מרואין: מוטי "Butchered" דניאל, סולן \ בסיסט להקת Arallu

Arallu היא להקה שמאז הקמתה מעוררת אחת משתי תחושות – אהבה או שנאה, כשמעט מאד מרגישים משהו בין השתיים. הלהקה, מאז הקמתה ב-1997, הספיקה להוציא שלושה אלבומים ו-DVD לפני האלבום החדש שלה Desert Battles: Descending To The Sands, וכולם מתהדרים בשילוב של ת'ראש ברבארי ובלאק מטאל אלים. מעבר למוזיקה הבלתי מתפשרת, גם חברי הלהקה ידועים בהיותם דמויות ייחודיות, שנתפסו לא פעם ולא פעמיים בהצהרות, פוליטיות ואחרות, שעוררו לא מעט זעם. 4 שנים לאחר שיצא אלבומה הקודם של Arallu, והופעה בסרט הדוקומנטארי Global Metal, סולן ובסיסט הלהקה, מוטי "Butchred" דניאל, ניאות לספר לנו על האלבום החדש, ההשפעות האתניות השונות ועל ההופעה הקרובה שבה Arallu תשיק את האלבום.

אהלן, בוא נתחיל עם האלבום החדש שלכם, Desert Battles: Descending To The Sands, מתי בדיוק הוא יוצא, ואיך התחושות לקראת השיחרור שלו?

האלבום החדש יצא באופן רשמי ב-31.3.09 בהופעת ההשקה שלנו, שם הוא גם יחולק חינם עם כרטיס הכניסה למופע. כמובן שזו תחושה נהדרת לכל חברי הלהקה, אנחנו יורים לאוויר אלבום רביעי ומקווים להגיע לכמה שיותר אוזניים ברחבי העולם.

כמעט מכל בחינה אפשרית מדובר באלבום השאפתני ביותר שלכם, והוא יוצא 4 שנים אחרי אלבום האולפן הקודם. קודם כל, למה כל כך הרבה זמן?

תראה האלבום האחרון שלנו אומנם יצא ב-2005 אבל חצי שנה אחרי זה, התחלתי כבר לכתוב את החומר לאלבום החדש, אז פרצה מלחמת לבנון השניה, שאיתה הביאה שני שירים מהקיצונים באלבום מבחינת המוזיקה והטקסט. כשכל החומר היה כבר כתוב וגמור , והתחלנו להקליט, אישתי בדיוק ילדה את בתי, ואז אומנם כל החומר היה כבר מוקלט אבל הייתה הפסקה של חצי שנה עד שחזרנו למיקיסים, מסטרניג ומשם לעטיפה.

זה ללא ספק האלבום הכי "מזרחי" שלכם, שמשלב כלים אוריינטלים רבים. מאיפה הגיע הרעיון לעשות שימוש בכל המוטיב המזרחי תיכוני?

כל עניין שילוב הכלים הערבים והמקצבים המזרחים ב-Arallu היה עוד מתקופת הדמו ב-1997. זאת מוזיקה שאני גדלתי איתה בבית ותמיד החיבור של המטאל עם המוזיקה הערבית \ מזרח תיכונית היה ניראה לי כמו שילוב טבעי ביותר. אנחנו מנסים להביא מאלבום לאלבום יותר ויותר דברים חדשים ויותר דברים מעניינים. בכל אלבום המוזיקה שידרגה את עצמה וכאן באמת העלנו את הביטים, הוספנו יותר כלים ערבים והבאנו משהו יותר חדש לעולם המטאל.

כמובן שאי אפשר לדבר על השילוב של מטאל במוזיקה ים תיכונית בלי להתייחס ל-Orphaned Land למשל. היה להם חלק ברצון שלכם לשלב את המוזיקה הזו בשלכם?

Orphaned Land להקה מכובדת וגם Melechesh ו-Pentagram מטורקיה, אבל אין שום דמיון בין המוזיקה שלהן לשלנו, כל להקה באה ממקום אחר מבחינת התפיסה, Melechesh ו-Orphaned Land הן להקות טובות אבל הרבה יותר קומוניקטיביות מ-Arallu. אנחנו ממש לוקחים את המוזיקה לקיצוניות של עולם המטאל, ועם זאת לא מתפשרים באלמנטים המזרח תיכונים. ל-Orphaned Land אין את המקצבים המזרח תיכוניים בתיפוף, אצלם זה בא אצלם בעיבודים, ול-Melechesh אין את העוצמה הת'ראשית שאנחנו מביאים.

עד כמה המוזיקה המזרחית קשורה אל חברי הלהקה מבית ההורים? אתם אישית נהניתם לעבוד עם המוזיקה הזו?

אני גדלתי בבית שההורים שלי תמיד שמעו מוזיקה מזרח תיכונית. יונתן המתופף שלנו חוץ מ-Arallu ועוד כמה להקות מטאל ופאנק שומע רק מוזיקה מזרחית. אני יותר מחובר למוזיקה ערבית מאשר מזרחית, היא הרבה יותר כבדה ומלאת עוצמה ממוזיקה מזרחית, כמובן שאני גם מאוד מושפע מפוליקר ואהוד בנאי שיש להם נגיעות מאוד ברורות לסוג המוזיקה הזו.

גם מבחינת הנגנים יש לכם כל מיני אורחים באלבום. אתה יכולים למנות מי הם, ומה הם עושים באלבום?

מאז האלבום Satanic War In Jerusalem ומאז ההופעה של הראשונה של Arallu דאגנו להכניס מוזיקאים אורחים. אני מאוד אוהב גיוון במוזיקה, אני מאוד אוהב שילובים מוזרים ולא מוזרים, אני חייב שיהיה משהו מפתיע או שונה באלבום, כמו שאין שיר שכתוב באותה צורה כמו קודמו, כך אני גם מכניס עוד קולות ועוד כלים באלבום. בשיר "Old Form Of Evil" מתארח זאב טננבוים מלהקת Salem, וגם הגיטריסט שלנו T.K.O.R נותן כמה משפטים. בשיר "Millchama" מתארח ונותן מקולו Ratimus מלהקת Mucous Scrotum שמוציא בימים אלו גם אלבום בכורה דרך Raven Music. כמובן יש את ישי שוורץ מ-Raven Music שעולה כל הופעה שלנו ושר את "Sword Of Death". באלבום הוא מתארח בשיר "The Union Of Babylon". בנוסף לנגנים מתארחים אצלנו גם טל צבר שצילמה את כל התמונות באלבום ואת ההופעה שלנו עם Mayhem וניר גוטרמיין מ-Salem שעשה את הגרפיקה.

הסאונד של האלבום טוב ומלוטש בהרבה מכל מה שהיה לכם בעבר, למרות שהוא עדיין "אולד-סקול" באופיו. איך הגעתם לסאונד הספציפי הזה כאן?

קודם כל האלבום הראשון שלנו The War On The Wailing Wall הוא המלוטש ביותר ש-Arallu הוציאו. באלבום הזה רצינו להגיע לרמה של סאונד כמו באלבום הראשון ועם זאת רצינו לגעת יותר באולד-סקול וזה בדיוק מה ששמעת, עבדנו קשה על הסאונד. האלבום יצא מלוטש אבל לא זונח את המוזיקה שאנחנו נאמנים לה.

הבנתי שמאור אפלבאום עשה את המאסטר, למה החלטתם לעשות את זה דרכו?

מאור אפלבאום הוא בנאדם מקצוען. פשוט כך. שמענו עבודות שלו ודברים שהוא מיסטר, הוא מכיר טוב Arallu ויודע בדיוק מה אני מחפש ועובדה שזה הצליח. הוא קלע בדיוק למה שרצינו ואנחנו ממש מרוצים מהתוצאה.

בוא נדבר על המוזיקה עצמה. יש באלבום לא מעט ת'ראש, בעיקר מבחינת הריפים והשירה, וגם לא מעט בלאק, מבחינת מהירות התיפוף וקטעי שירה אחרים שנוטים יותר לצרחות בלאק. אתה רואה את Arallu מקורבים יותר לת'ראש, או לבלאק?

האמת שעוד לא החלטנו… כשאני כותב את הריפים והשירים אני לא חושב אם אני רוצה להיות בלאק או ת'ראש. אני רוצה שזה ישמע טוב, מהיר ועצבני. אני לא חושב שאפשר לתייק את Arallu כלהקת ת'ראש \ בלאק \ אולדסקול \ מזרחית, אנחנו משתדלים לא להיות כמו, לא להשמע כמו, אנחנו רוצים להשמע מקוריים, אחרים מהלהקות מטאל שיש בעולם. אנחנו עושים מוזיקה שמאוד יחודית לנו כ-Arallu.

שמעתי לא מעט רגעי Slayer באלבום, אחת מהן היא הצרחה בתחילת "The Union Of Babylon". איפה הם נכנסים מבחינת ההשפעות על הלהקה?

Slayer תמיד השפיעה על Arallu כמו גם Mayhem ,Celtic Frost ,Venom ,Morbid Angel ו-Deicide. בכל אלבום יש שיר אחד לפחות שנפתח כמו שיר ת'ראש נקי אבל מהר מאוד הוא הופך להיות Arallu. להקת Slayer היא אחת הלהקות שבאמת אנחנו מאוד אוהבים ומושפעים ממנה, ושומעים את זה במוזיקה שלנו, אבל שוב, אנחנו לא נשמעים כמו Slayer. אנחנו מושפעים מהם וזה מאוד שונה.

השיר "The DemonS Curse", הוא אחד השירים היותר עצבניים שלכם, גם מבחינת המהירות וגם מבחינת מה שנשמע כמו שירה מכופלת – אחד הערוצים עם Pitch נמוך בסגנון Deicide. זה באמת מה שהולך שם עם השירה? ולמה דווקא השיר הזה כל כך זועם?

השיר הזה הינו השיר השני שנכתב בתקופת מלחמת לבנון השניה. אחרי השיר "Millchama". זה כבר מסביר למה הוא כועס… בשיר יש חלק עם Pitch ויש חלק שאני שר בשני קולות שונים. הטקסט שלו מאוד כועס ועצבני עקב המצב שהיינו בו, כשהרגשנו שבמלחמה הזו אנחנו פשוט הולכים להפסיד. השיר מאוד מהיר ומאוד כועס, אבל לא יכלנו להשאיר אותו כשיר בלאק מטאל סטנדרטי, לכן הוספנו לנו קצת אלמנטים של דת' מטאל שיתן את הכוח והעוצמה המגיעים לו.

בוא נתייחס שנייה לנושאים לא מוזיקלים. חברי הלהקה ידועים בדעות פוליטיות ימניות, איפה אתם עומדים מבחינת גישה דתית? חלק מ-Orphaned Land הם מאמינים מוצהרים לדוגמא, מה מבחינתכם היחס ליהדות?

תראה, דת לא מדברת אלי. לא מעניינת אותי. דת מכניסה גבולות וזה רע למין האנושי – הרי זה מה שהוא מחפש יש לו מין יצר כזה לכבוש. אני לא מבין את עניין הדתות, הרי כולנו בעצם אותו דבר, כולנו אוכלים, שותים ומחרבנים מאותו מקום. אני לא רואה שום דבר שונה בין הנוצרים למוסלמים ליהודים להינדים. אין שום דבר חיובי בדתות. להפך אני רק רואה שהדתות הם הגורם המרכזי למלחמות. אם אתה שואל אותי כשימותו הדתות ימותו המלחמות.

לפני כשנתיים יצא לכם לחמם את Mayhem בהופעה הידועה לשמצה שלהם בארץ. היו לא מעט שמועות שרוב חברי הלהקה היו, בלשון המעטה "אנשים לא קלים", איך עברה עליכם ההופעה ההיא?

אני חושב ש-Mayhem איבדו את זה, הם שכחו מי הם ומאיפה הם באו. Mayhem היא אחת הלהקות הטובות שיש בעולם, זאת להקה שאני מ-1996 ועד היום לא מפסיק לשמוע את האלבומים שלה. פעם היה לחברי הלהקה אידיאולוגיה פעם הם היו נאמנים למה שהם עושים, היום הם חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת, שכולם חייבים להם. המתופף שלהם הוא המתופף הטוב ביותר ששמעתי, אבל שאתה מחכה יותר מ-4 שעות שיחליפו לך טמטם מ-8 אינץ' ו-12 אינץ' ומצהיר שבלי זה לא תופיע, אני חושב שזה קצת מוגזם, במיוחד שיש לך טריגרים… זה מין קטנוניות שלהקה כזו עם כל הרזומה שלה פשוט הרסה לעצמה.

בעבר כבר לעגתם לאותן להקות אירופאיות ששרות על רוע, ומלחמה – בעוד הם חיים במדינות שלא ידעו מלחמה כבר 60 שנה, הגישה שלכם בנושא היא שמי שלא חווה את החוויות האלה, לא אמור לשיר על נושאים כאלה, זה נכון?

לא. אין לנו בעיה שישירו על זה, שישירו על היסטוריה שלהם להפך אני בעד. אבל אל תשליכו את זה על עצמכם. כאילו אתם שם במלחמה, כאילו אתם שם חווים את זה, אתם מזדהים? מצויין אחלה. רוצים להרגיש את העוצמה, סבבה. אז איך זה שאתם אומרים שאתה מפחדים להגיע לישראל? שפה ילדים בני 10-13 רואים דם בעניים שלהם ואתם מתחפשים ומתלבשים כוויקינגים?

יש באלבום שיר בעברית ("Millchama") ואחד בערבית ("Al Macbara"), וניכר שחברי הלהקה הם לא דוברי אנגלית כשפת אם – חשבתם לעשות אלבום שלם בשפה העברית, כתפיסה בסגנון מה שלהקות הבלאק הנורבגיות והשבדיות עושות? כסוג של נאמנות לשורשים התרבותיים של הלהקה?

בכל האלבומים של Arallu לאורך כל השנים היו שירים שלמים בעברית כמו "Tzvaot Arallu" באלבום הקודם, או "Kill The Traitor" באלבום הראשון, ומשפטים ובתים ב-Satanic War In Jerusalem. גם על העטיפה של האלבום החדש יש את שם האלבום בעברית בכמה מקומות. תמיד הראנו מי אנחנו ומאיפה באנו. תמיד היה חשוב לי להכניס את השפה שלנו במוזיקה. אבל אלבום שלם בעברית זה לא מתאים לנו, הטקסט עובר הרבה יותר טוב שהוא באנגלית.

בוא נגיע קצת לנושא העסקי, מה קרה לחוזה התקליטים שהיה לכם בזמנו עם חברת Epidemie?

החוזה עדיין תקף עם הלייבל הצ'כי לגבי האלבום הקודם. גם את האלבום הזה הוא רצה להוציא אבל הדיל שהוא נתן לאור המצב בעולם לא סיפק אותנו. השקענו המון שעות והרבה כסף על האלבום והדיל שהוא הציע לא כיסה את זה.

אני מבין שאתם עובדים עם חברת Raven Music הישראלית הוותיקה. ממתי הקשר שלכם לחברה, ולמה בחרתם לעבוד איתה באלבום הזה?

Raven Music הוציאה בעבר ל-Arallu אלבום והיינו מאוד מרוצים מהעבודה ביחד. כשהקלטנו את האלבום הקודם שלנו ופנינו אליהם קיבלנו תשובה שהם כרגע מקפאים ריליסים עקב המצב בשוק ושהם עובדים עם לייבלים מחו"ל ואינם מחתימים להקות. לכן פנינו לעולם הגדול לחפש דיל לאלבום הקודם. כשהאלבום החדש היה באולפן ישי הגיע לביקור שמע חלקים ממנו ומאוד התחבר אליו. בדיוק באותו הזמן גם הלייבל חזר לעבוד, הוא הוציא 2-3 רילסים מאז, הציע דיל שהתאים לנו והנה האלבום יוצא דרך Raven Music.

אנחנו מגיעים להופעת ההשקה של האלבום. אני מבין שיש כמה אורחים בה, מי הם ולמה הם נבחרו להיות שם?

זאב טננבוים מלהקת Salem מופיע איתנו בהופעת השקה. כבר הרבה זמן שאנחנו רוצים לעשות משהו ביחד וזה פשוט לא הסתדר אז הפעם אנחנו החלטנו שעושים את זה והוא אכן יעלה איתנו לבמה. חוץ ממנו אחת מהלהקות שמתארחות בהופעה היא Dagor Dagorath – להקת בלאק מטאל שממש עושה את זה כמו בספר, מהיחידות שנשארו נאמנות לבלאק מטאל ומהטובות בארץ. כמו כן תתארח גם Phantom Pain, להקת דת' מטאל מצויינת ומקצועית שבאה להרעיד את המקום. אנחנו משתדלים להביא בכל הופעה להקות אחרות שלא הופיעו איתנו גם כדי לא למחזר, וגם שיחשפו לקהל שלנו ואנחנו לשלהן.

מה תעשו מבחינת השילוב של כל הכלים האתנים בהופעה?

אתה נשמע לי מודאג…. יש לנו את יניב, הוא נגן כלי הקשה שזה המקצוע שלו וכל מה ששמעת באלבומים של Arallu ישמע כך על הבמה. בשביל זה עושים חזרות.

הסצנה הישראלית נוטה יותר ויותר מבחינה מוזיקלית לכיוון האמריקאי העכשווי של להקות מטאלקור וגרוב, איך אתם רואים את עצמכם בתוך הסצנה הנוכחית עם המוזיקה שלכם, שלמרות ההשפעות הים-תיכוניות באלבום, היא בהחלט אולד-סקול?

כן , זה כבר הרבה זמן כך, אבל שוב, אנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים, בנתיים לא יצא לנו להכניס מטאלקור בלהקה. אנחנו ממשכים בקו הספציפי והמיוחד שלנו. אנחנו לא מחפשים להשמע כמו…

לסיום, מילים אחרונות לקוראים של המגזין ולמעריצי הלהקה?

האלבום החדש שלנו Desert Battles: Descending To The Sands רואה אור בימים אלו. אנחנו מאמינים שדווקא הקהל של Arallu והקהל הישראלי יתחבר לאלבום הזה ובמיוחד מי שאהב את האלבומים הקודמים של הלהקה – הפעם הלכנו עוד צעד קדימה. אל תשכחו שההמצב במדינה שלנו משפיע מאוד על Arallu, כך שכל מה שקרה בשלוש שנים האחרונות בארץ – תקבלו באלבום. ניפגש בהופעת ההשקה בתל-אביב, Arallu מכים בפעם הרביעית!