Hibria – גולגלות של פאוור מטאל

מרואיין: Abel Camargo, גיטריסט להקת Hibria

במדינות מסוימות המטאל המלודי מעולם לא מתחדש, וברזיל היא בהחלט אחת המובילות בתחום, למרות שרובנו מכירים את ענקיות הז'אנר Angra או Sepultura, במהלך השנים צמחו שם להקות מעולות שלא זכו ליותר מידי הכרה מחוץ למדינה – להקות כמו Viper, Dr. Sin, ולאחרונה גם Hibria. להקת הפאוור מטאל המלודית הנ"ל היא דוגמא לכל מה שטוב בז'אנר – כבדות ואגרסיה לצד מלודיות חזקות, יכולת נגינה מרשימה וסולן עם קול מלודי חזק שלא מוותר על ביצים מטאליות רציניות. בעקבות הוצאת אלבומה השני של הלהקה, The Skull Collectors, ישבנו לדבר עם הגיטריסט Abel Camargo על פאוור מטאל, ברזיל והלהקה שלו.

שלום Abel! תודה על הראיון! הייתי רוצה להתחיל בהתפתחויות העדכניות בנוגע ללהקה, עכשיו כשאלבומכם החדש, The Skull Collectors, יצא לאור, מה הלהקה עושה בימים אלו?

שלום, אלון! ראשית, תודה על תמיכתך ועל ההזדמנות לפנות לקוראיך! ובכן, היה לנו סיבוב הופעות נפלא באסיה (יפן, טייוואן, הונג קונג ודרום קוריאה) וקנדה, מחוף לחוף, במאי \ יוני האחרונים, וזו הייתה חוויה נהדרת. התמיכה שקיבלנו בכל המדינות הייתה עצומה. כשיכולנו לדבר עם הדבאנגרים פנים אל פנים, הצלחנו להבין כמה הם באמת אוהבים את Hibria! מלבד סיבוב ההופעות "Collecting Skull Tour", לאחרונה התחלנו להקליט את האלבום הבא שלנו, ואני מעז לומר שהוא הולך להיות הרבה יותר כבד ואגרסיבי מהאלבומים שקדמו לו.

בוא נדבר על האלבום, מדוע נבחר לו השם The Skull Collectors ומה הקונספט מאחוריו?

הרעיון הגיע מהחיים שחיינו עד כה, כאנשים וכמוזיקאים. אנחנו פשוט מדברים על מה שאנחנו רואים בחיי היום-יום שלנו. האלבום עוסק בשנאה ונקמה, ומבוסס על "Tiger Punch" (שיר), מחשבות, וזכרונות. הוא מייצג אנשים שלא מסוגלים לצעוד לאחור או להמשיך הלאה כשהם מתמודדים עם משהו רע בחיים. לכן, אני מניח שהשם The Skull Collectors מייצג היטב את הרעיון לעיל.

אני יודע שעבדתם עם Piet Sielck על האלבום האחרון, וש-Achim Kohler דאג לסאונד הפעם, כמה אתם מרוצים מהסאונד של האלבום הנוכחי בהשוואה לאלבום הראשון?

Achim עשה עבודה מעולה. הייתה לנו תפישה שונה לגבי האלבום החדש, לכן חשבנו שיהיה טוב יותר לעבוד עם בחור אחר. אתה יודע, בעל מאפיינים שונים, ול-Achim היה מה שחיפשנו. הוא עבד בעבר עם להקות ממגוון סגנונות, וזה הכשיר אותו להיות האדם הנכון לעשות את המיקס \ מאסטר לאלבום.

יש תחושה מסויימת של הלהקות שהוא הפיק בעבר, כמו Primal Fear ו-Sinner, האם הרגשתם שקיימים קווי דמיון?

למען האמת, לא הרגשנו, למרות שאנשים יכולים לטעון ההפך [צוחק]…

אני מוכרח להודות שלא שמעתי עליכם לפני יציאת האלבום החדש, אבל הייתי די הלום-יראה כשנוכחתי כמה טוב כתוב ומבוצע החומר שלכם, אתם בהחלט נשמעים כמו להקה בעלת 10 אלבום בעברה, איפה ניגנתם לפני הקמת Hibria?

וואו! תודה רבה! בסך הכל ניגנו עם חברים מהעיירה שלנו, פורטו אלגרה. אתה יודע, בשביל הכיף. Hibria היא הלהקה המקצועית היחידה שאי פעם הייתה לנו.

לרוב הלהקות יש לפחות "חוליה חלשה" אחת בשורותיהן, אך נדמה שאתם סוג של סופר-גרופ – לפחות מנקודת המבט של רמת הנגינה, איך בחרתם את המוזיקאים לקבוצה? האם הכרתם אחד את השני לפני כן? דרך אודישנים?

אין לי מילים… ובכן, הקמנו את הלהקה בימי התיכון. מרקו ואני הוצגנו זה לזה על ידי מתופף שהכרנו במשותף, והתחלנו לנגן יחד, לפני הקמתה של Hibria. דייגו היה היחיד לו ערכנו אודישן. הוא היה חבר של המתופף הקודם שלנו. את לורי פגשנו בהופעה. הוא ניגן עם להקה אחרת, אבל שתי הלהקות ניגנו יחד בפסטיבל. לאחר שהסולן הקודם שלנו עזב, התקשרנו אליו. המתופף שלנו, אדוארדו, היה האחרון להצטרף ללהקה. הוא היה טכנאי התופים של המתופף הקודם שלנו.

מה ההשפעות הגדולות ביותר על Hibria שתרמו ליצירת המטאל המלודי שאתם מנגנים?

אנחנו מקשיבים לסוגים שונים של להקות. בימים אלו אנחנו מקשיבים להרבה להקות כבדות יותר, בנוסף על להקות הארד-רוק. ניתן לומר שההשפעות הגדולות ביותר עלינו היו: Metallica, Iron Maiden, Judas Priest, Black Sabbath, Dream Theatr, Racer X, Soilwork, Nevermore, Arch Enemy, ועוד…

נדמה שברזיל היא בית לחלק מהגיטריסטים הטובים ביותר ולרוע המזל, הפחות מוכרים, במטאל. אם ניקח לדוגמה את שני הגיטריסטים של Angra, ואת Edu Ardanu מ-Dr. Sin, אתה ודייגו בהחלט עומדים בסטנדרטים – איך הגעתם לרמת הנגינה שלכם, ואילו גיטריסטים, ברזילאים ואחרים, השפיעו עליכם יותר מכל?

לחיים! זה נכון. ברזיל היא בית להרבה גיטריסטים נפלאים, לא רק אלו שהזכרת, אלא רבים נוספים. לדייגו ולי היו כמה מורים נהדרים, בנוסף להרבה למידה עצמית, ועזרה הדדית על מנת לסייע אחד לשני להשתפר. ההשפעות הגדולות ביותר שלנו הן: Steve Vai, Joe Satriani, Marty Friedman, Paul Gilbert, Victor Smolski, John Petrucci, Eduardo Ardanuy, Zakk Wylde, Chris Impellitteri, Greg Howe, Tony McAlpine, Michael Romeo, Alexi Laiho, Jeff Loomis, Ritchie Kotzen, Tom Morello, Shawn Lane, Steve Stevens, Mattias "IA" Eklundh, Arkady Starodoub, ועוד…

אני מבין שאתם מתכננים להופיע במספר מקומות מחוץ לברזיל, מה הולכים להיות המקומות האלו?

ניגנו ביפן, טייוואן, הונג קונג, דרום קוריאה, וקנדה.

שוב, נדיר למדי שלהקה שהוציאה שני אלבום בלבד תצא לסיבובי הופעות כאלו ותזכה להצלחה ביפן הרחוקה, למה אתם מייחסים זאת במקרה שלכם?

כן, זה נכון. ובכן, לפני זמן רב באירופה, כשערכנו את סיבוב ההופעות הראשון שלנו בחו"ל, בחור אחד אמר לנו את הדבר הבא: "תישארו יחד לא משנה מה", והקשבנו לו. אני מתכוון, הרבה להקות טובות מתפרקות בגלל "מלחמות-אגו". אנחנו מנסים לשמור את זה רחוק מהלהקה, ולנגן את המוזיקה שאנחנו אוהבים.

אני יודע שבברזיל המטאל תמיד היה גדול, עם כמה מההופעות הגדולות ביותר בסביבה, מה המצב שם היום? האם המטאל גדול כמו שהיה?

עדיין יש לנו כמה הופעות טובות בסביבה, אבל המצב היה טוב יותר… יש הרבה מעריצי מטאל בברזיל, להקות מעולות, אבל לצערנו, אין הרבה תמיכה ממפיקים מקומיים.

לסיום, מה הלאה? מה התוכניות שלכם לשנה הקרובה? אתם חושבים על פסטיבלים מסוימים?

אנחנו רוצים לערוך סיבוב הופעות בברזיל השנה, ומקווים להופיע מחוץ לה שוב בשנה הבאה. פעם נוספת, תודה רבה על תמיכתך ועל הראיון! לחיים מברזיל!