Nevermore – מי אמר לעולם לא?

מרואין: Warrel Dane, סולן להקת Nevermore

אחד הסולנים הנערצים כיום בעולם המטאל, מנהיג להקת העל Nevermore, בעל מסעדה בזמנו הפנוי, ובימים אלו חוגג השקת אלבום סולו חדש ומוערך (Praises To The War Machine). בין שאר פעילויותיו, ניתן למצוא רגעי עבר שלו כסולן הרכב המטאל משנות השמונים, Sanctuary, איתה הקליט שני אלבומים. Warrel Dane יושב בשורה הראשונה של סולני המטאל בעולם, תודות להכשרתו כזמר אופרה, והשימוש הנרחב שלו בכל המנעד הקולי שלו. הוא ידוע בתור סולן שנותן מעצמו 110 אחוז, והביצועים הווקאליים שלו מציבים את Nevermore גבוה בסולם ההערכה. כמה רגעים לפני שהוא קופץ עם להקתו לביקור בארץ הקודש, החליט Warrel לספר לנו כמה דברים.

מה שלומך בימים אלו, עם אלבום חדש?

שלומי טוב. אני פשוט מרגיש טוב, החוויה של לעשות אלבום עם מוזיקאים מדהימים, קצת מחוץ למסגרת של Nevermore הייתה חוויה מרגשת. אז אני מניח שאני מרגיש די בר מזל בימים אלו.

האלבום החדש באמת נשמע ממש שונה מהחומר שלך עם Nevermore…

אתה יודע, זה היה ממש קל בשבילי להיכנס ולהקליט אלבום שנשמע כמו Nevermore, אבל מה הטעם בזה? למה להקליט אלבום סולו שנשמע בדיוק כמו החומר של להקת האם שלך? אני ממש אוהב רוק, ורציתי ליצור אלבום שמבוסס על רוק, אבל עדיין עם המון הבי מטאל בתוכו.

ועדיין, למה בעצם להקליט אלבום סולו? רוב המוזיקאים במצבך היו אומרים "טוב לי איפה שאני", ולא לוקחים סיכונים.

הסיבה העיקרית שיצאתי להקליט את האלבום היא כי הייתי משועמם. לא עבדנו על חומר חדש ללהקה באותה תקופה, ופשוט חיפשתי מפלט להמון יצירתיות ששכבה אצלי. חלק גדול מהשירים נכתבו באוטובוס של הלהקה, בזמן שהחבר'ה האחרים ישבו ושתו ועשו חיים, אני ישבתי וכתבתי.

איך הייתה החוויה של להחליט הכל לבד, לא לעבוד בתוך מסגרת של להקה?

התשובה היא לא לכאן ולא לכאן – זה לא היה יותר טוב או פחות טוב, זו הייתה פשוט חוויה שונה. העניין הוא, שהשירים באלבום הסולו הם יותר פשוטים, והעיבודים שלהם פחות עמוסים, מה שנראה אולי קל, אבל זה הופך את העבודה למאומצת פי כמה, והייתי צריך להיות ממש קפדן.

ובכן, העבודה השתלמה, זה אלבום מעולה.

תודה רבה…

לדעתי, מעבר לעובדה שהאלבום יותר פשוט ופחות טכני, הוא הרבה יותר אישי. חוץ מהשיר "Brother", שהוא אחד השירים היותר אישיים ששמעתי (ולא רק ממך), עדיין מדובר באלבום יותר אישי. זה היה בכוונה?

תראה, ברגע שהשירים הפכו פחות טכניים, הטקסטים הפכו יותר אישיים. באופן אישי, לבצע את "Brother" הייתה חוויה לא קלה, כי הוא הרי נודע בנושא מאד כואב (אחי מנוכר מהמשפחה ולא ראיתי אותו כמה שנים, עקב ריב על ירושה). בזמן שהקלטתי אותו, חלפה לי בראש המחשבה "אלוהים אדירים. אני באמת עושה את זה", אבל אני מאד מאמין בשיר, ועכשיו סיימתי לצלם לו קליפ.

קליפ? איך זה מסתדר עם העובדה שמדובר בשיר ממש חושפני?

זה כמו תרפיה, לחשוף את עצמך מול כל כך הרבה אנשים על נושא כל כך כואב. בזמן הצילומים לא הייתי בטוח שזה הדבר הנכון לעשות, האם אחי יראה מתישהו את הקליפ? האם הוא ישמע את השיר? ועוד הקליפ מלא בקטעי וידאו ותמונות משפחתיות, זה קליפ מאד מושקע ושונה. כל העניין עם אחי הוא נושא מאד בעייתי – הוא חולה בלוקמיה, אף אחד לא יודע מה קורה איתו כי אשתו שונאת אותנו, אנחנו בבעיה גדולה מאד, אבל אני עדיין מאמין שהקליפ יצא טוב ואני מאד שמח שעשיתי אותו.

האם מתוכנן לך סיבוב הופעות לקידום האלבום?

אם זה יצא, אשמח מאד לצאת לסיבוב הופעות, נראה איך יתקבל הקליפ ואז נדע יותר טוב.

הסיבה שאני שואל היא שעל פי האתר שלכם, ל-Nevermore אין הופעות חוץ מההופעה בישראל…

את האמת, אנחנו עושים הופעה אחת לפני, כחימום לעצמנו, בסיאטל, ואז מגיעים אליכם. אולי כשיצא ה-DVD שלנו בקרוב, נצא לעוד סיבוב.

אז אין מה לדאוג לגבי עתיד הלהקה, שהרי אתה וג'ף לומיס יוצאים בקריירות סולו…

לא, לא!! ממש לא. אני ממש שמח שג'ף מוציא אלבום משלו (וזה אלבום מעולה). אני חושב שהעובדה ששנינו יכולנו לצאת קצת מהבועה של הלהקה רק חיזקה אותנו כהרכב.

אתה יכול לספר לנו קצת יותר על האלבום הבא של Nevermore?

הוא יהיה טוב, אבל אני לא יכול לספר לך יותר מדי…

אז אין סקופ בראיון הזה.

[צוחק]… מצטער…

אתה לא מפחדים להגיע לישראל, שהרי כולם חושבים שהמצב פה יוצא מכלל שליטה בגלל השטויות שרואים ב-CNN?

אני לא פוחד, יש לי חברה טובה שגדלה בתל אביב והיא כל הזמן אומרת לי שברגע שאגיע אליכם, אני לא ארצה לעזוב. חלק מהחבר'ה האחרים בלהקה קצת בהיסטריה, אחד מהם התקשר אליי בפאניקה לפני כמה ימים ואמר לי "ראית מה קרה בירושלים? מישהו עם טרקטור עשה פיגוע!!", אבל זה שטויות. יש התקפות טרור בכל העולם, מה אתם מודאגים דווקא מישראל?? זו אולי הפעם היחידה שאגיע אליכם, אז למה לבזבז זמן בלדאוג?

אתם מכירים קצת מטאל ישראלי?

אני באופן אישי לא מכיר הרבה. אני מכיר רק את Salem, הם ממש לא רעים, אבל אני מניח שאבין יותר כשנגיע אליכם. זה באמת הפסטיבל מטאל הראשון שלכם?

זה לא הראשון, אבל זה בהחלט הכי גדול. כל כך הרבה שמות גדולים באותו יום… יש אנשים שעדיין לא מאמינים שאתם מגיעים.

[צוחק]… אל תדאגו. אנחנו נהיה שם!

המון הרכבי מטאל אמריקאים מצליחים יותר בעולם מאשר במולדת. כולל Nevermore. זה מתסכל אתכם במידה מסוימת?

שמע, בארה"ב אנשים מחפשים את הטרנד הנוכחי, שלא כמו באירופה, שם החיבור למוזיקה שונה – שם המעריצים נשארים נאמנים אליך כל הזמן, ולא מחפשים את הלהיט הבא. אנחנו לא מתוסכלים מזה, זה יהיה נחמד אם בארה"ב יהיה יחס שונה למוזיקה שלנו, ואנשים לא ירוצו לחפש את החרא שהם שומעים כיום, אבל אנחנו לא מתלוננים.

הביקורת הרגילה כלפי להקות מתוחכמות כמוכם וכמו Dream Theater, לדוגמא, היא שאתם משקיעים יותר מדי בטכניקה ואין לכם נשמה. מה יש לך לומר על הביקורת הזו?

אני חושב שאתה יכול לעשות מוזיקה מתוחכמת ואגרסיבית כמו שלנו ועדיין לשמור על "נשמה". אני מבין למה אנשים אומרים את זה, אבל מנקודת מבט של מוזיקאי, אני קצת מתקשה להבין את זה. אני אוהב את המוזיקה הזו, אבל אני יכול להבין למה אנשים טוענים שהיא יותר מדי טכנית. אבל מצד שני, למה לשלול משהו? אתה לא אוהב, אל תשמע.

מאלבום לאלבום, Nevermore נשמעים יותר אגרסיביים. זה בכוונה?

אנחנו לא עושים את זה בכוונה, שהרי מתישהו לא יישאר לנו לאן ללכת. מה, אני אתחיל לשיר גראולים? לא נראה לי. אנחנו לא מחפשים להיות הכי מהירים, לפעמים אנחנו כותבים קטע מהיר ואגרסיבי, ומיד אחרי זה מוצאים את עצמנו בונים בלדה קורעת לב. אין לזה חוקים. לגבי החומר החדש, אני יכול להגיד שאנחנו מחפשים מהירות, רוצים לכתוב שירים יותר מהירים, לאו דווקא אגרסיביים. אבל מה שאני אוהב אצלנו זה שאנחנו לא יודעים איך ישמע האלבום הבא שלנו.

אתה אחד הסולנים היותר בולטים בתחום, ואתה מצליח להתבלט ולא להיבלע בתוך המוזיקה המאתגרת. זה משהו שאתם שמים עליו דגש מיוחד?

זה ממש קשה להתבלט כשאתה מנגן מוזיקה כזאת, אני ממש משתדל לא להיבלע, ומשתדל לחפש את המלודיות הנכונות שיתנו ביטוי נכון לקול שלי, ככלי מוזיקלי כמו התופים או הגיטרה. ג'ף ואני כותבים את רוב החומר, ואנחנו תמיד מנסים למצוא את הזווית המעניינת והטובה ביותר שכולם יקבלו ביטוי.

ועכשיו לשאלה המתבקשת – אילו להקות השפיעו עליך?

חשוב שנבהיר את זה – אני אוהב את החומר הישן של Metallica, אני הייתי שמח לשמוע כל היום Rush, אין לי בעיה שהלהקה היחידה בעולם תהיה Rush. אני מאד מעריך את Porcupine Tree, וכמובן Iron Maiden, Black Sabbath, כל הקלאסיקות.

אתה אחד האמנים הבודדים שאני מכיר שממש בקיא בפוליטיקה, ומתעקש להביע את דעותיו דרך המוזיקה שלו. יש לך מחשבות על המצב בישראל?

אני לא ממש מכיר את המצב אצלכם, אני פשוט שר וכותב על דברים שאני מכיר וחושב שצריך לשיר עליהם. המצב בארה"ב לא מזהיר כרגע, הנשיא שלנו הוא חתיכת אידיוט, וביום שהוא יעזוב תהיה ממש חגיגה. אני מניח שאוכל ללמוד על המצב שלכם כשאהיה אצלכם.

טוב, אתה לא מפסיד הרבה.

[צוחק] זה לא יכול להיות טיפשי כמו אצלנו – בוש בכלל לא נבחר להיות נשיא ע"י רוב העם. זה עניין חוקתי שקשור למדינת פלורידה (שבמקרה אחיו של בוש הוא המושל שלה) שהביא אותו להיות נשיא בפעם השנייה!

למי אתה הולך להצביע בבחירות הקרובות, מקיין או אובאמה?

כל מה שאני יכול לומר הוא שאין שום סיכוי שאצביע לזקן גמור, שכנראה יתפגר באמצע הקדנציה שלו. אני לא רפובליקני, בוא נשאיר את זה שם…

יש לך עוד שאיפות לעתיד?

די השגתי את כל מה שרציתי להשיג בחיים. אני חושב שאולי תחום מעניין שארצה להיכנס אליו זה משחק, שהרי גם ככה אני "משחק" פרסונה מסוימת על הבמה בכל ערב.

ומהי הפרסונה הזו? תכין אותנו להופעה…

מה, ואהרוס לכם את כל ההפתעה? לא נראה לי.

אתם הולכים לנגן חומר חדש או חומר אלבומי הסולו שלכם בהופעה?

חומר מאלבומי הסולו בהחלט שלא, זו הרי הופעה של Nevermore. לגבי חומר חדש… אה… אולי….

אז אין סקופ?

מצטער, הלוואי ויכולתי לספר לך על רגעים מביכים מהעבר, אבל אני פשוט משתדל ללמוד מהטעויות שלי ולא בוכה עליהן. לגבי ההופעה, תצטרכו כנראה להמתין עד הפסטיבל, ולדעת שאנחנו הולכים לפוצץ לכם את הראש במוזיקה טובה!