מרואין: Ron Thal, גיטריסט להקת Bumblefoot (וגאנז)

Ron Thal, הידוע בכינויו Bumblefoot, הוא גיטריסט גאוני המנגן על דגם של גיטרה פרטלס שנקרא על שמו וכיום הוא מחליף את הנגן הנודע Buckehead, בתפקיד גיטריסט להקת Guns N' Roses. מעבר לתפקידו בלהקה הנודעת, הוא הספיק להוציא לא מעט אלבומי סולו יוצאי דופן ומאתגרים. מכיוון שהוא מנוע משפטית מלדבר על חלקו בגאנז, הראיון עוסק כולו בקריירת הסולו הצבעונית שלו.

היי רון, מה המצב עם קריירת הסולו שלך עכשיו?

הכל טוב. האלבום החמישי שלי, Normal, יצא לאחרונה ובנתיים עשינו סיבוב הופעות באירופה באוקטובר/נובמבר 2005. שחררנו קליפ לאחד השירים וקיבלנו קצת זמן אוויר, התארחנו בתוכניות טלויזיה וניגנו את השירים כמוזיקת רקע. תמיד מצחיק כשזה קורה, אתה לא מצפה לזה ופתאום אתה שומע ואומר "מה לעזעזל?" כאילו שאני שומע קולות…

אתה עדיין מופיע עם האלבום?

כן, יש לי הופעות פה ושם בניו יורק, אולי איזה סיבוב הופעות קליל. בדה"כ כשאני מסיים אלבום אני רק רוצה להתחיל את הבא.

קצת מידע על האלבום, למה Normal?

Normal לוקח אותך לעולמו של מוזיקאי לא שפוי שלקוח תרופות ומתנסה מה זה להיות "נורמאלי" בפעם הראשונה – אבל התרופה מפסיקה את יכולתו לעשות מוזיקה, לבסוף הוא צריך להחליט אילו חיים הוא רוצה. השירים ב-Normal עוקבים אחרי המסע שלו, ומשאירים אותך חושב: "מה זה נורמאלי בכלל?"

זה אלבום אוטוביוגרפי?

כן, ברובו. חלק מהשירים הטיפשיים ששוברים את הסיפור לא לגמרי אוטוביוגרפים, אבל הקונספט הכללי כן.

אני יודע שעבדת בעבר עם אחיך, הוא מתופף גם באלבום הזה?

לא, הוא היה רק באלבום הראשון של Bumblefoot. המתופף שלנו הוא דניס לפלאנג. הוא היה מתופף שלנו בהופעות במשך כ-4 שנים, הוא עבר מניו-יורק להולנד ב-2004 וסוף סוף יצא לנו לעשות אלבום יחד.

הפעם הראשונה שבה שמעתי את המוזיקה שלך הייתה באלבום Hermit, שבו נתקלתי בטעות לפני 6 או 7 שנים, ודי נדהמתי ממנו, מה אתה יכול לספר עליו?

Hermit יצא ב-1997, זה היה האלבום השני שיצא תחת השם Ron Thal, הוא לא מודפס יותר, כמו האלבום הראשון מ-1985 שנקרא The Adventures Of Bumblefoot. כך שיצאו סה"כ 7 אלבומים, השניים הראשונים הם תחת השם Ron Thal וכמעט בלתי אפשרי למצוא אותם, החמש האחרים הם אלבומים של Bumblefoot.

במה האלבום הזה שונה מהראשון שלך? מה עשית לפני זה?

הייתה לי להקה שהוחתמה בלייבל אינדי קטן שהוציא את שני האלבומים הראשונים. הלהקה נשמעה כמו באלבום Hands, הראשון של Bumblefoot שיצא ב-1998, עשינו הופעות באזור ניו יורק, שם לימדתי מוזיקה. גם נגינתי בלהקות קאברים של חברים וקצת עבודת צילום מהצד. חתמתי על עסקה וחלק ממנה היה שהחברה רוצה אלבום אינסטרומנטאלי, מבוסס גיטרה, וזה היה האלבום הראשון… אני מניח שההבדל העיקרי הוא בזה שהוא ללא שירה, Hermit קרוב יותר למה שאני עושה, שר ועושה חומר מבוסס להקה. לא רציתי להיות איזה גיבור-גיטרה, רק רציתי ליצור שירים ולהיות בלהקה.

מה היו ההשפעות העיקריות עליך כגיטריסט?

בהחלט ג'ימי הנדריקס ואדי ואן הלן, יש הרבה אחרים, כמו צ'ארלי כריסטיאן (ג'אז-בלוז ישן) ואנדרה סגוביה (קלאסי) וגם אלאן הולדסורת' (פיוז'ן) ואינגי מלמסטיין (נאו-קלאסי), אבל אלו שהשפיעו הכי הרבה הם בהחלט ג'ימי ואדי.

איך עלה השימוש בשם Bumblefoot?

בתחילת שנות התשעים חברה שלי למדה להיות וטרינרית ואני עזרתי לה ללמוד. אחת מהמחלות שלמדה עליהן נקראה Bumblefoot, כשאחת מהתרופות לזה היא למרוח משחה נגד טחורים על רגל הציפור. זה היה כל כך מוזר שכתבתי שיר על גיבור מטורף שנקרא Bumblefoot, השתמשתי ברעיון הזה לעטיפה של האלבום הראשון ואז קראתי ללהקה שלי ככה, לבסוף זה הפך להיות הכינוי שלי. זה התאים ללהקה, שם אקספרימנטאלי בסגנון פראנק זאפה – Mr. Bungle כזה.

יש הבדל בין האלבומים שתחת שמך האמיתי ותחת שם הלהקה?

כן, אתה יכול למצוא אלבומים של Bumblefoot בכל מקום באינטרנט, אבל אתה לא יכול למצוא עותקים של Ron Thal. אין לי את הזכויות לאלבומים והחברה לא רוצה להוציא אותם מחדש. האפשרות היחידה היא לקנות אותם תמורת 100$ ב-E-Bay כשמישהו מוכר עותק, או להוריד אותם באופן בלתי חוקי. למרות שזה לא נראה לי משהו בלתי חוקי אם חברת תקליטים לא מוכנה להוציא אותו כדי שאנשים יקנו את זה.

איך התחיל הקשר שלך עם להקת המטאל השבדית Freak Kitchen?

פגשתי את הגיטריסט והסולן שלהם – מתיאס אקלאנד לפני שנים, אני לא זוכר מי הפגיש אותנו ומתי, אבל ישר הפכנו לחברים. הזמנתי אותו לנגן אצלי באלבום ועשיתי אותו דבר בשבילו, עשינו גם הופעות ביחד. גם עינתי גיטריסטים שבדים צעירים, ביער, כמורה אורח במחנה לימוד הגיטרה שלו – מטיאס הוא בחור אדיר, אחד הטובים, כל הלהקה שלו. דיברנו על לעשות אלבום Freak-Foot כבר שנים, אבל לא מצאנו את הזמן לזה… אה… יום אחד…

<נ<מתי התחלת לנגן בגיטרה פרטלס?

חברת Vigier עושה כאלו כבר 20 שנה, אבל רק מעטים משתמשים בהן. מהפעם הראשונה ששמעתי אותן חשבתי שזה דבר אדיר והתחלתי להשתמש בהן. אני מנגן עליהן משנת 1997, קניתי פרטלס ב-1999 – יש לזה סאונד יחודי, וזה כיף אמיתי לנגן עליה.

קראתי שהן הוציאו לך דגם על שמך, אתה יכול לתאר את הגיטרה ומה עושה אותה מיוחדת?

כן, הם הוציאו אותה ב-2006. שום דבר מטורף מידי, לא בצורת רגל או חתיכת גבינה, גיטרה נורמלית, עם הפיק-אפים והחיווט שאני אוהב (Split Coil וכיוון Out-of-phase), יש בה Non-floating Vibrato (נשאר מכוון גם אם אתה קורע מייתר), וחור לשים בו את האצבעון כשאתה לא משתמש בו… כן, לגבי האצבעון (מכסה מתכת שמשתמשים בו בתפירה ואתה שם אותו על קצה האצבע כדי לא להידקר מהמחט) אני מחזיק אותו על הזרת ביד הפורטת שלי ואני עושה איתו טאפ – כשהגריפ מסתיים והמיתר ממשיך לרוץ, אני משתמש בזה לתווים הגבוהים.

איך הגעת לנגן במיין סטרים, כמו למשל עם ג'סיקה סימפסון?

בדרך כלל דברים כאלה באים דרך חבר של חבר שמחפש גיטריסט, אז היה לי חבר של חבר שעשה את הרי-מיקס לשיר שלה "Irresistible" וניגנתי שם קצת ועזרתי עם המיקס. עשיתי כמה דברים כאלה, עבדתי עם מלחין טורקי שעשה מוזיקה ל-CNN טורקיה. עשיתי קצת רי-מיקסים לשירי טראנס ופופ… בן אדם, אני אוהב לנגן על גיטרה, תן לי מוזיקה לנגן איתה ואני שם.

באילו חברות יצאו האלבומים שלך? בלתי אפשרי למצוא אותם בישראל…

הוצאתי אותם בעצמי באיטרנט, אבל לא בחנויות, הם באתר שלי, גם ב-Cdbaby, ב-Amazon, ב-iTunes- בכל מקום בעולם, אם יש לך אינטרנט.

למה קראת לאלבום שלך מ-2002 בשם 9/11 ואיך עלה הרעיון לתרום את כל הרווחים ממנו לניצולי אסון התאומים?

זה היה אלבום חצי אינסטרומנטאלי שנקרא Guitars Suck אבל כשגמרתי אותו קרתה המתקפה על מגדלי התאומים, רציתי לעשות משהו מועיל עם האלבום אז תרמתי את הרווחים לצלב האדום. שיניתי את השם כדי שאנשים יזהו אותו כאלבום שנועד לתרומה.

חבר שלי טוען שאתה יהודי ושביקרת בישראל. אם זה לא שטויות, אתה יכול לתת קצת פרטים?

כן, אני יהודי, אבל אף פעם לא ביקרתי בישראל – עדיין לא. מקווה לעשות זאת בעתיד הקרוב.

שמעתי שאתה עונה לכל אימייל שאתה מקבל, למה אתה עושה את זה?

אם למישהו אכפת מספיק כדי לשלוח לי אי-מייל, לפחות אני יכול להודיע לו שקיבלתי אותו ואני מעריך את מזה שיש להם לומר. המחשבה של האנשים עלי והחביבות מאד חשובות לי, וזה גורם לי להמשיך, הידיעה שאני עושה אנשים מאושרים. זה לא תמיד קל להגיב, לפעמים אין לי מספיק זמן, ויש לי כאב מההקלדה שמקשה עלי לנגן, אבל אני מנסה לפחות לשלוח אי-מייל ולהראות שאכפת לי.

מה הצעד הבא של קריירת הסולו שלך?

הגיע הזמן לכתוב עוד מוזיקה, עוד רעיונות בראש, צריך לעשות עוד אלבום. מי יודע, אולי מאתיאס ואני נעשה את האלבום Freak-Foot לבסוף…
|ENG|Bumblefoot – Not Just A Sickness
By: Alon Miasnikov
Interview With: Ron Thal (Guitar), Bumblefoot

He may be playing with Guns N' Roses these days, but Ron Thal remains Bumblefoot, a creative and inventive guitarist that has been releasing challenging solo albums for quite some time. Since he is prevented from talking about the current Guns N' Roses situation, I was quite content to talk to him exclusively about his own music.

What's the situation with your solo stuff now?

All is well, the fifth Bumblefoot album "Normal" was recently released, we did a European tour in October/November of 2005, made a video for one of the songs, got some radio airplay, some TV shows played the songs as background music – always funny when that happens, ya don't expect it, suddenly ya hear it and I'm saying "What the…?" as if I'm hearing things…

Are you still doing supporting gigs for "Normal"?

Yes, a gig here and there in NYC, maybe we'll plan some more light touring. Usually when an album is finished, I just want to start on the next one…

Some info about the album, why "Normal"?

Normal brings you into the world of an insane musician who takes medication and experiences what it's like to be 'normal' for the first time – but the medicine silences his ability to make music. Eventually he must choose which life he wants. The songs on Normal follow his journey, leaving you to ponder, "What's 'normal,' anyway?"

Is it an autobiographical album?

Yes, for the most part. Some of the silly songs that break up the story a bit aren't completely autobiographical, but the overall concept is.

I know you worked with your brother in the past, is he on the album's line-up?

No, he was only on the first Bumblefoot album. Bumblefoot's drummer is Dennis Leeflang. He's been our touring drummer for the past four years – he moved to NYC from the Netherlands in 2004 and we were finally able to make an album together.

The first time I heard your material was when I run into a copy of "Hermit" some six or seven years back, and was blown away by it, what can you tell me about that album?

"Hermit" was released in 1997, it was the second album released under the artist name "Ron Thal" – it's out-of-print along with the first album in 1995, "The Adventures Of Bumblefoot." So there are seven albums released, the first two are "Ron Thal" albums and near impossible to find, the other five are
"Bumblefoot" albums.

In what ways was it different than your debut album? What were you doing as a musician prior to that?

I had a band and got signed to a small indie label that released the two out-of-print albums. The band sounded like the stuff you hear on the "Hands" CD (debut Bumblefoot album released 1998). We were gigging in and around NYC, I was teaching music, playing in cover bands with friends and doing some photography on the side.

So I signed the deal, part of the deal was the label wanted an all-instrumental guitar album from me – that was the first album, "Adventures…" I guess that's the main difference – the first "Adventures…" album was all instrumental, the second "Hermit" album was more of what I do, singin' and band-oriented stuff. Never wanted to be a guitar hero, just wanted to make songs and be in a band.

Who would you say were the main influences on you as a growing guitar player?

Definitely Jimi Hendrix and Eddie Van Halen. There were plenty of others, from Charlie Christian (old bluesy jazz) to Andre Segovia (classical) to Alan Holdsworth (fusion) to Yngwie Malmsteen (neo-classical) but the ones that had the most impact were definitely Eddie and Jimi.

When did the Bumblefoot name come up, and why did you choose to use it?

In the early 90s, my girlfriend was in veterinary school and I was helping her study – one of the animal diseases was named Bumblefoot. One of the treatments was to rub hemorrhoid cream on a bird's foot. It was all so bizarre that I wrote a song about some kinda fucked-up superhero named Bumblefoot. I used the idea for the artwork on that instrumental CD, then named my band Bumblefoot, eventually it became my nickname. It fit the band, kinda quirky experimental sometimes-Zappa-ish Mr.-Bungle-ish sounding…

Is there a difference between the album released under your real name and under the name Bumblefoot?

Yes – you can find Bumblefoot CDs anywhere on the internet. You can't find Ron Thal CDs – I don't own the rights to the albums, the label won't re-release them, your only choices are to buy them for $100 on eBay when someone sells one, or "illegally" download them. Although i doesn't seem very illegal to download an album, if the record label makes it impossible for people to buy.

How did your connection with Freak Kitchen start out?

I met guitarist Mattias Eklundh met years ago, don't even remember how or who introduced us, but we hit it off as friends quickly. I invited him to play on one of my songs, he did the same, we'd do shows together on tour, I'd torture young guitarists in the Swedish woods with him as a guest teacher at his Freak Guitar Camp – Mattias is a wonderful guy, one of the best people out there. The whole band is. Mattias and I have been talking about doing a "Freak-Foot" album together for years, but never can find the time to pull it together. Ah, some day…

How did you end up using a fretless guitar?

Vigier Guitars has been making one for 20 years, but very few people had embraced it. From the first time I heard it I thought it was the coolest thing and started using it. Been playing Vigier guitars since '97, got a fretless in '99 – gets such a unique sound, real fun to play.

I read that you had a signature guitar put out for you by Vigier guitars, can you describe the model and what makes it unique?

Yes, Vigier just put it out in January 2006. Nothing crazy, not a flying foot or a chunk of cheese – a 'Normal' guitar, customized with the pickups and wiring I use (split coil and out-of-phase settings,) non-floating vibrato (stays in tune when you break a string,) and a hole to stick your thimble when you're not using it 😛

Yeah, about the thimble (metal cap used in sewing that you put over your fingertip so you don't get jabbed with the needle…), I keep it on the little finger of my picking hand and tap with it – after the neck ends and the string keeps going, I use it to get the higher notes.

How did you get involved with such different (and main-stream) projects as playing in a Jessica Simpson track?

Usually stuff like that is through a friend of a friend looking for a guitarist – I had a friend of a friend that was making a club re-mix of her song "Irresistible" and I laid down a bunch of guitar tracks and helped mix it. Did a few things like that… did it for a Turkish composer that was doing music for CNN-Turkey, for a few club/dance re-mixes of pop songs… man, I just like playing guitar, gimme some music to play to and I'm there.

On what label are your albums released? It's impossible getting them here in Israel…

I release them myself on the internet, but not in stores. They're at my site, Cdbaby , Amazon, iTunes – you can get them anywhere in the world , as long as ya can get on the internet…

Why did you decide naming your 2002 album "9/11" and how did the idea for donating the profits from that album come up?

The album was half-instrumental and was gonna be called "Guitars Suck," but as I was finishing it up, the terrorist attacks in the US happened, and I felt I needed to do something helpful with the album, so I donated all the proceeds to the Red Cross. I changed the name so people would easily identify it
as the benefit album..

How, and why, did you get involved with the MS Research Foundation?

My best friend, Ralph Rosa, was diagnosed with the disease in 1997 – he started a non-profit organization with the help of family and friends and we work together to organize benefit shows to raise money for medical research.

A friend of mine claims you're actually Jewish, and have actually visited Israel, if that's not complete bullshit, can you give more details?

Yes, I am, but I've never visited Israel – not yet. I hope to in the near future…

Why do you take the time answering every E-mail that you get?

If someone cares enough to send me a message, the least I can do is let ’em know I got it and appreciate what they have to say. People's thoughtfulness and kindness means a lot, it's what makes it all worth doing, knowing you're making people happy. It's not always easy to respond – sometimes there isn't enough time, and I get bad hand pain from typing that makes it hard to play guitar, but I try my best to at least send a small message letting them know I care.

What is the next step in regards to your solo career now?

Time to write more music. Got some song ideas brewing in the back of my head – gotta bring them to the front and do another album. Who knows, maybe Mattias and I will finally get our Freak-Foot album started…