Napalm Death – טוחנים למעלה מ-20 שנה

מרואין: Shane Embury, בסיסט להקת Napalm Death

Napalm Death התחילה את הגריינד – הלהקה הבריטית הוקמה ב-1982, וכבר באלבומה הראשון Scum ב-1987, היא הגדירה מחדש את משמעות המושג "אגרסיה". עשרות שירים קצרים שהורכבו מכמות הרעש החזק ביותר שיכלו חברי הלהקה ליצור. סולן הלהקה דאז, לי דוריאן, המשיך משם לכיוון ההפוך והקים את Cathedral, ושאר חברי הלהקה גייסו את בארני גרינווי, סולן Benediction לשעבר. מאז צירופו גם עברה הלהקה למסלול קצת פחות קיצוני המשלב דת' מטאל בגריינד שהוא לא רק רעש טהור. בעקבות צאתו של אלבום חדש, Smear Campaign, שוחחתי עם הבסיסט הוותיק של הלהקה, שיין אמברי.

הי שיין, לפני הכול, רציתי לדעת מה אתה זוכר מההופעות שלכם בתל אביב לפני יותר מעשור?

הא! זה היה גדול! עשינו כמה הופעות, חיפה, תל אביב וירושלים אם אני זוכר נכון, זה היה בנובמבר 1992 ואני זוכר את זה כי בדיוק היה לי יום הולדת כשהיינו שם! זה ממש נחמד, טיילנו בירושלים ובתל אביב, הלכנו לכותל, הסתובבנו בחוף הים בתל אביב, היה ממש כיף אצלכם.

טוב, אז בוא נגיע לאלבום החדש, למה Smear Campagin?

באופן כללי פירוש השם הוא מסע הכפשה, מהסוג שנהוג בפוליטיקה, זה רעיון של בארני, הסולן שלנו, רוב האלבום מתעסק דווקא בדת ובסכנות שטמונות בה, זה נושא שהוא נוהג לכתוב עליו הרבה, על המלחמות שבאות כתוצאה מהדת. מלבד זה יש באלבום גם נושאים שונים שמעסיקים אותנו בחיים, זה לא אלבום קונספט או משהו.

משהו שהרגשתי באלבום הוא קצת השפעה מסצינת המטאל הנוכחית, הרגשתי בקצת מטאלקור, בקצת ריפים ושבירות בסגנון להקות עכשוויות.

אני לא בטוח שיש משהו מכוון בזה, אנחנו לא ממש מושפעים משום דבר נוכחי ולא ממש שינינו את הסגנון שלנו בעשור האחרון, בארני עושה קצת שירה שונה הפעם, יותר מלודית, אבל בגדול לא פנינו למוזיקה עכשווית, אנחנו ממשיכים במסורת שלנו. אני מניח שיהיו כל מיני רגעים שבהם דברים נשמעים יותר מודרנים, אנחנו לא אטומים, אבל זה בהחלט לא מכוון.

הקטע הפותח את האלבום הוא קטע אינסטרומנטאלי אווירתי שבו מתארחת הסולנית של ה-Gathering, אך הגעתם לכזה?

זה שוב בארני, הוא שמע הרבה Celtic Frost לאחרונה ורצה לעשות משהו מלא אווירה עם שירה נשית, תמיד רצינו לעשות משהו בסגנון הזה והפעם בארני פשוט מצא את הדבר הנכון.

מעבר לזה שאתה ב-Napalm אתה מעורב בלא מעט דברים אחרים, עכשיו בבעבר, אילו מהם פעילים כרגע?

בעבר הייתי בין השאר ב-Lock Up ולא מעט אחרות, עכשיו אני עדיין מנגן ב-Brujeria הרכב הדת' עם דינו קאזארס לשעבר מ-Fear Factory, ואחד ההרכבים שאני ממש פעיל איתם כרגע זה Anaal Nathrakh , שאיתם אני עושה בלאק מטאל. כזה אני, אני אוהב לעשות מוזיקה ואם אני לא עושה מוזיקה אני פשוט מתחיל להשתעמם. בכל מקרה, עכשיו עם האלבום החדש Napalm חוזרת להיות העדיפות מספר אחת שלי.

מעבר ללהקות האלו אני עושה כרגע משהו חד פעמי, זה פסקול לסרט אימה שאני עושה עם חברי בלהקת הבלאק היפנית Sigh, שזה בכלל יהיה שונה מכל מה שעשיתי עד היום. הדבר האחרון הוא שאני אנגן באלבום סולו של Silenoz, גיטריסט Dimmu Borgir. זה הולך להיות אלבום דת' מטאל אולד סקול שבו ישיר גם ג'ף וולקר מ-Carcass, שחזר לאחרונה לעניינים.

עושה רושם שבזמן האחרון עיר הבית שלך – בברמינגהם, מתחילה שוב לעלות כבירה למטאל, אחרי שבשנים מוקדמות יותר באו ממנה להקות כמו Black Sabbath ו-Judas Priest לאחרונה, אתה מרגיש בכך?

כן, העיר הזאת הייתה בירה למטאל באמצע שנות השמונים, כשאנחנו התחלנו, באו משם המון להקות, ובכלל מאזור צפון אנגליה, אבל גם עכשיו באמת יש עלייה, לא מעט להקות צעירות שעושות דברים מעניינים. להקות כמו Mistress שעושות משהו שנשמע כמו הכלאה שלנו עם Entombed, ועוד הרבה אחרות. אני חבר טוב של רוב הלהקות האלו, רובם מכירים אותי ורוכשים לי כבוד כל שהוא, הם פונים אלי לשאלות ועצות ואני תמיד שמח לעזור.

עכשיו, ממרומי גילך המופלג, עד כמה שונים החיים בלהקה לאיך שהם היו כשהתחלתם?

זה עולם אחר לגמרי, אז כל מה שעניין אותי הוא כמה אלכוהול אפשר לשתות וכמה אפשר להשתולל, כבר אי אפשר לנהוג ככה בגילי, אנחנו כמעט ולא שותים במהלך סיבובי הופעות, לא עושים בלגן, הולכים לישון מוקדם. באופן כללי הכול יותר מקצועי אצלנו, הגענו בשלב מסוים לשלב שבו היינו צריכים להחליט אם ממשיכים עם המוזיקה או עוברים לעבודה רגילה והחלטנו להמשיך, אבל כדי לעשות את זה צריך להקריב את סגנון החיים הישן, וזה מה שעשינו.

אתם לא ממש השתניתם בעשור האחרון, כמו שאמרתם, אתם מרגישים שאתם להקה שאקטואלית גם לקהל צעיר? או רק לאלו שגדלו עליכם?

אני די מופתע מזה שיש הרבה קהל צעיר בהופעות שלנו, אולי זה בגלל יסודות ההארדקור במוזיקה שלנו ואולי זה בגלל שבכל תקופה ועם כל סגנון מוזיקה, זאת שאנחנו עושים היא עדיין בין הקיצוניות שיש, בכל מקרה, בכל הופעה יש הרבה מאד קהל צעיר וזה אפילו גדל משנה לשנה. נראה לי שאנחנו עדיין רלוונטים, למרות שעכשיו כשאנחנו מופיעים יוצא לי לראות אבות ששמעו אותנו לפני 20 שנה כשהם מגיעים עם הבנים שלהם להופעה, זה קצת מצחיק מצד אחד, אבל די מחמיא.

מה עכשיו? אתם עומדים להופיע בתמיכה לאלבום החדש?

כן, אנחנו יוצאים לארה"ב שם נופיע עם Black Dahlia Murder ו-Exodus, ואז ליפן להופעות עם Megadeth, ואז חזרה לאירופה עד נובמבר ומשם שוב לארה"ב. כמו שאמרתי, אנחנו אולי זקנים אבל בהחלט לא רוצים לנוח עדיין!