מרואיינים: חברי להקת Dagor Dagorath

להקת הבלאק מטאל המלודית Dagor Dagorath היא ממש לא הלהקה הצעירה שמחכה מעבר לפינה לדרוש את זמנה באור הזרקורים. עם רזומה שמתעלה על מרבית הלהקות הפעילות הוותיקות פה בארץ ואלבום טרי שמופץ בכל אירופה על ידי חברת התקליטים הגרמנית Twilight Vertrieb – מצליחה Dagor Dagorath לקצור את פירות ההצלחה לאט ובבטחה, בלי ליפול לקלישאות וגימיקים מיותרים, זאת בזכות רצינות ומשמעת מוזיקלית תהומית. מדובר גם באחת מלהקות המטאל היחידות בארץ שמאמצות לחיקה זמרת עם שירת מטאל קיצונית. לרגל צאת אלבום הבכורה של הלהקה בארץ, תפסנו לשיחה את הרכב הבסיס שלה – Vorog, Getman Azach ו-Mizgir – והבאנו מהם תובנות על הצד האפל של המטאל הישראלי, על האפוקליפסה הטולקינאית ועל סיפור הצלחה שהולך ומתגבש אל מול עינינו. בין הקוראים האדוקים אשר ינסו לספור כמה פעמים נאמרו המילים "בלאק מטאל" בראיון, יוגרל פאתוס.

שלום ל-Dagor Dagorath הרעבתניים. ראשית היינו רוצים לברך אתכם על צאת אלבומכם הראשון 'יצר הרע', דרך חברת התקליטים Twilight Vertrieb בכלל אירופה. מה אלבום זה מסמל עבורכם?
Vorog: בשבילי זאת סגירת מעגל ענקית. בתקופה ארוכה זו, כ-3 שנים שעבדנו על אלבום זה, עברנו הרבה דברים בחיים. התבגרנו גם כמוזיקאים וגם כאנשים. עבורי אלבום זה קודם כל מסמל הגשמת חלום ונותן הרגשה של סיפוק וגאווה על מה שעשינו.

Getman Azach: האלבום מסמל את ההתקדמות שלנו מתקופת הדמו; עם האלבום הזה אנחנו יוצאים לעולם, מבחינתי לפני האלבום הזה לא היינו מקצועיים כמו שאנחנו היום.

Mizgir: האלבום מסמל עבורי את ההתקדמות האדירה שעשינו כלהקה וכבני אדם, ואת הנקודה שבה שינינו את עצמנו מלהקת Pagan Black ל-Symphonic Black / Death.

אין ספק ששם האלבום 'יצר הרע' (Yetzer Ha’Ra) הולך להעלות לא מעט סימני שאלה בקרב האירופאים שאינם בדיוק דוברי עברית שוטפת. מה שם האלבום מסמל עבורכם, מדוע בחרתם את 'יצר הרע' בתור שם לאלבומכם הראשון – ואם נגענו כבר בנושא השמי – מה המשמעות מאחורי השם Dagor Dagorath?
Vorog: אני לא חושב שהשם של האלבום הולך להעלות סימני שאלה. אנחנו לא הלהקה ראשונה שנותנת שם לאלבום שהוא לא באנגלית. בנוסף לכך, הקהל של הבלאק מטאל מזמן התרגל לשמות מוזרים וארוכים, שהפכו למן סימן מזוהה עם הז'אנר. ההחלטה להשתמש בעברית באה לנו טבעיות, לא חיפשנו לסבך את העניינים ולתת שם בלטינית כפי שנהיה מקובל כיום. "Yetzer Ha`Ra" מייחד בעצם את הרעיון של אלבום שמדבר על מאבק פנימי ועל התוצאות שלו. השם Dagor Dagorath פירושו אפוקליפסה או הקרב האחרון באחת השפות שטולקין (J.R.R. Tolkien) המציא. האווירה של יום הדין וכאוס לדעתי מאוד מתאימה ללהקת בלאק, מה דעתכם?

Mizgir: סצנת הבלאק העולמית היא די מפותחת, צצות הרבה להקות חדשות שמשלבות הרבה ז'אנרים בתוך המוזיקה שלהן, וזאת, אני חושב, השאיפה החדשה בעצם, לשלב הרבה דברים וז'אנרים בתוך מעטפת הבלאק מטאל. סצנת הבלאק הישראלית…לדעתי אין חיה כזו. יש כמה להקות וזהו.

היכן הוקלט האלבום ואילו חוויות אתם יכולים לשתף מתהליך ההקלטה?
Vorog: האלבום הוקלט בתל אביב, בסטודיו של להקת Dreadful Craving. בהזדמנות זו אני רוצה להודות על העזרה הענקית של דימה ואלכסיי (המתופף והגיטריסט של הלהקה הנ"ל) שמאוד עזרו לנו בהקלטות, נתנו לנו מקום לישון וחלקו איתנו אוכל ואלכוהול. תודה חבר'ה! לגבי חוויות, זה בעיקר הרבה שעות עבודה רצופות, הרבה בירה, סיגריות ועיניים אדומות…

Mizgir: החוויות היו שונות אך לרוב חיוביות. פעם באתי עם Getman להקלטה אחרי לילה של בילוי שממש השתכרנו בו. בבוקר חשבנו שיהיה בסדר, אך רמת האלכוהול לא ירדה ואף עלתה, כך שנאלצנו לחכות עד הצהריים כדי להתאושש ולהיות מסוגלים להקליט.

הבה נחזור להתחלה. היכן Dagor Dagorath רקמה עור וגידים? וכיצד הצלחתם לאחות את ההרכב לכדי ההרכב הנוכחי בהווה?
Vorog: הלהקה החלה לפעול בערך ב-2003, כאשר אני, Getman Azach ו-Mizgir התחלנו לכתוב שירים בסגנון Pagan Black. בתקופה הזאת עוד לא היה לנו מתופף ואפילו בהופעות הראשונות שלנו הופענו עם מכונת תופים, עד שהכרנו את דימה שהפך למתופף הראשון שלנו. עברו כמה שנים, חלק מאיתנו התגייסו, הקלטנו את הדמו Times Of Distress ב-2005. הופענו קצת, השתחררנו מהצבא, התחלנו להקליט את Yetzer Ha`Ra ובסוף ההקלטות הכרנו את Larion שהקליטה עבורנו כמה קטעי שירה, התלהבנו ממנה ומהיכולות שלה והחלטנו לצרף אותה להרכב. אחרי זה התחלנו לחפש מתופף חדש, דימה (המתופף הראשון שלנו) השקיע יותר בלהקה שלו, Dreadful Craving, כך מצאנו את Molot. זהו הסיפור פחות או יותר. כרגע אנחנו מחפשים גיטריסט נוסף כדי לחזק את ההרכב הנוכחי עוד יותר, לכן כל מי שמעוניין מוזמן לפנות אלינו.

כאחת מלהקות הבלאק מטאל האחרונות בישראל – ז'אנר אשר עבר תהפוכות קשות במהלך העשור האחרון – אתם הצלחתם להתאגד ממש בקצה קצהו של העשור הזה, והוצאתם את מה שמסתמן בתור יצירת הבלאק מטאל המקצועית ביותר מישראל מזה שנים. מה דעתכם על סצינת הבלאק מטאל העולמית והישראלית?
Vorog: בלאק מטאל עבר התפתחות אדירה מאז תחילת שנות ה-90 והצליח לשמור על הרלוונטיות שלו גם היום. יש בעולם הרבה להקות שממשיכות לפתח את הז'אנר הזה ומכניסות משמעויות חדשות למושג בלאק מטאל, כמו Satyricon ו- Shining. בסצנה הישראלית חסרות להקות בלאק מעבר לטרו-בלאק, לדעתי זה קשור לירידה בפופולאריות שלו בחו"ל, אני בטוח שהמצב הולך להשתנות בעשור הבא.

Mizgir: מה שמבדיל זה קודם כל הרצינות ורמת הנגינה וגם ההתפתחות הטבעית שלנו כלהקה וכבני האדם. למדנו המון בשנים האלה על תעשיית המוזיקה ועל איך שהדברים מתנהלים, איך צריך לעבוד נכון ומה צריך לעשות כדי בעצם להגיע לאנשהו. הלקחים הכי חשובים שלמדנו זה שעבודה קשה משתלמת, ושאסור לוותר וצריך לקבוע לעצמך מטרה בחיים ולשאוף אליה…

מה מבדיל בין Dagor Dagorath של לפני 4-5 שנים לבין הלהקה בהווה? אילו לקחים החיים לימדו אתכם מבחינת תעשיית המוזיקה של המטאל הקיצוני, וכיצד התפתחתם כלהקה במרוצת השנים הללו?
Vorog: כפי שכבר אמרתי, עברנו הרבה כלהקה בשנים האלו. הוצאנו דמו ואלבום, שרדנו צבא, שזאת הייתה אחת התקופות הכי לא פשוטות עבורנו, התבגרנו. התחלנו להבין קצת יותר טוב מה זה בעצם תעשיית האקסטרים מטאל, למרות שאנחנו עוד לא בדיוק חלק ממנה, בעוד כמה שנים בטח אוכל לספר לך יותר. מהבחינה מוזיקלית, אני מאמין שכולם יכולים לראות ולשמוע את ההבדל.

ההרכב מהאלבום השתנה, או ליתר דיוק, השתפר – מאז הקלטת האלבום עצמו. כיצד חברי הלהקה החדשים, Larion ו-Molot, תורמים ללהקה וכיצד הם השתלבו מבחינה מוזיקלית?
Vorog: שניהם תורמים ללהקה הרבה בעיקר בהופעות, הם מוסיפים הרבה כוח ואנרגיות שלא היו לפני זה. כאשר נגיע להקלטות האלבום הבא אני בטוח שיהיה להם הרבה מה לתרום.

Getman Azach: בינתיים בנושא ההקלטות וכתיבת החומר עוד לא בדקנו אותם, אבל כמובן שבהופעות אנחנו עובדים כמו צוות, אפשר לראות את הנוכחות והאישיות של Larion ו-Molot על הבמה.

השאלה האולטימטיבית שכל להקת בלאק מטאל תאלץ להתמודד איתה במוקדם או במאוחר היא האותנטיות של המוזיקה, והאם היא שייכת לתנועה המחתרתית יותר של הבלאק מטאל – כדוגמת Darkthrone ו-Mayhem – או שהיא נמשכת יותר לכיוון הסימפוני או המלודי של הז'אנר – כדוגמת Dimmu Burgir ו-Emperor. אחד מהדברים המאכזבים יותר בקרב קהל מעריצי הבלאק מטאל הוא חוסר הפתיחות התוך-סגנונית של אוהדי סוגה אחת מהשנייה, לעתים כאילו מדובר באידיאולוגיה ולא בטעם מוזיקלי. איפה אתם רואים את עצמכם, כלהקה וגם כמאזיני בלאק מטאל, על הספקטרום המוזיקלי הזה?
Vorog: בשבילי זאת לא שאלה, אנחנו נמשיך לעשות מוזיקה כפי שאנחנו אוהבים ולא נתעסק בשאלות מסוג זה. ואם בכל זאת, הכיוון של Dimmu Borgir הרבה יותר מתאים לנו כלהקה. אני לא חושב שלאף להקה שציינת חסרים מעריצים, לכן לא משנה באיזה כיוון נבחר, המוזיקה שלנו תמצא את הקהל שלה.

מה דעתכם על להקות צעירות אשר מקליטות EP במקום אלבום באורך מלא? כאשר להקה צעירה פונה אליכם ומבקשת שתאזינו למוזיקה שלה – האם הייתם מעדיפים לשמוע EP של להקה צעירה או אלבום מלא? מה היא הדרישה מלהקה לדעתכם (מלבד כמובן ההשקעה הכספית וכמות השירים) להקליט אלבום מלא?
Vorog: הרבה יותר קל לדעתי להקליט EP טוב מאשר אלבום טוב, וכמובן צריך הרבה יותר כסף בשביל אלבום. להקות שמקליטות EP מנסות למשוך את תשומת הלב של חברות התקליטים וזה בסדר גמור. מבחינתי ההבדל בין EP לאלבום הינו המטרה שאתה רוצה להשיג, לכן שניהם בסדר, תלוי מהי המטרה שלך. כאשר אתה מוציא אלבום, יותר חשוב לך איזה שירים ייכנסו, איך הכול יישמע ביחד.

מה היו האלבומים שעשו את שנת 2009 כשנה טובה למטאל לדעתכם? ואילו אלבומים לדעתכם הוכיחו שזו הייתה שנה גרועה בתחום?
Getman Azach: האמת שב-2009 יצא אלבום אחד שאהבתי, From Afar של Ensiferum. אבל 2008 הייתה שנה יותר מוצלחת, שם יצאו אלבומים כמו In The Shadow Of A Thousand Suns של Abigail Williams ו-De Oppresso Liber של Sothis, ו-Morhposis של Hate.

Mizgir: האלבומים שעשו את שנת 2009 לדעתי הם: Alice in Chains החדש, DevilDriver החדש,Ensiferum – from afar . האכזבות היו Immortal, Hypocrisy, Project Hate.

מהי החוויה הכי טובה שלכם מהופעה חיה עד כה?
Vorog: קשה לי להשוות משהו להופעה הראשונה שלנו, זה היה אירוע מרגש ביותר שאני זוכר עד היום.

מהי החוויה הכי נוראית שלכם כלהקה עד כה?
Getman Azach: כשהבסיסט שלנו Mizgir היה בצבא, הוא נרדם בשמירה ושמו אותו בכלא הצבאי ובגללו פספסנו את ההופעה שהייתה אמורה להיות הראשונה שלנו בירושלים.

Vorog: צבא, חד משמעית.

האם אתם רואים את עצמכם כמטאליסטים אדוקים או שלא משנה לכם כל כך להדביק את הפער ולהכיר להקות חדשות מתחומי המטאל שאותם אתם אוהבים? מהן להקות המטאל החדשות האהובות עליכם?
Getman Azach: אכפת לנו מהמטאל ואנחנו כל הזמן בעניינים בכל מה שקשור (מגזינים, ראיונות, דיסקים וכו'). להקת המטאל החדשה האהובה עליי (למרות שהם לא כ"כ חדשים) היא Abigail Williams. מי שלא מכיר, תשמעו אותה – זה יפוצץ לכם את הראש.

Mizgir: אני רואה את עצמי כמטאליסט. 90% ממה שאני שומע זה מטאל, אני תמיד בעניינים ומעודכן. להקות חדשות שאהובות אני לא חושב שיש כאלה; בעצם אולי Zonaria, Engel.

מה דעתכם על מטאל מסורתי, במיוחד התחייה האחרונה שישנה בז'אנר בשנים האחרונות, האם אתם חושבים שלהקות חדשות שמנגנות ספיד מטאל או הבי מטאל בטעם של פעם בעלות מקום כלשהו בסצנת המטאל מבחינה מוזיקלית כיום?
Vorog: בשנים האחרונות התחלתי לשמוע יותר ויותר 'מטאל מסורתי' כמו שאתה קורא לזה. אני אישית מתחבר להרבה להקות מהסגנון. אני לא מכיר כל כך להקות חדשות, יש להקות שגיליתי אותן לא מזמן, אבל הן קיימות כבר עשרות שנים. AleStorm לדעתי להקה מצוינת, כרגע אין לי עוד דוגמאות.

כאשר זה נוגע לבלאק מטאל מרבית האנשים המכירים את הז'אנר – אלה שאוהבים אותו אלה ששונאים אותו – פוסקים ביחד שבבלאק מטאל ישנו דגש עצום על אווירה ולא רק מוזיקה. האם אתם מסכימים עם גישה זו או שלדעתכם מדובר בקשקוש, מדוע אם כן?
Getman Azach: אני מסכים עם זה במאה אחוז.

Mizgir: אני מסכים באופן חלקי, כי בטרו בלאק ובבלאק מטאל המסורתי ישנו דגש חזק על האווירה, אך לעומת זאת בבלאק המודרני והעכשווי – המוזיקה משחקת תפקיד חשוב הרבה יותר.

איזו להקה ישראלית אתם מרגישים שהולכת להגיע להישגים שאתם הגעתם אליהם ב-2010? אילו להקות ישראליות מראות לדעתכן עתיד מזהיר?
Mizgir: לא יודע אם עתיד מזהיר, אך הלהקות שיכולות להגיע להישגים גבוהים הן Winterhorde, Arafel, Becometh ו-Prey For Nothing. הלהקה שתגיע להישגים כמונו מבחינת למצוא לייבל בחו"ל אני חושב ש-Arafel.

Vorog: על איזה הישגים אתה מדבר? אני לא רוצה לחזור על שמות שכבר נאמרו, אני יכול רק להגיד שלמטאל ישראלי יש פוטנציאל גבוה להגיע רחוק מאוד. יחד עם זאת, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מלהקות באירופה ואני מקווה שזה לא ייקח הרבה זמן.

האם אתם מאמינים שבזמן שלנו – כאשר האינטרנט חיסל את הגישה המסורתית למוזיקה – להקות בלאק מטאל נדרשות להתנהג כ"להקות בלאק מטאל" כפי שהדבר נתפס בעבר בין אם על הבמה או לא על הבמה? האם אתם מאמינים שעל מנת לבצע בלאק מטאל באופן אמין יש כמה תכונות אישיותיות שמבדילות אמן בלאק מטאל מאמני מטאל אחרים?
Mizgir: הגישה של האולדסקול בלאק כבר עברה, גם בלאק מטאל הוא פחות פופולארי ממה שהיה פעם. אני חושב שלהקות שמנגנות בלאק צריכות לעבור הלאה, למצוא דרכים חדשות לבטא את עצמן ולא להופיע עם ניטים ועם corpse paint של טרו בלאק שנות התשעים. אני חושב שכדי לעשות בלאק ולהיות משכנע ואמין צריך להיות בעל תכונות מסוימות המקשרות אותך לסוג הזה של המוזיקה, כי בסופו של דבר זה מתבטא לא רק על הבמה אלא גם בכתיבת חומר, מילים לשירים והקלטות.

Vorog: אני לא רואה כל כך קשר בין האינטרנט להתנהגות של להקות בלאק מטאל. כדי לכתוב ולנגן בלאק מטאל באופן אמין, אמן קודם כל צריך להיות ישר עם עצמו ולהאמין במה שהוא עושה, כמו בכל סגנון מוסיקה, אחרת אנשים ירגישו את זה.

מהו החלום (הריאליסטי) של Dagor Dagorath ל-2010 ול-2011?
Getman Azach: אנחנו עובדים עכשיו על אלבום חדש שאותו אנו מתכננים להקליט בקיץ 2010. אחרי יציאת האלבום הבא אנחנו מתכננים לצאת לטור.

Mizgir: לעשות טור באירופה, להקליט דיסק חדש בחו"ל ולהיות כמה שיותר מוכרים לא רק בארץ אלא בכל העולם.

כיצד הצלחתם למשוך את תשומת ליבה של חברת התקליטים שלכם ואיך העבודה איתם עד כה?
Getman Azach: אני מאמין שתצטרך לשאול אותם איך משכנו את תשומת ליבם, אני מניח שאנחנו משדרים מקצועיות, ובכלל כל העבודה איתם מאוד מקצועית, מרגישים תמיד שהכל נעשה ברמה גבוהה.

האם יש משהו שתרצו להוסיף לקוראי מטאליסט בנוגע ללהקה או להופעות הקרובות?
Vorog: פאק…מישהו ספר כמה פעמים נאמרה המילה "בלאק מטאל" בראיון זה? כמובן תודה למטאליסט וליותם על הראיון, ותודה לכל האנשים שבאים לתמוך בנו, מקווים לראות אתכם שוב ושוב!

Getman Azach: יש לנו הופעת השקה בסוף החודש, נשמח לראות אתכם שם. ולמי שלא שמע אותנו, אתם יכולים להיכנס לאתר המייספייס שלנו, אני מבטיח לכם שלא תתאכזבו.

Mizgir: תודה על הראיון ונתראה בהופעת ההשקה…