Edguy – מתעסקים עם אש ומזיקים לשמיעה

מרואין: Tobias "Eggi" Exxel, בסיסט להקת Edguy

פאוור מלודי הוא לא מילה גסה ללהקת Edguy. בימים שבהם סצינת המטאל פעילה בעיקר עם להקות מטאל-קור, דת'-קור, אימו-קור, הארדקור, אמקור וכו', נראה שהסצנה הגרמנית ממשיכה להתקיים בנפרד ולהקת מטאל מסורתיות כמו Edguy ממשיכות להצליח – ובגדול. לאחר 9 אלבומי אולפן, האחרון שבהם, Tinnitus Sanctus, בשנה שעברה, הלהקה מוציאה DVD עם השם יוצא הדופן – Fucking With F***, ע"פ השיר הסוגר את אלבום האולפן הקודם, Rocket Ride. ה-DVD, שצולם בהופעה של הלהקה בסוף 2006 בברזיל, חוגג את כל מה שידוע ואהוב בלהקה: המלודיות הגרנדיוזיות, המופע הרהבתני, והאנרגיה הבלתי נגמרת שחלקנו אף זכו לראות בהופעתה של הלהקה בישראל לפני כ-9 שנים. ישבתי לדבר עם בסיסט הלהקה Tobias Exxel – בחור גרמני נעים לשיחה שנוטה לפרצי צחוק בלתי נשלטים – על ה-DVD, האלבום, פאוור מטאל לעומת מטאלקור, והורדות פירטיות בין השאר.

היי Tobias, מה אתה יכול לספר לי על ה-DVD החדש והשם הצבעוני שלו?

[צוחק]… זה משהו שמתאר אותנו כלהקה, אנחנו "F**king" עם אש כשאנחנו מופיעים – האנרגיה, העוצמה, ההתלהבות, זה תיאור די מדויק של מה שאנחנו עושים, ובגלל זה חשבנו שהשם של השיר מהדיסק Rocket Ride מתאים פה בול. מעבר לזה, בגלל שמדובר בהופעה שהגיעה מסיבוב ההופעות של אותו אלבום, לא רצינו שאנשים יטעו ויחשבו שמדובר כאן ב-DVD שקשור באלבום האחרון, השם של השיר עושה את הקישור כדי שיבינו שזה לא משהו חדש.

אז למה בעצם רק עכשיו להוציא את ה-DVD?

ה-DVD צולם כבר אז מתוך מטרה לצאת מהר, אבל נתקענו עם כל כך הרבה דברים שפשוט לא היה זמן להוציא אותו מאז! אנחנו מופיעים המון, והופענו הרבה מאד אחרי ההופעה ההיא, ובשלב מסוים הבנו שיש לנו אלבום שלם כבר מוכן ולא רצינו לחכות עם ההקלטה שלו אז נכנסנו והקלטנו את האלבום החדש, ברגע שסיימנו עם האלבום ועשינו סיבוב הופעות ראשון השקענו את מה שצריך ב-DVD.

למה הוצאתם דווקא את ההופעה הספציפית הזאת?

יש משהו בהופעות האלה בברזיל, הקהל שם מטורף ומלא אנרגיה – לא שהוא לא במקומות אחרים [צוחק] – אבל בברזיל הם פנאטים, והם מלאי אנרגיה בהופעות שלנו, מה שמסתדר עם האנרגיה המטורפת שלנו! [צוחק]… גם באיטליה, בספרד ובעוד כמה מקומות יש רמת אנרגיה יוצאת דופן, והאמת שגם במופע בישראל זכור לי קהל משוגע לגמרי, אבל ברזיל זה ברזיל. בנוסף לזה היה איתנו באותה תקופה צוות צילום מקצועי והכל הסתדר. אני מניח שמתי שהוא נוציא עוד DVD, יש עוד מדינות שבהן הקהל צריך לראות את עצמו בהופעות שלנו, לראות את מה שאנחנו זוכים לראות, ואני מניח שבאמת נוציא עוד כאלו בהמשך.

אתם לא מתכוונים להפוך ל-Manowar ולהוציא שני DVD על כל אלבום שלכם…

[צוחק]… אין סיכוי, אם להם זה טוב, סבבה, אבל נראה לי שזה משהו שצריך להוציא רק כל כמה שנים, ורק אם באמת יש לך משהו מיוחד להראות. אני מאמין שה-DVD הבא שלנו יהיה יותר סיפורי, יותר תיאור שלנו בסיבוב הופעות והשטויות שהולכות יחד עם זה ולא רק הופעה. גם פה יש קצת מזה, אבל כל DVD צריך להציע משהו שונה – אחרת מה הטעם?

בוא נגיע לאלבום, למה השם המוזר Tinnitus Sanctus?

זו סוג של בדיחה שלנו. יש את המשפט הנוצרי Spiritus Sanctus, הרוח הקדושה, אז Tinnitus זו מחלה שנגרמת מהאזנה למוזיקה או רעש בווליום גבוה, זה נזק לאוזניים – וזה מה שהמוזיקה שלנו עושה לך! "[צוחק ברצף 2 דקות]… המוזיקה של Edguy בווליום המתאים היא כאב אוזנים, וזה שם שהרצנו באולפן כבדיחה עד שהחלטנו שזה מתאים מאד דווקא לשם של האלבום.

מבחינה מוזיקלית האלבום הוא שינוי מ-Rocket Ride שקדם לו – האלבום ההוא היה יותר הבי של שנות השמונים, עם קצת גלאם אפילו, וזה יותר חוזר לשורשי הפאוור מטאל שלכם.

יש בזה משהו, אבל זה לא מתוכנן בשום צורה. אנחנו כותבים את מה שיוצא לנו לכתוב. ואם תסתכל על כל האלבומים שלנו תראה שבכל אחד יש משהו שונה, כל אלבום נשמע קצת אחר ויש לו אופי אחר מזה שלפניו – ככה שזה לא חדש.

מה לגבי הכתיבה בלהקה? יש תחושה שהרוב נובע סביב Toby, או Tobias Sammet בשמו המלא.

תראה, את כל הבסיס יוצר Toby, הוא כותב את המילים ובדרך כלל מגיע עם רעיון בסיסי של איך הוא רוצה שהשיר ישמע, אבל מעבר לזה זו כבר דמוקרטיה, כולנו יושבים ביחד וזורקים רעיונות ואז מבלים הרבה זמן בחדר החזרות – יושבים ומבשלים על אש קטנה, או גדולה יותר לפעמים [צוחק] עד שיוצא משהו. מידי פעם מעורבות בזה מלחמות, וכמעט מכות [צוחק] לא לא, מכות לא – העובדה היא שאנחנו ביחד כל כך הרבה זמן, אני כבר איזה 11 שנים עם הלהקה ואנחנו עדיין ביחד.

מה לגבי כל העיסוקים האחרים שלו? הוא פעיל מאד גם עם Avantasia, פרויקט הסולו שלו, איך זה מסתדר עם כל ההופעות וההקלטות של Edguy?

זה היתרון של Toby, הוא בן אדם עם פילפל בתחת [צוחק]… הוא לא רוצה לנוח בשום מצב – הוא מופיע, מקליט, מופיע, מקליט, אין לו רגע פנוי שבו הוא לא עושה כלום. רובנו לעומת זאת, מעדיפים לקחת איזה חודש חופש אחרי סוף של סיבוב הופעות ולפני שמתחילה ההקלטה של אלבום נוסף. היו לי תקופות שגם אני עשיתי משהו במקביל, היה לי הרכב לפני כמה שנים שהוצאתי איתו שני אלבומים.

כן, Taraxacum, עם הסולן של Steel Prophet.

בדיוק, ומאד נהנתי מזה, ואני מאד גאה במה שעשיתי שם. הייתי על תקן של גיטריסט, לא בסיסט, והחומר היה יותר מתקדם ופרוגי ממה שאני עושה עם Edguy. כמו שאמרתי, אני מאד גאה במה שהצלחנו לעשות שם אבל קשה לי לראות אותי עושה את זה עכשיו, כרגע אני שמח מאד לקבל קצת חופש בשנה, להיות עם המשפחה והחברים, זה משהו שלא יוצא הרבה עם כל כמות ההופעות של הלהקה…

מוטיב שחוזר ב-Avantasia וקיים מידי פעם גם בטקסטים של Edguy הוא הנצרות, כשגם שיתוף הפעולה של Toby עם Michael Kiske, שהוא נוצרי מוכר, מעיד על הלך המחשבה שלו…

יכול להיות שזה קיים ב-Avantasia, אבל אני לא חושב שזה נמצא באיזה שהוא מקום בולט ב-Edguy. אני יודע שאני לא ממש נוצרי מאמין, יכול להיות ש-Toby משתמש בזה כרעיון במילים מידי פעם, אבל זה יכול להיות מעניין כל עוד זה ברמה סבירה, ואנחנו בכל מקרה לא נדחפים לו במילים – הוא זה שצריך לשיר את זה אז אנחנו לא מפריעים לו לכתוב מה שהוא רוצה.

בתור אחת מלהקות המטאל המלודי הבולטות בעולם היום, ובטח שבאירופה, מה גישתכם לכל ז'אנרי ה-"Core" למינהם ששומעים אותם יותר ויותר? אתה אוהב את זה? מבין את זה?

תראה, המוזיקה שאנחנו עושים עדיין מצליחה מאד, עם השנים באמת הפכנו לאחת מלהקות הפאוור היותר מצליחות בגרמניה, ובסיבוב ההופעות האחרון שלנו לא רק שלא הרגשנו שקהל ירד, אלא להיפך, היה לנו יותר קהל מבכל סיבוב הופעות קודם שלנו – זאת הייתה הצלחה מדהימה. אני שמעתי קצת ויודע על כל ז'אנר המטאלקור, דת'-קור ודומיו, אבל קשה לי לומר שאני מתחבר לזה. אני לא שומע רק דברים מלודיים לגמרי, אני בהחלט אוהב Slayer, Kreator וכו', אבל אני חושב שהדברים האלה שבהם זו בעיקר הפגנה של יכולת נגינה ואגרסיה – אין שום דבר מעניין.

אז אתה לא שומע גם דת' מטאל וכאלו?

מעט מאד, שוב, לנגן ממש חזק זו לא בעיה, רק צריך מגבר [צוחק]… לנגן מהר זה גם לא קשה, אני יודע לעשות את זה טוב מאד. אבל מה שהוא באמת חוכמה הוא קצת מלודיה, מבנה ורגש. אפשר לעשות את זה גם במטאל קיצוני אבל רוב הלהקות האלו כל כך עסוקות בטכניקה שאין להן שום דבר להציע מעבר לזה. אני מודה שאני נוטה יותר למטאל המלודי, החל מהארד רוק קלאסי כמו Deep Purple ועד גדולות ההבי מטאל כמו Iron Maiden ו-Judas Priest, אבל זה בעיקר כי יש להן את האיזון הנכון של כוח ורגש, מה שאנחנו מנסים לעשות גם אצלנו – לא רק בלדות ורגש, ולא רק כוח ואגרסיה, אלא לשלב את השניים, ולדעתי זה המתכון למטאל טוב, לא רק טכניקה ומהירות.

עוד נושא חם מאד היום הוא כל נושא ההורדות הפירטיות, בעיקר עקב גזר דין המאסר שקיבלו בעלי אתר Pirate Bay השבדים, מה דעתך כל התחום הזה?

אני חושב שהאינטרנט הוא בעיקר כלי לעזור ללהקות. אנחנו יכולים לאפשר לאנשים לשמוע אלבום במלואו לפני שהוא יוצא דרך ה-MySpace כדי שיחליטו אם לקנות אותו, או להוציא קליפ ל-Youtube לפני צאת האלבום, וזה נהדר. מצד שני, זה שאנשים מורידים אלבום שלם, לא משלמים על זה שקל, ובעצם פוגעים בתקציב שלנו לעשות עוד אלבום – זה רע. אנשים מברברים על זה שלהקות צריכות לחיות רק מהופעות אבל הקלטה רצינית, עם סאונד טוב, עולה כסף, לא כולנו רוצים להקליט במחסן של אמא שלנו, וזה פשוט פוגע באפשרות שלנו לעשות אלבום כמו שצריך, ואנחנו עוד להקה שמצליחה לא רע…

ככה לסיום, מה אתה זוכר מההופעה שלכם בישראל?

היה אדיר! באמת, אחת ההופעות הכי טובות שהיו לנו, ובטח ובטח בהתחשב שרק התחלנו ועוד לא הכירו אותנו כל כך באירופה… ובכל זאת אצלכם אלפי אנשים חיכו לנו, הכירו את השירים והתפרעו ברמות. אני זוכר הכול, כשהגענו לשדה, את ישי המפיק שלנו, את המעריצים, את הבנות – יש בנות יפות מאד בישראל [צוחק]… באמת הופעה נהדרת. זה גם שינה את כל הגישה שלי למדינה שלכם, בדרך כלל אנשים פה רואים חדשות וחושבים רק על מלחמות ופצצות, ופתאום רואים צד אחד של המדינה, וכל פעם שאני רואה חדשות על משהו נורא שקרה אצלכם אני רק חושב על זה שאולי מישהו שהכרנו בהופעה נפגע, וזה לא קל.

הייתם מגיעים שוב?

בטח! רק תגיד לי מתי, שים אותי במטוס ואני בא! [צוחק]… אני עוד פעם אומר – זאת היתה אחת ההופעות הכי זכורות לי לטובה, אני מוכן להופיע אצלכם בכל סיבוב שלנו!