Immaterial – דת' חייתי ישראלי

מרואיינים: חברי להקת Immaterial

דוגמא מוכחת לכך שעבודה קשה משתלמת היא להקת הדת' מטאל המלודי Immaterial. במקור מרחובות והסביבה, הצליחה הלהקה שקמה ב-2005 להקליט חומרי דמו, להפיץ אותם לכל עבר, להיכנס לאולפן ולסיים להקליט EP ראשון, בשם The Beast Remembers. כעת, שלב אחד לפני ש-Immaterial מוסיפה את הנדבך הנוסף לתוצרים ישראלים מכובדים לצד Phantom Pain ו-The Fading, הלהקה סוללת את דרכה לא מעט גם במילים. תפסנו את כלל חברי הלהקה – יובל "גולי" גרטי (שירה), גיא לילוף ושי משעלי (גיטרות), מאור פישר (תופים) וחזי מנשה (בס) – לדיבור צפוף על העבר, העתיד וההווה, ומעבר לכפכפים שהועפו לשמע המילים "פתח תקווה" שלא במקום, הלהקה הייתה פורייה מוזיקלית כמו היא יודעת להבהיר את העניין.

שלום לכם Immaterial. אתם פעילים בסצינה המקומית שלנו זה זמן רב, מתי נזכה לראות את ה-EP המדובר עוד משנה שעברה, The Beast Remembers?
פישר: כשנסיים!

גולי: [מגחך]… ועכשיו ברצינות – אנחנו מצפים בכליון עיניים לשחרר את ה-EP, צעד שאנחנו מתכננים לסיים בחודשים הקרובים.

מדוע לקרוא ל-EP בשם "The Beast Remembers"?
גולי: כל האלבום עוסק למעשה בדרכים שבהן האדם הממוצע מתמודד עם סביבתו, למעט השיר "Tide Of The Empire". בין אם זה במאבק מתמיד עם מוסכמות חברתית, צביעות שמקורה בתקינות פוליטית והרצון הקולקטיבי להיות תמיד צדקן ונאור. כשהתלבטנו לגבי שמות ל-EP, רצינו משהו בנוסח "החיה שבפנים", מי שעומד מאחורי העמדת הפנים. אבל הרעיון כשלעצמו נראה נדוש, והמימוש במיוחד. אז החלטנו לממש את מוטיב הזמן, אם החיה עדיין בפנים, היא זוכרת מה היית לפני מה שאתה היום, והיא ממתינה לשעת כושר. הקונספט עצמו בא לידי ביטוי בשיר "Manipulating Bloodline" שבעצם מתמצת את כל האלבום.

איך עבר תהליך ההקלטות, בהרחבה בבקשה?
גיא: התחלת התהליך הייתה לגבש את רשימת השירים ל-EP, לאחר מכן הצטלבו דרכינו עם עמית אלה (Vipress) ונכנסנו להקליט Sourceים לדיסק. בתקופה שנכנסנו להקליט, היינו בדיוק במהלכם של שינויי הרכב וחיפוש בסיסט חדש. למזלנו, אלעד מנור (Acropolis, The Fading) התגייס לעזרתנו והקליט את הליינים הנחוצים. זאת היתה חוויה מאוד קשה אך עם זאת מאוד מהנה ומלמדת, גם אם זה אמר לשבת שעות על מיקסים, הקלטות וכל מה שמסביב בכדי להביא לכם את התוצאה הטובה ביותר שאפשרית בסיטואציה ובאמצעים שהיו לנו, שכללו את עזיבתו הפתאומית של גיטריסט הלהקה אוון ברודר במהלך ההקלטות.

ההרכב ידע שינויים רבים, ולמעשה אם נביט אחורה כארבע שנים, נזכור רק את יובל 'גולי' גרטי (שירה, לשעבר גם בס) ואת מאור פישר (תופים) מההרכב המקורי. מדוע הליין-אפ התחלף פעמים כה רבות?
גולי: קצת היסטוריה למען אלה שלא זוכרים, Immaterial קמה (בצורה רשמית לפחות) בשנת 2005 כשעל הגיטרות היו אוון ברודר ויונתן (ג'ונאס) פארן, על התופים מאור פישר, ועל בס ושירה אני. בסוף שנת 2006, אחרי שנה וחצי מהנה במיוחד של פעילות, יונתן נאלץ לוותר על מעורבתו בלהקה לטובת שירותו הקרבי בצה"ל, שגזל את מירב זמנו.

פישר: לאחר עזיבתו של יונתן, החלטתי להציע את עמדת הגיטריסט לחברי הוותיק גיא. לאחר שעתיים של חזרה לא היה לנו ספק שמצאנו את האיש המתאים להשלים את ההרכב.

גיא: תודה, מותק.

גולי: לאחר 3 הופעות בהרכב הנוכחי ולא מעט מחשבה בנושא, החלטתי שלטובת הלהקה יהיה עדיף להתרכז בשירה ולמצוא בסיסט שימלא את העמדה החסרה. במהלך החיפושים עבדנו תקופה של כחצי שנה עם שגב אוזלבו שנאלץ לעזוב מסיבות שיהיו ודאי מוכרות לכם.

גיא: באמצע שנת 2008 במהלך ההקלטות ל-EP שלנו, אוון החליט לעזוב את ההרכב לאחר 3 שנים של שיתוף פעולה פורה מסיבות שונות. מיד עם עזיבתו של אוון, שי משעלי וחזי מנשה הצטרפו אלינו וכך נבנה ההרכב המוצלח ביותר של Immaterial מאז הקמת הלהקה.

האם ניתן לומר שאופי הלהקה השתנה בעקבות החילופים הרבים בליין-אפ? מעבר לניסיון ולהתמקצעות, מה מבדיל אתכם מ-Immaterial של 2005?
פישר: בפירוש כן, בגלל הדברים שעברנו במהלך השנים האחרונות. האנשים התבגרו, החומר התבגר, ואנחנו מרגישים הרבה יותר בתור משפחה והאווירה ב-Immaterial של 2009 מצויינת.

הספקתם כבר להופיע על כמה במות נכבדות בארץ, ואתם ידועים בתור חיות הופעה לא קטנות. איפה עוד תרצו להופיע במסגרת במות ישראל, ועם אילו הרכבים?
שי: בעקרון אנחנו מאמינים בלדפוק ת'ראש בין אם זה מול 20 אנשים ובין אם זה מול 2000 אנשים

חזי: רוצים להופיע באצטדיון האורווה בפתח תקווה! אלופה!!!

גולי: מה אתה משחק אותה… שמנו לכם 2:0 במשחק האחרון…

פישר: אנחנו תמיד שמחים להופיע עם להקות חדשות וותיקות כאחד, כל הופעה והיכרות עם האנשים היא חוויה כיפית ומהנה בטירוף.

במוזיקה שלכם, שאותה נגדיר בקלות כדת' מטאל מלודי, יש השפעות רבות מאבות המזון בז'אנר. האם אתם רואים גם השפעות של להקות אחרות מלבד Death ו-In Flames למשל במוזיקה שלכם?
גולי: אייל גולן… טוב, עכשיו ברצינות. מבחינה מוזיקלית אנחנו מושפעים מהמון להקות אבל דווקא מתאמצים להביא כל אחד את הטאץ' והמחשבה האישית לתהליך הכתיבה. בין אם זה להקות מהדת' המלודי, דוגמאת Children Of Bodom או Dark Tranquillity, להקות יותר אולדסקול כמו Iron Maiden ו-Testament ועד הלהקות המודרניות יותר כמו Mercenary ו-Arch Enemy. חוץ מזה אנחנו נהנים מאוד לשלב מוטיבים שהם לא מעולם המטאל, ומי שהיה בהופעות האחרונות שלנו יוכל להבין למה אני מתכוון [צוחק]…

מה מייחד אתכם לעומת להקות דת' מטאל מלודי אחרות מהארץ ומהעולם?
פישר: יש לשי גיטרת ג'קסון עם ציור של דרקון שבמקרה גם מקועקע לו היד.

גולי: אני חושב שלצערי הרב אין מספיק להקות מלודת' פעילות בארץ בשביל ששתי להקות יחזרו על אותם המוטיבים, אז בעצם יש לכל להקה את האופציה להמציא את עצמה בדרכה שלה. ומשאר הלהקות בעולם? אנחנו בארץ, זה כבר די שונה, לא?

מה דעתכם על כל הגל החדש של המטאל, כולל המטאלקור, הגרוב-מטאל ושאר אחיו החורגים. האם זה טוב או רע ליהודים?
פישר: בארץ זה טרנד, כל פעם יש סגנון שונה. בשנות ה-90' הבלאק והת'ראש מטאל שלטו בסצנה אחד אחרי השני, בתחילות שנות ה-2000 התחיל גל רציני של ברוטאל \ דת' ובשנים האחרונות ההארדקור נכנס חזק מאוד לסצנה. אך אם נסתמך על ההיסטוריה, סביר להניח שגם הגל הזה יעבור.

יחסית ללהקה שלא שחררה מעולם הוצאה רשמית גשמית, השיר שלכם "Inhaled" הפך למדבק למדי ובמהירות רבה מאד, כשיצא לפני כמה שנים. למה אתם זוקפים את הנקודה שהוא כבש לבבות רבים של מטאליסטים צעירים בישראל?
גולי: "Inhaled" הוא שיר מאוד קליט, קליל לשמיעה ולא עמוס מדי. הוא זכה להשמעות ברדיו הישראלי בתוכניות מטאל שונות, וגם בתחנות רדיו שונות באירופה ובעולם. אני חושב שגם זה וגם יחסי ציבור נכונים היו מה שזרקו אותו קדימה הכי הרבה, למשל בפסטיבל Wacken Open Air 2006 הגרמני חילקתי את הסינגל לכמה חברים גרמנים וקנדים וביקשתי מהם להפיץ את השיר באינטרנט, לחברים שלהם ועד מהרה הוא רץ קבוע בכמה סטרימים באתרים שונים.

האם אחרי זמן כה רב אתם רואים את עצמכם כבר במתרס הלהקות הבוגרות בארץ, או שאתם מתייחסים לעצמכם עדיין בתור "ההבטחה שתתממש בקרוב במטאל הישראלי"?
גיא: כבר עברנו את השלב של להקה צעירה או מתחילה, אבל אנחנו עדיין מרגישים שיש לנו המון לאן להתקדם ומה לתת. אנחנו רחוקים מהשיא שלנו, ונמשיך לדחוף הלאה…

מה אודות תוכניות לאחר הוצאת ה-EP? מתי אלבום בכורה מלא, ומה התוכניות לגביו?
שי: אנחנו מאמינים שזה יגיע, ואז בהחלט נממש את הלקחים שלמדנו מהעבודה על ה-EP העכשווי. בדיסק הזה תהיו צפויים לשמוע הרבה יותר השפעות שונות ומגוונות שנובעות בחלקן מהתבגרות הלהקה ובחלקן מההצטרפות שלי ושל חזי להרכב. אנחנו מצפים לדיסק שישנה את כל מה שחשבתם על אימטריאל עד היום.

גולי: חלק מהשירים שיכללו בו אתם יכולים לשמוע בהופעות שלנו, כמו "Bridge Of Silence", "Agenda" ו-"My Wall Of Transparency".

מה הוא הזיכרון הכי מוצלח שלכם מהופעה עד כה?
שי: בהופעה בירושלים, בשיר האחרון בהופעה ("Bridge Of Silence"), פתאום נפל לי המפרט באמצע השיר ושכחתי לשים מפרט גיבוי כרגיל. מצאתי את עצמי רץ (כמו מניאק!) ומכה את חזי בצעקות "תן לי את המפרט שלך!!", לקח לו קצת זמן להבין מה אני רוצה ממנו… אתם יודעים, פתח-תקווה… בסוף הכל הסתדר…

חזי: בהופעה האחרונה שלנו בבארבי כפ"ס, באמצע ההופעה גולי פתאום התחיל לחנוק אותי בלי שום קשר לכלום, והתחיל לגרור אותי על הבמה עד שכמעט נפלתי משם… סעמק עם הרחובותי הזה…

פישר: בפסטיכסאח 2007 בצוללת הצהובה בירושלים אני ודור מ-Phantom Pain התחלנו בחצי מההופעה לעשות פרצופים מלוכלכים \ מטונפים אחד לשני וגרמנו אחד לשני להתפקע מצחוק, מה לעשות – זה מה שקורה ששמים שני גברים מסוקסים בחדר אחד…

גיא: בהופעה הראשונה שלי עם Immaterial, היה לי נורא כיף פתאום להבין כמה אני מחובר לישות הזאת שנקראת "Immaterial", לחברים הפועלים בה ולמוזיקה שאנחנו עושים. זה סוג כיף שעד היום אני מרגיש בכל הופעה ואירוע חשוב של הלהקה.

גולי: באחת ההופעות היותר מוקדמות שלנו, הופענו במועדון "המוסד" מול קהל דיי מכובד של חבר'ה צעירים וניגנו את השיר "Inhaled". פתאום מצאתי את עצמי מול קהל ילדים ששר איתי יחד את המילים של השיר, מילה במילה. זה ריגש אותי מאוד.

האם יש משהו שאתם מעדיפים לשכוח שקשור ללהקה? אנא חשפו אותו לעיני כול.
גולי: אין דבר כזה להקה שלא עושה טעויות בכל מיני נושאים. אנחנו עשינו בארבע שנות פעילות לא מעט טעויות, שהיינו רוצים לשכוח. אבל מדברים כאלה אתה לומד. לפעמים היו אלה מחלוקות אישיות שלא נפתרו תמיד יפה, או החלטות שגויות במהלך פעילותנו כלהקה מופיעה, אבל שוב, מדברים כאלה רק לומדים, גם אם בצורה פחות סימפטית. השורה התחתונה: אנחנו שמחים שהטעויות האלה נעשו והן נחלת העבר ושהלקחים הופקו במלואם.

מי הן הלהקות שלדעתכם הכי מגיעה להן חשיפה תקשורתית במטאל הישראלי, מלבד Immaterial כמובן? אנא אתגרו אותנו ונקבו בשמות שאנחנו לא באמת מכירים.
גולי: Inferno היא להקה מאוד מוצלחת שהיה לנו העונג לחלוק איתה כמה וכמה במות. הם מאוד מאוד מקוריים ומקצועיים במה שהם עושים והסולן שלהם אלון הוא אחד האנשים הטובים ביותר בסצנה. אני גם מאוד אוהב את החומר של GodWrath ומבחינתי למיכל יש איכויות שירה ונוכחות בימתית שאין להרבה סולנים ותיקים ממנה.

חזי: אני מאוד אוהב את החבר'ה מ-Blasphemy שעושים חומר מאוד מקורי ומיוחד ומגיע להם באמת המון פרגון והמון במה והופעות בארץ לדעתי, אני גם מת על החבר'ה מ-Corege שמגיע להם הרבה יותר הכרה ממה שיש להם, אני מאוד מצפה ל-EP הקרוב שלהם…

פישר: בכללי אני חושב שמגיע לכולם הערכה אם הם עובדים קשה, ושיהיה בהצלחה לכל הלהקות העולות בארץ. יותר ספציפית, אני חושב שהחבר'ה מהפרצופים תותחים רציניים ויש להם מוזיקה מעולה.

שי: אני ממש ממש אוהב את החומר של MIA, הם חבר'ה מקצועיים ופרפורמרים אדירים ברמות שהארץ בקושי הכירה בשנים האחרונות. מגיעה להם הצלחה ענקית שאני מקווה שהם יקבלו בין אם בארץ ובין אם בחו"ל. אני גם רוצה לציין לטובה את Smoky Lake שהיא אחת הלהקות היותר מגניבות שיצא לנו להופיע לצידה – החבר'ה האלה שרוטים ברמות כבדות!

האם לדעתכם קהילת המטאל המקומית בפריחה או בהתדרדרות נכון לשנים 2008-2009? במה זה מתבטא?
גולי: מבחינתי, כל מצב של התקדמות הוא בגדר פריחה. והנה, בשנים האחרונות אתם רק רואים יותר ויותר להקות ויותר פעילות בסצינת המטאל בארץ. עוד אלבומים, עוד הופעות, עוד קהל, עוד מודעות – יותר תוכניות רדיו ועיתונים מקומיים שמתעניינים ויותר הכרה בסצינה. ותכל'ס, אי אפשר לדבר על הגדילה של הסצנה בלי להזכיר את החבר'ה במגזין Rockpoint שעושים פשוט עבודת קודש שלא נראתה מאז ימי Metal Hammer.

חזי: אני באמת מחזק את גולי בקטע הזה, גם רואים גדילה בנוכחות של אנשים אפילו בימים לא ימים ושעות לא שעות (אמצע השבוע, בכל מיני חורים).

אתם נכנסתם להקליט את ה-EP לפני חודשים רבים, וכמדומני – ותקנו אותי אם אני טועה – כבר חלפה שנה מאז שנכנסתם לאולפן. מדוע אנחנו עוד לא קיבלנו מוצר מוגמר?
גיא: כל להקה בסצנה וגם מחוץ לסצנה יודעת כמה בעיות יש בהפקה והקלטה של דיסק, בין אם זה EP או דיסק מלא. היו המון מכשולים בדרך למטרה הזו, בין אם זה חוסר זמן של חברי הלהקה וסיבות שונות שלא בשליטתנו. אנחנו מאמינים שההמתנה תשתלם ושהתוצאה שתקבלו תהיה שווה את הזמן הארוך שחיכיתם.

האם אתם שלמים עם התוצרים המוזיקלים, משירים ששוחררו לעמוד ה-MySpace של הלהקה ועד ה-EP ההולך ובא? הייתם משנים דבר מה?
שי: אנחנו מאוד גאים בדרך שבה הלכנו ואנחו מאמינים שכל תוצר שאנו מפיקים זה עוד אבן קטנה בדרך שלנו לפסגה, אנחנו מאמינים שעם כל פעם שאנחנו עובדים אנחנו משתפרים בעשרות מונים.

גולי: ללא ספק, אנחנו מאמינים בדרך שלנו ב-100%!

מה הוא החלום הגדול, אך הריאלי, שלכם בתור להקה? איפה אתם רוצים לראות את עצמכם בעוד 5 שנים?
גולי ופישר: אנחנו מקווים להמשיך ולהתפתח בתוך הארץ, וכמובן להביא את Immaterial מחוץ לגבולות ישראל ולהופיע בפסטיבלים והופעות שונות. אנחנו מקווים שהשם Immaterial יהיה שגור בפיהם של מטאליסטים רבים, אבל הכי חשוב אנחנו מקווים ומאמינים שאנחנו נאהב את זה כמו שאנחנו אוהבים היום ואפילו יותר.

משהו מסוים שתרצו לומר לקוראים שלנו שלא נאמר עד כה?
כל הלהקה: אנחנו מאוד רוצים להודות לכל החבר'ה שלנו שבלעדיהם אין לנו מושג איך היינו מגיעים לאיפה שאנחנו היום, ובתכל'ס, גם היה פחות כיף… תודה עצומה לשאליבו, אלירן דופין, גיא מגן, אלון שאול, עופר קורן, טל צבר, אלעד מנור, שקד פורמן, איתי ניב, נועם שמש, משה זגה ועוד כל כך הרבה אנשים שאם נתחיל לכתוב אנחנו בחיים לא נסיים פה… הראיון היה תענוג, תודה רבה לך על הזמן.