מרואיינים: אורי, למי, אלון ודרור מלהקת Birth

בזמן שהרבה להקות מעדיפות לקרוא לעצמן על פי שמות מרושעים ואכזריים, Birth המקומית בחרה דרך קצת יותר חיובית, לפחות מהבחינה הזו, מכיוון שהמוזיקה שהיא עושה יכולה להחשב למשהו קטלני בפני עצמו. כמו רוב הלהקות הפעילות כיום, החבורה מעדיפה לא להיכנס להגדרות מיותרות, למרות שאפשר לשמוע בשיריה נגיעות של ת'ראש, דת' ואפילו הארדקור, כשהשירה בכלל שייכת יותר לז'אנר המטאל המודרני. עם EP אחד ביד בשם Apoptosis ששוחרר בשנה שעברה, הלהקה כעת מנסה להפיץ את שמה כמה שיותר, בין אם זה בהופעות, ביומן וידאו שבועי ואפילו בקליפ חדש שעתיד לצאת בקרוב. עם כל הפעילות הרבה המתרחשת במחנה של Birth בזמן האחרון, זה היה זמן מתאים לתפוס את ארבעת חברי הלהקה לשיחה מסביב לשולחן החג… היה טעים.

שלום לחברי להקת Birth, שנה טובה. מה נשמע? איך עבר עליכם הצום?
דרור גולדבלום: הצום היה מגניב, ממש כיף לשבת בחוף תל אביב כשהוא כמעט ריק… מה גם שזה היום היחיד בשנה שבאמת אפשר להנות מהחופש.

אורי סטולר: לי לא היה קל בכלל – בין ביס לביס היו איזה 5 שניות של צום כל פעם. זה ממש לא נעים.

יא כופרים, תוכלו להציג בפני הקוראים את הלהקה בכמה מילים?
אלון עמדי: Birth היא להקת מטאל בעקרון, אנחנו לא אוהבים הגדרות אז פשוט נגיד שהמוזיקה שלנו כבדה, רועשת, טכנית לפעמים וגרובית גם. אנחנו 4 חברים בלהקה – אורי הסולן, למי על הגיטר, דרור המתופף ואני, תפקידי על הבס.

אורי: מנגנים בהרכב הנוכחי מ-2007. נפגשנו כולנו בירושלים ולכן עדיין מגדירים את עצמנו כלהקה ירושלמית. למרות שבקרוב אף אחד מאיתנו כבר לא יתגורר בה.

Birth התחילה את דרכה בתור להקה בשם Mental Infusion, האם נשאר משהו מהגלגול הקודם של הלהקה? או שמא זו ישות נפרדת לגמרי?
מתניה "למי" קלר: הקשר היחיד שנישאר מ-Mental Infusion זה אני ודרור. מהרגע שהפכנו ל-Birth זה היה שינוי טוטאלי – חומר חדש, נגנים חדשים וגישה בוגרת יותר.

אורי: בוגרת זה עניין תפיסתי. רבים אומרים שאנחנו לא בוגרים במיוחד… במיוחד בנות. אבל בכל הנוגע למוזיקה אין ספק שיש בגרות לעומת הרכבים ישנים של כולנו.

אלון: לא יודע מה לגבי האחרים, אני תמיד ניגנתי בהרכבים בוגרים.

אורי: דווקא אתה הגורם לחוסר הבגרות שהבנות מצביעות עליו…

יחסית ללהקות מטאל שמתעסקות לרוב בנושאים קודרים ואפלוליים, השם Birth (או "לידה" בעברית) הוא סמל לחיוביות והתחדשות. מדוע בחרתם את השם הזה ומהו מסמל עבורכם?
למי: דרור ואני התחלנו לעבוד על חומר חדש, ובאותו זמן כתבתי מספר שירים שמדברים על סוג של מעגל שאי אפשר לצאת ממנו, השירים הזכירו גם לידה ומוות. באיזשהו שלב דרור אמר ש-Birth יכול להיות שם מגניב, כשבנוסף לכך היו לנו נגנים חדשים, אז זה הרגיש כמו לידה מחדש…

אורי: אני הצטרפתי ללהקה כשכבר היה לה השם הזה אבל אני חייב לציין שמההתחלה מאוד אהבתי אותו. קצת שבירת שגרה זה טוב.

לפני כשנה פחות או יותר הוצאתם את EP הבכורה שלכם Apoptosis. מאז עברו הרבה מים בקהילת המטאל הישראלית – מה הרשמים שלכם והלקחים שהפקתם מהוצאת אותו אלבום קצר-נגן?
אורי: הפקנו מספר לקחים – חלקם מינורים יחסית וחלקם ממש תרמו לנו להמשך דרכנו. בזכות זה ההקלטות הבאות שלנו מובטחות להיות הרבה יותר מקצועיות ואיכותיות מה-EP למרות שגם ממנו אנחנו מרוצים.

אלון: למדנו לקחים גם לחיים… [צוחק]

מדוע קראתם ל-EP בשם Apoptosis ומה שם זה אומר עבורכם?
אורי: האמת שהכנו רשימה של שמות אפשריים. בין הדברים שהצעתי היה Apoptosis שזה המונח הלטיני בביולוגיה למוות תאי מתוכנת. אז מצד אחד זה חכם ופלצני ומצד שני זה בכל זאת מתקשר למוות. ומוות כמו שכולם יודעים, זה מטאל [צוחק]…

איך הייתה חווית הקלטת ה-EP ועם אילו אנשים עבדתם עליו?
דרור: החוויה הייתה חדשה לכולנו בתור משהו שאנחנו עושים בפעם הראשונה בצורה מקצועית, היו רגעים יפים וגם מכוערים. עבדנו בעיקר עם דרק שהוא אחלה גבר – הוא פחות או יותר הפיק לנו את האלבום והוא עזר לנו המון.

למי: הכרתי את דרק בפאב המטאל הירושלמי "אולדפרנד" והפכנו לחברים. מסתבר שהוא היה טכנאי סאונד מארצות הברית שביקר פה בארץ, אז כשהגיעה ההזדמנות, הוא הסכים להקליט אותנו בארץ. את המיקס ל-EP דרק עשה בפראג, שם הוא מתגורר כיום. לאחר מכן העברנו את החומר למאסטרינג בניו יורק אצל Alan Douches (מאולפני West West Side Music), אותו בחרנו בין השאר כי הוא עבד עם להקות שאנחנו ממש אוהבים כמו Mastodon, Sepultura, The Dillinger Escape Plan, Hatebreed ועוד.

אורי: לקח משהו כמו שבוע להקליט בסטודיו 1 בירושלים את השירה, הגיטרות והתופים, כשאת הבאס הקלטנו בבית של דרק. רק המיקס והמאסטר הוסיפו כמה חודשים כי חיכינו לקבל אותם.

הבנתי שלאחרונה צילמתם קליפ לאחד מהשירים ב-EP. באיזה שיר מדובר? למה בחרתם בו? ואיך עבר הליך הצילום?
אלון: וואי מאיפה שמעת? אנחנו מנסים להשאיר את זה כסוד, תאמין לי אתה… בכל אופן, שמעת נכון, השיר המדובר נקרא "Choice" והוא נבחר בעיקר בגלל שהוא שיר בנבנ… מותר בכלל לקלל אצלכם? הליך הצילום ובכלל כל התהליך של עשיית הקליפ הושפע מהלקחים שהפקנו מהקלטת ה-EP – רצינו לקחת את הזמן עם הקליפ, לעשות אותו נכון ולהשקיע בו, רצינו שהוא יצא רציני ושלא סתם נקבל תיעוד של הופעות בוידאו. אז לקחנו את הזמן, חשבנו על קונספט ובנינו יחד עם מפיקי הקליפ את מה שכולנו רצינו. הצילומים עצמם היו די מייגעים, זה היה יום ארוך…

אורי: המפיק גל גרופר והצלם עמית אדלמן פגשו אותנו כמה פעמים. אנחנו סיפרנו להם על הקונספט שלנו לקליפ שחלק מהרעיונות אליו קיבלנו מיוסי דרמון (מ-Bartholomeus Night ולשעבר מ-Arallu). הם אמרו לנו מה אפשר ומה אי אפשר לעשות ובסוף כתבו את הגירסה שצולמה לקליפ, שהכילה בעצם את הרעיונות של כולם. היה חשוב לנו, כמו שאלון אמר, שזה לא יהיה עוד קליפ של הלהקה במקום אחד וסיפור כלשהו במקום אחר, או לחילופין להקה עם בחורות או קהל מסביב וזהו. זה קליפ מאוד מושקע מבחינת העלילה, כשהלהקה תופסת חלק אמיתי בסיפור שמאחוריו. הקליפ כרגע נמצא בשלבי הפוסט-פרודקשן ואמור להשתחרר תוך זמן מה. חשוב לציין שהבאנו שחקנית (לימור בן רומנו) במיוחד בשביל הצילומים של הקליפ והיא הייתה ממש טובה.

למי: צילמנו את הקליפ ברמת גן מהבוקר עד איזה 3 בלילה. השקענו דם, יזע ודמעות…

כמו שציינתם מקודם, Birth מזוהים מאד כלהקה השייכת לסצינת המטאל המסוגרת של ירושלים, למרות שאינכם באמת מותאמים להלך הרוח המוזיקלי המקיף של העיר, שהנפיקה בעשור האחרון מגוון להקות ת'ראש מטאל מסורתיות ופחות מסורתיות, ובכלל קנתה לעצמה מוניטין עם קהל פעלתני ואלים יותר. מה דעתכם מבדיל את הקהל בירושלים לקהל בשאר הארץ?
למי: ב-2004 היה גל ענק של להקות ת'ראש מהעיר הזאת אבל רובן נעלמו. ההרכבים היחידים שכרגע פעילים מאזור ירושלים בצורה סדירה אלה שוורצחעייה, אראלו, קובלט ואנחנו. מבחינת קהל?! הקהל הירושלמי קשה, לעיתים יותר אלים מהחבר'ה במרכז ולצערנו גם קונה פחות דיסקים, אבל אם הם אוהבים אותך אין דבר יותר טוב מזה… אבל ברמת העקרון אנחנו מוכרים יותר במרכז.

בתור להקה שכבר הספיקה לצבור מומנטום יחסי ולעיתים איבדה אותו מסיבות כאלו או אחרות, מה הם הקשיים למצוא את מקומך בליבו של המטאליסט הישראלי המצוי?
למי: אנחנו להקה שעברה הרבה, לקח לנו הרבה זמן להגיע למצב שבו אנחנו היום, ואנחנו להקה יציבה שעובדת כיחידה מגובשת, אז אפשר להגיד שהיו הרבה פעמים שנעלמנו קצת מהחזית אבל תמיד המשכנו לעבוד, תמיד היינו פעילים במתכונת כזו או אחרת ואנחנו פה בשביל להישאר!

אורי: בהמשך למה שלמי אמר, גם כשאלון טס לטיול בחו"ל הוא הוחלף באלעד מ-The Fading ובאותה תקופה הופענו לא מעט פעמים. נכון שעכשיו אנחנו בתנופת מומנטום מוגברת עם כל הדברים החדשים שאנחנו עושים ומנסים לחדש בסצינה הקטנה אבל קשה לי לראות שהייתה נפילה. מה שאולי יאמר לגבי היותנו ירושלמים והבעיה לפרוץ לתודעה הישראלית הוא שיש כאן מילכוד 22. מצד אחד צריכים להופיע והרבה (בעיקר במרכז) כדי שיכירו אותך אבל מצד שני צרכים שיכירו אותך כדי שירצו שתופיע. אז נוצר מצב שאם אתה לא בעל הרבה חברים שמארגנים הופעות אז גם קצת יותר קשה לך להתברג לערבים. אבל נראה לי שהתגברנו על זה. דרך אגב… מי שרוצה אותנו לבר מצוות, אנחנו נבוא בכיף!

אחת הדרכים שאתם משתמשים בה ליצור קשר עם הקהל שלכם היא יומן וידאו, שכבר הגיע לפרק 12 אם אינני טועה. איך נולד הרעיון מאחוריו והאם יש לו מטרה כלשהי מלבד להפיג את שעממוכם?
דרור: הרעיון מאחורי היומן הוא להגדיל את הקשר שלנו עם הקהל מעבר ל-EP וההופעות, כמובן שזה גם הופך את כל התהליכים שאנחנו עוברים ליותר כיפים.

אורי: הקלטה של EP או קליפ זה דבר קצר יחסית מבחינת ההשפעה. ככה אנחנו יכולים להראות גם למי שלא מכיר אותנו אישית מההופעות או בכלל, איזה חבר'ה אנחנו. וחוץ מזה אנחנו גם חולי מסך ופרסום. השבוע בפרק 12 הוספנו פיצ'ר חדש ליומן. אנחנו הולכים לעשות כל כמה זמן קרב כלשהו עם להקה אחרת – כמובן מתובל בהרבה הומור וטסטוסטרון, אלא אם זה יהיה נגד בחורות ואז יהיה אסטרוגן… ואנחנו מתכוונים תמיד לנצח!

אלון: אני מת על הבדיחות הביולוגיות האלה…

אם כבר מדברים על הצד האישי שלכם, מה בעצם אתם עושים כשאתם לא מנגנים בלהקה?
אורי: כשאני לא בלהקה אני או ישן, או עושה סקס, או אוכל פיצה, או שותה בירה, או לומד וטרינריה, או עורך יומני וידאו.

אלון: בסדר הזה?

אורי: כן, לפעמים במקביל… למשל אני שותה ולומד וטרינריה יחד או אוכל פיצה ועושה סקס יחד.

אלון: אחי, אתה חייב לשנות סדרי עדיפויות…

למי: אני עבדתי עד לא מזמן בפאב "האולדפרנד" ז"ל, ועכשיו הולך ללמוד במכללת ספיר הנדסת סאונד והגברת קול. בזמני הפנוי אני אוהב להתקעקע ושטויות כאלה.

דרור: אני כרגע במהלך לימודים לתואר בעיצוב תעשייתי במכללת "שקרכלשהו" [הערה: הנידון רצה לשמור על פרטיותו], ובין לבין אני עובד בעבודה סטודנטיאלית ומנסה לסגור ת'חודש.

אלון: ההתעסקות שלי השנה הייתה בעיקר שיפור נתונים לקראת האוניברסיטה, שם אתחיל את לימודי בקרוב. באופן כללי אני אוהב לטייל, לבלות עם חברים, לאכול ולראות הופעה טובה… אז אם גם את בעלת תחומי עניין דומים ואת בובת על, צרי עמי קשר!

למרות שאינכם אוהבים הגדרות, רציתי לדבר על השירה של אורי שאינה אופיינית כלל וכלל לז'אנר המטאל המודרני עמו אתם יותר מזוהים. היא שואבת המון מלהקות כגון Forbidden ,Coroner ו-Biohazard. למעשה, בעקבות העובדה שדת' מטאל שלעצמו הובדל משאר המטאל דאז בגלל השירה, ניתן לשים את האצבע על מעט מאד דת' מטאל במוזיקה שלכם, אם בכלל. מדוע הבחירה להתרחק כל כך מז'אנר השירה הפופולארי יותר במטאל הקיצוני והמודרני?
אורי: זאת לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים את ההשוואות האלה לגבי השירה. אבל המציאות היא שכשאני עושה גראולים זה הקול שיוצא. בינתיים שמענו הרבה מחמאות על סגנון הקול בלהקה וכל עוד זה עובד אז אין באמת סיבה לשנות. אם נקבל תלונות אז אני מבטיח להתחיל לעשן כבד [צוחק]…

אילו תהליכים רגשיים עברו והגיעו לרמה של שירים – ובמה השירים שלכם עוסקים מבחינת התוכן הטקסטואלי?
אורי: אני ולמי כתבנו את השירים עד כה. המילים שאני כותב הן על הנושאים הרגילים שמטרידים את כולם ביום יום. כעס על חברים או בחורות, המצב בעולם ובארץ בפרט. אבל… הם נכתבים בכוונה בצורה שרק אם אני אסביר ספציפית על כל שיר והמשמעות שלו זה יהיה ברור. קריאה של המילים בלי לדעת את הנושא האמיתי מאפשרת לכל אחד לראות בהן משהו אחר, ולזה אני שואף.

למי: לרוב הנושאים אני כותב עליהם זה דברים שמפריעים לי – בד"כ התנהגות של בני אדם.

האם גם אנשים אובייקטיבים שאתם מכירים – שאינם מתחברים למוזיקת המטאל באשר היא – מצאו את המוזיקה שעשיתם ב-EP או באופן כללי שמיעה ואנרגטית? או שמא לדעתכם זוהי מנת חלקם של מטאליסטים גרידא?
למי: היו מספר אנשים מבוגרים יותר ששמעו את המוזיקה, ואמרו שזה מזכיר להם להקות מוזרות של היפים משנות ה-60'. יש אנשים שפשוט מעריכים את הטכניקה של המוזיקה אבל ברוב המקרים אנשים שלא במטאל, לא מבינים מה אנחנו עושים.

אורי: אמא שלי אמרה שאני נשמע כמו Nick Cave. אני לא יודע אם לקחת את זה כמחמאה או להעלב… בעצם אני יודע, אני נעלב. אין מה לעשות, אפילו בתוך הסצינה יש כאלה שאומרים שאנחנו כבדים מדי לטעמם. אבל ככה אנחנו אוהבים את זה.

דרור: ההורים תמיד תומכים למרות שזה נשמע להם כמו רעש מוחלט.

אלון: מצאתי את האחיינית שלי (בת 7 חודשים) עושה הדבאנגינג לצלילי המוזיקה.

כעת שה-EP הושרש בתודעת ציבור המטאל הישראלי. מה הן התוכניות לטווח הרחוק של Birth? אלבום באורך מלא? סיבוב הופעות באירופה? טיסה לחלל?
למי: כרגע סיימנו לעבוד על חמישה שירים חדשים ויש עוד בדרך. אנחנו עובדים על להקליט את הסקיצות ולהכין אותן לקראת הקלטות רציניות. אני מאמין שיקח לנו זמן לשחרר עוד הוצאה כי אנחנו רוצים תוצר סופי ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. מלבד זה כמובן שאנחנו רוצים להופיע כמה שיותר ובכל מקום, ואולי אפילו לחמם איזו להקת ת'ראש כמו Slayer!

אורי: בנוסף אנחנו רוצים לשחרר את הקליפ, לישון, לאכול פיצה וגם לעשות סקס… אפשר גם תוך כדי ההקלטות.

יש עוד משהו שתרצו להוסיף או לבשר לקהל הקוראים שלנו לפני שנסגור את השולחן?
למי: אנחנו מצפים לראות את כולכם בהופעה הקרובה שלנו ביום חמישי הקרוב במועדון ה-Motorock לצד הלהקות Godwrath ו-Off Rails, שם גם צפויה הפתעה! חוץ מזה, היינו רוצים להודות לטל צבר הצלמת "סטילס" הכי טובה בארץ, לגל, עמית, פלאס ולימור על חלקם בקליפ, ולאופיר מסר המלך הבלתי מעורער [הערה: נשבע שלא הכרחתי אותם לומר את זה]… אנחנו רוצים גם להודות לכל האנשים שתמכו בנו, באו להופעות וקנו את ה-EP… ו… אה… אנחנו נחזור לפה אחרי האפוקליפסה ונשמיד את כולם שוב! כן! עכשיו זה קשוח!