Mayhem – סדר דרך כאוס ואופל

מרואיינים: Attila Csihar ו-Necrobutcher מלהקת Mayhem

Mayhem. גם למי שאינו שומע בלאק מטאל, הלהקה הזו אפופה בהמון מסתוריות, אניגמטיות ואפלוליות שלא הייתה מעולם לאף להקה בהיסטוריה המוזיקלית המודרנית. למי שאינו חי בעולם הזה בעשרים שנה האחרונות, ואינו מכיר את סיפור הלהקה הזו, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר Lords Of Chaos או לעשות שיעורי בית על מנת שתוכלו להכיר קצת את העבר המוזר, המפחיד והלא ברור שלה ולדעת איזה מפלצות מטאל יגיעו להופיע בארץ בסוף החודש הקרוב. לקראת ההופעה, פניתי לסולן החדש-ישן של הלהקה Attila Csihar ולבסיסט Necrobutcher, אחד ממייסדי הלהקה והחבר הותיק בה ביותר, ושוחחתי עימם על מוזיקה, אמונות, דתות, וכן על העבר, ההווה והעתיד הלא כל כך ברורים של הלהקה.

Atilla, גם אם עברו כבר שנתיים מאז, אי אפשר להתחמק מהשאלה, איך ההרגשה לחבור מחדש ל-Mayhem אחרי כל כך הרבה זמן?
Attila: כמובן שזאת הרגשה נפלאה, ותחושה של אתגר חדש, בייחוד לנוכח העובדה שאנחנו אנשים מאוד שונים אחד מהשני. אנחנו מלאי תעסוקה, לוח הזמנים שלנו גדוש עד דצמבר. זה מאתגר גם מהסיבה שאנחנו גרים רחוק אחד מהשני – Blasphemer הגיטריסט גר בפורטוגל, Necrobutcher בנורבגיה ואני בהונגריה, אז יוצא לנו לתקשר הרבה אחד עם השני באינטרנט, את החזרות אנו עושים כשאנו נפגשים כמה ימים לפני ההופעה, אין לנו צורך ביותר מכך בגלל שאנו להקה "זקנה" וותיקה מספיק בכדי לדעת מה כל אחד עושה.

מה הייתה הסיבה לעזיבתו של Maniac?
Attila: "מניאק" היה הסולן שעבר את כברת הדרך הכי ארוכה ב-Mayhem. הוא עשה עבודה נהדרת, אבל לאורך עשר שנים, אנשים משתנים. כנראה שהיו בינו לבין הלהקה מכלול של בעיות. יכול להיות שהוא מתח את הגבולות וניסה לדחוף את הלהקה למקומות שלא התאימו לה, בנוסף לכך אל תשכח שיש לו משפחה שהוא מחויב אליה, אז מן הסתם נוצר קושי להשאיר אותו בלהקה. כבר ב-1998 כשהופעתי כאורח עם Mayhem לראשונה מאז עזיבתי [Attila מתכוון להופעה של Mayhem במילאן, איטליה, שם הוקלט האלבום ההופעה החיה של הלהקה Mediolanum Capta Est], היה אפשר להרגיש בבעיות שהיו בין הלהקה לבין Maniac, ולכן כבר אז דובר על חזרתי ללהקה. שמרתי על קשר עם Mayhem לאורך כל התקופה הזאת, וכך בעצם "נשארתי במשפחה" הזו. יש לי חברות עמוקה עם כל חברי הלהקה, ודאגתי לבקר אותם בכל פעם שהגעתי לנורבגיה, אז התוצאה הסופית שחזרתי ללהקה, הייתה די מתבקשת. Maniac חוזר לאיתנו כרגע, יש לו כרגע הרכב בשם Skitliv איתו הוא מופיע ברחבי אירופה, ואני מאחל לו את כל הטוב שאפשר. Mayhem כשמה כן היא, היא להקה מלאת כאוס, תהפוכות, עליות ומורדות, והייתה צריכה את השינוי הזה, לכן אני תוהה לפעמים כמה זמן יקח עד שימאס להם בסופו של דבר ממני *צוחק*.

Necrobutcher: היו לנו בעיות עם Maniac מזה כ-10 שנים. כשפגשתי שוב את אטילה לפני שמונה שנים, התחלתי לחשוב, אולי עשיתי טעות כשצירפתי את Maniac ל-Mayhem.

אתה זה שצירפת אותו ללהקה?
Necrobutcher: כן. לפני איחודה של Mayhem ב-95' אני ו-Maniac היינו חברים בלהקה שנקראה Flesh Wounds. כשפגשתי Hellhammer בהלוויה של Euronymous, והחלטנו יחדיו להמשיך את הלהקה למרות הטרגדיה, המלצתי לצרף את Maniac כסולן. במרוצת הזמן, התחלנו לדבר יותר ויותר בלהקה על החלפת Maniac באטילה, וב-2004 כשבסופו של דבר Maniac הפסיק להצטרף אלינו להופעות וצירפנו את אטילה באופן רשמי ללהקה. זה כבוד רב לכולנו לעבוד עם ווקליסט אדיר כמו אטילה.

האלבום האחרון שלכם, Orde Ad Chao הוא האלבום הכי אפלולי ובעל הסאונד הכי מאסיבי ש-Mayhem עשתה עד כה. ספרו לי קצת על הליך כתיבתו.
Attila: מרבית הלהקות היום דוחפות יותר לכיוון המיינסטרים והרוקנרול, ואנחנו ניסינו ליצור אלבום שונה, שידחוף את הגבולות המוזיקליים שלנו לצדדים הכי שליליים ואפלים שרק אפשר, בשילוב עם אבסטרקטיות ומורכבות מבנית הבאים לידי ביטוי גם במוזיקה וגם במלל, ונועדו בעצם לאתגר גם אותנו כלהקה וגם את המאזין. עם כל הסוריאליזם שיש באלבום, ניסיתי לחבר אותו למציאות ולאמונות שלי. לאלבום בעצם יש כמה רבדים. מצד אחד יש עיסוק בציוויליזציות השונות שהיו קיימות בהיסטוריה האנושית ונעלמו מן העולם, לפני בואה של הציוויליזציה המודרנית, ומצד שני יש עיסוק בהשתלטות של הדת על העולם, בשאלה מיהו אלוהים ואם יש כזה דבר, וכיצד הדת מתמרנת את מוחם ודעתם של האנשים בשם אותו אלוהים.

Attila, את De Mysteriis Dom Sathanas הקלטת מאחורי וילונות שחורים כשמסביבך נרות על מנת להכנס לאווירה של האלבום. האם עשית משהו בסגנון גם כשהקלטת את האלבום הנוכחי?
Attila: עשיתי משהו דומה אבל שונה. את Ordo Ad Chao הקלטנו בחורף, באולפן בנורבגיה, הנמצא בשום מקום, באמצע היער, ליד טחנת מים ישנה. שהינו שם במשך חודש, מבודדים מכל ציוויליזציה, וכמעט כל הזמן ירד גשם. אפילו השירותים היה מבנה, כמו מקדש קטן, מחוץ לאולפן. אתה יכול להבין שכל האווירה מסביב הייתה מאוד אפלולית ומיסטית, כך שלא ממש הייתי צריך לעשות מאמצים בכדי להכנס לאווירה של האלבום.

Attila, באחת ההופעות שלכם הידועות לשמצה, בפסטיבל Gates Of Metal שנערך בשבדיה בשנת 2006, הופעת בבגדי קצב מגואלים בדם כשעל ראשך ראש של חזיר, חבוש ככובע. איך זה בדיוק מסתדר עם היותך צמחוני?
Attila: זה דווקא מסתדר עבורי בסדר גמור. יש לי כבוד עצום לחיות. שמעתי בעבר סיפור כפרי, שחזיר ממש יכול להרגיש כמה ימים לפני ששוחטים אותו. לכן הוא לא יאכל כמעט כלום ויסתכל על הבעלים שלו בעיניים עצובות. בעצם זה שחבשתי את ראש החזיר ככובע, עשיתי בחזיר, שנשחט כבר, שימוש הרבה יותר טוב מלאכול אותו, וגרמתי לאנשים ששחטו להסתכל לחזיר מחדש בעיניים ולראות מה הם עשו, ואני חושב שאפילו גרמתי בכך לנשמה של החזיר אושר *צוחק*…

בכל אופן, עשיתי זאת רק בהופעה אחת. אחרי שאיבדתי את ביגוד הבמה שלי באיטליה, הייתי צריך לאלתר ביגוד אחר להופעה. לא רציתי למחזר שוב את הטרנד של הבלאק מטאל, של פנים צבועות בשחור ולבן, בגדים מכוסים בדם ועוד שאר ירקות, אלא רציתי לעשות משהו יותר מאתגר, מחדש, ולבדוק מחדש את הגבולות. החלטתי לעשות שימוש בחלוק שחור שמצאתי מאחורי הקלעים של האולם במילנו, שיצר רושם כאילו אני כומר או כהן דת מסוג כלשהו המאכיל את הקהל בדם ודגים מתים, ואת ראש החזיר הנחתי על צלב (במקומו של ישו), כך שיראה כאילו החזיר הפך להיות אלוהים. לכן, מלבד רק לנגן מוזיקה, זה יצר עבורי, עבור הלהקה ועבור הקהל אתגר חדש, משהו נוסף לחשוב עליו ואלמנט נוסף של תצורת ביטוי.

Necrobutcher, אני חייב לשאול אותך שאלה אישית לגבי עזיבתך את Mayhem בשנת 1991, לאחר התאבדותו של Dead [סולן הלהקה בין בשנים 1988-1991]. מדוע עזבת את Mayhem באותה שנה, ואיך השפיעה עליך התאבדותו של Dead?
Necrobutcher: "דד" היה חבר קרוב שלי, ומותו היה דבר מאוד טרגי עבורי. Euronymous התייחס למותו של Dead בצורה קצת אחרת, והוא צילם את תמונות גופתו של Dead ופירסם אותם באמצעות חבר קולומביאני שלו, על גבי עטיפת הבוטלג Dawn Of The Black Hearts. מבחינתי היה זה חוסר כבוד מצד Euronymous לחבר שמת בצורה טרגית כל כך, ולכן לא יכולתי להמשיך ולהיות בלהקה עימו. ב-1992, נוצר קשר מחודש ביני ובין Euronymous לקראת יום השנה למותו של Dead ו-Euronymous הציע שנחבור מחדש לכבוד הופעה מיוחדת לזכרו של Dead, ואני הסכמתי לכך, לא חזרתי אמנם ללהקה [Varg Vikernes הידוע יותר בכינויו Count Grishnackh ולימים Burzum, הושם בתפקיד הבסיסט בלהקה במקומו של Necrobutcher], אבל נותרתי בקשר עם Euronymous עד ליום מותו.

בנוגע ל-Varg Vikernes, ההיסטוריה הידועה לשמצה של Mayhem עימו ידועה לכל. ובכל זאת ניתן למצוא לינק לאתר שלו באתר הבית של Mayhem. איך אתם מסבירים זאת והאם מישהו מחברי הלהקה עדיין בקשר עימו?
Attila: מאז 1994, לאחר שעשינו ביחד את De Mysteriis Dom Sathanas, לא שמרתי איתו על קשר. כל האירוע בין Euronymous ל-Vikernes, היה מאוד מוזר עבורי. שניהם היו חברים מאוד טובים שלי ואני לא ממש יודע מה בדיוק קרה ביניהם. Vikerns הוא אדם אינטלגנטי, בן אדם נחמד לפחות לדעתי ומאוד מוכשר מבחינה מוזיקלית. מלבד לבצע בלאק מטאל, הוא היה עם ראש פתוח גם לתחום האלקטרוני, ומאוד הערכתי אותו על כך. למרות היותו חבר טוב שלי, אף אחד לא מושלם ולא אהבתי בכלל את העובדה שהוא רצח. אבל יחד עם זאת, אסור לשכוח שכולנו היינו צעירים אז, כל אחד ניסה יותר ויותר למשוך ולבדוק את הגבולות, ולכן אני חושב שזה היה חלק מזה. בנוסף לכך, אני בטוח שהייתה לו איזושהי סיבה לעשות את מה שהוא עשה. הלינק באתר שלנו לאתר של Burzum הוא בגלל התמיכה וההערכה שלנו למוזיקה שהוא עשה ולגישה המוזיקלית שלו, ולא בגלל המעשים שהוא עשה.

Necrobutcher: הקשר הוא שאין קשר בין הלהקה ל-Varg Vikernes, וכאן הייתי מעוניין להבהיר כמה דברים בנוגע לרציחתו של Euronymous: אנשים, ביניהם Euronymous ו-Varg Vikernes התחילו להטיח האשמות ולאיים איומים שונים אחד על השני, גם בתוך הסצנה וגם באמצעות המדיה. Varg Vikernes קיבל את האיומים האלה בצורה קצת יותר רצינית, ולכן התוצאה הטרגית לכך הייתה שהוא רצח את Euronymous. הייתי בשוק כמובן כשנודע לי הרצח, אולם חשתי רק מעט כעס על כך.

Mayhem היא אולי הלהקה שעברה הכי הרבה תלאות בהיסטוריה של המוזיקה. ועל אף זאת, מלבד Maniac ו-Nordgaren שעזבו את הלהקה, אתם ביחד כבר כמעט 13 שנה (לאחר האיחוד ב-95'). נוסיף לכך שאת גרים במדינות שונות ורחוקים פיזית אחד מן השני, מה מחזיק אתכם ביחד ומה הסוד של Mayhem שמחזיק אותה בחיים?
Attila: לכל אחד מאיתנו יש אישיות חזקה משל עצמו, ולכל אחד מאיתנו אגו לא קטן. אנחנו מושכים לא פעם לכיוונים שונים ואף מנוגדים ואנחנו לא פעם רבים זה עם זה, אבל אנחנו דואגים תמיד לדבר אחד עם השני ובכל זאת אנחנו מצליחים להתגבר על התלאות שעברנו בעבר ושאנחנו עוברים בהווה, ולמנף אותם לעשיית מוזיקה. עם כל הריבים והמאבקים שיש לנו זה עם זה, אנחנו מכבדים מאוד אחד את השני ונהנים לנגן ביחד. גם עם Maniac למשל, עם כל הבעיות שהיו איתו, והשוני שהיה בינו ולבין שאר חברי הלהקה, הצליחו בסופו של דבר להסתדר לאורך זמן רב. בנוסף לכך, אנחנו גם חברים אחד של השני. Necrobutcher למשל, הוא כמו אח בשבילי. הוא מתגורר בבקתה ביער בנורבגיה וכל פעם שאני מגיע אליו אני מרגיש אצלו בבית. בסופו של דבר, כבוד הדדי, חברות ופתיחות הם אלו שמחזיקים אותנו יחד.

Necrobutcher: זה נכון. אנחנו מגיעים ממקומות שונים, אנחנו אנשים שונים, ולכולנו יש אישיות מאוד חזקה וזה אולי מה שמחזיק אותנו יחד – השוני הזה. השוני הזה גורם לכך שכל אחד מאיתנו מנסה לדחוף את הלהקה למקומות אחרים. כמובן שנוצרים מכך כעסים, מתחים ואנרגיות שליליות ואנחנו מתרגמים את זה למוזיקה שאנחנו עושים. הכעסים והאנרגיות האלו קיימים, לפחות אצלי, מיום הווסדה של הלהקה, ב-1984. אנשים שפוגשים אותי ברחוב, ולא ראו אותי לאורך השנים הללו, אומרים לי שנותרתי אותו דבר ושלא השתנתי מאז. אני רואה בזה מחמאה. אני שומר על אותו ראש נקי כפי שהיה לי כשהייתי בן 16, ולכן תמיד חשבתי שהדבר הנכון בשבילי הוא Mayhem.

אפשר לומר ש-Mayhem למעשה היא מיוצרות ז'אנר הבלאק מטאל. בגלל היותו ז'אנר קיצוני של מטאל, נוצרו ממנו סאב-ז'אנרים פוליטיים וקיצוניים עוד יותר כמו ה-NSBM. מה דעתכם כלפיי התופעה הזו?
Attila: הגזענות במוזיקה מופיעה לא רק בבלאק מטאל אלא בכל סוג של מוזיקה מחתרתית, וככלל אני לא מרוצה ולא אוהב את התופעה הזאת. אני בכלל נגד פוליטיקה, ואני חושב שהנאציזם מייצגים רשע לשמו. עצוב לדעת שיש אנשים שחושבים בצורה זאת, אבל אסור לנו לשכוח שהם מיעוט. האידיאולוגיה הנאצית מאוד מוזרה עבורי, כי היא מייצגת פילוסופיה ודרך מחשבה עקומה ומעוותת שנועדה לסחוף אחריה מיליוני אנשים לבצע מעשים נוראיים. הדרך הזו, של שימוש בסמלים ושטיפת מוח של אנשים בוצעה בעבר גם ע" י הקומוניזם. בגלל זה אני נדהם כל פעם מחדש לגלות שאנשים מבוגרים וזקנים, באותן מדינות שהנאציזם והקומוניזם שלט, והושפעו מאותה שטיפת מוח, באים ומתנגדים נחרצות למוזיקה שאנחנו עושים, וטוענים שהיא מייצגת אגרסיביות ורשע. אני מתנגד לכל סוג של גזענות ואני חושב שגם הנושא הזה קשור לשטיפת המח שהדת עושה לאנושות. מה שהכי מפליא אותי, זה שעל אף מה שקרה בעבר, אנשים עדיין תומכים בדעות מהסוג הזה, ולא למדו לפתור את הבעיות ביניהם בדיבורים.

מה צופן העתיד לסצנת הבלאק מטאל שנמצאת כרגע מעט בדעיכה?
Attila: קשה לומר. זה נכון שהסצנה נמצאת בדעיכה, אבל הבלאק מטאל סבל מאז ומעולם מעליות ומורדות. בתחילת שנות ה-90 חשבו שהסצנה מתה. כל הלהקות השתנו, Celtic Frost ואפילו Venom ו-Bathory שינו את המוזיקה שלהן, וכולנו חשבנו שזהו, הכל נגמר. ואז באנו אנחנו והחזרנו פתאום את הבלאק מטאל למקומו הראוי. וב-94' לאחר ש-Euronymous נרצח ו-Mayhem נעלמה, צצו פתאום כל הלהקות האחרות להחיות את הסצנה. בסופו של דבר הבלאק מטאל מחתרתי ככל שיהיה וקיצוני ככל שיהיה, הוא איזשהו טרנד עם כל מה שמשתמע מכך – רוב הלהקות אנטי-כריסטיות אפלות, משתמשות בהופעות בדם ובאיפור מאסיבי. אך סופו של טרנד הוא לדעוך ולהיות פופולרי פחות, ואולי הוא עתיד להשתנות ולהראות קצת אחרת. אם תסתכל לדוגמא על האלבום האחרון, גם הוא בלאק מטאל שונה מהבלאק מטאל המסורתי, יותר אוונגרדי, כל שיר פחות מובל על ידי ריף אחד, דבר שמאפיין את מרבית מוזיקת הבלאק מטאל, אלא מורכב יותר ומאתגר יותר לשומע.

מה לדעתכם צופן העתיד ל-Mayhem?
Necrobutcher: הוצאנו את האלבום האחרון שלנו באפריל, כפי שידוע לך, וכרגע אנו נמצאים בתחילת סבב ההופעות שלנו, שהתעכב מעט בגלל ש-Hellhammer שבר את ידו. כעקרון אנחנו מתכננים לעשות סבב בכל העולם, כולל ארה"ב ודרום אמריקה, ואולי אפילו לעשות DVD במהלכו.

Attila: אנחנו בדרך למטה *צוחק*. את האמת, אני לא באמת יודע. זה אתגר עבורנו להשאר יחד, לעשות מוזיקה יחד, ואנחנו לא עושים מוזיקה בכדי למלא את הציפיות של אף אחד מסביב למעט את הציפיות שלנו. דברים מוזרים תמיד קורים מסביב ל-Mayhem ואי אפשר לקבוע בוודאות מה צופן העתיד הרחוק עבורנו.

מה הרגשתכם לקראת ההופעה הקרבה בישראל?
Attila: על אף שביקרתי בישראל והופעתי בה בעבר עם Salem ועם Gravetemple Trio, אני מתרגש ומופתע כל פעם מחדש מהמעריצים המחכים לי פה. אני נהנה לפגוש פה את החברים שלי ואנשים חדשים, ואני גם תמיד מופתע איך הדברים בתל-אביב נראים שונה מכפי שהם מצטיירים בחדשות של ה-CNN. את ירושלים, שגם בה הייתי, אני אוהב פחות, בגלל המטען הדתי הרב שיש בה. אין לי בעיה נגד היהדות בפרט, יש לי בעיה עם דתות בכלל. אני לא מאמין בקיומו של אל, אף אחד לא הוכיח שהוא קיים. האדם יצר במוחו מסביב לנפלאות הטבע, ישות שאינה קיימת, וקבע שהיא אחראית על כל הקיום של האנושות והטבע. אני חושב שהדת היא אמצעי לשליטה באנשים ולא מעבר לכך.

Necrobutcher: אני מאוד מתרגש לקראתה. יהיה מאוד נחמד להגיע למקום עם מזג אויר יותר חם ולחופים שלכם. אני מחכה לראות את המעריצים הישראלים שאטילה סיפר לי רבות עליהם.

…ואל תשכח את הבחורות המקומיות היפיפיות.
Necrobutcher: יש לכם בחורות יפות?! נשמע נהדר. אז כמובן שאני מצפה לראות גם אותן בישראל.

* תודה לאולגה קרבצ'נקו, יוגב קרן ולמאיה צמח שסייעו רבות בהכנת הראיון. *