Eternal Gray – ראיון עם דורי בר אור

כלהקת מטאל הראשונה שהקליטה בחו"ל – האם אתם מרגישים שהתחלתם איזושהי נישה חדשה, שלא לומר ז'אנר חדש – מאחר שאחריכם גם Lehavoth Nail within Arafel טסו להקליט באירופה ?

תראה, במוקדם או במאוחר זה היה צריך לקרות.
לא יתכן שיהיה פה סטנדרט עולמי מבחינת הלהקות, והאולפנים ישארו מאחורה בזמן.
התקופות משתנות, הדרישות מהקהל עולות ובצדק כי כולם רוצים איכות, ועל זה בעצם שמנו את הדגש מייד אחרי המוזיקה שלנו.
אנחנו שמחים שאיפשרנו את המחשבה של לטוס להקליט בחו"ל.
אני אומר את זה מהסיבה הפשוטה שכשסיפרתי דאז לקרובים אלי את כל הנושא, שאנחנו רוצים להגיע ל Abyss בשבדיה, התגובות הסתכמו בצחוק פרוע.
אני חושב ש Eternal gray
הוכיחה כאן נקודה שלנסוע ולהקליט באחד האולפנים הנודעים בעולם, זה לא כזה סיפור גדול. צריך אומץ ורצון, תעוזה ויכולת.
והתוצאות מדברות בעד עצמן.

זה כמעט ישמע מגוחך, אבל האם אתם מרוצים מהאלבום שלכם, כעת שמסתכלים יותר משנה אחורה ?
אולי אני צריך לחדד את השאלה ולשאול מה היית משנה בו, אפילו בדברים הקטנים ביותר

האמת שלא הייתי נוגע בפיפס הכי קטן, מהמוזיקה, ההפקה, דרך העטיפה והקונספט.
הרי שכל זה נכון לתקופה שבה יצרנו את
Kindless.
אני לא בטוח שלשנות היסטוריה זה דבר נבון, ועוד פחות בטוח שלחשוב על זה אמור לתרום לעתיד. הפקת לקחים זה דבר מאוד חשוב, אבל הפקת לקחים צריכה להיות מיושמת בדברים עתידיים.
זה בדיוק מה שאנחנו עושים ונעשה לגבי השינויים, אני מסכים איתך וכל אחד שיוצר יסכים איתנו שהמון פעמים אתה מסתכל אחורה על קטעים שכתבת וזה פשוט מצחיק אותך ואתה לא מאמין איך לפני חודשיים כתבת כזה דבר.
אבל הדבר היפה הוא הקבלה של אותה התקופה, שבעצם חתומה בדיסק.
קבלת התקופה הזאת והתחלת תקופה חדשה, בדיסק הבא.

כידוע הקלטתם קטעי שירה של שמיר ופיטר (דיסטרקשן והיפוקרסי) באלבום שלכם – איך הגעתם לזה, ואם תוכל לפרוס סיפור נרחב על כך, אשמח מאד

בעיקרון כלום לא היה מתוכנן.
הגענו לאביס בלילה ובבוקר כשקמנו ראינו כמה חברה באולפן השני (יש ל Abyss שני חלקים) והם הזמינו אותנו להכנס לשתות בירה.
פתאום ראיתי רעמת שיער, ועוד רעמה אחריו.. אלו היו מייק ושמיר..

אני זוכר שאני ערן ואייל פשוט התפקענו מצחוק ולא ידענו איפה לקבור את עצמינו.
שתינו כמה בירות, דיברנו ואז כל אחד המשיך לדרכו.
אחרי שלושה ימים של נתק, כל אחד עסוק בהקלטות שלו, התחלנו להוריד גיטרות לשירים (ערן סיים את האלבום בשלושה ימים!) ואז, בעודי מנגן את Absent mourn נכנס לו לאיטו מייק הגיטריסט, פוער עיניים ופה ומהנהן עם הראש…
מייד אחר כך שמיר הגיע ואני הרגשתי ממש מוזר, לראות את שתי מפלצות המטאל האלה עומדים מטר וחצי ממני, מסתכלים ומחייכים, כשאני מנסה להתרכז בהקלטה.
כשסיימתי את הגיטרות שלי לשיר התחלנו לדבר והתקרבנו, הם הזמינו אותנו למסיבה שערכו אצלם בדירה הסמוכה ל Abyss לשם הגיעו גם חברי Dark funeral ואחרי יום יומיים שמיר פשוט נכנס כשאייל התחיל להוריד שירה, התיישב ליד הקונסולה והתחיל להדריך את אייל, לתת לו טיפים וכו.. זה היה פשוט מדהים. לראות רוק סטאר כמוהו ניגש ככה ללהקה צעירה, עוזר, מדריך..
ואז הצענו לו להוריד שאגה או שתיים, כמובן שהוא הסכים בשמחה. הבנאדם פשוט נתן דוגמא אישית ואת זה אנחנו לעולם לא נשכח.

עם פיטר הסיפור היה קצת שונה, מאחר והוא אדם קר יחסית. הוא נכנס לאולפן כדי להקשיב לסאונד גיטרות ולא האמין שיש שם ארבע גיטרות, עד שהוא ממש הסתכל על המנורות של הערוצים בקונסולה ובאמת ראה ארבעה בבת אחת.
הוא התרשם ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות שהוא שם ושאלנו אם בא לו להתארח. הוא כמובן הסכים ושאג…
השאר נמצא באלבום ואצלינו בזיכרון.

מהי מקצועיות בעיניכם ? מה אתם עושים שעונה על ההגדרה עבודה מקצועית ?

אנחנו משקיעים בכל פרט. כשאנחנו כותבים שיר אנחנו ממש יושבים על כל חלק, מעבדים אותו בכל מיני צורות, בודקים אפשרויות קצביות, עד שאנחנו מרוצים.
מיקצועי זה בין השאר היחס שלך למוזיקה שלך, איך אתה עובד בחזרות, איפה אתה בוחר להקליט וכו..
הכל מסתכם ברמה שאתה שואף להגיע אליה, וכמה אתה מוכן להשקיע ולהתפשר בדרך.
זה גם עצם העובדה שאנחנו שומרים על כושר נגינתי, כל אחד מאיתנו עובד בבית, אנחנו מופיעים באופן עקבי ודואגים יומם וליל למצוא דיל לאלבום הבא.

כל שיר שאנחנו מסיימים, אנחנו הולכים ומקליטים סקיצה שלו אצל אייל. הכל כולל הכל, ממש כמו באולפן.
לדעתינו זה משפר אותנו בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לאולפן בזמן אמת. מבחינתינו מקצועיות זה גם לעלות לבמה ולתת מאה אחוז, תוך כדי נגינה מדוייקת של החומר.
אנחנו לא ניתן לקהל שלנו להתאכזב מנגינה כושלת, ואי ביצוע החומר כמות שהוא. אנחנו ניתן 102 אחוז על הבמה.

ידוע כבר שאתם עובדים על האלבום הבא באופן אינטנסיבי, מה יהיה הכיוון ובמה הוא יהיה שונה מ
Kindless ?

הוא יהיה שונה באופנים רבים אך דומה באותה המידה.
אנחנו כן שומרים על האווירה הכללית, אך היא יותר עמוקה.
אנחנו כן שומרים על קטעי המיד טמפו, אבל הם בנויים בצורה יותר כבדה.
כמו כן גם על הפיזמונים המרחפים עם מעט טאץ' עצוב (אם אפשר לקרוא לזה ככה), ושוב, גם זה בנוי בצורה יותר חכמה.
בא ונאמר שאנחנו מקצינים יותר את הדברים הטובים מ
Kindless שזה בעצם בא על חשבון דברים שהתאימו לתקופה בזמנו, ופחות מתאימים היום.
בגדול האלבום יהיה יותר מהיר ויותר כבד. לא מבייש אף להקת מטאל בעולם.
אנחנו נוכיח לכולם שלמרות כל הקשיים והמעמורות שנתקלנו בהן בדרך, איטרנל גריי תהיה אחת מעלית להקות הדת' מטאל בעולם.
אנחנו לא נשקוט ולא נישן עד שנגיע לשם!

בהופעה האחרונה בירושלים ביצעתם שיר חדש – מה שמו והאם תבצעו אותו שירים חדשים נוספים בהופעה בת"א ?

שם השיר הוא
Cursed ואנחנו נבצע אותו ועוד שיר חדש. בסה"כ שניים חדשים, וקאבר, שזאת הפתעה!

בהפקת האלבום החדש ישתתף סטיב טאקר סולנה של מורביד אנג'ל.
איך נוצר הקשר והיכן יערכו ההקלטות הפעם?

יום אחד אני מקבל אימייל שנפתח ככה:
Hello, my name is Steve Tucker and I use to play in Morbid Angel..
המייל המשיך בכך שהוא מאוד אוהב את החומר שבקיינדלס וככה הוא חושב שדת' מטאל צריך להשמע, שאל קצת איך זה לעבוד עם פיטר וטומי ב Abyss
וכו..
כמובן שלקח לי בערך חודש לקלוט, ועוד חודש להאמין, אבל ככה נוצר הקשר.
מאז סיפרתי לו שאנחנו עובדים על אלבום חדש ושנשמח אם תהיה לו יד בדבר, וכמו שכולם כבר יודעים, תהיה לו…

למען האמת כבר יש לו מושג כי אנחנו עובדים איתו בצורה של לשלוח שירים חדשים, לקבל חוות דעת, לשנות פה ושם אם מסכימים אחד עם השני וכו.. עבודת הפקה לכל דבר.
הוא גם הפיק את האלבום האחרון של מורביד "גייטווייס"..
אנחנו כרגע מתלבטים בין שני אולפנים.
עוד לא החלטנו.

קצת על האלבום האחרון שוב, על מה מבוססת הליריקה, או אם תרצה לקרוא לזה קונספט של Kindless ועל מה תהיה מבוססת הליריקה של האלבום הבא, האם יש כיוון מסודר או שאין קנוספט אחיד לבינתיים ?

הקונספט בקיינדלס הוא בעיקר פסיכוטי. אדם רגיל שהופך את עורו והופך לרוצח סדרתי .
(Inflicting pain), אדם פסיכי שחושב שהוא אלוהים ומקים כת חדשה, שטנית (The unbeliever's die) וכו..

האלבום הבא יהיה כמו שהזכרתי קודם, יותר מכל דבר.
יותר מוקצן, פחות חושש, יותר ברור אבל עדיין ישאיר טעם של אי וודאות מרה לגבי ה"אני" של כל אחד שיעמיק בו.

Sins in the process of creation
, כשמו כן הוא. חטאים בהליך הבריאה/יצירה. = אלוהים גם פסיכי מסתבר..
world of ice ו there lays nothing
הם השירים היחידים שאני כתבתי באלבום לכן הקונספט שלהם הוא מעט שונה, אך עדיין.
וורלד אוף אייס מדבר על עולם לא הגיוני, שכולנו בעצם חיילים שנלחמים במלחמה שלא אנחנו יצרנו. מעין קונפליקט עצמי עם ה"אני" שלנו. There lays אותו הדבר..

look at me, and tell me what do you see.
deep in my eyes there lays nothing…
אנחנו אטומים להכל.

איך אתה רואה את תרבות המטאל בישראל ביחס לשנים מוקדמות – ובבקשה אם תוכל להרחיב מעבר ל"יותר טוב עכשיו" 🙂 אם תוכל לומר מה טוב – כמובן להתייחס לדברים שאתה חושב שמתבטאים גם אצלכם בלהקה.

אין ספק שיש צמיחה אדירה, אך לדעתי האישית לא מספקת.
הסצנה כאן רוויה באנשים מעולים, שמפרגנים ותומכים כמו שצריך.
אני לא רואה סיבה לבזבז אנרגיות על כל מיני אנשים קנאים, או כמו שאני מכנה "המיץ של הזבל" שמנסים להרוס. הם מיעוט, הם יודעים שהם מיעוט, והם פשוט לא יצליחו.

הצמיחה צריכה להתבטא בכך שיהיה פה פירגון הדדי מכל הלהקות, מהקהל לעצמו, ולעמוד כיד אחת עם ומול כל העולם.
ישראל היא מדינה קטה, אז תחשבו שכל פיפס מכאן עף החוצה כמו כדור.
רואים אותנו, מסתכלים עלינו, למרות שלא כולם מבינים את זה.
להקות כמו עבד למשל, ברמה ממש טובה, נגינה מקצועית וכו..
סוליטארי, אבסנס אוף סנסיריטי, יש עוד הרבה טובות.
אתם צריכים להמשיך במלוא הקיטור ולא לוותר אף פעם.
להמשיך קדימה.

לאן מועדות פניה של Eternal gray ואיפה נמצא את הלהקה בעוד שנה\שנתיים מהיום ?

אני מניח שאחרי אלבום שני, בדרך לשלישי.
as simple as that
אנחנו לא מתיימרים לכלום, אנחנו יודעים שאנחנו יכולים ועם מספיק אומץ, רצון, וכמובן – תמיכה מהקהל(!) אנחנו נגיע למקום שייצג את המדינה ואת השורשים שלנו שאנחנו כל כך מעריכים.
אחרי הכל, מה כבר יש בחיים המסריחים האלה, אם לא להגשים חלומות, לגרום לגאווה הדדית ולהצליח בזה

שאלת שעולה פעמים רבות היא אודות משמעות העטיפה של האלבום Kindless
האם תוכלו להסביר – אחת ולתמיד ואם אפשר באופן חד משמעי – את משמעות הנושא ?

אני לא רוצה להכנס לספקולציות שנוגעות בלמה אדם עירום כל כך מעניין את כולם..חחח
עכשיו לעניין:
העטיפה מורכבת משלוש דמויות שהם בעצם אותו האדם, מחדר, מראה, ים ושמיים.
החדר ממוקם בכמו מעין אי בתוך ים צהבהב חום, שברקע שלו יש קונטרסט של שמיים אפורים = ניגודיות, קונפליקט, פסיכוטיות.
האדם מסתכל על עצמו במראה ואין לו עיניים, אבל רואים עוד בבואה, שהיא שלו בעצם, מתרחקת = שוב פסיכוטיות, לא מובן, קונפליקט – מה, אני מסתכל על עצמי במראה ומפנה לעצמי גב?? אז מי ומה לעזאזל נשאר לי בעולם הזה אם לא אני? אז זהו שלא. גם אני מפנה לעצמי גב.
המחסור הפרטי הלבוש הוא מכוון, הרי שככה אנחנו הכי טהורים. האדם מאוד רזה..זה מצביע על כך שהוא סובל.
התמונות מאוד חדות וברורות, לעומת הקונספט שהוא מאוד מעורפל. שוב ניגודיות ואי הבנה מוחלטת.
זה בדיוק הקונספט של איטרנל גרי. אפור לנצח, אף פעם לא ברור אך מאוד חד. אף פעם לא מובן ויחד עם זאת סאונד מאוד נקי..
הכל פסיכי. העולם פסיכי ואנחנו משתלבים בו, באופן שאנחנו בוחרים לעצמינו.
לכן גם החומר שלנו – הרי אנחנו יודעים שזה לא הדבר הכי מקורי בעולם, אבל השילוב בין הקטעים הבנאליים לבין הקטעים המפתיעים שלנו, זה אנחנו. זה כל אחד מאיתנו.

עכשיו קצת שאלות עליך.
איך העובדה ששירתת ביחידה קרבית מובחרת השפיעה עליך כמוזיקאי קודם, וכמובן כמוזיקאי של דת' מטאל. האם היא השפיעה גם על הכתיבה בלהקה ?

כמו כל דבר שעברתי באופן אישי, כל חוויה אם טובה ואם רעה, השפיעו על המוזיקה שאני כותב, כך גם העובדה ששירתתי בצנחנים. עברתי שם גיהנום בתוך גן עדן. אפלה מוחלטת בתוך ים של אור. אני מעריך כל רגע שהייתי שם, ואני מקלל כל שנייה שנאלצתי להיות שם.
זה מטורף, אבל זה ככה.
דת' מטאל זאת הדרך הכי טובה בשבילי להביע את מה שאני חושב ומרגיש. הכתיבה שלי לעולם לא היתה מושלמת ללא אייל, אני והוא משלימים אחד את השני באופן בלתי רגיל.
כמובן שעם הצטרפותו של גיל ללהקה, גם הוא עכשיו בשלבי למידת "דורי ואייל" (שלכשעצמו לוקח זמן) וכמובן שמתפקד בצורה יוצאת מן הכלל.

ישי שוורץ הזכיר את השם שלך כאשר עלתה סוגיית הגיטריסט של Moonskin הפרוייקט החדש בהנהגתו.
תוכל לשפוך אור על המידע?
האם אתה רוקד ב 2 חתונות ?

ישי הוא בין האנשים הכי יקרים לי בעולם הרקוב שלנו.
אני אמנם מנגן בהרכב אך מאחר וזה אינו דומה אפילו במעט לדת' מטאל של Eternal gray אני מרגיש את כל החופש שבעולם.
זה לא מפריע לי לכתוב ל Eternal gray וזה עוד מקום שאני יכול לשפוך אור בצורה קצת שונה על חומר שהוא שונה ממה שאני מורגל אליו.
איטרנל תמיד היתה ותמיד תהיה מקום ראשון אצלי, ולא שום דבר אחר.
כבר קיבלתי הצעות מלהקות בעולם (שמטעמים מובנים לא אזכיר את שמן) להיות הגיטריסט ולנגן איתן בצורה מלאה וסירבתי, רק מעצם העובדה שזה עלול לפגוע ב"בייבי" שלי.
את רזי ההרכב, תכונותיו וכו אני אשאיר בידיו של ישי. אין אדם שיוכל לבטא זאת יותר טוב ממנו.

מה המידע שיש בידיך בנוגע למכירת האלבום בתפוצות ?

נכון לעכשיו אני יודע שהדפסנו מהדורה נוספת, אחרי שסיימנו עם 4000 עותקים.
אין לי מידע מדויק לגבי כמויות ומקומות, אבל אני יודע שהאלבום נמכר כמעט בכל מקום בעולם והיד עוד נטויה.
אני לא נוהג להעצים את שם הלהקה שלי על ידי סיפורי מעשיות והבלי שכל.
אני מאמין בכך שכל אחד מאיתנו יווכח על ידי מבחן התוצה.
כמו Abyss תוצאה כמו שמיר ופיטר. תוצאה כמו 10\10 ברוק הארד תוצאה כמו סטיב טאקר.

אלו הם לא מסוג הדברים שפשוט צצים להם משום מקום, אלא זה סוג הדברים שמתבסס על עובדות.
עובדות בשטח.

מתוך הלהקות הצעירות ששמעת בארץ – את מי תוכל לסמן כהבטחה בעתיד ?

מאוד קשה לי לקטלג, כי כבר ראינו דוגמאות של להקות שהיו אמורות להיות להקות ענק, ונפלו. גם בסצנה המוקדמת של שנות ה 90 וגם היום.
מי שיעבוד קשה, מי שלא יכנע, מי שיהיה מספיק חזק והכי חשוב – מי שיאמין – יהיה הבטחת העתיד.
בטוח.

לצד מי הייתם שמחים להופיע… מעבר למורביד אנג'ל ?

האמת שכשפעם שאל אותי את זה איזה מגאזין צרפתי, עניתי לו שאין להקות כאלה. גם לא מורביד אנג'ל.
אנחנו נשמח להופיע עם כל אחד, כמו ששמחנו להופיע עם עבד, רוטינג קרייסט, וכמו שנשמח להופיע עם סוליטארי ואבסנס.
זה לא עניין של לא מרגש או משהו דומה, או שאין "חלום" קטן להופיע עם הגדולים.
זה עניין של הערכה עצמית ולא אגו. הערכה כזאת שאומרת לך שזה לא ממש משנה עם מי אתה מופיע, הקהל זה העיקר.

מה הקשר כיום עם ערן אסיאס, המתופף שניגן באלבום הקודם – ואיך רועי חן מסתדר עם החומר הישן והחדש ?

הקשר עם ערן הוא טוב מאוד, אנחנו מתכתבים ומדברים בטלפון לפחות פעם בשבועיים.
אני כל הזמן מעדכן אותו במה שקורה עם הלהקה ועם הסצנה בארץ.
רועי.. אני חושב שאין צורך להרחיב במילים על איך הוא מסתדר,
יש תוצאות בשטח.

האם התופים והבס מקבלים תפקיד משמעותי בשירים החדשים ? האם גיל ורועי לוקחים גם חלק גדול כשלכם בלחן ?

סוג המוזיקה שאנחנו מנגנים הוא כזה שלכל אחד יש תפקיד משמעותי וכל אחד מאיתנו חייב לתת מעצמו מאה אחוז.
אין מנוחה אף פעם.
גיל ורועי, וכל אחד שמנגן באיטרנל, לוקח על עצמו אחריות מאוד כבדה של להיות חלק ממשהו גדול, משהו שלא יוכל לזוז חלק בלעדיו, או אם לא תהיה השקעה של מאה ושתיים אחוז.
ככה אנחנו עובדים וככה אנחנו מאמינים שהכי טוב לנו.

מבחן הסלאדג' ! :

על כל מילה, שם, או ביטוי – דורי שולף אסוסיאציה :

1/ Betrayer –
זכרון טוב

2/ ריבוי ערבי המטאל בארץ –
תחרות בונה

3/ Solitary –
יהיה מאד נחמד להופיע ביחד

4/ ערבי מחווה –
די כבר !

5/ Lehavoth –
בהצלחה בחו"ל

6/ Bitchslap –
תכו…תכו חזק ! מגיע לה !

7/ טריי אזגתות –
גיטריסט מוזר

8/ Vader –
פולנים, על כל המשתמע בכך… חיות במה

9/ קובי פרחי –
בין הטובים שיש בארץ

10. טל בכר –
תמיד אפשר להמשיך הלאה… אחלה גיטריסט

11. סלקום! –
אף פעם לא מזלזלים ביריב, גם אם הוא חלש ופועל באופן נכשל
(דורי עובד באורנג…)

12. ManOwaR !!!
אני שותה בירה… לא מים.

13. Eternal DECAY
אחלה שם… לפחות חמישים אחוז ממנו

14. Arallu
אנדרגראונד לחלוטין. אישיות ! השד היה גאה בו.

15. Betzefer –
שוברים ת'בית, ואחר כך בונים אותו

כמה דברי סיכום לקוראים :

לעולם לא להפסיק לחלום !

20.6.03 יום שישי Eternal Gray בתאטרון תמונע בתל אביב