DevilDriver – אין עוד מילים נחמדות

מרואין: Dez Fafara, סולן להקת DevilDriver

Dez Fafara, אחד מהסולנים האניגמטים ביותר של עולם המטאל המודרני, מנהיג להקת Coal Chamber לשעבר אשר התרסקה במסתוריות, החליף את תסרוקת הניו-מטאל וחליפות הלטקס במחלפות שיער ולהקת דת' מטאל מלודית ומקצועית – DevilDriver. הלהקה הפכה בזכות שלושת האלבומים שהוציאה לאחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם כיום. לכבוד צאת אלבומה האחרון, The Last Kind Words, שוחחנו עם Dez בשעת צהריים נוחה על האלבום, על גלובליזציה וגם קצת על צה"ל. שיעור תרבות עם הקול הכי חם בקליפורניה.

שלום דז! מה שלומך הערב?

אני מרגיש נהדר, תודה רבה!

אני שמח לשמוע, יש לך את מלוא הסיבות להרגיש נהדר. אלבום מצליח, להקה מצליחה, ועכשיו כשאתה נח בשקט בבית מפילים עליך ראיונות מישראל.

כן, זה בהחלט מסכם הרבה מאד מהסיבות. האלבום החדש שלנו בהחלט מצליח פה בארצות הברית וגם לא מעט באירופה – וזה תמיד עושה טוב לכל מוזיקאי בלב.

שאלה ראשונה, אם כן, למה קראתם לאלבום בשמו – The Last Kind Words?

אלו מילים מתוך האלבום, למען האמת, שאותם שר הבן שלי: "The last kind words ever said will be – You will live below angels and above beasts". זה בעצם מבחינתי מסכם את המשמעות של האלבום, את הקונספציה מאחורי החיים שלנו, אנחנו האלים של עצמנו, תמיד בכבלי התמותה – בין מלאכים מעלינו ושדים מתחתנו, מבחינה מטאפורית כמובן – אי אפשר לשים לנו הגדרות של טוב ורוע, ואלו המילים הטובות שאפשר לומר עלינו.

וואו, די פואטי, לא ציפיתי לזה, למען האמת.

כשכתבתי את מילות השיר בעצם חשבתי על החיים כמשפט – וככה הנחתי שאפשר לתמצת את זה, כי בעצם אי אפשר לתחום את האנושיות שלנו בגבולות שנכתבו לפני אלפי שנים. אנחנו מגדירים את עצמנו. כמובן, כל אחד יכול לתת לזה פרשנות משלו.

אתה קודם כל כותב את הליריקה של השירים, או שאתה מרכיב את המילים על המוזיקה אחרי שהמוזיקה נוצרה כבר?

זה משתנה. יש שירים שעובדים ככה ויש שירים שהמילים בוקעות מהן כבר באופן אוטומטי, זה פשוט נשפך ממני, אתה מבין? קח למשל את השיר "Clouds Over California" – בהתחלה קראו לו בכלל "Mourning California".

אני הבנתי שבעצם שמו הראשוני היה "Cattle Call"…

גם זה, נכון, בגרסת הדמו. זה שיר שפשוט הפזמון נצעק לי לבד, חרט את עצמו על המוזיקה. עם חלוף הזמן הקצר שעבדנו על השיר הזה, היה לי זמן בעצם לעבד את זה בצורה יותר ממוסגרת עם קונספט לשיר, ולא סתם משפטים שנשמעים טוב כששואגים אותם.

זה השיר שאני הכי אוהב באלבום החדש. הוא קולע בדיוק למטרה של מה שאני מחפש ב-Devildriver – גם כוחניות, גם גרוב, גם מטאל כבד וגם מלודיה. ממש מושך אותך להרגיש כאילו אתה צופה בקליפורניה מתכסה בענני סערה.

האמת, המצב רחוק מכאן כיום בהרבה! [צוחק] יש עכשיו בערך 23 מעלות, קצת יותר. קיצי ושטוף שמש, די ההפך מהאווירה שבשיר עצמו.

ולמה התכוונת בשיר "Not All Who Wonders Are Lost"? מדוע הוא גם נבחר להיות הסינגל הראשון מהאלבום?

כעקרון – השיר נבחר בגלל שהוא הכי מייצג את האלבום. הוא מהיר, כבד מאד, אבל יש בו מלודיה וגם מסר משמעותי. בעקרון התכוונתי להביע בשיר הזה שמסע לחיפוש עצמו אינו אומר בהכרח אובדן זהות עצמית. רק בגלל שאתה לא מוצא את עצמך בין אחרים, או עם עצמך, לא אומר שאין לך זהות. זה בעצם מסר שכל מי ששומע מטאל יכול להתחבר אליו, אני מאמין.

אין ספק, כל המטאליסטים באשר הם מרגישים מדי פעם שיש להם לפחות משהו מסוים שהוא איזוטרי ושייך בייחוד להם ולא לכלל. ובמקביל – יש משהו שמאחד את כל המטאליסטים תחת אותה המטרייה. אתה משקיע הרבה במלל של השירים, הא?

שוב, זה בעיקרון מה שיוצא ממני באופן הכי טבעי. אני לא יושב חודשים ומחבר סונטות. אני פשוט כותב את מה שבראש שלי, ומחמיא לי מאד, בכנות, שלאנשים יש מקום להתחבר לקונטקסט הזה, למילים האלו.

זוהי מגמה שלא הייתה אצלך כל הזמן – לא באופן הזה. הפנו את תשומת ליבי שבעבר היית כותב המון על שחיטות, שקרים ומוטיב אמת ושקר, צביעות ודו פרצופיות היה חזק, גם בתקופתך כסולן להקת Coal Chamber.

זה נכון, היו המון פעמים שבעצם הרגשתי מרומה בחיי האישיים, הרגשתי שמשקרים לי בפנים ולא היה לי מה לעשות בנידון, והדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה, זה לכתוב על זה שירים.

ועכשיו, שנים אחר כך – אתה משתף את הבן שלך בקטע באלבום, בשיר "Tirads Of Truth"?

כן ! נפלה בידי ההזדמנות להקליט חלק גדול מהשירות באלבום בבית, ולא באולפן מרוחק, ואז יצא וקרה שסימון, הבן הבכור שלי, שחגג יום הולדת 10 לפני שבוע בדיוק, חזר מבית הספר ניגש ושאל אם הוא יכול גם להשתתף. מצאתי את הקונספציה בעצם של לשתף ילד תמים בשיר טעון – במיוחד שהשיר דן על הנושא של תמימות מול שחיטות, טוב מול רוע – מאד הולם.

אז בעצם בביתך גר לו סולן המטאל הצעיר ביותר בעולם.

[צוחק]… לא חשבתי על זה ככה, אתה צודק !

ישנה מגמה נוספת במוזיקה שמלווה אותך – החל מ-Coal Chamber ועד לאלבום החדש – מגמת התפתחות מוזיקלית לכיוונים יותר קיצוניים במטאל. המעבר מ-Coal Chamber ל-Devildriver היה חד ומורגש, אך גם אחר כך הורגש שינוי הדרגתי, שהמוזיקה השתנתה ליותר ויותר כבדה. אפילו באתר הבררני Metal Archives נכנעו ללחצים וצירפו אתכם לרשומות, למרות שיש להם תנאים מחמירים מה מוגדר מטאלקור ומה מוגדר מטאל.

אין ספק שהייתה התפתחות מוזיקלית. גם המוזיקה – מבחינה טכנית – נהייתה יותר מורכבת ויותר קשה לביצוע, יותר מאתגרת, ובמקביל גם יותר כבדה. פחות התפשרות על מה שמלודי ויותר דריסת רגל על מה שאנחנו חושבים שטוב. זה הכול בזכות המוזיקאים המוכשרים שאני עובד איתם בהרכב, אני יכול לקחת מעט מאד קרדיט על הנושא הזה, למרות שאני מברך לחלוטין על המגמה הזאת.

ומבחינת המכירות – יש גם מגמתיות זהה?

ההפך הוא הנכון! למרות שאנחנו הולכים ונהיים כבדים יותר ויותר מאלבום לאלבום, יותר ויותר מטאליים, דווקא המכירות שלנו הולכות וגדלות. אני חושב שפשוט ככל שלהקה הולכת ונהיית גדולה יותר, הולכת ומקבעת את השם שלה בתודעה של הקהל שלה, היא תהנה מאהבה של קהל היעד שלה, בהנחה שהאלבום הוא טוב, לא משנה מה הז'אנר שלו. אני מאד מקווה שזו תהיה גם המגמה באלבום הרביעי, החמישי והשישי שלנו.

כבר תוכניות על האלבומים הבאים? אבל האלבום רק יצא!

וכבר אנחנו ממשיכים לכתוב חומר, ואני מבטיח לך – מדובר בחומר אפילו יותר ברוטאלי ויותר כבד, וגם יש בו עדיין את האלמנטים המלודיים שמייחדים אותנו.

מי הם האומנים או הזמרים שהשפיעו עליך הכי הרבה, ולאיזו מוזיקה אתה מאזין כיום?

אוווו… אני מאזין לכמעט כל סוג מוזיקה. ג'אז, בלוז, קאנטרי, מטאל, הארדקור, אינדי-רוק, כל דבר שיד אדם נגעה בו והוא נחשב ליצירה מוזיקלית, אני יכול להעריך ואף ליהנות ממנה. כמובן שאני מאד אוהב את מגוון סגנונות המטאל באשר הם. בנוגע לאומנים שהשפיעו עלי הרבה… אני מניח ששמעתי בנעוריי המון Deep Purple, הרבה ג'ימי הנדריקס, אני רואה את עצמי מאד מושפע מאמנים ולהקות כמו Black Sabbath, Ozzy, Motorhead, Pantera – זה לא בדיוק יגמר, אם אני אתחיל למנות את הכל…

איך אתה באמת היית מגדיר את עצמך, ואת Devildriver, מבחינה סגנונית?

אני לא חושב שאפשר להגדיר אותנו עוד. זה לא מטאלקור, זה גם לא דת' מטאל. אני חושב שאולי עוד 10 שנים, אנשים יחליטו איך קראו לסגנון שלנו כשעוד ניגנו אותו [צוחק]. כמו כל אומן כיום שמכבד את עצמו, הגדרה סגנונית היא לא בראש מעיינינו. אנחנו חושבים קודם על מה שנשמע לנו טוב, מה שאנחנו אוהבים, ומה שעושה לנו את זה. אם כל המרכיבים מתחברים ביחד לתוצאה כזאת, מצידי שזה יהיה שיר בלאק מטאל.

פיליפ אנסלמו חסך לך את כל ההמתנה. הוא כבר הכריז עליכם כעל "Pantera החדשים".

פיל הוא חבר מאד טוב שלי, באמת. זה מאד מחמיא לנו שהוא אמר דבר כזה. Pantera הייתה להקה שכל אחד מהנגנים בה היה תחנת כוח של מוזיקה איכותית. אפשר רק להסתכל עליהם מלמטה. להיות מושווים אליהם זו ה-מחמאה, ב-ה' הידיעה, אבל אני לא חושב שאנחנו מנסים להיות "Pantera החדשים" או "Metallica החדשים". שמעתי כבר מכמה כתבים שהוא הכריז עלינו בתור "Pantera החדשים", אבל אני לא מצליח למצוא את המאמר או הראיון הזה.

אני חושב שזה לא משהו כתוב, אבל אם אתם חברים טובים – אתה גם יכול לשאול אותו כמובן. מה על הפרוייקט המשותף שלכם, הרכב הבלאק-מטאל Viking Crown?

אה… (מנסה להיזכר) – העניין הוא שכשעבדנו על זה, בעצם הייתי בשפל המדרגה. לא היה לי מקום לגור, ופיל ממש אירח אותי בביתו. העניין הזה של הרכב בלאק מטאל התגלגל – אבל מאז החיים שלי עלו על המסלול, אני התחלתי לעשות סיבובי הופעות עם Devildriver, הוא חזר להופיע עם Down – אנחנו כבר לא כל כך מתראים לצערי. אני מניח שאולי ביום אחד, אולי יהיה לנו זמן לזה…

מה החוויה הכי גדולה שלך שאתה נהנה בה כמוזיקאי אשר רואה עולם?

בסופו של דבר, לראות עולם. אני מאד נהנה לחקור תרבויות שאני מכיר בקושי, ששמעתי עליהם רק מרחוק – ולראות את ההבדלים הגדולים שבעצם עושים אותנו ביחד לגזע האנושי המורכב שהוא אנחנו בעצם. להגיע למקומות חדשים, ביניהם גם ישראל כמובן, או אוסטרליה או יפן ומקומות רבים שלא ביקרתי בהם עוד עם Devildriver הן חלק מהמשימות האישיות שלי כמוזיקאי – וחלק גדול מהחוויות שאני מנסה להשלים כבן אדם. אפשר לומר שיש לי איפשהו בורידים דם של פיראטים.

מאיפה צץ המנהג הזה, לבצע את מעגל הפוגו הגדול ביותר שאפשר?

אני חושב שבפוגו (Circle Pit באנגלית) אפשר לבטא בצורה הטובה ביותר את החיבור בין הקהל לבין הלהקה. מעגלי פוגו גדולים במיוחד בגודלם הפכו לסוג של סימן היכר עבורנו. אני חושב שהכי גדול היה השנה ב-Download, מול 70,000 איש. אין ספק שלא כולם השתתפו בפוגו, אבל זה היה בהחלט משהו מסיבי, כמו טורנדו אנושי.

האם תמיד רצית לעשות את המוזיקה שאתה עושה כיום, גם בתקופתך ב-Coal Chamber?

בכנות, אומר לך שלא. ב-Coal Chamber בזמנו עשינו את מה שעשינו. היינו בנישה שלנו, היינו יחסית פורצי דרך ומאד גדולים לסטנדרטים העולמיים בתחום, אבל לא רצינו להשתנות יותר מדי. נכון שהמחשבה לשלב אקסטרים מטאל תמיד חלפה לי בראש, אבל בימי הניו-מטאל דאז החוקים היו ברורים הרבה יותר. אחרי כשעזבתי את ההרכב, בעצם סגרתי את הפרק בתקופה הזאת, גם מבחינה מוזיקלית, וחיפשתי משהו אחר. אנשים עד היום שואלים אותי למה אני לא מבצע למשל שירים של Coal Chambers בהופעות של Devildriver. אני עונה בפשטות שכל להקה והסטייל שלה, מה שמתאים לה. שיר של Coal Chamber יכול בהחלט להיות שיר טוב מאד, פשוט לא מתאים לביצוע על ידי Devildriver.

מה עשית לפני שהצטרפת בעצם ל-Coal Chamber?

חלק מהעסק המשפחתי למעשה, עסקי הבנייה. פועל בניין, בקצרה.

אז אתה חצי פועל בניין, חצי פיראט!

[צוחק] או, זה גאוני!

בתור פיראט, מה דעתך על הורדות פיראטיות באינטרנט?

נגעת בנקודה רגישה פה. בסופו של דבר, אי אפשר לדעת עוד אם ההשלכות של ההתפשטות והחופשיות שיש לאינטרנט, לדעתי, על מוזיקאים מהשוליים הן חיוביות ברובן או שליליות ברובן. אני מתייחס לאינטרנט בינתיים בעירבון מוגבל, מבחינה זו. כמובן שהאינטרנט בעל המון צדדיים חיוביים – כמו גישה אין סופית לכל מוזיקה שתרצה, להקות בלתי ידועות יכולות לשלוח ידיהן לכל מקום בעולם לכל מי שירצה לשמוע. אבל במקביל – הצד השלילי חזק בהרבה. נכון שהתעשייה כולה בנויה בצורה קצת מעוקמת, אבל זו התעשייה שמוציאה הרכבי שוליים ושמה אותה במרכז, אולי בצורה הקובעת לעתים טרנדים, אבל היא זו שנותנת את ההזדמנות הכוללת ללהקות רוק, ללהקות שיוצרות את המוזיקה ומפיקות אותה מיוזמתן – התעשייה נותנת את הבמה.

אם התעשייה הזאת – חברות התקליטים וחברות הניהול וכדומה – תגווע עקב חוסר מכירה, תהיה להן השפעה יותר ויותר חלשה על אירועים גדולים ורק אומני פופ להמונים יוכלו להיות משווקים על ידי נותני חסות שכל הקשר בינם לבין מוזיקה הוא מקרי בהחלט. אני שונא את תרבות היצור ההמונית. אם זו עבודות ציור להמונים, או פסלים שנמכרים במפעלים. אומנות היא משהו שצריך להיות בו צד אנושי – ואם הוא מיוצר כהעתק נטול חשיבה, רק בגלל שהוא צריך למכור – הוא מסרס את רעיון האומנות מהתוכן המקורי שלו.

ההשלכות של ביטול חברות התקליטים הם גם ביטול סיבובי ההופעות והאירועים המקבלים מימון מחברות תקליטים, וגם כמובן את הלהקות אשר צריכות להתקיים ממוזיקה בסופו של דבר, ומתקשות לבצע זאת מבחינה לוגיסטית מבלי למכור את נשמתן לחברות ענק, חברות יצרן של נותני חסות, לא של מוזיקה. אני חושב שבסופו של דבר, נכון לעכשיו – האינטרנט הוא חרב פיפיות בעלת להב מכל אחד מצדדיה. אני כמובן מבין את הציבור שמוריד שירים, אבל אם אהבתם את השירים שהורדתם – תיגשו ותקנו את האלבום, זה בסופו של דבר הלחם והמים של האומן שמהתוצר שלו אתם נהנים. אמנם בחינם ובהחבא, אבל כמו שלא בורחים ממסעדה אחרי שירות מבלי לשלם – למרות שהאופציה קיימת – לא נהנים ממוזיקה בגניבה.

אתה מוריד מוזיקה בלתי חוקית?

בכנות, אני אומר שכן, אני מוריד מוזיקה. לא בלתי חוקית, אני מוציא מיטב כספי על שירים להורדה במחיר לפי שיר, ואם אהבתי 3-4 אני ניגש לרכוש את השירים עצמם. אם הורדתי דבר מה, אם היה ניתן להורדה בחינם או בתשלום, ולא נהנתי ממנו – הוא לא יכנס ל-iPod שלי, וכנראה ישכח ויעלם.

מצד שני, זה לא שהמכירות שלכם כל כך נוראיות. אח שלי, אשר לקח את אלבומכם האחרון איתו לבסיס, מוסר שהוא לא זוכר מתי היה טיפוס כל כך מפחיד ב-Billboard Top 200.

האיש הכי מפחיד במצעד? [צוחק]

כן, כמו אוזי של שנות ה-2000, אתה יודע.

דווקא תדע לך שלמרות הרושם הראשוני אני מאד ג'נטלמן. כולם יגידו לך את זה. אולי חוץ מהמשפחה הקרובה שלי. אחיך נמצא בצבא? יפה מאד. אני מאד מעריך פטריוטיות. יש לי מכרים רבים בצבא ארה"ב, ובכלל הגנה על המדינה ועל הקרובים אליך הוא ערך שאני מאד מזדהה איתו.

לא כולם מזדהים עם הערכים האלה אצלנו באופן מוחלט, אבל כחלק ממדינת ישראל אנחנו מחויבים לתרום את חלקנו – וחלק מהתרומה הזאת היא גיוס לצה"ל – שירות של 3 שנים עבור כל הבנים, ושנתיים עבור הבנות.

וואו, זה הרבה זמן בשירות. בנים ובנות מחויבים באופן זהה להתגייס? יש בזה משהו מאחד בסופו של דבר אני מניח, לדעת שכל אחד – להוציא יוצאים מן הכלל – שנמצא איתך באוטובוס, בסופרמרקט, בקניון, בשעת משבר עבר סוג של תדרוך מסוים במהלך חייו הבוגרים מול מצבי חירום, ולאחוז גדול במיוחד מהאוכלוסייה הבוגרת יש ממש הכשרה צבאית וקרבית לכל דבר. כמו משפחה גדולה שמגינה זה על זה. כשאני נמצא בסיבובי הופעות, לי נשאר לסמוך על הכלב שלי שישמור על האישה והילדים … [בשלב זה דז קורא לכלב ומלטף אותו, והכלב נובח אל תוך השפופרת] … אני מאד אוהב חיות. הם מוציאות את הטוב שבאדם כמין כולל. תמסור לאחיך שאני מצדיע לו על השירות שהוא נותן למדינה שבה הוא חי.

אתה צריך לראות איך הופעות מטאל נראות פה. אם התרגלת למניפות שיער על כל קרקפת או לפחות לתספורות פוני מגוונות – בישראל תהיה תסרוקת כמעט אחידה של שיער קצר של לפני-תוך-כדי-וקצת אחרי צבא.

אני בהחלט צריך לבוא ולבקר. נשמע לי פוטנציאל להופעה נהדרת. בכלליות, ישראל זה בעצם עריסת הציביליזציה. שם התחילה התרבות האנושית באשר היא – זה מקום מאד מרתק, מלא במסתורין עתיק שחייבים לבקר בו פעם בחיים, לכל הפחות. אתה יודע שג'ון מילר, הבסיסט של Devildriver, בא לעתים לבקר אצלכם בארץ? יש לו קרובים, או מכרים, או דבר מה דומה.

זו תהיה הזדמנות נהדרת בזמן שהוא מגיע לכאן לארגן איזו הופעה. קהילת המטאל הישראלית צמאה למטאל אמריקאי מוצלח. להקות המטאל האמריקאיות היחידות שהיו בשנים האחרונות שאני יכול לזכור הן Megadeth ו-Hatebreed.

זה הכול? אז אני חייב לתקן לכם את החוויה הזאת. איך קהילת המטאל למעשה אצלכם בישראל? זה מאד מרתק אותי. יש אילו להקות בולטות בסצינה המקומית?

תתפלא, אבל יש להקת מטאל ישראלית שנשמעת דומה להפליא למוזיקה שלך ב-Devildriver ולא מעט השפעות של Coal Chamber – וההפתעה הגדולה בעניין היא שמדובר בחבורה של נערים בני 18-20 והקול המפחיד שבוקע מהמיקרופון, שמאד-מאד מזכיר את הקול שלך, מבוצע על ידי בחורה בשם נופר. להרכב קוראים Requiem for Dawn.

ברצינות? … [מודיע לבני ביתו ש-There Is a chick in Israel that sounds like me] … אני חייב לשמוע את זה, בן אדם! תארגן לי עותק של הוצאה שלהם. שלח אותו למנהלים שלנו. אני מאד מעוניין להכיר להקות ישראליות – הייתי בטוח שמדובר באזור צחיח מבחינה מוזיקלית, למרות שההנחה שלי מוטעית ביסודה, משום שכיום בעידן האינטרנט, בעצם, הכול כבר מגיע לכל זרועות תבל. אני אדאג שההנהלה שלי תשמור איתכם על קשר על מנת להעביר לנו אלבומים והוצאות של להקות ישראליות.

אני בטוח שיהיו כמה חבר'ה בארץ שיהיו שמחים לשמוע את זה. יש לנו איזושהי דרך לגרור אותך לארצנו?

זה בהחלט לא כל כך מסובך – פשוט תדאג שכל מי שקורא את הראיון הזה ירשם לפורום של Devildriver באתר הרשמי או יוסיף אותנו לעמוד ה-MySpace שלו – וישאיר שם, רצוי בשניהם, תגובה שהוא מעוניין לראות אותנו בישראל. מנהלי ההופעות שלנו עוקבים, באמת ובתמים אחרי עמוד ה-MySpace והפורומים שלנו, ואם הם רואים הענות גדולה ממקום מסוים, הם פשוט שולחים אותנו לשם. זה לא עניין של לגרור אותנו, אנחנו נשמח לבוא ביוזמת חברת התקליטים, אם היא תקבלנה את הרושם שזה כדאי לה, כי זהו צעד שפשוט ישתלם לכולם. בהנחה שיש לכם יין טוב בישראל.

מהמשובחים בעולם… אני חושב… יקבי זיכרון יעקב אשר פעילים מסוף המאה ה-19.

אני פשוט מאד אוהב יינות, זה כמו תחביב שלי לטעום יין מכל מקום בעולם שבו יין מוצלח.

נהדר, עוד הוכחה ניצחת לעובדה שאתה שודד ים. אני באמת מקווה שכל מי שקורה את זה ישכיל ליישם את עניין המודעות ברשת לנושא. יש איזשהו מסר שתרצה למסור לקוראי מטאליסט בנוסף?

שתדעו שאנחנו ב-Devildriver מעריכים אתכם ואת העמידה שלכם בתנאים שאנחנו בארה"ב נחשפנו אליהם רק לאחרונה – במשך עשרות שנים. תמסור לאחיך שיחזור בריא ושלם הביתה מהצבא, ושאנחנו נשתדל להגיע כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר מהר. כשאנחנו נבוא ותסמוך עלי שאנחנו נבוא במוקדם או במאוחר – תדאג לדבר איתנו. נשב אחר כך על כוס יין או משהו כזה.