Machine Men – על מכונות ומטאל מלודי

מרואין: Anthony Parviainen, סולן להקת Machine Men

למרות שמדובר בלהקה של חבר'ה צעירים למדי, Machine Men הפינית כבר סומנה כאחת הלהקות המבטיחות ביותר בסצנת המטאל האירופאית בעקבות אלבום הבכורה שלה, Scars And Wounds. הצלחת האלבום הביאה עימה חוזה עם חברת Century Media, ושנתיים לאחר צאת אלבומה הראשון בחברה, יוצא האלבום השלישי של ההרכב – Circus Of Fools. לאחר אין ספור השוואות של הלהקה ל-Iron Maiden בכלל ולסולן ברוס דיקינסון בפרט, ישבתי לדבר עם סולן ההרכב על מחשבותיו לגבי אותן השוואות, על ההצלחה המפתיעה של הלהקה, והאלבום החדש.

הי טוני, מזל טוב על האלבום החדש! אתם מתרגשים לקראת היציאה שלו?

בהחלט, אני יודע שזה משהו כולם אומרים אבל זה האלבום הכי טוב שיכלנו לרצות להוציא. הוא מגוון יותר, כבד יותר, יש בו שירים יותר טובים מבאלבומים הקודמים, אני באמת באמת גאה בו.

מה בעצם שונה באלבום הזה מ-Elegies?

הוא הרבה יותר מלוטש, בתור התחלה, זה אלבום שעבדנו הרבה זמן על הסאונד שלו והשקענו הרבה יותר מאמץ בכתיבה שלו. מעבר לכל זה, כולנו התבגרנו כמוזיקאים, אנחנו עדיין לא מבוגרים במיוחד, אבל כן עברו שנתיים מאז צאת האלבום ולכן גם אנחנו בהחלט מסתכלים על דברים אחרת. הרעיון העיקרי היה להתנתק קצת מכל הרעיון שאנחנו חקייני ברוס דיקינסון או Iron Maiden.

זאת באמת שאלה שרציתי לשאול, כשמזכירים אתכם, מדברים על הלהקה שנקראת על שם השיר של ברוס דיקינסון מאלבום הסולו שלו Chemical Wedding, וגם נשמעת דומה לחומר שלו מאלבומי הסולו – עד כמה יש אמת בכל ההשוואות האלו?

האמת היא שדי נמאס לנו מזה שחושבים שאנחנו סוג של להקת טריביוט לדיקינסון, זאת אף פעם לא הייתה הכוונה. אנחנו להקת מטאל מלודי מסורתי, וגדלנו על הז'אנר הזה, וזה הכול. הבחירה של השם אכן נעשתה בעקבות השיר של דיקינסון, ובברור שהוא אחת ההשפעות הגדולות ביותר עלי כסולן, אבל מוזיקלית אני לא חושב שיש כזאת קרבה. הכל התחיל מזה ששמענו את האלבומים שלו Accident Of Birth ו-Chemical Wedding כשרק התחלנו, ולכן אולי היה קצת מהמוזיקה שלו אצלנו, אבל בשלב די מוקדם ניסינו ללכת בכיוון שונה, כבד יותר חלק מהזמן, והרבה יותר עצמאי שלנו.

אתה, במלודיות השירה שלך, מאד מזכיר את דיקינסון, אתה עושה את זה במודע?

אני מניח שיש משהו מודע בזה, הוא כן סולן אדיר בעיני, והייתי מאד רוצה להישמע דומה לו, אבל יש לי קול משלי, גבוה יותר רוב הזמן. אין לי את הניסיון שלו ואת החספוס שבא מכל כך הרבה שנים של שירה, אבל אם אתה אומר שהקולות שלנו דומים אני אסתפק בזה שאומר שזאת מחמאה בשבילי.

בוא נחזור לאלבום עצמו, למה העטיפה, ולמה Circus Of Fools?

האמת? לא הייה לנו ממש חלק בזה, חברת התקליטים שלנו, Century Media, היא שהחליטה על העטיפה, והם גם בחרו את שם האלבום מתוך שירי האלבום, אנחנו במקור רצינו לקרוא לו על שם הסינגל הראשון ממנו, השיר "No Talk Without The Giant". הם אמרו שזאת לא ממש בחירה מוצלחת לשם אלבום כי לאף אחד לא יהיה מושג מה זה אומר.

הם צודקים…

*צוחק* אני יודע… זאת שאלה שעולה בכל ראיון שנתתי עד עכשיו, ואני אענה לך לפני שתספיק לשאול. הכוונה כאן היא בעצם בדיחה פנימית על כל ההשוואות שמשווים אותנו ל-Maiden, שבכל פעם שמדברים עלינו מדברים גם עליהם, ה-Giant (הענק). בכל מקרה אני שמח שחברת התקליטים שלנו עשתה את השיקול הנכון שאנחנו לא כל כך יכולנו והחליטה לשנות את השם למשהו קליט בהרבה…

בכל מקרה השיר הזה הפך להיות להיט ענק עבורכם, גם עשיתם לו קליפ.

נכון, העלינו אותו לעמוד ה-Myspace שלנו – לא קליפ מתוחכם במיוחד, אנחנו מנגנים אותו באיזה מחסן – אבל אין ספק שהשיר הזה עזר לנו המון, הוא הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הפיני די מהר לאחר יציאתו, הוא בהחלט עוזר להציג אותנו לאנשים.

אחד הקטעים שאני מניח שאנשים גם שואלים אותך הרבה עליהם באלבום הוא השיר "Cardinal Point" שסוגר את האלבום. בשיר הזה מתארחים כמה מהגדולים של עולם המטאל הפינלנדי.

נכון, יש שם את מרקו הייאטלה מ-Nightiwish, קייאו נייאמה מ-Rotten Sound, טומי סלמלה מ-Tarot, ריינר ניגאר מ-Diablo ועוד כמה שמות קצת פחות מוכרים לעולם המטאל החיצוני. זה היה רעיון של ריינר, הוא הפיק את השירה באלבום ועזר לנו הרבה, והוא מכיר את כל החבר'ה האלה. זה תורם המון לשיר אבל אני חייב להודות שזה גם הביא להרבה התעניינות עיתונאית אצלנו במדינה.

יש גם שבירות מוזיקליות די מפתיעות באלבום, כמו בשיר "The Shadow Gallery", שבו יש פתאום קטע קלידים קודר עם כל מיני רחשים מפחידים, משהו שמזכיר קצת בלאק מטאל.

זה גם שיר שעלה כאופציה לשם לאלבום, ושוב חברת התקליטים פסלה אותו. אני גאה מאד בשיר הזה ובאווירה המיוחדת שלו, הוא ללא ספק השיר הכי קודר ואפל באלבום. רעשי הרקע המפחידים האלה הם דלת מתכת ענקית שהייתה באולפן, חיפשנו איזה צליל בסגנון, שישמש כצליל של דלת הכניסה לאותה גלריית צללים שעליה מדבר השיר, והדלת הענקית הזאת פשוט התאימה, הקלטנו, קצת שיחקנו עם הצליל, ואני ממש מרוצה מאך שהיא יצאה.

אני חושב שבאופן כללי האלבום הוא אחת מיציאות המטאל המלודי היותר טובות ששמעתי לאחרונה, התגובות הכלליות על האלבום הזה טובות בינתיים?

מאד, אני מודה שגם האלבומים הראשונים שלנו זכו לתגובות מאד חיוביות, וזה בהחלט תרם לביטחון העצמי שלנו, בייחוד כמוזיקאים די צעירים. זה מה שעזר לנו לאזור קצת יותר אומץ עם האלבום הזה ולעשות דברים פחות צפויים. זה עדיין מרגש אותי לשמוע שאנשים אהבו את האלבום, ובינתיים כל התגובות שאני מקבל מעיתונאי מטאל, שהם היחידים ששמעו את האלבום מעבר לסביבה הקרובה שלנו, הן מצוינות. אני שמח כי אני מרגיש שממש הזענו דם מסביב לאלבום הזה, זה בהחלט היה מבאס אם אנשים היו אומרים שפישלנו…

אני מבין שחברת התקליטים תומכת בכם בין השאר בסיבוב הופעות שאתם עומדים לצאת אליו, לצד כמה להקות פינלנדיות אחרות?

נכון, יופיעו איתנו בין השאר הלהקות Finntroll, Tarot ו-After Forever.

להקות מז'אנרים די שונים משלכם, אתה חושב שזה חיובי או שלילי עבורם?

זה מצויין לדעתי, אני מכיר ואוהב את Finntroll אבל את After Forever לא ממש יצא לי לשמוע, בכל מקרה זה חיובי כי יגיע לסיבוב הזה קהל שלא מכיר את הלהקה יותר מידי, ונוכל, אני מקווה, לרכוש לנו מעריצים חדשים.

מילים אחרונות כלשהן?

תודה לכל מי שיקנה את האלבום, אני מאד גאה בו ואני מקווה שמי שאוהב מטאל מלודי אבל כבד יקנה אותו ויבין למה אני כל כך גאה בו!