Killswitch Engage – אור יום גווע

מרואין: Howard Jones, סולן להקת Killswitch Engage

Killswitch Engage היא ככל הנראה להקת המטאלקור הגדולה ביותר בעולם כיום, ומסיבות טובות. הלהקה מכרה למעלה ממיליון עותקים מאלבומיה בארה"ב בלבד, וידה עוד נטויה. לאחר שסולן הלהקה הראשון Jesse Leach עזב כתוצאה מדיכאון שממנו סבל, היו שהספידו את ההרכב, אך זה הפתיע ושכר את שירותיו של Howard Jones, ככל הנראה סולן המטאל האפרו-אמריקאי הידוע ביותר כיום, שלא רק שהשתווה לקודמו, אלא לדעת רבים גם התעלה עליו. יום אחד, קיבלתי ממנו שיחת טלפון שהתגלגלה לענייני Iron Maiden, גזענות וגם הלהקה שלו, כל זאת בליווי צניעות מרשימה.

שלום הווארד, איך אתה מרגיש היום?

אני מרגיש בסדר גמור… [נאנח]

אתה נשמע קצת עייף, מה השעה אצלך שם?

צהריים מוקדמים, אתה יודע.

אם אתה חי את החיים הטובים, זה אומר שרק עכשיו קמת.

ממש לא, קמתי לפני שש שעות בערך. אין לי מנוחה, גם לא כשאני בבית.

זה עדיף מאשר חוסר המנוחה הבלתי פוסק בסיבובי ההופעות, לא?

אין לך מושג! סיבוב ההופעות האחרון שלנו ארך חודשיים!! חודשיים שלמים של לחיות עם המזוודות, לעבור ממקום למקום, וככה להמשיך. אני רק אומר תודה שאני בבית סוף כל סוף.

אתה גורם לזה להישמע כמו דבר רע כמעט…

זה ממש לא דבר רע! אלו פשוט החיים. יש לזה יתרונות נהדרים, וגם חסרונות, מן הסתם.

אני אקח את המילה שלך בזה, אין מטאליסט עם הרכב שלא מחכה ליום שבו החיים שלו ישתנו לכאלה, כמו החיים שלך. לחיות עם מזוודה? לגור באוטובוס? לקרוע את כל ימיך בהרכב מול במות מאזינים להוטים להופעה טובה? Where do I sign up?

[צוחק] יש בזה הרבה אמת, אתה צודק. לפני שהצטרפתי ל-Killswitch Engage הייתי הסולן של Blood Has Been Shed במשרה מלאה. חיממנו את Killswitch Engage בהופעה ב-2001, ופשוט אמרתי לעצמי "הנה להקה שאני רוצה להתחיל לחיות כמוה". זה פשוט משהו בריא.

כיום, כשאתה כבר חלק מההרכב 5 שנים, האם יש מקום להשוואה ש-Killswitch Engage הם ה-Iron Maiden של המטאלקור המודרני?

מכל הלהקות, דווקא Iron Maiden? איך הגעת להשוואה הזאת?

שמע, זה לא רק אני. 4 אלבומים מוצלחים, ששלושת האחרונים היוו אבן דרך בעיצוב הז'אנר שלכם, ובל נשכח שהסולן המקורי של ההרכב עזב אחרי שני אלבומים – ולמרות שהיה לו קול גדול מהחיים, הצליחו למלא את החלל הריק עם מישהו לא פחות מוצלח, וכנראה אף הרבה יותר. תוסיף לזה את המלודיות, את ההמנונים, ואת עדות המעריצים, ויש לך את גרסת המטאלקור של Iron Maiden.

שמע, אני מסרב להיות מושווה ל-Iron Maiden. מבחינתי זה בגדר חילול קודש. אתה שומע את המילים שלך, בן-אדם? אלה IRON MAIDEN! אתה מדבר, בסה"כ, עם הסולן של Killswitch Engage… איך אפשר להשוות בכלל?

טוב, אפשר להתחיל את ההשוואה עם הביצוע שלכם ל-"Holy Diver" של Dio.

ידעתי שתגיד את זה! או כמה ידעתי שזה הולך לבוא! הביצוע הוא ללא ספק האינטרפטציה שלנו לשיר. החלטנו להשתעשע, לקחנו את הקלאסיקה הזאת ונתנו לה את ה-Edge שלנו, מקסימום אישיות עם מקסימום ריספקט ליצירה המקורית של דיו. דיו הוא סולן ענק לדעתי, בין ההשפעות הכי גדולות עלי, גם הוא – וגם ברוס דיקינסון. אבל זוהי גם הנקודה. אנחנו הצאצאים של הצאצאים של הצאצאים של Iron Maiden לא רק מבחינת הגיל, אלא ממש מבחינת יחוס ויוקרה. אין מקום להשוואה, גם לא במעמד בז'אנר שלנו – אם תרצה לקרוא לו מטאלקור.

ובכל זאת, אתם סוג של חוד-החנית של הז'אנר, סוללים את הדרך להמון להקות מטאל, הארדקור ואפילו פאנק ואימו – זה כנראה מרגיש כמו סוג מסוים של אחריות, להיות חלוצים בתחום.

אנחנו לא כל כך חלוציים. כולנו ב-Killswitch Engage הקשבנו למטאלקור לפני שחיברנו את הלהקה יחדיו. מטאלקור זה ז'אנר שנמצא כבר די הרבה זמן בשטח, אפילו כשהאלבום הראשון של Killswitch Engage יצא. מצד שני, אני יכול להבין אותך למה אתה מתכוון. זה מאד מחמיא לנו שרואים בנו כסוג של פיונירים, אבל אנחנו רק עושים מה שאנחנו אוהבים – ממש ללא שום סוג של אחריות על הכתפיים עם "לאן הז'אנר הולך" או "איך ישמע האלבום הבא של Killswitch Engage".

מגמה שדווקא כן החלה על האלבום האחרון As Daylight Dies, או לפחות בעיני, היא סוג של התרככות מוזיקלית. מאז שהצטרפת בעצם – הרוח נושבת באופן שונה במפרשי הלהקה. אתה לא חושב?

לא, ממש לא. אני דווקא חושב שבצורה מסוימת יש שם שירים יותר כבדים, וזה מורגש החל מהשיר הראשון. אני מניח שזה הכול עניין של פרספקטיבה. אני ממש לא רואה את זה ככה. להפך, יש שם כמה שירים כבדים בהרבה מ-The End Of An Heartache לדוגמה.

מה דעתך על כך שרודראנר מוציאה מחדש את האלבומים שלכם, מוסיפה כמה שירים, משנה את העטיפה ואומרת "טא-דם! ההוצאה המחודשת של Killswitch Engage!"

אני אומר שפשוט כדי למכור יותר, צריך לפעמים להיות יותר… אתגרי אולי. יש המון מקומות בעולם שיש להן הוצאות מיוחדות, ורודראנר פשוט נהנים ללכת עם המקומות האלה עד הסוף.

טוב, ש בזה היגיון – השיר "Holy Diver" בעצם התווסף לאלבום האחרון שלכם כשיר בונוס, וזה יוצר נוחות גדולה הרבה יותר לאנשים לא-אמריקאים לשמוע באופן חוקי את השיר עם אלבום מקורי.

אה, אם אתה אומר. לא ידעתי שההוצאה של Kerrang הייתה בתור ארה"ב בלבד. חידשת לי.

בשביל זה אני פה. מדוע בחרתם בעצם להוציא את השיר "Holy Diver" כקליפ הנוכחי שלכם, במיוחד בהתחשב שזה קאבר שמופיע רק כגרסת בונוס.

ממש נהנו לעשות את השיר הזה, וחשבנו שנוכל להשתעשע קצת עם הקליפ. אדם התלבש כמו בחורה, כמו שהוא אוהב, והשאר יצא להם גם לעשות שטויות. בסה"כ חוויה מאד מהנה, פשוט היה כיף.

אתה וג'סטין עדיין פעילים עם ההרכב Blood Has Being Shed [הרכב ההארדקור שממנו ג'סטין והאוורד הכירו]?

בהחלט. אנחנו לא מתכוונים לוותר על ההרכב רק בגלל מחויבות ל-Killswitch Engage. אמנם דברים זזים בהילוך מאד נמוך, ונדמה לי מאז האלבום האחרון שלנו עם Blood Has Being Shed כתבנו רק שני שירים, אבל זו בהחלט מוזיקה שאני אוהב, מאד שונה מ-Killswitch Engage לטעמי, ואני בהחלט לא מתכוון לוותר עליה.

כשהצטרפת ל-Killswitch Engage – אילו שירים תפסו אותך מיד? היה לך נעליים לא קטנות למלא, תפקידו של ג'סי בלהקה היה תפקיד מרכזי ודומיננטי. איך היו ההופעות הראשונות שלך עם Killswitch Engage? התחברת למילים ולחומר של תקופת העבר שלהם?

בהחלט התחברתי, בהחלט. לא כל כך העמקתי בכל הקטע הרוחני שג'סי דן בו – כל הנושא הנוצרי ומציאת האמת הפנימית של כל אחד, זה פחות משך אותי. מה שאהבתי זה פשוט השירים הממש-ממש טובים שלהם. עד היום אני מנסה לשכנע את החבורה לבצע את השיר "Element Of One" בהופעות. ג'סי היה מאד מתקשה עם השיר הזה, לפי מה שאדם והאחרים אומרים, ולי הוא מגיע ממש בטבעיות. זה בקלות אחד השירים הכי אהובים עלי עם Killswitch Engage – אבל לומר את האמת – לפני ההופעות הראשונות, במיוחד בתקופה שלאחר שהתקבלתי ולפני ההופעות עצמן – הייתי שומע את האלבום שלהם דאז, Alive Or Just Breathing לעתים רחוקות למדי. נדמה לי ששמעתי אותו, לפני שממש עליתי לשיר על הבמה, רק 6 פעמים לפני כן [צוחק]. רק למדתי את ה-3-4 שירים מכל אלבום שהייתי צריך וזהו, המשכתי הלאה.

יש אילו שירים שאתה לא מרוצה מהתוצר הסופי שלהם דווקא בתקופתך?

אמממ, רק בערך… כל The End Of Heartache…

אתה רציני? לטעמי מדובר באלבום משובח שנותן פייט רציני במיוחד לאלבום כמו Alive Or Just Breathing – שתיהן לדעתי יצירות המופת של הלהקה, ואתה אומר לי עכשיו שאתה לא מרוצה מהתוצאות שלך שם?

כן, בהחלט כן. לא יודע למה, זה ממש מרגיש לי לא נוח לשמוע את עצמי שר… או צורח לצורך המקרה, אני בהחלט לא מרוצה מהתוצאות שלי שם, אבל אולי זה רק הקול הפנימי שלי אומר לי שעשיתי חרא של עבודה. אתה יודע, ביטחון עצמי ודברים כאלה.

טוב, אם ביטחון עצמי זה מה שחסר לך בעצם, תנוח דעתך – כי לדעתי ולדעתם של רבים אחרים – אתה סולן מוכשר במיוחד והקול שלך הוא פשוט תענוג לאוזניים, גם בשאגות וגם במזמורים. אין ספק שפתחת פער נאה על כל אותם סולני מטאלקור שהתיימרו לשלב בין שני הז'אנרים הווקאלים. כסולן, למעשה, אני מאד מסוקרן לדעת. איך לעזאזל אתה עושה את זה?

משלב בין שאגות לשירה נקייה? זה די בא לי טבעי, אני מניח. כשאני צורח – אני באמת צורח. כמו שמישהו צועק על מישהו אחר, לא רק שאגה שתשמע מגניב במיקרופון. הצרחות שלי הן חזקות, מאד קולניות, בקושי צריכות הגברה למעשה. בנוגע למעבר חד לשירה נקייה – אני מניח שזה פשוט בא לי כמו שזה. אני דואג לשמור את הגרון רטוב, שותה הרבה מים, אבל זה לא קשור למאמצים או לאימונים. זה פשוט קורה.

כלומר, אתה פשוט בורכת בקול זהב ואתה דואג לשחוק אותו בצרחות אימים.

[צוחק]… אפשר להסתכל על זה ככה.

אתה שומר על קשר עם שאר חברי הלהקה לשעבר, במיוחד אלה שניגנו איתך בזמנו?

כן, כולנו בקשר מאד-מאד טוב. הם מתמידים גם לבוא להופעות כשאנחנו מנגנים באזור. אין שום איבה או קנאה או תחושה של החמצה. הכול רגוע ואיכותי.

ומה על מצבו של אדם [גיטריסט הלהקה וכותב השירים העיקרי]? שמעתי שבעקבות בעיות גב הוא נאלץ להחמיץ כמה הופעות לאחרונה.

רק הופעות? הוא החמיץ סיבובי הופעות שלמים! העיקר הוא שהוא בריא עכשיו, והוא יכול לחזור ולהשתולל איתנו על הבמה.

מהי ההופעה שהכי זכורה לך לטובה מ-Killswitch Engage?

אמממ… שאלה קשה. היו לנו כל כך הרבה הופעות, וכולן נראות בדיעבד כל כך טוב. קשה להאמין שאני בהרכב רק חמש שנים. זה נראה כל כך מזמן עכשיו. אני אצטרך לומר שההופעה בבריקסטון שבלונדון. הופעה משובחת בהחלט.

עוד להקה בחרה בבריקסטון, חלום רטוב של כל הרכב. למה דווקא שם?

אני לא יודע, בן-אדם. האווירה, האינטנסיביות, הקהל. זה הכול מתחבר לך שם. אנחנו מגיעים לשם בעוד שבועיים להופעה נוספת – נקווה שזה ילך טוב לא פחות.

שאלה קצת רגישה. אי פעם נפגשת עם מקרה של גזענות בקהל? בהיותך -לא-בחור-לבן-מן-השורה בסצינה שרובה המוחלטת מורכבת מילדי שמנת בצבע חלב, האם נתקלת במישהו, או שמעת על מקרה שמישהו פסל אותך על הסף רק בגלל צבע העור שלך?

אמממ… לא נתקלתי במקרה כזה, לא. אני מניח שאיפשהו שם בטח יש איזה מישהו שלא מתאים לו שאני אשיר בלהקה בגלל צבע העור שלי, אבל אתה יודע, שיעשה מה שבראש שלו, הוא שם ואני כאן, ואני לא שמעתי על מקרה של מישהו ששמע Killswitch Engage והחליט פתאום שאנחנו להקה נוראית רק בגלל צבע העור שלי. על הקול שלי אני מצד שני יכול להבין [צוחק]…

שמע, פשוט היו מקרים מעולם. Entombed בתקופה שהיה ברשותם גיטריסט שחום קיבלו הצדעה במועל יד. גם להקת המטאל הישראלית Orphaned Land נתקלה בצלב קרס בהופעה במקסיקו.

כן, אני מניח שהתופעה קיימת, אבל מדובר בהתנהגות ילדותית שאין לה באמת קשר למציאות או לדעות של אנשים בוגרים ובעלי דעה. מעשיים ילדותיים יהיו כל הזמן, בלי שום קשר לדת, צבע, או מין.

הנה שאלה שרציתי לשאול אותך לפני שנתיים – אבל פשוט… זו הפעם הראשונה שאני מדבר איתך. איך היה להקליט את השיר באלבום ה-All Star Sessions של Roadrunner United?

זה פשוט הייתה חוויה אחרת. אני שמח שזה יצא טוב לדעתם של אנשים כי אני ממש לא מרוצה מהתוצר הסופי, אבל זה רק אני. הייתה חוויה מאד שונה לעבוד עם רוב פלין ועל פי הלחנים שלו, ולא על פי הדרך עבודה של אדם.

כן, כי אדם הוא גם מפיק מוזיקלי, המתופף לשעבר של ההרכב, והגיטריסט הראשי. אני מניח שיש לו חזון מסויים בנוגע לאיך שהמוזיקה צריכה להשמע.

בהחלט, ורוב נתן לי ביטוי אחר לגמרי. הוא הגיש לי כמובן את השיר גמור, הרים לי טלפון שבוע לפני ואמר "אני רוצה שתשיר על זה. תכתוב משהו, זה שלך." וקבענו שאני אטוס לאולפן ואקליט שם את השיר, ויום לפני הוא מתקשר אליי בערב ושואל אותי "כתבת משהו?" ואני עונה לו לא. ואז הייתה שתיקה ממש מביכה של איזה חמש דקות והוא פשוט ענה אחר כך "מפחד?" – ישר עניתי לו "כן. מאד". – אבל בסופו של דבר הצלחתי לכתוב משהו בנמל תעופה והוא קרא את זה כשהגעתי ואמר "בן אדם! איפה שמרת את זה?" ופשוט אמרתי לו "שמע, כתבתי את זה בדרך." הוא די התלהב – אני מאד נהנתי לעבוד עם איך שהוא ניגש למוזיקה – זה מאד פראי ומשוחרר ומצד שני מאד מסודר. בהחלט הייתה חוויה נהדרת.

מהו אלבום המטאל הכי טוב של השנים האחרונות לדעתך?

יוצאים כל כך הרבה אלבומים טובים בשנים האחרונות, שאם אני אבחר אחד זה יהיה פשוט לא פייר כלפי כל האחרים. אני רק אומר שלאחרונה אני שומע המון את אלבומה האחרון של Decapitated שנקרא Organic Hallucinosis. משהו בלהקה הזאת פשוט נכון. בדיוק הגיע בזמן, פחות או יותר.

הפתעת אותי. להקת דת' מטאל ברוטאלי פולנית, מכל אגפי המטאל באשר הם?

כן, בהחלט. הם פשוט משלבים דת' מטאל עם מוזיקה טכנית בצורה מרשימה כל כך, שזה פשוט נגע לי בנקודה הזאת בלב שגורמת לי להשתולל. להקה משובחת.

מה דעתך לגרור את חבורת החתיכים שאיתך לישראל ולתת לנו איזו הופעה?

אני אשמח, יש כל כך הרבה מקומות שלא ביקרנו בהם. רק בחודש הבא אנחנו מגיעים למוסקבה בפעם הראשונה. אני מניח שנוכל להפעיל איזשהו לחץ על ההנהלה ולבצע ביקור גם אצלכם, באחד מן הימים.

אתה תעשה כמה ילדים מאד מאושרים, ואני ביניהם. אתה דוגמה להרבה מאד סולנים פה בחלק הזה של הפלנטה.

תודה רבה, אני מאד מעריך את המילים האלה, ואני מקווה שנתראה בקרוב.