דימו בורגיר הוא אחד מהרכבי הבלאק מטאל הותיקים של נורווגיה ואחד מן ההרכבים הראשונים שהשתמשו בקלידים והוסיפו לו מלודיה.
רוב אוהדי הבלאק מטאל המסורתי יותר כגון Dark funeral , Satyricon , Mayhem נוטים להתעלם מהסגנון הזה ולפרש את המולדיות כחוסר קשיחות , אך מנגד נוצר גרעין לא קטן שמעדיף את היצירתיות והמורכבות המוזיקלית והויזואלית.
Erkekjetter Silenoz , גיטריסט הלהקה ואחד מהמייסדים
מוסיף ומגלה בראיון הרבה אנושיות וחוסר קשיחות , ומסביר שהוא עושה הכל כמוזיקאי ולא כמהפכן.

האם זה נכון שאתם כותבים את כל השירים רק לאחר שהקלידן קובע את מבנה השיר?

לא , זה לא מדוייק , היתי אומר שהיחס הוא 50\50.
לפעמים אנחנו יוצרים לפי רעיון של הקלידן
ולפעמים לפי ריפים של הגיטרה שהכנו בבית לפני כן.
לעיתים אנחנו הופכים ריף של גיטרה לעבודת קלידים ולהפך.

בשנת 98 היתם מועמדים לזכיה בטקס פרסי הגראמי הנורווגי – Spellemannsprisen
ובמהלכו הופעתם בשידור חי.
האם אתה חושב שהצלחת הבלאק מטאל הנורווגי באה כתוצאה מההכרה של התקשורת בסוג המוזיקה הלא מקובל הזה?

אני בטוח שהעיתונות הנורווגית עזרה מאד לקידום הז'אנר אך בדרך כלל הם מעוניינים בצדדים הלא מוזיקליים
ומחפשים כותרות שקושרות את תעשיית הבלאק מטאל להבערת כנסיות ופשעים אחרים.
זה עוזר להם למכור יותר עיתונים…
עיתונות המוזיקה היא זו שבשלב מסויים החלה להשמיט את השערוריות ולהתעסק במה שהם צריכים – במוזיקה בלבד.

הקלטתם שירים עם התזמורת הסימפונית של גטבורג(שוודיה).
איך הם הגיבו למשמע הצלילים?
האם הם נרתעו או שכולם מיודעים עם הסגנון המוזיקלי הזה?

כולם היו ממש חיוביים וזה הפתיע אותנו.
הינו בטוחים שברגע שהם ישמעו את הקטע הראשון הם יחזרו בהם ולא ירצו לנגן איתנו.
זה מה שקרה לנו כשהינו צריכים לנגן עם תזמורת מגרמניה לפני כמה שנים.
אך הפעם הם אמרו שהם שמחים לעשות משהו לא שיגרתי.
בדרך כלל הם מנגנים רק בקונצרטים ולא מקליטים אלבומים.

מה אתה יכול לספר על האלבום שאתם עובדים עליו ממש בימים אלה?
איך הוא הולך להישמע?

גרסת הדמו שהקלטנו לו נשמעת מאד קודרת ואטמוספרית אך מוקדם עדיין לדעת איך ישמע הצליל הסופי
כי טרם הספקנו לשלב את הקטעים המוזיקליים של התזמורת באלבום.
אין שינויים חדים בסגנון המוזיקלי שלנו , ולפי דעתי לא צריכים להיות.
המעריצים שלנו אוהבים אותנו כי ככה אנחנו נשמעים אז למה בכלל לשנות?

מה אתם כותבים קודם , את המילים או את המוזיקה?

למעשה אנחנו כמעט תמיד כותבים קודם את המוזיקה ואחר כך משלבים בה את המילים.
המוזיקה היא הצד המורכב יותר מבחינתינו .

מהם הנושאים שאתם אוהבים לכתוב עליהם?
האם יש איזשהו מסר שאתם מעוניינים להעביר בעזרת המילים?

אין מסר ספציפי מפני שאנחנו לא רוצים להגיד לאנשים מה לעשות.
יש לנו דעות משלנו ואנחנו שמחים מאד לחלוק אותן עם הקהל.
ההתמקדות העיקרית שלנו היא " דע את עצמך , הכר את האישיות שלך" התאם את עצמך לכוחות האופל או האור
והם ישרתו אותך ויכוונו אותך בדרכך בחיים.

במהלך השנים החלפתם המון חברים בלהקה.
מיהי דמות המפתח בלהקה לפי דעתך מאז הקמת הלהקה ועד היום?

זה לא משנה מי בא ומי הולך לכולנו יש את אותה מטרה והיא ליצור מוזיקה ,לעסוק באומנות.
אין אצלינו מפקד על וחיילים פשוטים , יש ותיקים יותר וחדשים יותר.

חילופי האנשים טובים ללהקה או שהם מפריעים ליצור מבנה מוזיקלי קבוע?

זה די מתסכל לעבוד עם אנשים שלא יכולים לתת מעצמם 100 אחוז ללהקה.
זו הסיבה העיקרית לכך שהתחלפו בלהקה לא מעט אנשים.
היו גם כמה בוגדים , ואנחנו לא סולחים על התנהגות לא נאותה.
בכל פעם שהגיע ללהקה יוצר חדש , הוא תרם את החומר שלו.
כל אחד מאיתנו שופע ביצירתיות ולפעמים אנחנו לא יודעים איפה לשלב את כל זה, אלו צרות טובות ללא ספק.

ממי אתה הכי מושפע?

מבחינה מוזיקלית אני מושפע ממגוון רחב של מוזיקאים שהאזנתי להם במהלך חיי מכל מגוון הסגנונות
בעיקר בלוז ומטאל.
האיש שהשפיע עליי הכי הרבה היה אבי שחלף מן העולם.

יש מבחינתך חיים מחוץ לעולם הבלאק מטאל? אתה שומע דברים נוספים?

ברור שכשהתחלתי לשמוע מוזיקה לא היה קיים סגנון הבלאק מטאל , דברים שבנו אותי היו ZZtop ו WASP.
בימים אלו אני מאזין הרבה ל Nile – In Their Darkened Shrines.
אני גם אוהב מוזיקה שלא קשורה למטאל כמו:Portishead, The Police, Johnny Cash, Jimi
Hendrix, Rush, Klaus Schulze, Dead Can Dance, John Lee Hooker
דרך אגב , אני גם אוהב סרטי מאפיה , אם יש משהו של רוברט דנירו , אל פצ'ינו וג'ו פשי , אני תמיד
נדבק למסך.

מה צופן העתיד?

נראה אותך עונה לי על זה…