מרואין: Thomas Gabriel Fisher, גיטריסט וסולן Celtic Frost

אחת ממספר מצומצם ביותר של להקות מיתולוגיות בז'אנר המטאל, היא Celtic Frost השוויצרית, אחת הלהקות שלהן מיוחסת ההשפעה הגדולה ביותר על המטאל הקיצוני לסוגיו. הלהקה נחשבת עד היום כאחת הלהקות המעניינות ויוצאת הדופן שפעלו אי פעם, וזאת שבלעדיה לא היו קיימים הבלאק והדום מטאל. בחודש הבא יצא אלבומה החדש של הלהקה Monotheist, הראשון שלהם מאז האלבום Vanity/Nemesis שיצא ב-1990, לכבוד האירוע ישבתי עם המוח שמאחרי הלהקה, תומאס גבריאל פישר, הידוע גם כ-Tom G. Warrior.

הי תום, למה בחרת לקרוא לאלבום החדש Monotheist?

השם הזה מייצג את המצב האנושי, הצורך שלנו למצוא מנהיג יחיד, אל יחיד, מישהו שאנחנו מעלים מעלינו לעמדת כוח ובו אנחנו יכולים לתלות את כל תקוותינו, זו הדרך האנושית לחמוק מקשיי החיים ולהתמודד עם הפחד מהמוות או הבדידות.

יש באלבום קשר טקסטואלי לאלבומי העבר של הלהקה?

לא, כל אלבום הוא ישות נפרדת ואין סיבה שיהיה קשר ביניהם.

מה לגבי העטיפה של האלבום החדש, זה נראה כמו פניים דימוניות.

זה לא רק פנים, כשתקבל את האלבום במלואו תוכל לראות שמדובר בקולאג' מורכב שמרטין אין, בסיסט הלהקה והחבר המקורי בה מלבדי, יצר. זה שילוב שהוא הרכיב במשך ארבע שנים, אלפי תמונות שונות שיוצרות את הפנים האלו, כל זה מייצג את המוזיקה שלנו, את מרקם הרגשות שאנחנו מעבירים בשירים שלנו.

עד כמה האלבום הזה דומה לאלבומים הקלאסיים שלכם, כמו To Mega Therion ו-Into The Pandemonium?

הוא שילוב של החדש והישן, יש בו משהו שהוא המשך ישיר של האלבומים האלו, ומצד שני הוא משהו שאף פעם לא עשינו.

יש באלבום השפעות של הלהקה שאיתה עבדת אחרי Celtic Cross, Apollyon Sun שאיתה יצרת מוזיקה תעשייתית ואלקטרונית?

לא, Celtic זה Celtic, אין לזה שום קשר ל-Apollyon.

מה הייתה השפעה של מפיק האלבום, פיטר טאגטגרן הנודע, על המוזיקה ותהליך היצירה?

האמת היא שפיטר היה חלק מעשיית האלבום רק למשך חודש וחצי, האלבום היה בהליכי כתיבה ארבע שנים, ולכן אפשר לומר שהייתה לו תרומה חשובה, אבל לא גדולה. רצינו משיהו שעובד עם מוזיקה עכשווית, מישהו שחזק ב-Pro-Tools ויודע כל מה שצריך לדעת לגבי הפקה מודרנית, ופיטר הוא האדם המושלם לזה. הוא עצמו הודה, אגב, שהאלבום הזה היה האלבום הכי קשה שהוא אי פעם הפיק, וזה נובע מכך שאני ומרטין יודעים בדיוק אך אנחנו רוצים שנשמע, אין הרבה מקום לשינוי בזמן שאנחנו באולפן.

אתה מרגיש שהאלבום הוא אלבום אמיתי של הלהקה?

כן, העובדה שהוא נוצר כתוצאה משילוב ביני לבין מרטין, שלושת האלבומים שעשינו ביחד הם היחידים שאני מחשיב עד היום לאלבומים האמיתיים של הלהקה, השילוב הזה בינינו הוא שעשה את זה לאלבום אמיתי של Celtic Frost.

למה בעצם לקח לכם כל כך הרבה זמן (4 שנים) ליצור אלבום?

למה לא? לא היינו בלחץ משום צד, אף חברת תקליטים לא הייתה שם כדי ללחוץ עלינו להשלים את האלבום, עשינו דברים בקצב שלנו, איך שרצינו לעשות אותם, השקענו מחשבה בכל סאונד, בכל כלי, בכל ריף. אתה צריך להבין שמאז שהתפרקנו כבר הציעו לנו עשרות פעמים להתאחד, הציעו לנו סכומים מגוחכים של כסף תמורת זה, ותמיד אמרנו לא, כסף הוא לא שיקול עבורנו, תמיד מה שהיה חשוב עבורנו זה המוזיקה, וכל עוד אין את המוזיקה לא היה טעם להתאחד ולעשות אלבום סתם מתוך חמדנות.

הקסם היה שם? ברגע שכבר התאחדתם?

זה היה שם, אבל זה לא כמו להדליק נורה וזהו, יש אלבום, לקח זמן עד שהבנו איפה אנחנו ומה אנחנו עושים, היינו צריכים את הזמן להבין אך לעשות דברים כמו שצריך.

תמיד הייתה לאנשים בעיה להגדיר אתכם כלהקת מטאל, הייתם הראשונים ששילבו שירה נשית וכלים קלאסים במטאל קיצוני, אתה חושב שגם האלבום הזה מותח את גבולות הז'אנר?

אני קורא לו Celtic Frost וזהו, אנשים תמיד הגדירו אותנו כלהקת אוונגרד, אבל לנו זה שינה שום דבר, אנחנו מי שאנחנו, אנחנו נשתמש במה שדרוש לשיר כדי לעשות אותו טוב בעניינו, אני תמיד הגדרתי אותנו כלהקת רוק, איזה רוק, זה כבר בעיה של אחרים.

למה סירבת לכל הצעות האיחוד הקודמות? מה היה נכון הפעם?

זה פשוט לא היה שם, לא הייתי מוכן לאיחוד, כשנפרדנו בתחילת שנות התשעים זה היה הצעד הכי נכון ללהקה, כי היינו שרופים, מקצועית ואישית, לא היה לי יותר מה לתת ולאן ללכת, אני חושב שזה הדבר הכי נכון ללהקה לעשות, סה"כ יש גבול לכמות היצירתיות שיש להרכב כשהוא מוציא עוד אלבום ועוד אלבום, שנה אחרי שנה, בשלב מסוים זה הופך להיות חסר תועלת ואתה מאבד כל איכות של החומר שלך. הפעם אני ומרטין הרגשנו שיש חומר, יש התלהבות, הבסיס היה נכון לזה.

אתה שמרת על קשר עם מרטין מאז הפירוק?

לא, לא דיברנו בכלל. ב-99' חברת התקליטים שלנו בזמנו, Noise, הוציאה מחדש את האלבומים הקלאסים בהוצאות מחודשות ולצורך זה הם יצרו קשר איתי ועם מרטין, כך חודש בינינו הקשר והתחלנו לדבר ברצינות. די מהר גילינו שהכימיה בינינו עדיין שם, ושגם הוא וגם אני כתבנו המון חומר שמתאים ל-Celtic Frost, התחלנו לדבר יותר בפירוט על האלבום והחלטנו שהולכים על זה.

למה החבר הנוסף בלהקה שנחשב לחלק כמעט בלתי נפרד ממנה, ריד סט. מארק, המתופף, לא חזר להרכב?

רצינו אותו, באמת ניסינו שיחזור, אבל שני דברים מנעו ממנו להצטרף. כשנסעתי אליו לניו יורק כדי לדבר איתו הדבר הראשון שהוא אמר לי שהוא רוצה זה כסף, וזה פסל אותו מלהצטרף, גם אני וגם מרטין השקענו המון כסף משלנו במהלך ארבע השנים האחרונות באלבום, ושנינו לא אנשים עשירים, אז האופציה של ריד, להצטרף תמורת כסף, פשוט הייתה לא במקום, ציפיתי מאנשים שיצרפו לזה בשביל המטרה והמוסיקה, ולא מתוך חמדנות. הדבר השני הוא שריד היה אלכוהוליסט ברמות קשות, הוא היה במצב בריאותי כזה שהוא לא יכול היה לתופף כמו שצריך, ולמרות שגם אני וגם מרטין רצינו אותו ללהקה, זה קצת קשה כשהבן אדם בקושי מחזיק מקל תיפוף… דווקא דיברתי איתו, ממש לפני כמה ימים, ומסתבר שהוא התנקה מאז, הוא עבר גמילה והוא כבר לא אלכוהוליסט, אבל זה היה לפני ארבע שנים והיום כבר מאוחר מידי.

היו קריטריונים מיוחדים להצטרפותם של החברים החדשים בהרכב?

לא יותר מידי, הם פשוט היו צריכים להיות מוזיקאים טובים ומקוריים ובעלי ראש פתוח לכל דבר שנרצה לנסות בהרכב.

יש סיבה מיוחדת למה בלהקה הייתה כזאת רוטציה גבוהה של מוזיקאים מלבדך ומלבד מרטין?

בכל שנות קיומנו החלפנו רק שלושה מתופפים, זה לא הרבה.

נכון, אבל היו גם גיטריסטים, רון מארקס, ריצ'י דזמונד…יש עוד הרבה.

אני מניח שזה נובע מכך שמה שאנחנו עושים בגיטרות שונה מאד ממה שעושים בלהקות מטאל, הגיטרות יותר נותנות רקע ואווירה ורוב הגיטריסטים ישר מחפשים לזה פיתרון טכני במקום לנסות להבין את התחושה שמאחרי זה, אנשים מתייאשים, ועוזבים.

אתה התייחסת או בדקת אי פעם את רמת ההשפעה שהייתה ללהקה על עולם המטאל הקיצוני המודרני?

לא, אני לא אדם יהיר במיוחד ולא ראיתי צורך לעקוב אחר המוזיקה הזאת ולבדוק עד כמה היינו או לא היינו השפעה עליה, יש כאלו שאומרים משהו אחד, יש כאלו שאומרים משהו אחר, אבל אני לא מעסיק את עצמי בזה.

אתה זוכר את הרגע הספציפי, אי שם בתחילת הדרך, כשנוצר הגלגול הראשון של הלהקה כ-Hellhammer, שבו החלטת ללכת על הדימוי המקאברי, על המצאת ה-Corpse Paint, על השירה דמוית הגראול ועל הטקסטים השטניים?

לא, זה לא היה רגע שבו החלטתי איך הלהקה תראה ומה תהיה התדמית שלה, תמיד הייתי בראש ובראשונה מוזיקאי שכותב שירים, ואם שיר היה צריך שירה צרודה ונמוכה, כך היה, אם היה צורך בכלים קלאסים – כך היה, אני לא מרגיש שהמוזיקה צריכה להיות מוגבלת באיזו שהיא צורה, שיר זה אומנות, כמו ציור, ואפשר לעשות מה שרוצים בתוכו.

מה מושך אותך במוזיקה אלקטרונית, שהיא דבר שונה מאד מכל מה שעשית לפני כן ב-Celtic Frost?

יש משהו במוזיקה הזאת שמאפשר לך חופש מוחלט, אתה יכול ליצור קולות וסאונדים שרק הדמיון שלך מגביל עד כמה רחוק הם הולכים, זה שונה לגמרי מגיטרה, בדיוק כמו שבגיטרה אתה יכול להנפיק דברים שאף פעם לא יהיו זהים לאלו שבמוזיקה האלקטרונית, אני גם נהנה מהמקצבים של המוזיקה הזאת, אני נהנה להנפיק קולות שעדיין לא נשמעו ולא נוצרו ע"י אף אחד אחר.

שאלה אישית, האלבום הראשון שלכם ששמעתי הוא Into The Pandemonium, בערך ב-91', ותמיד רציתי לשאול למה בחרתם לעשות גרסת כיסוי לשיר "Mexican Radio" של להקת Wall Of Voodoo, שיר לא מטאלי ובהחלט לא דומה לסגנון שלכם.

דווקא בגלל זה בחרנו בו, היינו מאד מושפעים בתקופה ההיא מלהקות הניו-אייג', אלו שהיום מוגדרות בעיקר כלהקות גותיות, דברים כמו Sisters Of Mercy, Siouxie and the Banshees, וגם Wall Of Voodoo, חיפשנו שיר שנשמע שונה לגמרי מכל מה שאנחנו עושים ולתת לו ספין כך שהוא ישמע כמו שיר שלנו, זה תמיד היה חלק ממה שהלהקה עושה – מוזיקה אחרת ושונה ממה שנעשה לפניה.

כבר חשבת עד כמה רחוק אתה לוקח את הלהקה הפעם? מעבר להופעות בקיץ, יש תוכנית להמשיך ולהקליט?

כן, אבל זה תלוי אם עדיין יהיה קהל עבורנו, אם כן, אני אשמח להמשיך ולעשות מוזיקה בצורה הזאת, יש לי כבר אלבום שלם מוכן וכתוב עבור הלהקה.