Queensrÿche – פשע זה לא מילה רעה

מרואין: Geoff Tate, סולן להקת Queensrÿche

למרות ש-Queensrÿche התחילה דרכה עוד ב-1982, את הפריצה הגדולה שלה היא עשתה עם האלבום Operation Mindcrime ב-1988. אלבום הקונספט המהפכני הפך להיות אחד מאלבומי המטאל החשובים שיצאו מעולם, בשורה אחת עם אלבומים כמו Seventh Son Of A Seventh Son של Iron Maiden, לא רק שהאלבום מכר למעלה ממיליון עותקים, הוא גם היה אחד האלבומים שהיוו את הבסיס לפרוגרסיב מטאל כפי שהוא נשמע היום. הלהקה רכבה על גל ההצלחה עם האלבום Empire, שיצא ב-1990 ומכר למעלה מ-2 מיליון עותקים, אבל משם החלה הירידה.

לאחר עוד אלבום אולפן מוצלח ומצליח בשם Promised Land החלו מכירות הלהקה להידרדר והיא פנתה לכיוון שקרוב יותר למוזיקת הגראנג'. הידיעה הגדולה פורסמה לפני כשנה – Queensrÿche עובדים על אלבום המשך ל-Operation Mindcrime המיתולוגי, ועכשיו, 18 שנה לאחר אותו אלבום – ההמשך הגיע. כדי לשמוע עוד על האלבום החדש ותולדות הלהקה, שוחחנו עם ג'ף טייט, הסולן שנחשב לאחד מסולני המטאל הגדולים שפעלו מעולם.

הי ג'ף, מה הלהקה עושה כרגע?

הי אלון, האלבום החדש יצא לפני זמן קצר ואנחנו מתארגנים לצאת להופעות, נעשה כמה פסטיבלים באירופה ואז לאוסטרליה, נחזור לארה"ב ונראה מה הלאה.

איך בעצם התחיל כל רעיון ה-Operation Mindcrime II?

האמת היא שבניגוד למה שאנשים חושבים, זה לא רעיון חדש שעלה אצלנו, האלבום הזה תוכנן עוד כשיצא האלבום הראשון, ב-1988, היה כבר קו סיפור לאלבום המשך והוא תוכנן לצאת בדיוק אחרי צאת הראשון, אבל כשהוצאנו את Empire זה שינה את חיינו, האלבום מכר כל כך הרבה והלהקה פתאום הפכה כל כך ידועה שזה הוציא אותנו משיווי משקל לגמרי. אחריו כבר לא ראינו את עצמנו ממשיכים באותו כיוון. במהלך השנים הרעיון ישב לי על המחשב, כל הזמן הוספתי לו עוד מילים, עוד קווים לסיפור, ולפני כמה שנים החלטתי שיש פה מספיק לאלבום חדש.

ההתרשמות שלי מהאלבום ומהקרדיטים שבו היא שאת האלבום הזה כתבת בעיקר אתה, ופחות הלהקה.

אף פעם לא היינו להקה שכותבת ביחד, כשכריס [דגראמו – הגיטריסט לשעבר] היה איתנו אז כתבנו ביחד מידי פעם, אבל ככלל זה לא עובד ככה אצלנו, רוב חברי הלהקה גם לא ממש כותבים חומר. מייקל ווילטון [הגיטריסט המקורי השני] כמעט ולא כותב שירים, הוא יכול לתרום איזה ריף או רעיון אבל הוא לא כותב שירים שלמים, כנ"ל לגבי אדי [ג'קסון – הבסיסט] וסקוט [רוקנפלד – מתופף] זה אותו דבר, אדי כותב קצת יותר אבל גם לא ממש שירים. זה הפך להיות אתגר מבחינתי, כי אחרי שכריס עזב נותרנו בלי כותב של ממש, מאז שמייק סטון [הגיטריסט החדש] הצטרף דברים עובדים יותר טוב, הוא כותב שירים חזקים מאד ובאלבום הזה זה בעיקר הוא ואני שכתבנו.

איך עשיתם את עבודת הקונספט באלבום? התחלתם עם מילים או עם מוזיקה כדי להעביר את הסיפור?

זה מתחיל במילים, כששיר מסוים מכיל אירוע שדורש מוזיקה ספציפית התאמנו לו את הלחן שהכי התאים לתוכן, אם בשיר יש רצח – אז המוזיקה אגרסיבית יותר, אם זה שיר עם עלילה מורכבת – המוזיקה תנוע בין כל מיני תחושות.

באלבום הראשון הבעת הרבה מאד מחאה פוליטית על המצב בארה"ב, וגם ב- Empire. אתה עושה את זה גם באלבום הנוכחי? אתה מתייחס לממשל בוש?

לא במיוחד, האלבום הזה מתרחש רובו במוחו של "ניקי" הרוצח מהאלבום הראשון שיוצא לחופשי אחרי 18 שנה בבית משוגעים, ולכן מאורעות עכשוויים לא ממש הטרידו אותי בכתיבה, כל מה שקורה בחוץ לא ממש משנה לניקי, הוא מחפש את מי שהוא רוצה לנקום בו וזה מה שמשנה. אבל עם זאת, המצב הנוכחי בארה"ב הוא באמת כזאת בדיחה שאני מניח שהוא מצא דרכו בכמה דרכים לאלבום..

את הדמות של הרשע בסיפור, "Dr. X" מגלם רוני ג'ימס דיו, למה בחרת בו לדמות?

הוא פשוט הבחירה הראשונה שלי. אחרי שישבתי וכתבתי את השיר שבו שנינו שרים ישבתי וטפחתי לעצמי על השכם על ההישג, ואז נתקעתי וחשבתי: "שנייה, מי לעזאזל יכול לשיר כזה דבר?", והשם של רוני ישר קפץ לי לראש, הוא מושלם לתפקיד, הוא נשמע מבוגר יותר, כמו שהדמות, יש לו המון סמכותיות כסולן והוא נשמע מרשים מאד, מעבר לכל זה הוא מוזיקאי מעולה עם הרבה ניסיון שידע איך לעשות את התפקיד של השירה שם. הרמתי לו טלפון, שלחתי לו את המוזיקה, והוא פשוט התקשר אלי בחזרה ואמר שהוא רוצה לעשות את זה. הוא בא אלינו לאולפן, לסאן פרנסיסקו, נכנס – ועשה עבודה מצוינת. רוני תמיד היה אחד מאלילי השירה שלי, עוד כשהתחלתי לשיר, הרבה מהאנשים שהערצתי כשהייתי צעיר כבר לא נשמעים לי טוב כיום, אבל רוני הוא פשוט נצחי.

עשיתם הרבה כדי לחזור לאווירת האלבום המקורי, הלוגו, העטיפה, שמעתי שגם ציוד ההקלטה הוא זה שבו השתמשתם בראשון.

כמעט לחלוטין זהה, רצינו לעשות חזרה דרסטית למה שעשינו באלבום ההוא, רצינו שהוא ממש ישמע כמו האלבום המקורי, זאת תהיה סביבה מוכרת למאזינים מאז. באמת דבר אחד שעשינו היה לחזור לציוד שבו השתמשנו אז, מעבר לזה גם לקחנו קטעים מוזיקלים מהאלבום ההוא ושתלנו אותם בתוך האלבום החדש, לדעתי זה עבד בדיוק כמו שרצינו שזה יעבוד.

בוא נחזור שניה לכריס, הוא היה מעורב בכתיבת האלבום החדש באיזו שהיא דרך?

לא, הוא לא היה מעורב בכלל, זה אני ומייק, גם אדי וקצת סקוט ומייקל. בעיקרון האלבום נכתב במהלך 18 חודשים, נשארנו כולנו בסיאטל, שבה אנחנו גרים, ובמשך 4 חודשים ממש גרנו כולנו בבית שלי ועבדנו נון-סטופ על האלבום, לגבי כריס – הוא עזב את הלהקה לפני 10 שנים, הוא אמנם חזר לזמן קצר לאלבום Tribe, אבל האמת היא שזאת הייתה כזאת חוויה נוראית שאין הרבה סיכוי שנחזור עליה שוב.

באתר שלכם יש לו לא מעט קרדיט, וגם עדכונים על המוזיקה שלו מחוץ ללהקה.

תראה, אנחנו מנסים להיות מתורבתים בנושא, אנחנו לא שונאים אחד את השני, האמת היא שפשוט נמאס לו מהחיים האלה ומה שעושה להקת רוק, אני לא מסכים איתו אבל אני כן יכול להבין את זה, בכל מקרה זה לא פוגע במעורבות שלו בעבר של הלהקה – אין ספק שהייתה לו חשיבות מכרעת במה שעשינו ובלעדיו לא היינו מי שאנחנו היום, אני גאה מאד בזמן שבילינו וניגנו ביחד.

אתם הכרתם עוד כשהייתם בבית הספר, יש לזה השפעה על הקרבה של חברי הלהקה?

כן, זה שהקשר שלנו התחיל כל כך מזמן יותר מצב שאנחנו קרובים מאד אחד לשני, אנחנו נפגשים כל הזמן בחתונות אחד של השני, בלידות של הילדים שלנו, אנחנו גם יוצאים ביחד לשתות מידי פעם, וכמובן שאנחנו מתראים כל זמן במה שקשור ללהקה – חזרות, הקלטות, הופעות, אחרי 30 שנה ביחד זה חייב להיות קשר הדוק מאד וזה כנראה מה שהשאיר את הלהקה הזאת ביחד כל כך הרבה זמן. היה פעם מישהו שקרה לחיי מוזיקאי "גלים באוקיינוס" בגלל כל השינויים והמהפכים, זה קשה מאד לאנשים יצירתיים לשמור על ספינה יציבה.

היו מי שהאשים אתכם בכך שאתם עושים את האלבום כצעד של הצלת המכירות של הלהקה, שצנחו מאד בעשור האחרון.

ברור שיהיו כאלה, אבל מי שמסתכל על ההיסטוריה שלנו יבין שאנחנו בדיוק עובדים הפוך מכך, היינו כבר במקום הכי מצליח שיכול להיות, מכרנו מיליוני אלבומים, הוקרנו ב-MTV כל דקה, הופענו ב-MTV Awards, ואחרי זה מה עשינו? חיכינו 4 שנים והוצאנו את האלבום Promised Land שהיה אלבום קונספט שונה לגמרי מכל מה שעשינו לפני זה, ואחרי זה? עשינו אלבום אחר אלבום שהם אישיים ושונים לגמרי מ-Empire, לא רק שלא נסינו ליצור שוב את הנוסחא של ההצלחה, ברחנו ממנה. אתה צריך להבין, לחזור אחורה ל-Operation Mindcrime זה לא היה צעד קל, זה היה צעד קשה מאד, היינו צריכים להתחיל לחשוב כמו לפני 18 שנה, לכתוב בצורה שהיא, אם להיות בוטה, פשוטה יותר. בעצם נאלצנו ללמוד מחדש אך להישמע, וזה הפך את זה לאלבום הכי קשה שאי פעם עשינו.

הוצאת אלבום סולו לפני כמה שנים, והוא בכלל היה אלבום אלקטרוני כמעט לחלוטין, באותה תקופה גם אמרת בראיונות שאף פעם לא ממש אהבת מוזיקת רוק או מטאל, אתה מתכוון להמשיך לעשות אלבומי סולו בסגנון?

אני אוהב כל מיני דברים, אני רוצה לעשות אופרה בשלב מסוים, אם אתה שואל מה הסגנון הכי אהוב עלי אני יכול לומר לך שזה אופרה, אני בהחלט מתכוון להקליט אלבום אופרה, לגבי אלבום סולו – נראה בעתיד.

ידיעה שהתפרסמה לאחרונה דיברה על זה שהסיפור של Operation עובד לתסריט והוא כרגע בהוליווד מחפש מפיק.

זה משהו ממש מרגש מבחינתי, יש תסריט שכתבתי יחד עם כותב בשם מארק שפרד, שעליו עבדנו כבר יותר משנה, הוא באמת נמצא בהוליווד, והידיעה האחרונה שקיבלתי מהסוכן שלי היא שהוא קיבל אור ירוק להפקה! זאת ידיעה ענקית מבחינתי, השלב הזה הוא שיש עניין בתסריט ועכשיו מחפשים מי בדיוק יעשה אותו, הליך שלוקח בין שנה ל-3 שנים.

הרעיון הוא לעשות מעיין מיוזיקל עם שירי הלהקה, או סרט מתח רגיל?

אני מקווה מאד לשלב את המוזיקה מהאלבומים בזה באיזו שהיא צורה, לא בצורת מיוזיקל, אבל בהחלט הייתי רוצה להתאים את המוזיקה שלנו לסרט דרמטי. התסריט עצמו מלא באקשן, הוא גם בוגר מאד, בהחלט לא מיועד לילדים, אם נאמר זאת בעדינות – זה לא משהו שהייתי רוצה שהילדים שלי יראו…

לפני שנתיים בערך רצה שמועה על זה שאתה, ברוס דיקינסון מ-Iron Maiden ורוב הלפורד מ-Judas Priest עומדים לעשות אלבום משותף, מה קרה עם זה?

זה מצחיק, אבל זאת הייתה רק שמועה שהתחילה בצורה מגוחכת. עשינו אז הופעות משותפות, אנחנו, הלפורד והלהקה של דיקינסון, ערב אחד ישבנו כולנו במסעדה איטלקית וברקע התנגן דיסק של "שלושת הטנורים", אלבום אופרה, מישהו שאל את האנשים מהמסעדה מה מתנגן ברקע, והם הגיבו "שלושת הטנורים", ואז רוד סמולווד, המנהל של Maiden, קם, שיכור ומתנדנד, ואמר "לחיי שלושת הטנורים של עולם המטאל, ברוס, רוב וג'ף!" – זהו, לא היה כלום מעבר לזה, מזה התחילה השמועה.

זה משהו שדווקא היית רוצה לעשות?

האמת היא, ואני לא יכול לתת יותר מידי פרטים עדיין, שאני עובד על אלבום, מעיין אופרת מטאל, שכוללת הרבה מאד זמרים ומוזיקאים ידועים, שוב, שילוב של סיפור קונספט ומוזיקה. למזלי, עם ההכרה שצברנו בפעילות רבת השנים שלנו זה אפשר לי להשיג כמה מוזיקאים ידועים מאד, נראה לי שזה יצא טוב.

בעבר הייתם חתומים בחברת Sanctuary, למה חתמתם לאחרונה ב-Rhino?

די פשוט, Rhino הציעו לנו חוזה יותר טוב, מעבר לזה יש בחברה הזאת תחושה של התלהבות ועניין במה שלהקה עושה ומרגישים את זה באופן שבו הם תורמים לאלבום, זאת תחושה דומה מאד לזאת שהייתה בחברת התקליטים שלנו EMI כשהקלטנו את Operation ב-1988. לדעתי, Sanctuary מתפרקים בהדרגה והם לא עשו מה שלייבל אמור לעשות.

שאלה לסיום, בהופעות הנוכחיות אתם מבצעים את אלבומי Operation בשלומתם, או עושים סט כולל?

בשבוע הבא אנחנו ב-Monsters Of Rock באנגליה ושם יש לנו סט קצר יחסית, זה פסטיבל גדול, שם נעשה כזה Best Of עם שירים מכל התקופות, אבל בשאר אירופה זה יהיה בעיקר Operation עם קצת חיזוקים משאר האלבומים המוכרים. בכל מקרה, אנחנו נעלה הופעות מיוחדות שיעבירו את הסיפור כמו שצריך, למי שמתכנן להגיע – זה יהיה משהו מיוחד.