Manticora – הצטרפו לקרקס השחור

מרואין: Lars F. Larsen, סולן להקת Manticora

תקראו לה פאוור, תקראו לה פרוג, מה שלא תבחרו – הלהקה הדנית הזאת הופכת להיות אחת מלהקות המטאל המדוברות ביותר בעולם כיום. עם חמישה אלבומים באמתחתה, הלהקה זוכה לשבחים רבים על השילוב המרשים של פאוור מלודי עם פרוג וירטואוזי, ואלבום הקונספט האחרון של הלהקה, The Black Circus Part I, הפך להיות שם דבר בסצנת הפרוג מטאל האירופאית. עכשיו מתקרב אלבום חדש, חלק שני לאלבום הקונספט המצליח, ונראה כי העתיד נראה מזהיר להרכב. לכבוד צאת האלבום שוחחתי עם סולן הלהקה, לארס לארסן.

הי לארס, אני מבין שאני אחד המראיינים הראשונים לגבי האלבום החדש.

נכון, לפניך היו רק מ-Rock Hard הגרמנים, ככה שאתה במקום שני המכובד.

ועוד אחרי Rock Hard, כנראה מגזין המטאל הכי חשוב בגרמניה…

*צוחק* … נכון, כנראה שאתם בכיוון הנכון!

הייתי רוצה להתחיל עם האלבום החדש, מתי בדיוק הוא יצא?

הוא יוצא ב-15 למאי באירופה, ואחרי זה גם בארה"ב.

במה הוא שונה, או דומה לחלק הראשון של ה-Black Circus?

הוא דומה מאד, בעיקר כי הקלטנו אותו בערך באותו הזמן, עכשיו רק עשינו את סיום ההליך, אבל כבר אז שכרנו את האולפן מראש לזמן שצריך להקלטת שני אלבומים, כי זה מראש תוכנן להיות אלבום קונספט כפול. מבחינת ההבדל, הייתי אומר שהמבנה של השירים יותר טוב, זה גם מה שרוב המבקרים כתבו על האלבום, שהוא יותר ברור ומחולק נכון יותר, מעבר לזה, זה בהחלט המשך ישיר לאלבום הקודם.

מכיוון שמדובר באלבום קונספט, על מה הוא מדבר?

הוא מתרחש ב-1896, בניו אינגלנד שבארה"ב, כאשר בחור צעיר מצטרף לקרקס צועני נודד, מה שנראה לו בהתחלה כמו משרת החלומות שלו. לאט לאט מתברר לו שהדברים לא כל כך וורדים, יש כל מיני תקריות מוזרות בקרקס שרומזות שיש משהו מעבר לברור כאן. אנשים נעלמים, תופעות מוזרות, את כל זה הוא מספר לחבר שלו בדמות מכתבים שהוא כותב בסוף כל יום. האלבום הראשון נקרא The Letters בגלל זה, כל האלבום מועבר באמצעות המכתבים שהוא כותב. האלבום החדש הוא בעצם הגילוי של הבחור על מה שבאמת קורה בקרקס הזה, מסתבר שאנשי הקרקס עשו מעיין חוזה עם כל מיני כוחות אפלים, שאיתם כמובן נוצר מגע, מעבר לזה אני מעדיף להשאיר לאנשים לגלות לבד…

קראתי שהרעיון הכללי בא מסיפור של HP Lovecraft, סופר האימה הקלאסי.

לא בדיוק, הרעיון כולו התחיל מהמתופף שלנו, אבל החלטנו להכניס בו רעיונות ונגיעות מהספרים של לאבקרפט, בגלל זה הצבנו את הסיפור בשנה שבה הוא הוצב, ובגלל זה בניו אינגלנד, המקום שבו התרחשו הרבה מהסיפורים שלו, אבל מעבר לזה הרעיון כולו שלנו.

והכוחות האפלים האלו שעליהם אתה מדבר, הם מקבילים ל-Ancient Ones שעליהם כתב לאבקרפט? דמויות בסגנון של קאת'ולו וכו'?

*צוחק* קלעת בדיוק, האמת היא שאפילו קראנו להם ה-Old Ones באלבום…

מה שאי אפשר להתעלם ממנו הוא הדמיון של כל הסיפור הזה ואלבום הקונספט בעצמו לעבודות של אמן דני אחר, קינג דיאמונד, הוא היווה השפעה עליכם?

בהחלט, הוא מבחינתי אחד מאמני המטאל הגדולים, כולנו בלהקה מעריצים שלו, חלק יותר זמן וחלק פחות, אבל הוא בעיני אגדה, ואין ספק שאלבומי הקונספט הסיפוריים שלו השפיעו עלינו כאמנים. אבל השורה התחתונה שאנחנו עושים משהו שהוא כן שלנו, ולא העתק מדיאמונד.

במקום לבצע כל מיני קולות בשירה, כמו שהוא עושה, הכנסתם אורחים לאלבום, מי עושה מה בו?

האמת היא שהיו אמורים להיות הרבה יותר אורחים באלבום, הרבה אישרו את ההשתתפות שלהם בו, אבל כשזה הגיע להקלטה עצמה הסתבר שלאנשים יש התחייבויות קודמות עם הלהקות שלהם… בסופו של דבר מופיעים בו מספר אורחים: ג'קוב האנסן, המפיק שגם היה בלהקת Invocator ו-Anubis Gate, ששר באחד השירים – זה קטע שבו כוחות הרשע מדברים אל הגיבור, ומכיוון שאני עושה קול שליו, רצינו מישהו עם גוון קולי אחר לגמרי, וג'קוב התאים לזה בדיוק. יש גם את טדי מולר, סולן להקת Loch Vostok, שעושה גראולים. בקלידים הפעם יש את אנדראס לינדל, שניגן עם כל מיני הרכבים. וכמו כן, יש את פין זירלר, מ-Beyond Twilight, שניגן באלבום הקודם.

מה אתם עושים עם נושא הקלידים בהופעה חייה?

בדיוק עכשיו גייסנו קלידן חדש, שהוא יותר סשן מחבר אמיתי בלהקה, הוא בחור מוכשר מאד שמושפע הרבה מ-Dream Theater, אז הוא עושה בעצם את כל תפקידי הקלידים בהופעות.

הבנתי שבהתחלה, לפני צאת האלבום הראשון, הייתם יותר בכיוון של ת'ראש, ופחות פאוור \ פרוג כמו היום, מה השתנה?

בסופו של דבר הרבה מזה נובע מכך שלא היו לנו קלידים אז, אז המוזיקה הייתה הרבה יותר כבדה ומחוספסת, אבל אחרי שאתה נכנס לאולפן, מקבל מפיק שמנקה את הכול ומצחצח את המוזיקה, ומעבר לזה מושיב קלידים על הכול שנותנים עוד איזה מימד מלודי, התוצאה היא מה שאנחנו עושים היום. בסופו של דבר, אם תקשיב למוזיקה שלנו בלי הקלידים והעיבודים, עדיין תשמע לא מעט ת'ראש במוזיקה.

אתם קוראים לעצמכם להקת פאוור \ פרוג, אך העיתונות לא ממש יודעת איך לסווג אתכם, למה זה?

אני בגדול רואה בנו להקת פאוור מטאל, כשאני חושב על פאוור יש לי בראש להקות כמו Iced Earth ו-Nevermore, ולא להקות פאוור גרמניות עם מלודיות ענקיות וסולן עם קול גבוה, ולכן נראה לי שאנחנו יותר להקת פאוור, פשוט עם לא מעט שילובי קלידים ועיבודים די מסובכים.

שמתי לב שאתה מכונה בלהקה "ברוס", זה בגלל ברוס דיקינסון?

כן, הוא ללא ספק הסולן שהכי השפיע עלי. האמת היא שלפני זה הייתי סולן בלהקת קאברים ל-Iron Maiden, והשירה שלי עד היום מאד מאד מושפעת ממנו, הוא ללא ספק הסולן הכי טוב שאני מכיר. כיום אני פחות נשמע כמוהו כמו שניסתי להישמע בעבר, וחלק גדול מזה הוא בזכות המפיק שלנו, טומי האנסן – הוא לימד אותי להשתמש בקול שלי בדרכים אחרות ובזכותו גיליתי את הפוטנציאל שלי שלפני כן לא ממש יצא לי למצות.

הקלטתם לפני זה עם בחור בשם ג'קוב האנסן. הוא וטומי מקורבים?

לא, האנסן הוא פשוט שם המשפחה הכי נפוץ בדנמרק. אין ביניהם קשר.

למה עברתם מהאנסן אחד לשני?

ג'קוב היה מפיק מעולה אבל רצינו משהו שונה ללהקה, רצינו מימד חדש למוזיקה, והאמת היא שחשבנו על טומי כמפיק מזה זמן רב. הוא ידוע בעיקר בגלל שהוא עבר בעבר עם להקות כמו Helloween ו-Pretty Maids, אבל שמענו גם הפקות עדכניות שלו והבן אדם פשוט אמן. מבחינת יכולת ההקלטה שלו של שירה הוא ללא ספק המפיק הכי טוב שעבדתי איתו, הוא יודע איך לארגן הכול כך שהשירה תצא הכי טוב שאפשר, ככה גם מבחינת התופים. ג'קוב הוא אמן על בכל מה שקשור לגיטרות, אבל בגדול אני חושב שטומי התאים לנו יותר. לא היה שום כעס על המעבר בין המפיקים, האמת היא שג'קוב בעצמו בא איתנו לאולפן של טומי וישב איתו ולמד ממנו כמה דברים, הוא אחד המפיקים היותר וותיקים שיש לנו.

אחד הדברים הראשונים שבולטים באלבום החדש, וגם בקודם, הוא העטיפה המרשימה, מה עומד מאחריה ומי עשה אותה?

הצייר הוא בחור רוסי בשם ליאו האו, שעבר בעבר גם עם Blind Guardian, Iced Earth ו-Saxon בין השאר, בחור מוכשר באופן מדהים. חשבנו ביחד על הקונספט לעטיפה של האלבום הראשון, ובסוף החלטנו על האישה הצוענית שמזמינה אנשים לתוך הקרקס, כשזה הגיע פשוט נפלנו מהאיכות של הציור, הוא צובע את הכול ביד והפרטים שם פשוט מדהימים. העטיפה החדשה היא יותר רעיון שלו, זה מראה את הצוענים, עוד כמה דמויות, ובעיקר את הצועני הראשי, בן אדם מרושע למראה…

יש תחושה כללית שהלהקה צוברת יותר ויותר תהודה והכרה בעולם בשנים האחרונות, מה אתה חושב שאחראי לזה?

אנחנו מאד פעילים באינטרנט, ובאמת הבנו שהלהקה צוברת תאוצה מדהימה בשנים האחרונות, בסופו של דבר אני מניח שזה קשור למוזיקה עצמה, היא מה שגורם לאנשים להקשיב. ברגע שיש לך מעריצים הוא מעבירים את המידע למעריצים אחרים, וזה הסוג הכי טוב של פרסום שיכול להיות.

שמתי לב שיש לכם את אותה סוכנות מהתחלת הדרך, בשם Intromental, עד כמה זה עזר לדחוף אותכם?

הבחור מהסוכנות הזאת, קלאוס, עבר בחנות דיסקים כשהתחלנו, ב-1996, הוא שמע אותנו והציע להיות המנהל שלנו. העובדה היא שהוא השיג לנו חוזי תקליטים, דאג לנו להופעות בכל העולם, כולל ב-Progpower ובפסטיבלים אחרים, אז אני מניח שהתשובה הברורה היא שהוא חלק גדול מאד מההצלחה שלנו.

למרות זאת אני מבין שעברתם חברת תקליטים לאחרונה.

נכון, הקודם יצא ב-Massacre, והחדש ייצא ב Locomotive, הסיבה היא ש-Locomotive היו אלו שהפיצו אותנו בארה"ב עם האלבום הקודם, ושמנו לב שכשהם עשו את זה, מכרנו כפול ממה שמכרנו עם החברה הקודמת, אז היה ברור לנו שצריך ללכת עליהם ולקוות שהם יכולים לעשות את אותו הדבר באלבום הזה.

אז השוק מבחינתכם הוא בארה"ב?

לא, אירופה היא תמיד הבסיס שלנו, וכאן אנחנו מופיעים בעיקר, אבל עדיין צריך לנסות ולהיכנס שם. מבחינתנו, ננגן בכל מקום שבו שמעו עלינו או אוהבים את המוזיקה שלנו. אם אוהבים אותנו בישראל, נבוא לישראל, אם רוצים אותנו במקום אחר – נגיע לשם. אנחנו פשוט נהנים להופיע, וכל מקום שייתן לנו לעשות זאת – אנחנו ננגן.