה על העטיפה עומדים אנדריי סבירידנקו ו-Warmaster (מ-Necrodaemon) שניהם עיצבו את האלבום ועשו עבודה יוצאת מן הכלל, ואנו רוצים להודות לשניהם מקרב לב.

איך אתם מסתדרים עם פער הגילאים בלהקה? דניאל בן 21 בקרוב, ופליקס כבר מעבר לשנות ה-30 שלו.

למרבה ההפתעה, פער הגילאים בהרכב הוא עניין שאף פעם לא עלה על הפרק מבחינת התפקוד שלנו כולנו אנשים בוגרים, בעלי אינטרס ועניין משותף גדול – Arafel. בתהליך העבודה אנו משדרים על אותו הגל, וגם לא מעט מבלים יחד בשעות הפנאי. כתוצאה מכך אפשר לומר שהפערי גילאים שלנו מטושטשים עד כדי כך, שזה אפילו מרגיש מוזר כשבאמת חושבים על כך שפער הגילאים מגיע בקצוות שלו ליותר מעשור. 🙂

מה המטרות שלכם עם האלבום החדש? אתם מתכננים איזשהו "טור" מזרח אירופאי או משהו בסגנון?

אנו מאמינים שהמטרות שלנו עם האלבום, הן אותן המטרות של כל הרכב שרוצה להצליח עם תוצר שהוא הוציא לאור. להגיע לקהל יעד חדש בכמה שיותר מקומות, להופיע ולהצליח וכמובן שהופעות בחו"ל כלולות בתכנונים שלנו, ושל SPG, זהו צעד נחוץ להרכב שרוצה להצליח מחוץ לגבולות ארץ המוצא שלו. באירופה ישנם גופים המעוניינים לעזור לנו בארגון הופעות שם, נכון לעכשיו עדיין מוקדם לדבר על כך, אבל אנחנו בהחלט בודקים אפשרויות ועובדים בכיוון הזה.

אם בודקים באתר שלכם ובעוד כמה מקורות, לא ברור שמקור הלהקה הוא מישראל, האם אתם מנסים להצטייר דווקא כלהקה אירופאית, ואם כן, למה?

זה לא בדיוק נכון. בכל אתר אינטרנט שיש בו קישור ל-Arafel תמיד מצוין המוצא שלנו. באתר הישן והפעיל כרגע, בביוגרפיה מצוין שהלהקה הוקמה בישראל. הסיבה שאין לנו גרסה עברית של האתר היא אותה הסיבה שבגללה להרבה להקות מטאל ישראליות אין אתרים עבריים. נוכחות ליריקה בשפה הרוסית במוסיקה שלנו היא הסיבה לגרסה הרוסית לאתר (דרך אגב האתר החדש שיעלה בקרוב יהיה באנגלית בלבד). אנחנו לא מנסים לשדר שייכות כלשהיא למדינה מסויימת, כי אנו מאמינים שמטאל הינה מוסיקה בינלאומית שלא מכירה בגבולות מדיניות.

תודה על הראיון! כמה מילים לסיום…

ברצונינו להודות למגזין "מטאליסט" ולכל קוראיו על התמיכה. מקווים לראות את כולכם בהופעת ההשקה שלנו ב-16 לפברואר בקולטורה!