Dezperadoz – ברוכים הבאים למערב הפרוע
מרואין: Alex Kraft, סולן\גיטריסט להקת Dezperadoz
לפני זמן לא רב שוחחתי עם סולן להקת Sodom טום אנג'לריפר, אחד הנושאים שעלה בשיחתנו היא להקתו Uncle Tom שבה מנגן גם אלקס קראפט. לשנים היה פרויקט משותף לפני מספר שנים, הרכב שעושה מטאל-מערבונים, מטאל גרמני כבד ומלודי שמושפע ממוזיקת מערבונים עם טקסטים תואמים, עכשיו, 7 שנים אחרי, מגיח לבסוף תקליט שני ליצירתו של אלקס, הפעם אלבום קונספט המבוסס על סיפור חייו של איש המערב הפרוע וויט אירפ. אלקס ישב איתי לשיחה מעמיקה על טרגדיות אישיות, המערב הפרוע, מטאל, והרבה הרבה אלכוהול.
הי אלקס! מה העניינים אצלכם בגרמניה עכשיו?
חם! יש לנו פה 23 מעלות, וחם לי לאללה.
23 זאת בדיחה, בישראל זה נקרא נעים.
[צוחק]… לגרמניה זה טוב, בדה"כ יש פה שלג, אל תשכח!
מה קורה עם Dezperadoz כרגע?
אנחנו בסיבוב הופעות עם להקת ההארד רוק השוויצרית הוותיקה Krokus.
זה מסתדר מבחינת קהל האוהדים של הלהקה? עם כל הכבוד להם, אתם להקה צעירה וכבדה בהרבה.
זה לא ממש משנה, גיליתי שהמוזיקה שלנו לא דומה לשום דבר אחר ולכן הקהל בכול מקום שאנחנו מגיעים, ועם כל להקה שאיתה אנחנו מופיעים – נהנה מהחומר, יש בו משהו קליט שמתאים לכל מי שאוהב הארד רוק או מטאל, יש לנו גם הופעות בקרוב עם להקת ההארד רוק Gotthard, וגם איתם אני מאמין שנעבוד טוב.
בוא נדבר על האלבום החדש, השני של ההרכב, "The Legend And The Truth", אחת ההפתעות בו היא שטום, איש Sodom, ששר בראשון, לא שר כאן הפעם, למה זה?
האמת היא, וזה משהו שטום לא נוהג לספר מתוך כבוד לפרטיות שלי, שאחרי האלבום הראשון הקלטנו ישר אלבום שני, באותו סגנון, עם טום. מה שקרה הוא שמיד אחר זה איבדתי את אשתי, זה הוביל אותי לתקופה של דיכאון רציני, לא עשיתי מוזיקה, לא כתבתי, לא ממש חייתי, לקחתי את האלבום, סגרתי אותו באיזה שהוא מקום, ושם הוא נשאר. לפני כמה שנים טום ביקש ממני לחזור ל-Uncle Tom ובסופו של דבר זה קרה, חזרתי לאט לאט לעצמי, כשהתחלנו לדבר על אלבום חדש טום אמר לי שלדעתו אני לא צריך להוציא את האלבום ההוא, אלא לעשות אלבום חדש, שיהיה כולו שלי, כולל השירה – בראשון רק שרתי בחלק מהשירים עם טום.
דבר הוביל לדבר ובסוף עשיתי את האלבום הזה, ללא טום, הוא שונה, מלודי יותר מהראשון, כשאתה כותב לקול הצרוד של טום הרבה במוזיקה ובנגינה שלך משתנה, מעבר לכל זה – האלבום הוא עלי בעצם, הוא אמנם אלבום קונספט שמספר את סיפור חייו של וויט אירפ, השריף הנודע מהמערב הפרוע, אבל יש הקבלה בין החיים שלו לשלי, גם הוא איבד את אשתו, גם הוא התמוטט אחרי זה, הפך להיות שיכור, קלפן, יש אומרים גם רוצח, והאלבום הזה הוא אלבום אישי מאד עבורי בגלל זה.
לי יש בעיה בנושא, אני מעריץ גדול של האלבום הראשון, וגם החדש לדעתי נהדר, אבל יש לי רק פרומו קרטון מעפן, בלי מילים, סדר השירים הפוך ובנוסף לזה גם כל השירים מקוצרים!
[צוחק]… תדע שזה דופק את כל הדיסק! נגנבתי כשראיתי את הפרומו! הם הפכו את כל הסדר, בגלל שחסרים הסופים של השירים נחתכו כל קטעי הביינים שחשובים לעלילה, אי אפשר להבין כלום מהסיפור שם.
זה בסדר, בכל מקרה כשהדיסק יגיע לארץ למכירה אני אקנה אותו שלם, כמו את הראשון, אבל בינתיים אתה תצטרך להשלים לי.
אין בעיה, כמו שאמרתי, זה הסיפור של וויט אירפ, אבל בעצם מדבר עלי איפה שהוא, תמיד היה לי דיבוק עם אירפ, תמיד התעניינתי בסיפור האמיתי שלו. באלבום השני, שנגנז, היה שיר בשם "Tombstone", העיר שבה חי ושירת אירפ כשריף, זה השיר היחידי מהאלבום השני שנכנס לאלבום החדש, בגרסא שונה כמובן. האמת היא שאת התמונות באלבום הראשון, שבהן רואים אותי ואת טום עם לבוש של המערב הפרוע ועם נשק – צולמו ב-Tombstone האמתית.
נסעתם לשם לפני האלבום?
כן, זה משהו מדהים, אתה ממש יכול להריח שם את ההיסטוריה, את הקרבות.
איך התחלת עם העניין הזה במערבונים?
כילד, הייתי מטורף על כל הסרטים של הבמאי האיטלקי סרג'יו ליאונה, שביים את "הטוב, הרע והמכוער" בין השאר, זה פשוט הקסים אותי ויותר מאוחר התחלתי ממש להיכנס להיסטוריה של התקופה, אנשים כמו בילי הנער, הדלתונים, וויט אירפ, דוק הולידי, כל האנשים האלה שבאמת חיו והפכו לאגדות.
ההרכב באלבום החדש שונה מזה בראשון, אך אספת את כל האנשים ששם?
את דניס וורד, שמנגן ומפיק את האלבום, ובעצם את כל האנשים בו, אני מכיר כי הם מהעיר שלי, מהיידלברג שבגרמניה. דניס מנגן ב-Pink Cream 69 ויש לו גם אולפן ידוע פה, מארק, המתופף, נמצא איתי ב-Uncle Tom, הבסיסט ניגן איתי ב-Dirty Deeds, שזאת להקת קאברים ל-AC/DC.
שמתי לב שיש לך גם איזה דיבוק עם AC/DC, יש לי DVD של Uncle Tom שבו אתם עושים שיר שמוקדש לבון סקוט, הסולן המקורי שלהם.
אני חולה על התקופה שלהם עם סקוט, בעיני ובעיני טום הוא מייצג את AC/DC האמיתיים, מה שאחרי, עם בראין ג'ונסון, זה להקה אחרת לגמרי.
אני מסכים, עד כדי שכך שאני וחברה שלי החלטנו שבחתונה שלנו אנחנו הולכים לשים את "Highway To Hell!"…
[צוחק]… גדול!!! זאת הולכת להיות חתונה מעניינת מאד!
באלבום הראשון עשיתם קאבר לשיר המערבונים הקלאסי "Ghost Riders In The Sky", ועכשיו עשיתם קאבר לשיר "Rawhide". היה קאבר גם באלבום שנגנז? ולמה את "Rawhide"?
אני מת על שירי המערבונים הקלאסים האלה, משנות הארבעים, מבחינת עלילת הסיפור Rawhide יושב בול באלבום, זה אחרי שאשתו מתה והוא הופך להיות קאובוי אמיתי. באלבום השני היה קאבר לשיר "Burning Wings Of Fire", השיר הזה, אגב, יופיע בגרסא המיוחדת של הדיסק שתצא רק ביפן.
יפנים בני זונות! תמיד הם מקבלים את הבונוסים!
[צוחק]… זה בסדר אחי, עוד כמה שבועות אני מבטיח שתוכל למצוא את זה באינטרנט…
קצת לגבי טום, הוא טען בראיון שעשיתי איתו שהוא לא שותה הרבה כמו שאנשים מאמינים שהוא שותה, זה נכון?
הוא מזיין את השכל. אני אישית ראיתי אותו, בערב אחד, מוריד 20 בקבוקים גדולים של בירה.
מה!? הוא היה מסוגל ללכת אחרי זה?
זה מצחיק, אבל הוא לא משתכר מיידית, הבן אדם עומד כרגיל, יוצא מהפאב ובוקר אחרי, כשהוא קם ויוצא לשמש – הוא שיכור. פשוט יש לו הצתה מאוחרת.
מה איתך? אתה גם שתיין כבד?
לא של בירה, אני שותה כשאני צמא אבל ככלל אני מעדיף וויסקי, במיוחד סינגל מאלטים, תן לי איזה Talisker, או Tullamore Dew, גם Glenfiddich זה נחמד אבל הוא מתוק מידי לטעמי. בגדול וויסקי טוב וסיגר טוב עושים אותי מרוצה.
אני רוצה לחזור שנייה למה שעבר עליך בזמנו, הפסקת לגמרי עם המוזיקה אחרי הטרגדיה?
כן, לא כתבתי, לא ניגנתי, אתה יכול לראות ב-DVD של Uncle Tom איך אני נראה שם, אין לי עינים, יש לי שני חורים חשוכים.
לא ישנת בתקופה ההיא?
מה זה לא ישנתי, לא חייתי! בעיקרון עמדתי לעזוב את עסקי המוזיקה לגמרי אבל חברים שכנעו אותי ההיפך ועזרו לי.
אלו באמת החברים שהוציאו אותך סופית מזה?
ללא ספק, אנשים כמו טום, או חבר שלי פיטר קלאנטורס, שגם עזר לי עם המילים של האלבום, בזכותם אני עדיין פה, וחזק מתמיד.
מה לגבי הקיץ, יש פסטיבלים מתוכננים?
בהחלט, יש מצב שנופיע ב-Wacken, בעיקרון זה כבר מאוחר מידי להיכנס לשם, אבל הולגר, המנהל של הפסטיבל, הוא מעריץ גדול של Dezperadoz והוא ממש רוצה שנופיע, אז כנראה שזה יקרה.
יש מצב שאני שם, ובהחלט אגש לומר שלום!
מה שלום? תיגש אלי ונלך לשתות וויסקי ולעשן סיגר ביחד!