Marty Friedman – שאלות הגולשים

מרואין: גיטריסט-העל, Marty Friedman

בראיון שלנו עם מרטי פרידמן, אחד מגדולי הגיטריסטים שצמחו למטאל מאז ומעולם, דיברנו איתו כמעט על כל נושא שניתן. אבל תמיד יש דברים נוספים שניתן לשאול אותו, ולכן אתם – הקוראים, הפנתם אליו שאלות נוספות שעניינו אתכם. בחלק השלישי, והאחרון של הראיון, שאלנו את פרידמן על כל אותם נושאים שעניינו את קוראי המגזין, תוך התייחסות ספציפית לשמות המשתמשים בפורום שלנו. גם הפעם פרידמן נותן את אותה התייחסות רצינית ומעמיקה לשאלות, ובהחלט ניכר כי מדובר באדם שלא מחפף לא כנגן, ולא כמרואיין. בסופו של הראיון ניתן גם לשמוע מספר קטעים מוקלטים של פרדימן, בהם הוא עונה על נושאים מתוך השיחה הארוכה הזו.

איזה מאלבומי הסולו שלך היה הכי קשה לעשייה? (שאלה מאת KsE)

*חושב* …ממממ *חושב עוד הרבה* … אף אחד מהם לא ממש היה קשה בשבילי יותר מהאחר, כי על כולם עבדתי בצורה די דומה. קרעתי את התחת על כולם במידה די שווה… בעניין האלבום True Obsession היו לי קצת קשיים בכל מה שנוגע מול חברת התקליטים. הם רצו שאוציא שירים עם סולן בנוסף לקטעים האינסטרומנטליים. אני מבחינתי לא רציתי לערבב, רציתי אלבום שכולו עם זמר, או כולו אינסטרומנטלי. היו לנו חילוקי דעות בנושא לאיזה כיוון יהיה האלבום וחלק מהכיף בעשיית האלבום אבד בעקבות כך. למרות זאת זו הייתה חוויה טובה גם אם היו קשיים בדרך – אני אוהב לעשות מוזיקה בסופו של דבר.

לאיזו מוזיקה אתה מקשיב בזמנך הפנוי, אם יש לך בכלל? (שאלה מאת Metal-Man)

אני מקשיב הרבה מאוד לפופ יפני (J-pop), מוזיקת רוק יפני ובנוסף גם למוזיקת פופ מטאייוואן.

ידוע שאחד האלבומים שאתה הכי מעריך הוא Alive 1, של Kiss. אתה עדיין חושב שהאלבום עמד במבחן הזמן? (שאלה מאת StaffordshirE)

בעיניי האלבום הזה הוא אלבום הרוק אנ רול הטוב ביותר של כל הזמנים – אני לא יכול לחשוב על אלבום אחר שיצא מאז ויכול להחשב כאלבום טוב יותר ממנו.

באיזה גיל התחלת לנגן? (שאלה מאת Mister Lucifer)

אני מנגן מאז שאני בן 14.

מה אתה מחשיב בתור ההשפעה הכי גדולה על המוזיקה שלך? (שאלה מאת Mister Lucifer)

אההההה… כנראה אלביס פרסלי – למרות שזה לא ממש מורגש במוזיקה שאני עושה. אבל בעיניי Elvis Is The Main Guy.

יש לך איזה עצות לנגנים צעירים ומתחילים? (שאלה מאת Mister Lucifer)

פשוט אל תוותרו, אין צורך באימונים מאסיביים כל כך. לפעמים זה עלול לקחת שנים עד שמבינים לאיזה כיוון לוקחים את המוזיקה. גם כיום אני מרגיש שאני משתפר בנגינה מיום ליום. תהליך הנגינה הוא תהליך איטי וצריך לקחת אותו צעד-צעד.

מה דעתך על מוזיקת המטאל של ימינו? (שאלה מאת Metal-Man)

מוזיקת המטאל של היום היא מצוינת! המטאל כיום משתפר מיום ליום ונמצא בשלב בריא הרבה יותר מכפי שהיה לפני עשר או חמש עשרה שנה.

איך בעצם אתה כותב את השירים? באופן ספונטני או שאתה ממש יושב וחושב על כל תו? (שאלה מאת Chananshredder)

כל תו שאני כותב ומקליט מחושב מראש ונישקל מחדש מיליון פעם. לפני שאני מקליט את השיר יש לי את התמונה בראש לאן הוא יילך, אבל העבודה האמיתית מתחילה בשלב ההקלטה.

אתה מרגיש שאתה מקריב משהו מחייך האישיים כדי להיות נגן ומוזיקאי מקצועי? (שאלה מאת Trivium)

בהחלט!!! החיים שלי הם הקרבה אחת ארוכה וגדולה. זה אחד הדברים שצריכים לעשות כדי להוציא את המוזיקה שלך. אבל לא מדובר בסוג הקרבה שבה אני חושב: "הלוואי והייתי עושה משהו אחר עכשיו". אני לא מתחרט על שום דבר מהדברים שאני עושה, בחיים יש סדר עדיפויות, בראש סדר העדיפויות שלי קיימת העשייה המוזיקלית, עשייה שבזכותה אני יכול להמשיך ולהשתפר.

האם אתה מושפע ממוזיקה ישראלית או מוזיקה יהודית? (שאלה מאת Cacophony)

כן בהחלט! כשרק התחלתי להשתפר בנגינה על גיטרה, הייתי מקשיב למוזיקת כלייזמרים ומוזיקה יהודית מסורתית. אני מאוד אוהב את הסאונד של הכינור במוזיקה יהודית – בהרבה מהמוזיקה שלי העתקתי דברים מתוך המוזיקה הזו, וזה עזר לי מאוד בנגינה שלי.

מה נחשב יותר בעיניך באישיותו של נגן – היכולת הטכנית שלו לנגן דברים מורכבים או היכולת לכתוב דברים מקוריים. אם ניקח לדוגמא את פרינס מול סטיב ואי: שניהם מוזיקאים מעולים, בעלי יכולות שונות שמגיעים מעולמות שונים – מה דעתך בנושא? (שאלה מאת Gveret Hetfield)

כל דיסק שנמכר בחנויות הוקלט ע"י אנשים שטכנית הם מוזיקאים טובים. צריכה להיות לך יכולת בסיסית מסוימת כדי ליצור מוזיקה. מה שחשוב הוא האם המוזיקה גורמת לך אושר והאם תמורת האושר הזה אתה מוכן לשלם כסף. לא ממש אכפת לי מהיכולת הטכנית של מוזיקאי שאני שומע, כך שהעניין הזה הוא כבר מחוץ למשוואה, ובנוגע למקוריות… אני מעולם לא קניתי משהו רק בגלל שחשבתי שהוא מקורי – זה חשוב , אבל רק במידה מסוימת. אם משהו נוגע בך וגורם לך להרגיש טוב – זה הדבר החשוב ביותר בעיניי. חשוב לפתח את היכולת הטכנית כדי שתוכל ליצור את המוזיקה שלך, אבל ברגע שיש לך את היכולת הטכנית הזו – אתה צריך לשכוח מהכול ולהתחיל ליצור מוזיקה.

התשוקה לנגינה קיימת אצלך כיום באותה מידה שהייתה לך כאשר רק התחלת לנגן? (שאלה מאת SkyWalker)

למעשה התשוקה כיום גדולה יותר מאשר כשרק התחלתי. כשרק התחלתי לנגן, ניגנתי קצת ובשאר היום הלכתי לחגוג ולבלות…

איך היית מתאר את היחסים בין חברי Megadeth בתקופה שלך שם? האם זו הייתה להקת "דייב מאסטיין" או שלכולכם היה מה להגיד בנוגע למוזיקה שהוצאתם כהרכב? (שאלה מאת Liorna88)

Megadeth ללא דייב מאסטיין זה ממש לא Megadeth, אבל ההשקפה שלנו אז הייתה היא שאנחנו הרכב של ארבעה אנשים, והכימייה בינינו היא מה שתהפוך אותנו ללהקה טובה. אם אחד מאיתנו היה מוחלף, התוצאה עלולה הייתה להיות שהמוזיקה תצא פחות טובה מאיך שהיא יצאה לבסוף. היינו די מרוכזים בכך שנהיה יחידה מוזיקלית אחת, אנחנו היינו כמו יהלום בעל ארבע פאות ולכל אחד מאיתנו היה את החלק החשוב שלו לתרום להרכב. אני חושב שזו הסיבה לכך שהתקופה הזו עם Megadeth נחשבת לכל כך מוצלחת.

בכלל במוזיקת מטאל, אחד הדברים החשובים בעיניי בלהקה הוא תחושת האחדות כלהקה. אין כל כך הרבה זמרי מטאל שקיימים כסולנים של להקה. מוזיקת מטאל מיועדת ללהקות. במקרה של Megadeth היה לנו את דייב מאסטיין שהיה פרונטמן חזק ביותר, וזה דבר מצוין כשיש לך פרונטמן כזה, אבל הלהקה מורכבת מארבעה אנשים בעלי אופי שונה ואני באמת חושב שהתוצאה שהישגנו בתור הרכב הייתה טובה.

האם אתה כתבת בעצמך את קטעי הסולו שלך ב-Megadeth או שהייתה התערבות מצד הלהקה לאיזה כיוון לקחת את הסולואים? וספציפית לגבי השיר Tornado Of Souls. (שאלה מאת Liorna88)

כשהוקלט השיר Tornado Of Souls עדיין הייתי חדש בלהקה, ובאותה תקופה לא ממש נתנו לי כיוון בנוגע לסולואים. בכל מה שנוגע ל-Rhythm Guitar, דייב מאסטיין ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות וידע בדיוק מה הוא רוצה שאני אעשה. זה שימח אותי לנגן בצורה כזו בזמנו. אבל כשהגיע השלב של הסולואים קיבלתי יד חופשית. מייק קלינק שבאותה תקופה הפיק את האלבומים של גאנז אנ' רוזס Apetite For Destruction ו-Use Your Illusion, הפיק עבורינו את האלבום Rust In Peace. הוא מפיק נהדר ונחשב לאחד הטובים באותה תקופה. זכיתי לכך שהוא יהיה ממש לידי ורציתי ממנו עצות בנוגע לנגינה שלי באלבום – אבל בעצם כל מה שהוא אמר לי זה: "נגן מה שבא לך", אז ניגנתי…

זכור לי שכשהקלטתי את הסולו של Tornado הייתי באולפן רק עם טכנאי ההקלטות. כשסיימנו, דייב מאסטיין בא לשמוע את הסולו שלי. כשסיים לשמוע הוא לא אמר מילה – הוא רק קם ולחץ לי את היד – אני תמיד אזכור את הרגע הזה. בד"כ שמסיימים להקליט סולו אני רגיל לשמוע תגובות האם הסולו היה מספיק טוב או אולי היה נוראי. במקרה המסוים הזה היה שקט בחדר וקיבלתי רק לחיצת יד – באותו רגע הרגשתי שאני כבר ממש חלק מהלהקה. למרות שהייתי חדש בלהקה לא ממש קיבלתי עצות מדייב מאסטיין, ממייק קלינק, או משאר חברי ההרכב בנוגע למה לנגן בסולואים – עשיתי את הכול בדרך שלי ודי ניחשתי את הכיוון שנדרש ממני לנגן.

עד כמה מושפעת הנגינה שלך מג'ייסון בקר (שותפו בעבר ללהקת Cacophony)? (שאלה מאת Mr. Crowley)

מה שמוזר הוא שהייתי מושפע מג'ייסון בקטע האישיותי יותר מאשר בקטע המוזיקלי. ג'ייסון הוא מסוג הנגנים שמסוגל לנגן כל דבר, נקי יותר, מהר יותר וטוב יותר מכל אחד אחר. אם הוא למד פראזה על הגיטרה הוא מיד הביא אותה לידי שלמות. זה ממש גדול בעיניי – דבר שאני לא מסוגל לעשות. הייתי מושפע מאוד מאישיותו – התרשמתי תמיד עד כמה הוא טיפוס נחמד, נטול אגו (שלעיתים יש לגיטריסטים אחרים) – פשוט היה כיף להיות בסביבתו. גם אני שאפתי להיות כמוהו, שנינו הסתדרנו כל כך טוב יחד בגלל האישיות שלו, ובגלל שאני ניסיתי להיות כמוהו.

לסיום, איזה אלבום של Megadeth אתה הכי אוהב? (שאלה מאת DreamTheater)

האלבום האהוב… מממ… אני יכול להגיד לך איזו עטיפה של אלבום הכי אהבתי – ללא ספק Youthanasia. בנוגע לאלבום האהוב, אולי Rust In Peace או Countdown, אבל ממש קשה לומר – אהבתי את כל האלבומים ולא היה אלבום שעשיתי ולא אהבתי. אני חושב שהאלבום Risk היה יכול לצאת טוב יותר מכפי שיצא, אבל למרות זאת הוא עדיין אלבום טוב בעיניי.