Guitar god on line one – ראיון עם ג'ון פטרוצ'י
אני וג'ון פטרוצ'י חברים טובים כבר הרבה מאוד שנים. אפילו העובדה שהוא לא יודע את זה לא פגעה ביחסים שלנו. אז ההזדמנות לראיין אותו לכבוד ההופעה של דרים ת'יאטר בישראל באוקטובר, הביאה לי הזדמנות מצוינת לתקן את הבעיה הקטנה הזו. כנראה שמטאליסט יכלו למצוא כתב יותר אוביקטיבי לראיין את ג'ון פטרוצ'י, אם הם היו מצליחים לקחת את זה מהידיים המתות והקרות שלי. במקום, הם בחרו להשקיע את האנרגיות באפיקים אחרים ואני נשארתי עם ראיון של אחד האלילים הגדולים שלי.
בסך הכל הלך טוב. אחרי סבב ברכות ראשון של "מה שלומך ג'ון? – אני טוב מאוד מה שלומך?" עברתי ל 5 דקות של התרפסות מוחלטת. ברגע ששיחררתי את זה מהמערכת, היינו שנינו מוכנים לראיון רציני.
אז מה מעשיך בימים אלה?
אני מתכונן לטוס ליפן להופעות שבוע הבא. זאת היתה שנה מאוד עמוסה, וממש עכשיו הסתיים המחנה גיטרה (guitar camp) שעשיתי בקיץ.
איך זה היה?
זה היה ממש מגניב. זה הראשון שאני עושה. וזה הלך ממש טוב ונראה שכל המשתתפים מאוד נהנו. זה היה שבוע מאוד עמוס עם הרבה עבודה אבל באמת שהיה מאוד כיף. היו הרבה להקות והופעות מגניבות ובטוח שנעשה את זה שוב.
אם נחזור קצת לאלבום האחרון שלכם The Astonishing, לקחתם קצת פנייה חדה במוזיקה שלו לעומת הפרוגרסיב מטאל הרגיל שלכם. זה היה מכוון כחלק מחזון לאלבום או שפשוט יצא בטבעיות בזמן הכתיבה?
המוזיקה כולה נכתבה להתאים לסיפור. כתבתי קודם את הסיפור , הדמויות והעלילה ואז ישבנו לכתוב את המוסיקה שתספר את הסיפור. אז מה שקרה בסיפור זה היה מה שהכתיב את המוסיקה. ובגלל שיש שם סוגים של "רגעים" יש גם רגעים אפלים וכבדים יותר, אבל גם הרבה קטעים שהם יותר ריגשיים ומלודים שמעבירים את הסיפור. וגם בגלל שהאלבום תוזמר עם תזמורת ומקהלה אמיתיות זה מאוד משנה את הסאונד. רצינו שזה יהיה יותר דרמטי וסינמטי ושלכל היצירה תהיה הרגשה אחרת לגמרי מאלבום רגיל של דרים ת'יאטר.
היה ממש מהנה לעשות את זה. זה גם היה מאוד מאתגר ולקח שנתיים וחצי אבל אנחנו מאוד גאים בתוצאה.
אנחנו בעידן שבעיקר שומעים שירים בודדים בדרך כלל בסטרימינג, הדאיג אתכם שאתם מוציאים אלבום באורך שעתיים והרבה מהשירים שבו דורשים את הקונטקסט של האלבום, שאולי למאזינים לא תהיה הסבלנות?
כל הקונספט של האלבום סובב סביב הכוח של המוזיקה. יש שם שורה "people just don't have the time for music anymore" ובאמת התכוונתי לזה. האלבום נכתב בכוונה שבתקופה שלאנשים יש טווח תשומת לב קצר למוזיקה, לגרום להם לשבת ולשמוע אלבום שלם, בדיוק כמו שרואים סרט וכמו שאנחנו היינו עושים כשהיינו צעירים עם אלבומים כמו The Wall או operation Mindcrime. היינו מכבים את האור ויושבים להאזין לזה בדיוק כמו לראות סרט. אז זה נעשה בכוונה ללכת נגד הטרנד שלאנשים אין זמן לשמוע מוזיקה וזה נעשה כהצהרה.
גם לי זה היה קשה למצוא זמן באמצע החיים לשבת ולתת הקשבה רצופה ואיכותית באמצע החיים.
אני יודע שבהחלט זה היה לבקש הרבה מהמעריצים ואנשים שאוהבים את דרים ת'יאטר. וברור לי שזה קשה למצוא היום שעתיים שלמים. אולי הייתי יכול לקצר קצת 🙂
יש הרבה מאוד דמויות באלבום שג'יימס היה צריך לגלם, מה שבטח עשה לו הרבה מאוד עבודה. אבל בסוף הוא סיפק את אחת העבודות הכי טובות שלו באלבום של דרים. עבדתם על זה יחד מלכתחילה או פשוט הנחתם לו לברר את זה לבד?
אני חושב שהוא לגמרי סיפק את הסחורה פה ויצר את ההופעות הכי טובות שלו. באמת שהיה לו פה תפקיד ענק, לעשות לבד את כל הדמויות האלה. כשהמוזיקה והמילים היו גמורות, ג'יימס, ביחד עם המהנדס אולפן ריצ'רד, ישבו לברר מה הם רוצים לעשות ואיך להשמע ודיי השארנו אותם לבד. אז הוא התחיל ליצור קולות לכל הדמויות האלה והיה שולח לי. לפעמים היו לי הערות כי דמיינתי את הדמויות קצת אחרת ואז הוא היה עושה שיפורים לקול. אבל הוא עשה את הכל דיי לבד וזה בהחלט הישג גדול מאוד.
כששמעתי את האלבום מאוד בלט לי שלקחתי בו צעד אחורה ואתה הרבה יותר משולב כחלק בתיזמור של כל הכלים לעומת קדמת הבמה שהגיטרה שלך בדרך כלל מקבלת באלבומי דרים.
המוזיקה מאוד גדולה והתזמורת והמקהלה לוקחות הרבה מאוד מקום ורציתי שהגיטרה תשחק תפקיד קצת שונה. רציתי שהיא תעזור ליצור את האווירה והנוף באלבום ופחות להראות את הוירטואוזיות המוזיקלית. זה היה מאוד שונה בשבילי. גם יש הרבה מאוד נגינה על אקוסטית באלבום ויש הרבה מאוד איפוק כי רציתי לוודא שהפוקוס העיקרי יהיה על הסיפור. האלבום הזה גם נועד להיות הרבה מעבר לאלבום ולייצר חוויה של הופעה חיה עם המופע שהעלנו שיעבירו את הסיפור בעוד דרכים כמו המשחק מחשב שיצא או הספר שבדרך. אז התפקיד שלי כנגן גיטרה היה יותר כמלחין שדואג שמה שיבלוט זה הסיפור.
סוג הכתיבה החדש הזה היה לך קשה או שבא דיי בקלות?
זה בהחלט היה חדש ומאתגר, כי בדרך כלל, או שאני כותב לבד או שכל הלהקה כותבת יחד. אני מג'מג'ם על הגיטרה ועולים לי כל מיני ריפים ורעיונות. פה אני וג'ורדן ישבנו להלחין סיפור. אז פרקנו אותו לפרקים כמו בספר ושאלנו את עצמנו מה קורה פה ואיזה מלודיה אנחנו צריכים שתהיה פה. ואז כתבנו את המוזיקה שתתאים לחלק בסיפור. כך שזה מאוד שונה ממה שאי פעם עשינו. אבל זה היה מאוד כיף העבודה הזאת עם ג'ורדן כי מעולם לא עשינו משהו כזה. אבל זה היה דיי חלק. לי ולג'ורדן יש כימיה מדהימה בעבודה וכתיבה אז זה היה ממש כיף.
אם כבר נגעת בנקודת הכימיה, נראה שלאורך שלושת האלבומים האחרונים, הכימיה ביניכם התחזקה מאוד. לא רק בנגינה שומעים סימביוזה גדולה ביניכם אלא גם מבחינת סאונד. נראה שאתם מחלקים ביניכם את מלוא הטווח ההרמוני וככה הגעתם לסאונד גדול. זה משהו שעבדתם עליו במודע או שזו התפתחות טיבעית משנים של עבודה יחד?
עם כל הציוד שעזרתי לפתח, בין עם המג'סטי או המגבר החדש של מסה בוגי, תמיד היה לי חזון של סאונד בראש שאליו כיוונתי. אז מצד אחד, כן זו היתה עבודה קשה להגיע לסאונד שלנו, אבל גם חלק מזה קרה בצורה אורגנית עם השנים. עניין הסאונד הוא משהו שמאוד מעניין אותי. אני יודע שיש הרבה גיטריסטים שמאוד בעניין של ה TONE של הגיטרה והציוד ויש גם הרבה שזה בכלל לא מעניין אותם. אצלי תמיד היתה תשוקה לכל הנושא הזה.
המופע של ה Astonishing היה מאוד מצליח. גם אנשים שלא אהבו את האלבום אמרו שההופעה היתה מעולה. אבל יחסית קיצרתם את הריצה של המופע. נראה שיכולתם לרוץ איתו עוד לא מעט. במקום התחלתם להריץ את מופע ה 25 לאימג'ז. למה החלפתם?
לקח למעלה משנה להפיק את המופע של האסטונישינג ועבדנו ממש בקירוב עם החברה שהפיקה את החלק החזותי של המופע. ועשינו משהו שונה מאוד מבדרך כלל כשניגנו רק שירים מהאלבום הזה. אז אם היית בא למופע בתקווה לשמוע גם שירים ישנים, זה לא קרה. עשינו את זה כמו מופע אופרה או ברודווי שבאים לראות את המופע המסוים הזה.
אז ניגנו כמה לילות בכל עיר, אבל רק בערים גדולות וזה היה טור מאוד ממוקד בזה. אני לא חושב שיכלנו לעשות את זה לעוד הרבה זמן. יכול להיות שהוא היה צריך להיות אפילו קצר יותר. היה מאוד מאתגר להסתובב עם כל הציוד הנלווה הדרוש להפקה ולוידאו וגם נראה שכיסינו מספיק קהל עם זה. אם הייתי אוהד הייתי בטח אומר לעצמי אחרי שראיתי את המופע שעכשיו הייתי רוצה לראות את המופע הרגיל ולא לחזור לראות את אותו סרט פעמיים.
אז המעבר למופע של אימג'ז היה מאוד הגיוני בשבילנו כי זה אלבום מאוד חשוב לכלכך הרבה מהמעריצים שלנו.
אבל אם להיות כן, זה לא היה אמור להיות כזה טור נרחב. חשבנו שנעשה כמה הופעות ואז נחזור לאולפן לעבוד על האלבום הבא. אבל אז, כמעט כל מפיק ברחבי העולם פנה אלינו וביקש שנביא את המופע. אז הטור נהיה טור עולמי פתאום שגם הולך להמשיך. ולמעשה ההופעה בישראל היא האחרונה בשלב הבא של הטור.
אתם משלבים בהופעה שירים מהאלבום האחרון?
בחלק הראשון של המופע יש מיקס של שירים מתקופות שונות. הכנסנו לחלק הזה כנה שירים מאסטונישינג כדי שאנשים שלא מכירים את האלבום יוכלו קצת לחוות אותו. החלק השני של המופע מנגנים את אימג'ז במלואו.
ממה שאני שומע פה, יש התרגשות רבה מהמעריצים בארץ מהמופע הזה.
אנחנו יודעים שזה אלבום מיוחד למעריצים ואנחנו רוצים לחגוג אותו איתכם. וזה למעשה מופע שממש לנו לעשות אותו ואני שמח שכולם גם נהנים ממנו.
באלבומים האחרונים הלכתם יותר רחוק עם החלק הפרוגרסיבי במוזיקה שלכם. אתה חושב שההגעה של מייק מנג'יני, עם היכולות הפנומנליות שלו, היתה חלק מזה?
מייק הוא מתופף שלא יאמן. זה מטורף כמה הוא טוב, הוא כמעט על אנושי והוא באמת פשוט יכול לעשות כל דבר. אז לא משנה באיזה כיוון אנחנו מחליטים ללכת, הוא יכול לעשות את זה. הכיוון בדרך כלל יקבע לפי המטרה של אותו סשן כתיבה ולאן אנחנו רוצים להגיע אבל איתו באמת השמיים הם הגבול.
והכיוון של האלבום הבא ישאר בתחום הרך והמלודי או שאתה כבר מתגעגע קצת למטאל קשוח?
האלבום הבא יהיה יותר כמו מה שבדרך כלל היית מצפה מאלבום רגיל של דרים ת'יאטר. אנחנו לא נמשיך את הכיוון של האסטונישינג כי זה היה מאוד ספציפי בשביל אותו סיפור. ועכשיו הלהקה מרגישה שעכשיו שעשינו את הפרויקט הענק ההוא, שלקח כלכך הרבה שנים לעשות, בואו ניקח נשימה ארוכה ונחזור לפרוג הכבד הזה שאנחנו עושים. וזה גם יהיה כיף לעשות. יש איזו התרגשות מחודשת בלהקה בקשר לאלבום הבא שיהיה כבד פרוגי ומלודי וכל הדברים שאנחנו אוהבים לעשות. אז הפעם בלי התזמורות והמקהלות הגדולות.
הזכרת כמה פעמים שאתה רוצה להתחיל לנסות גיטרות 8 מיתרים. יש סיכוי שנשמע את זה קצת באלבום הבא?
זה תלוי אם תהיה לי גיטרה מוכנה עד אז. מיוזיק מן ואני התחלנו לעבוד על הדיזיין לאחת כזו, אבל עוד לא התחלנו לבנות אותה. אז תלוי, אם תהיה לי אחת כזו, אני בהחלט אשתמש בה באלבום החדש. אבל אני עדיין לא יודע אם זה יקרה.
הגיטרה תהיה מבוססת על סדרת ה JP או המג'סטי?
היא תהיה מבוססת על המג'סטי.
חוץ מזה, מגיעות לך ברכות. אם אני לא טועה אתה האומן הראשון של מסה בוגי שמקבל דגם חתימה משלו.
נכון! זה משהו שהוא באמת התגשמות חלום בשבילי. אני מנגן על מגברי מסה בוגי כל החיים. בכל אלבום דרים ת'יאטר, בליקוויד טנשן, באלבום סולו שלי, בכולם יש מגבר בוגי בפנים. אני כזה מעריץ שלהם ואני קרוב לאנשי מסה כבר כלכך הרבה שנים שמגבר בוגי עם השם שלי עליו זה סוריאליסטי ומדהים אותי. וזה שרנדל סמית' בנה ועיצב אותו ושהוא יצא מעל לכל הציפיות שהיו לי. וזה שהוא כלכך טוב אז זה בכלל הופך את כל העניין למיוחד עוד יותר.
וכמו שהזכרתי, בגלל שאני כלכך בעניין של רדיפה אחרי הטון המושלם ולכבוש את כל נושא הסאונד בכלל, אז ההזדמנות להיות מעורב בבנייה של מגבר בוגי היא מדהימה בשבילה. וזה כבוד גדול והמגבר מפלצתי, אז אני מאוד גאה בזה.
יש תוכניות לאלבום המשך ל Suspended Animation? עבר הרבה זמן מאז האלבום סולו שלך.
יש תוכניות. ואני מרגיש נורא, כי אנשים כל הזמן שואלים אותי על זה ואני תמיד אומר שאני פשוט צריך למצוא את הזמן להשקיע בזה כי הייתי דיי עסוק ומאוד קשה לי להתנתק. אבל כבר יש לי חבילה של דברים שכתובים בשביל זה וזה משהו שאני מתכוון לעשות. אני רק מקווה שבחינת זמן אוכל לעשות את זה בהקדם האפשרי.
השמועה אומרת שלהופעה בישראל מתוכננת הופעה ארוכה ומרגשת. מה אתה מתכננים בשבילנו?
זאת באמת הופעה ארוכה. כמו שהזכרתי קודם, אנחנו נחלק אותה לשניים. החלק הראשון מיקס של שרים מאלבומים שונים, והחלק השני יהיה אימג'ז בשלמותו. וזה נחמד, כי אנחנו לפעמים עוצרים בין השירים ומספרים סיפורים מהתקופה הזאת לפני 25 שנה. בנוסף יש הדרן מרגש וזה היה בערך 3 שעות.
ונפרד באיזה מסר למעריצים הרבים שלך בישראל?
אתה יודע, הפעם הראשונה שבאנו לנגן בישראל היתה כזו חויה נהדרת. וכשחזרנו השניה היתה לא פחות טובה. אז אנחנו ממש מחכים להופעה הזאת, וזאת גם ההופעה האחרונה של החלק הזה בטור ואחרי זה. והאנשים תמיד היו כלכך נחמדים אלינו והמזג אויר נהדר ממה ואנחנו ממש אוהבים לנגן בישראל. אז אנחנו מחכים לזה ויהיה מעולה.