Dark Tranquillity – מהחושך לשלווה

מרואין: Niklas Sundin, גיטריסט להקת Dark Tranquility

Dark Tranquillity היא שם דבר בז'אנר הדת' המלודי\Gothenburg. הלהקה, הקיימת כבר כמעט 20 שנה, הייתה מחלוצות הז'אנר, ויחד עם להקות כמו In Flames ו- At the Gates גידלה על ברכיה להקות עכשוויות רבות. כל אלבום שלה שונה מקודמיו, ונדמה שמאיר בכל פעם פינה אחרת בתמונה הכללית שמנסה הלהקה לצייר The Gallery היה עמוס באווירה כבדה וסוערת, Haven מלודי ורך יותר, ואילו האלבומים האחרונים לוקחים את החומר הישן ומשדרגים אותו למשהו קצת יותר מודרני. האלבום האחרון שלהם, Fiction, יצא בשנה שעברה וגרר שבחים, והלהקה ממשיכה לשמור על מעמדה המכובד והותיק גם בז'אנר עמוס לעייפה. לרגל הגעת הלהקה לישראל במסגרת פסטיבל Anthem לקחנו את מתופף הלהקה, Niklas Sundin, לדיבור צפוף על האלבום האחרון, הימים המוקדמים, ומה שביניהם.

היי ניקלאס, תודה על הראיון הזה! קודם כל קצת על האלבום האחרון – הוא הוכתר ע"י רבים כאלבום הכי טוב של הלהקה מאז האלבומים המוקדמים והקלאסיים שלכם. למה לדעתך זה עבד כל כך טוב?

ובכן, אני חושב שלאנשים שונים יש סיבות שונות לאהוב אותו, אבל בגדול "Fiction" הוא קצת יותר מגוון ורב-מימדים מאשר, לדוגמה, "Character" ו- "Damage Done", וזה עושה אותו מעניין יותר. יותר מכך, השינוי בצוות ההפקה הסתבר כמאוד מוצלח, Tue Madsen עשה עבודה נפלאה ומצא את הסאונד שחיפשנו.

האלבום היה במידה מסוימת "חזרה לשורשים", למה החלטתם ללכת בכיוון זה?

מעולם לא תיכננו יותר מדי קדימה. השירים יצאו כפי שיצאו בלי תכנון או ניתוח ממשי. הפעם זה היה מעניין להחזיר חלק מהאלמנטים מהתקופה הישנה אך עדיין לשמור על הסאונד של Dark Tranquillity, אז זה מה שעשינו. עבורי זה לא בדיוק אלבום "חזרה לשורשים", אבל הרשינו לעצמנו להיות מושפעים מאותם דברים שהיינו מושפעים מהם לפני 10-15 שנים.

ככותב הראשי בלהקה, ספר לנו על דרך היצירה שלך? מה מקורות ההשראה שלך?

זוהי אי הבנה. Martin Henriksson ו- Anders Jivarp כותבים 90 אחוז מהמוזיקה. הרבה אנשים חושבים שאני "האיש העיקרי", אבל אין זה כך. אני משער שדרך הכתיבה שלנו אינה שונה מרוב הלהקות האחרות, הריפים והרעיונות נוצרים בבית, ואז אנחנו מארגנים את החלקים והפיסות לכדי שירים "אמיתיים" בחדר החזרות. בקשר להשראה, אנחנו מאזינים לכל סוגי המוזיקה ובתוך הלהקה יש לנו טעם מאוד שונה, מאוד קשה להצביע על רשימת מקורות.

האם אתה יכול להצביע על נקודה קריטית בדרך? כשאתה מביט לאחור, מה היה השלב החשוב ביותר עבורך בהיסטוריה של הלהקה?

קשה לומר… אני לא באמת חושב על זה כקריירה, אך מנקודת מבט מוזיקלית, "Projector" הוא הנקודה הקריטית. היינו די קרובים להתפרקות אז, משום שנשבר לנו מכל תוויות ה"דת' המלודי" שהוצמדו לנו, אבל החלטנו ליצור משהו מאוד שונה במקום.

להקות כמוכם וכמו In Flames המשיכו את דרכם של At the Gates וניתן לומר שהמציאו את סגנון ה- Gothenburg. ספר לנו על הימים המוקדמים, ומה הייתה הלוגיקה מאחורי יצירת הסגנון הספציפי הזה?

ובכן, כשהתחלנו, In Flames ו- At the Gates לא היו קיימות, למרות שהנגנים בהם היו פעילים בלהקות אחרות. אנחנו פשוט רצינו ליצור משהו מחוץ לשגרה, והבחירה הברורה הייתה לשלב את האגרסיה של דת' ות'ראש עם חלק מההשפעות הקצת יותר מלודיות שהיו לנו. אהבנו את הסאונד של דת' מטאל טיפוסי באותו זמן, אבל הבנו שאם אנחנו משקיעים את כל הזמן והמאמצים האלה בהקמת להקה משלנו, אנחנו צריכים לעשות משהו שונה.

"Haven" בולט בזכות האטמוספירה המלודית שלו. למען האמת, זה היה האלבום הראשון של Dark Tranquillity ששמעתי והתאהבתי בו. מה היה שונה בדרך היצירה שלו שהפך אותו לכל כך "זר"?

לבטח, זה היה זמן של שינוי עבורנו. Martin Henriksson עבר מבס לגיטרה, ושני נגנים חדשים הצטרפו. בהתחלה לא כל כך ידענו מה לעשות עם המוזיקה, אז השירים הראשונים היו המשך לכיוון שהכתיב "Projector" – הם היו איטיים, עם שירה "נקיה" ברובם, ולא הרבה דיסטורשן. אבל לאחר זמן, הדברים התחילו להישמע כבדים יותר, וכשנכנסנו לסטודיו האלבום בכללותו היה די אנרגטי. זה אלבום מוזר עם וייב מיוחד. אני עדיין לא מבין מה הלך לנו בראש, הא הא!

הלהקה עברה כמה שינויים במהלך השנים, בין השאר נגנים המחליפים כלים, כותבי ליריקה משתנים, וההכנסה של מעט טאץ' אלקטרוני. אתה יכול להסביר את השינויים האלה? האם הם באו לתמוך ברעיון או אג'נדה מסוימת של הלהקה?

לא ממש… אני מתכוון, בהשוואה לרוב הלהקות שנמצאות בסביבה כמעט עשרים שנה, לנו היו מעט מאוד שינויים. ארבעה מתוך חמשת הנגנים שלנו עדיין בליין-אפ, אבל אני מתאר לעצמי שתחלופת הכלים קצת יותר נדירה. פשוט ככה זה יצא. Mikael Stanne תמיד רצה לשיר במקום לנגן גיטרה, ובהתחשב בעובדה ש- Martin Henriksson כתב את רוב המוזיקה, היה הגיוני עבורו להחליף את הבס בגיטרה, ואז המקום הזה התפנה. בקשר לטאץ' האלקטרוני, תמיד רצינו עמדת קלידים מאוישת בלהקה, ו- Martin Brändström הגיע בזמן הנכון. בקשר למילים, נהגתי לכתוב הרבה מהם בשנים הראשונות, אבל זה תמיד יותר אותנטי כאשר הזמר שר את המילים שלו, אז כש- Mikael לקח על עצמו את השירה הוא גם התחיל לכתוב את רוב הליריקה.

הייתי רוצה לשמוע יותר על השיר "Inside the Particle Storm". אני חייבת לומר שהוא שבר את ליבי – על מה הוא מדבר? החזיר אותי לימי "The Gallery" עם כל הלך הרוח הסוער…

תודה! למען האמת זה השיר הראשון שכתבתי לגמרי בעצמי. יש בו תחושה אפוקליפטית של סוף העולם שאני מאוד מחבב. יש משהו בדברייך, כמה שירים ב- "The Gallery" הם בעלי אותו מטען רגשי, "Lethe" לדוגמה.

כשאני מאזינה ל- Dark Tranquillity, אני מרגישה טאץ' פואטי בבירור, לא רק במילים אלא בתהליך יצירת השיר עצמו – זה תמיד מרגיש כאילו יש שם "עוד משהו", לצד המלנכוליה ואווירת האבדון הכוללת. האם אתם בכוונה מנסים להכניס סטייל פואטי אומנותי לתוך הגראולים והמטאל?

כן, אנחנו בהחלט מנסים להוסיף מימדים ושכבות נוספות למוזיקה. אם זה אומנותי ופואטי, זה כבר עניין של הגדרה, אבל אנחנו מקווים שרוב המאזינים יכולים להרגיש זאת. חוץ מהעבודה והמאמצים הרבים המושקעים בשירים עצמם, יש הרבה דברים קטנים מתחת לפני השטח המוסיפים להשפעה הכללית של המוזיקה.

מה הצעד הבא בעתיד הלהקה? אם יש אלבום חדש באופק, איך תתאר אותו?

יש כמה פסטיבלים מתקרבים בקיץ , ואז נתחיל לעבוד על האלבום החדש. בכנות, זה עוד ממש מוקדם לרעיונות על הסאונד והכיוון, אבל אנחנו מקווים שתהיה שם הרבה מוזיקה מעניינת שתכתב במהלך הסתיו. בנוסף לכך, יש לנו סיבוב הופעות אירופאי מתוכנן לאוקטובר/נובמבר, והוא יכלול גם הקלטה של DVD חדש.

איך אתם מרגישים לגבי ההופעה המתקרבת בישראל? יש ציפיות מיוחדות?

זאת תהיה הופעה מיוחדת מאוד עבורנו, להופיע בפעם הראשונה בישראל אחרי כל כך הרבה שנים. הציפיות מאוד גבוהות, אבל אני בטוח שהן יתמלאו!